קמבלדה
 | |
| משרד הנפה והספרייה | |
| מדינה |
 אוסטרליה |
|---|---|
| מדינה |
 אוסטרליה המערבית |
| מחוז | אייר (Eyre) |
| תאריך ייסוד | 1897 |
| גובה | 341 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,705[1] (2006) |
| קואורדינטות | 31°12′07″S 121°40′05″E / 31.202°S 121.668°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
קמבלדה (באנגלית: Kambalda) היא עיירת מכרות קטנה, כ-55 קילומטרים דרומית לעיר המכרות קלגורלי, בתוך אזור גולדפילדס-אספרנס (Goldfields-Esperance) שבמדינת אוסטרליה המערבית שבאוסטרליה. העיירה מחולקת בין שני אתרים המרוחקים 4 קילומטרים זה מזה, קמבלדה מזרח (Kambalda East) וקמבלדה מערב (Kambalda West). העיירה שוכנת באזור צחיח למחצה על חופו המערבי של אגם מלח גדול, אגם לפרוי (Lake Lefroy), כ-75 קילומטרים דרומית מזרחית לעיירה קולגרדי (Coolgardie), וכ-616 קילומטרים מזרח לפרת', בירת אוסטרליה המערבית. במפקד האוכלוסין של 2006 נמנו במקום 2,705 תושבים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמבלדה שוכנת בתוך השטחים של הילידים האבוריג'ינים בני שבט הגאלאגו (Galaagu). ההתיישבות המקורית של קמבלדה החלה כתוצאה מגילוי זהב בכמה מקומות באוסטרליה המערבית, גילוי שהוביל לבהלה לזהב באוסטרליה המערבית. מחפשי זהב סרקו את האזורים של אוסטרליה המערבית, ובדצמבר 1896 גילה מחפש זהב בשם פרסי לרקין (Percy Larkin) זהב בגבעה המכונה "הגבעה האדומה" (Red Hill), סמוך לקמבלדה מזרח של ימינו. הפרסום גרם להגעתם של מחפשי זהב רבים למקום והם התיישבו באתר. היישוב הפרוביזורי קיבל גושפנקה רשמית כשההתיישבות התפרסמה ברשומות של ממשל אוסטרליה המערבית (Western Australian Government Gazette) ב-10 בדצמבר 1897. סוקר ממשלתי בשם ו. ראולי (W. Rowley) תכנן את המקום והוא שבחר ליישוב את השם קמבלדה, משום שאהב את הצליל שככל הנראה מקורו אבוריג'יני, אם כי משמעותו אינה ברורה.[2] כמות הזהב שנתגלתה במקום הייתה קטנה מהכמויות שנתגלו באותן שנים במקביל בקלגורלי או בקולגרדי, ותוך עשר שנים, לאחר שבמקום נכרו כ-30,000 אונקיות זהב (כ-850 קילוגרם), התכלה כל הזהב. מכרה הזהב נסגר ב-1907, וההתיישבות הקטנה הפכה לעיירת רפאים. בהדרגה השתלט הטבע על המבנים. בין השרידים הבודדים שנותרו מתקופה זו נמצאת הבאר הישנה, כיום ברחוב ג'ורג' קאוסיל (George Cowcill).
המקום נותר בשיממונו עד אמצע המאה ה-20. ב-1954 מצאו באתר צמד מחפשי מחצבים, ג'ון מורגן (John Morgan) וג'ורג' קאוסיל, דוגמת סלע יוצאת דופן שקיוו כי היא מכילה אורניום. בדיקת מעבדה העלתה כי מדובר ב"גוסן" (Gossan), עופרת ברזל שהכילה גם ניקל. עשר שנים אחר-כך הם הראו את דוגמת הסלע לרוי וודאל, גאולוג שעבד עבור חברת המכרות המערבית (Western Mining Corporation). וודאל ידע להעריך את משמעות הממצא, ולאחר שהחברה ביצעה כמה קידוחי ניסיון, על מנת להעריך את עתודות הניקל במקום, החל ב-1966 לפעול במקום מכרה "אגם הכסף" (Silver Lake Mine). החברה הקימה ישוב מסודר במקום שהוא כיום קמבלדה מזרח. אחר-כך, משהתברר גודל המתחם המכיל את הניקל, הוקמה נקודת ישוב נוספת, כיום קמבלדה מערב, 4 קילומטרים מערבית ליישוב הראשון. כריית הניקל במקום נמשכת עד ימינו, כשהעופרה עוברת עיבוד והיתוך בקלגורלי הסמוכה.
ב-2005 קנתה חברת המכרות האוסטרלית הרב-לאומית BHP Billiton את חברת המכרות המערבית, אבל היא לא החברה היחידה הכורה באזור. כיום פועלים באזור גם חברות הכרייה גולדפילדס (Goldfields) הכורה זהב בסנט איווס (St Ives) מדרום לאגם לפרוי, מכרה הזהב השני בתפוקתו באוסטרליה, והחברות לייטנינג ניקל (Lightning Nickel) ו-GHB. מספר התושבים בעיירה נמצא במגמת ירידה משום שחברות הכרייה החלו להטיס את עובדיהן אל האתר וממנו במקום לשכנם בעיירה.
אתרי תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר הבולט בעיירה הוא התצפית מהגבעה האדומה (Red Hill Lookout). מפסגת הגבעה יש תצפית על אגם לפרוי הסמוך. מישור מלח נרחב המשתרע מעבר לאופק על שטח של 510 קמ"ר, שלעיתים רחוקות נקווים בו מים. מדי פעם, כשתנאי הרוח מאפשרים זאת, מארגנים המקומיים תחרויות של מפרשיות יבשה על האגם המנצלות את פני השטח הישרים של משטחי המלח על מנת לפתח מהירות שלטענת התושבים מתקרבת ל-100 קמ"ש.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kambalda – היסטוריה, אתרי תיירות, אפשרויות לינה וטיולים
- Kambalda – היסטוריה מפורטת של הסביבה והמקום
- קמבלדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
