7.62x51 מ"מ נאט"ו

תחמושת נאט"ו, משמאל לימין: 7.62 מ"מ, 5.56 מ"מ, 9 מ"מ.

7.62x51 מ"מ נאט"ו היא תחמושת צבאית מסוג כדור סנטרפייר המיועדת לנשק קל, מקלעים ורובי צלפים. התחמושת מורכבת מקליע בקוטר 7.82 מילימטרים (0.308 אינץ') ותרמיל באורך 51 מ"מ, אחרי שהקליע נדחס לקנה ונורה קוטרו 7.62 מילימטרים (0.300 אינץ'). תחמושת זו חזקה יותר מה-5.56x45 מ"מ נאט"ו המשמשת רובי סער, ולה גם טווח ארוך יותר: 800 מטר (לעומת כ-500 מטר של ה-5.56 מ"מ). המקבילה האזרחית לתחמושת זו היא ה-0.308 וינצ'סטר, וניתן לירות בשני סוגי הכדורים הללו לחלופין באותו רובה (למרות זאת, שני הכדורים הללו לא זהים: ה-0.308 וינצ'סטר מפעיל לחץ גבוה יותר, ולכן יש הממליצים להימנע מכך).

היסטוריה

פיתוח תחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו בא בעקבות הניסיון של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה עם תחמושת ה-30-06. ספרינגפילד. הפיתוח הואץ בעקבות כניסת רובי השירות החצי-אוטומטיים וב-1954 הושלם פיתוח התחמושת, על בסיס ה-0.308 וינצ'סטר וה-0.300 סאבאג'. תחמושת ה-7.62 מ"מ נאט"ו נכנסה לשירות בצבא ארצות הברית במקביל להצטיידות ברובה ה-M14 ומקלע ה-M60. רובי M14 עם תחמושת זו שירתו במלחמת וייטנאם וקיבלו ביקורת מעורבת: מצד אחד הם היו חזקים, בעלי כושר חדירה ועצירה גבוהים, וטווח ירי ארוך; מצד שני, התחמושת הייתה כבדה והרתע הקשה על ירי אוטומטי שלא על גבי חצובה או דורגל. באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 רובה ה-M14 הוחלף ברובה ה-M16 בקליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו. אחרי שנפתרו "בעיות הילדות" ב-M16 הוא הפך לנשק המועדף על לוחמי צבא ארצות הברית וכתוצאה מכך דחקה תחמושת ה-5.56 מ"מ את ה-7.62 מ"מ כתחמושת של רובי הסער ורובי השירות של הלוחמים. עם זאת, בשל יתרונותיה על ה-5.56 מ"מ בעוצמה, בטווח (800 מטר) ובדיוק - תחמושת ה-7.62 מ"מ נשארה בשימוש מקלעים ורובי צלפים. בתחילת המאה ה-21 החלו צבאות לשים דגש על צליפה ארוכת-טווח ולשם כך נדרשה תחמושת חדשה וכבדה יותר, כגון כדורי ה-0.300 וינצ'סטר מגנום, ה-6.5 מ"מ קרידמור וה-0.338 לפואה מגנום, שלהן טווחים של 1,000–1,500 מטרים (1,100–1,600 יארד), ואלה החלו להיות נפוצים יותר אך לא החליפו את ה-7.62 מ"מ מפני שהם יקרים יותר וזמינים פחות (רובה צלפים 7.62 מ"מ יכול לירות גם תחמושת של מאג, אף על פי שביצועיו יהיו טובים פחות בגלל איכות התחמושת).

דגמים

לתחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו יש מספר דגמים, להלן רשימה חלקית של מספר דגמים מפורסמים:

• M59 - הדגם הראשון במשקל של 150.5 גריין, תוצרת ארצות הברית.
• M80 - דגם משופר במשקל 147 גריין, תוצרת ארצות הברית.
• M118 - דגם משופר במשקל 173 גריין, למטרות קליעה מדויקת. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של 1 דקת קשת.
• M118 Special Ball - שיפור של ה-M118 למטרות צליפה. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של למטה מ-1 דקת קשת.
• M118LR - שיפור של ה-M118 Special Ball למטרות צליפה ארוכת-טווח, זוהי תחמושת הקרובה ל-Match Grade באיכותה. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של 0.6–0.5 דקת קשת.
• IMI 7.62x51 mm Long Range Match 175 gr - תוצרת ישראל, תחמושת צליפה איכותית במשקל 175 גריין המבוססת על ה-M118LR, פותחה ומיוצרת על ידי התעשייה הצבאית/IMI עבור רובי הצלפים שבשירות מערכת הביטחון הישראלית. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של 0.5 דקת קשת.

כלי נשק מפורסמים בקליבר 7.62 מ"מ נאט"ו

כלי נשק מפורסמים המשתמשים בתחמושת 7.62x51 מ"מ נאט"ו:

• רובי שירות וקרב:
  • רובה M14
  • FN FAL
  • תבור 7
• מקלעים:
  • M134 מיניגאן
  • מקלע M60
  • FN MAG
  • נגב NG7
• רובי צלפים:
  • שטייר SSG 69
  • PSG-1
  • אקורסי אינטרנשיונל ארקטיק וורפר L96
  • גליל צלפים
  • מאוזר 86SR
  • רמינגטון מודל 700 ונגזרותיו: רובה M40 ורוב"צ M24
  • PGM Ultima Ratio
  • SR-25 ונגזרותיו (כולל M110 SASS)
  • בארט MRAD ורמינגטון MSR (תומכים בקליברים נוספים להחלפה מהירה)
  • Tactical Operations טנגו 51 (בעל דיוק של 0.25 דקת קשת)

ראו גם

• תחמושת נאט"ו נוספת:
  • 5.56x45 מ"מ נאט"ו
  • 9x19 מ"מ נאט"ו (9 מ"מ פרבלום)
  • 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.50 BMG)
• תחמושת מקבילה:
  • 0.308 וינצ'סטר (תחמושת אזרחית מקבילה)
  • 7.62x54R מ"מ (תחמושת הגוש המזרחי ומדינות ברית המועצות לשעבר)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 7.62x51 מ"מ נאט"ו בוויקישיתוף