DEC
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
קן אולסן, הרלן אנדרסון  |
| תקופת הפעילות |
1957–1998 (כ־41 שנים) |
| מיקום המטה |
מיינארד |
| ענפי תעשייה |
טכנולוגיית מידע |
| מוצרים עיקריים |
מחשב |
| אתר רשמי | |
  | |
DEC (ראשי תיבות של Digital Equipment Cooperation, ידועה בעברית גם בשם המקוצר דיגיטל) הייתה חברת מחשבים שנוסדה ב-1957. ייצרה מיני-מחשבים מסוג PDP, ובהמשך מחשבים מסוג VAX ושרתי DEC Alpha. בנוסף למחשבים, ייצרה גם מוצרי תוכנה תשתיתיים עבור המחשבים שייצרה. בשיאה, הייתה חברת המחשוב השנייה בגודלה, אחרי חברת IBM. באמצע שנות ה-90 עברה משבר, שהסתיים ברכישתה על ידי חברת קומפאק בשנת 1998[1]. חברת קומפאק עצמה נרכשה ב-2001 על ידי חברת היולט פקארד[2], שהמשיכה במכירת מוצרים שמקורם במוצרים של DEC לזמן מה.
מוצרים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחשבי PDP שנעשה בהם שימוש במערכות מידע ובמערכות משובצות מחשב.
- מחשבי VAX וציוד היקפי עבורם כגון: דיסקים קשיחים ומסופי מחשבים וחומרת תקשורת נתונים[3]. בנוסף לכך ייצרה מוצרי תוכנה בסיסיים כגון: מערכת הפעלה VMS, בסיס נתונים RDB, מוניטור טרנזקציות ACMS ומוצרי שליטה ובקרה[4].
- החברה הייתה שותפה בהובלת פיתוח ויישום רשת ה-LAN בתקן אתרנט, יחד עם זירוקס פארק ואינטל[5][6]. והייתה גם בין הראשונות בעולם לשווק מערכות תקשורת מחשבים המבוססות על סיבים אופטיים[7].
- VAXCluster, פתרון אשכול המחשבים המסחרי הראשון.
- מחשבי Alpha שהחליפו את מחשבי ה-VAX. מחשבי ה-Alpha תמכו בעבודה תחת שלוש מערכות הפעלה שונות: מערכת ההפעלה הקניינית של החברה VMS ומאוחר יותר OpenVMS, מערכת ההפעלה UNIX ומערכת ההפעלה חלונות NT של חברת מיקרוסופט. מחשב ה-Alpha היה במחשב הראשון שתמך בכתובות של 64 ביט תחת מערכת ההפעלה UNIX.
תולדות החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1957 הקימו בוגרי MIT קן אולסן והרלן אנדרסון, חברת הזנק בשם Digital Equipment Corporation שהתבססה על פטנטים לייצוב זיכרון מחשב מבוסס ליבה מגנטית וחוצץ למדפסת (printer buffer), התקן זיכרון שיאפשר למדפסת לקלוט מידע בקצב גבוה מקצב הדפסתה ויאפשר שחרור המחשב מתלות בקצב ההדפסה של המדפסת. בנובמבר 1960 הכריזה החברה על המיני-מחשב הראשון מתוצרתה, PDP-1, שהתבסס על הארכיטקטורה של מחשב TX-0 עליו עבד אולסן במעבדות לינקולן ב-MIT[8].
אולסן, שהתמנה למנכ"ל החברה, תפס את תפקידו כמהנדס-מנהיג ולא רק כמנהל[8]. כך למשל הוא פרסם את עקרונות החברה, שנשאבו מחינוכו: מהימנות, יושרה, הצטיינות, איכות, עבודה קשה וחירות. מבחינה ניהולית, היה מבין החלוצים בשימוש במתודולוגיית הניהול המטריציוני, לפיו עובדי מחקר ופיתוח אינם כפופים לפרויקט או מוצר כלשהו, אלא מוקצים באופן דינמי לפרויקטים שונים לפי דרישה ומנוהלים מקצועית על ידי גורם אחד וכפופים פרויקטלית לגורם אחר. אולסן אף הנחיל לחברה שבניהולו עקרונות הנדסיים שהמוביל בהם היה KISS (Keep it simple stupid), הוא דאג להעביר את מסריו למנהלים ולעובדים והדגיש את הצורך בהבנה של צורכי הצרכנים ובקשר רצוף ויציב עמם[9]. החברה הייתה גם חלוצה ביישם עבודה מרחוק, שאפשרה לעובדיה לעבוד מהבית באמצעות מסופי מחשבים כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20[10].
שורת המוצרים שפותחו בדיגיטל במהלך שנות ה-70 וה-80 ובראשם המיני-מחשבים PDP ו-VAX ומערכת ההפעלה VMS, ענו על צורכי השוק והובילו את החברה לתור זהב בו הייתה לחברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם[11]. אחת הסיבות המרכזיות להצלחתה הייתה ביסוס המוצרים שלה על ארכיטקטורה פתוחה (אנ'), ארכיטקטורת מחשב ותוכנה שנועדה להקל על הוספה, שדרוג והחלפה של רכיבים עם מחשבים אחרים, גם של יצרנים אחרים[12].
בשנת 1986 בחר המגזין Fortune באולסן כיזם המצליח ביותר באמריקה. באותה שנה זכה לפרס על מנהיגות הנדסית מאת IEEE. ב-1987 ארגן אולסן יריד עולמי בשם DECWorld expo, עבורו שכר את אוניית הפאר הענקית "Queen Elizabeth II" על מנת שתעגון בנמל בוסטון במהלך ימי היריד. מניית התאגיד הגיעה באותה שנה לשיא של 199.50 דולר למנייה[13]. ב-1990 התקיים האירוע בעיר קאן בצרפת בשטח של 7 דונם[14].
עם זאת, אולסן כשל בראיית הצורך במחשב אישי וראה בו כלי מיותר, שרוב הציבור לא ירצה ולא יוכל לתחזק לאורך זמן. דיגיטל של אולסן שהקפידה לא להתפשר על איכות, גם על חשבון זמן פיתוח, לא התאימה לעולם של "Time to market" (הוצאת מוצר לשוק לשם כיבושו לפני המתחרים, גם תוך התפשרות על בשלות ואיכות). ההתעקשות על סגירות וביצוע כל הפיתוח בתוך דיגיטל לא התאימו עוד לעולם של פתיחות ושילוב כישרונות. כך הפסידה דיגיטל נתחי שוק למערכת ההפעלה UNIX, שגברה בפופולריות על VMS, ולמחשבים אישיים. הניסיון להילחם ב-UNIX באמצעות מערכת ההפעלה הכושלת ULTRIX וב-IBM PC באמצעות המחשב האישי הכושל Rainbow 100 גרמו לדיגיטל הפסדי ענק[15]. ה-Rainbow 100 היה שילוב של מסוף מחשב המתחבר למחשב מרכזי מדגם VAX ומחשב אישי תואם IBM PC ששווק לעסקים[16]. גם בתחום המחשוב המרכזי חוותה החברה כישלון, היא השקיעה כשש שנות פיתוח ו-2 מיליארד דולר בפיתוח ה-VAX 9000 שהושק ב-1990, אולם הוא כשל מסחרית וטכנית[17].
סוף דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנות ה-80 של המאה ה-20 מכרו חברות החומרה מחשבים במחיר גבוה כשמוצרי התוכנה הבסיסיים היו מוצר נלווה. עם תחילת העבודה על מחשבים אישיים והופעת מוצרי התוכנה של חברת מיקרוסופט, השתנתה המגמה ובהדרגה עלו מחירי התוכנה וירדו מחירי החומרה. בתחילת שנות ה-90 תורגמה מגמה זו למשבר שאיים על עצם קיומן של שלוש יצרניות החומרה הגדולות חברות IBM, היולט פאקרד ו-DEC. את שנת הכספים שהסתיימה ביוני 1991 סיימה במכירות של 14 מיליארד דולר וברווח של 500 מיליון דולר, אולם בסוף 1991 סיימה את הרבעון עם הפסד הראשון בתולדותיה בסך 76 מיליון דולר, ובתחילת 1992 הודיעה על פיטורי 18 אלף עובדים[18]. המשבר חייב שינויים ארגוניים מהותיים ושינוי התרבות הארגונית של DEC, שנהגה להעסיק עובדים במשך כל הקריירה המקצועית ולא פיטרה עובדים. קן אולסן, נשיא החברה, גם נאלץ להתפטר. רוברט פלאמר, שהחליף אותו בתפקיד ראה את מחשבי ה-Alpha כמוצר הדגל של החברה שיספק מענה נאות למשבר[19].
בשנת 1992 החברה נכנסה לשותפות עם חברת מיקרוסופט לשיווק מחשבי ה-Alpha עם מערכת ההפעלה Windows NT לשוק הארגוני[20]. מיקרוסופט מצידה ביקשה להפוך את Windows NT לפלטפורמת מחשוב ארגונית ולהיכנס לתחום השרתים, תחומים בהם לא הייתה לו פעילות משמעותית עד אז. החברות גם שיתופו פעולה בפיתוח הגרסאות הבאות של מערכת ההפעלה NT אליה הועברו טכנולוגיות ממערכות היוניקס ומ-MVS, מערכת ההפעלה של דיגיטל למחשבים מרכזיים, שהצטיינה באמינות וביכולת שרידות גבוהים[21]. דיגיטל מצדה הכשירה את עובדי חטיבת שירותי המחשוב שלה להטמיע את המערכת עבור לקוחות, ובנוסף גם את שרת Exchange של מיקרוסופט לתקשורת ארגונית. שיתוף הפעולה הצליח, דיגיטל יישמה את NT ו-Exchange עבור 2 מיליון עובדים בארגונים ברחבי העולם תוך כ-4 שנים, ותחום שירותי המחשוב עבור NT הפך לפעילות משמעותית של דיגיטל[21]. בתחום החומרה בתקופה זו דיגיטל התמקדה בפיתוח מעבדי ה-Alpha, שהיו מבוססי RISC בעלי 64-bit, ופותחו בחלקם בישראל[22]. ב-1997 היא הגישה תביעת פטנט נגד אינטל בטענה שמעבדי Xeon מפרים פטנטים של מעבדי ה-Alpha[23]. את הזכויות לייצור מעבדי ה-Alpha מסרה לחברות סמסונג ומיצובישי, בנוסף פתחה איתן במסע שיווק עם הסיסמה "מבוסס אלפא" ("Alpha Powered"), כמתחרה לסיסמה "אינטל בפנים" של אינטל[24].
אולם המשבר בחברה נמשך והיא נאלצה להמשיך ולפטר עובדים ולמכור קווי מוצרים לחברות אחרות. כך למשל נמכר בסיס הנתונים RDB לאורקל ב-1994, מוצרי השליטה והבקרה לחברת CA וקו מוצרי התקשורת לחברת Cabletron Systems ב-1997. כאשר נמשך המשבר ולא נמצא לו פתרון הולם נרכשה החברה על ידי יצרנית המחשבים קומפאק תמורת תמורת 9.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות[25]. הנכס העיקרי של DEC באותה עת היה חטיבת שירותי המחשוב שלה, שהייתה אחראית לכשני שלישים מהכנסותיה. היא סיפקה שירותי מחשוב בעסקות ארוכות טווח לתאגידים ארגונים גדולים להם מכרה את מוצרי החומרה שלה. אלא שהמיזוג עם קומפאק לא עלה יפה, עקב השוני בתרבות העסקית של שני הארגונים וגם החברה הממוזגת סבלה בירידה במכירות[26]. בספטמבר 2001 הודיעה HP כי תרכוש את קומפאק תמורת 25 מיליארד דולר במניות[27]. עם השלמת הרכישה ביוני 2002 הודיעה HP על פיטורי 15 אלף עובדים[28]. זמן קצר לפני הרכישה בידי HP גם הודיעה קומפאק כי תפסק לייצר ולשווק שרתים עם מעבדי ה-Alpha, לטובת שרתים עם מעבדי איטניום של אינטל, זאת למרות שהניבו לה הכנסות בהיקף של 3.2 מיליארד דולר בשנת 2000[29]. אולם מעבדי איטניום של אינטל כשלו מבחינה מסחרית ו-HP המשיכה לייצר ולשווק שרתים מבוססי Alpha עד 2004 ולתמוך בהם עד 2007[30].
דיגיטל ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיגיטל ישראל הוקמה בשנת 1973 כחברת דקסיס, חברת הפצה מקומית, שמנתה 8 עובדים, ופעלה מחנות קטנה ברחוב ירמיהו בצפון הישן של תל אביב[31]. החברה התפתחה לשלוחה של דיגיטל העולמית, שמנתה כ-400 איש בשיאה. הסניף הישראלי נחשב לאחד הסניפים היותר מוצלחים של חברת DEC העולמית[32]. הסניף השכיל לגייס צוות מוכשר של אנשי מכירות, שירות ופיתוח, זכה במכרזים רבים בשוק בממשלתי והביטחוני בישראל, וכתוצאה מהצלחתה שכיחות השימוש במוצרי החברה בישראל הייתה גבוהה בהרבה מאשר שכיחות השימוש במוצרים במרבית במדינות בעולם[31]. עד שנת 1985 כבר צברה כ-1,000 מוסדות וארגונים גדולים בישאל כלקוחות[33]. ב-1987 עבר מטה החברה לבניין ייעודי באזור התעשייה של הרצליה פיתוח והיה אחד ממרכזי המחשוב הראשונים באזור שנודע בהמשך כ"סיליקון ואדי"[34]. בישראל התקיימה קבוצת משתמשי דיגיטל (דקו"ס) ששיתפה פעולה עם החברה בשיח לגבי פתרונות ושימושים. בקבוצת דקו"ס היו חברים מנהלי המחשוב של רבים ממשרדי הממשלה, חברות מרכזיות במשק והמערכת הביטחונית[35]. מנהלי הסניף הישראלי היו גיל וייזר, אשר הקים את הסניף, ויגאל בר יוסף אשר החליף אותו ב-1992[36].
בין הפרויקטים שביצעה החברה בישראל היו: הקמת 1000 תחנות עבודה עבור התעשייה האווירית לישראל בעלות של 10 מיליון דולר[37], הקמת מערכת מחשוב עבור כל סניפי אגד בעלות של 4 מיליון דולר[38], מחשוב מערכת הבריאות הממשלתית[39], והקמת מערך מחשוב עבור יבואנית הרכב יפנאוטו[40].
בשנת 1984 הקימה דיגיטל ישראל מרכז פיתוח למעבדים ומעגלים משולבים (שבבים) באזור התעשייה תלפיות בירושלים[41]. בשנת 1990 החלה החברה בהקמה של מרכז פיתוח חדש באזור התעשייה הר חוצבים, לאחר שירושלים קיבלה מעמד של אזור פיתוח א׳ למפעלים עתירי טכנולוגיה שמשמעה קבלת מענק ממשלתי של 38% מההשקעה[42]. המרכז העסיק כ-80 עובדים, אך ב-1998 נמכר לאינטל ישראל[43].
בשנת 1992 הקימה דיגיטל ישראל, סמוך לעיר דימונה, מרכז פיתוח בשם "נגב תעשיות תוכנה" בשיתוף עם חברת רותם תעשיות. המטרה הראשונית הייתה קליטת עולים חדשים בעלי מקצוע בתחום התוכנה ויישובם באזור הנגב. בהמשך גדל מרכז הפיתוח ועסק בפיתוח, בדיקה ותחזוקת תוכנה עבור לקוחות שונים בישראל. הוא העסיק 150 עובדים בדימונה, באר שבע ואור יהודה[44].
בשנת 1998 בעקבות הרכישה בידי חברת קומפאק, שהיה לה רק סניף קטן בישראל עם 12 עובדים, שהוקם ב-1996 ועסק רק במכירה ושיווק, בחרו בקומפאק ביוצא דיגיטל, עמנואל פרץ, לשמש כמנכ"ל החברה המוזגת בישראל[45]. אולם בעקבות המיזוג צומצם מספר העובדים בישראל לכ-300[46].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Glenn Rifkin, George Harrar, The ultimate entrepreneur: the story of Ken Olsen and Digital Equipment Corporation, Chicago : Contemporary Books, 1988 ISBN 978-1559580229
- Earls, Alan R. Digital Equipment Corporation, Arcadia Publishing, 2004. ISBN 978-0738535876
- Schein, Edgar H. DEC Is Dead, Long Live DEC: The Lasting Legacy of Digital Equipment Corporation, Berrett-Koehler Publishers, 2004. ISBN 978-1576753057
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של DEC (באנגלית)- DEC, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי DEC בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- "פי.סי על גופתי המתה", באתר גלובס, 5 באוגוסט 1998 - על ההיסטוריה של דיגיטל בישראל
- אתר המוקדש לזכרו של קן אולסן
- דיגיטל – פרופיל עצמי של דיגיטל ישראל משנת 1985 וחומרים נוספים
- פלי הנמר, הנמר וחברים חוגגים 50 שנים להקמת הסניף הישראלי של דיגיטל, באתר "אנשים ומחשבים", 11 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלון גל, רויטרס, קומפאק תקנה את דיגיטל בעיסקת 9.6 מיליארד דולר במזומן ומניות, באתר גלובס, 27 בינואר 1998
- ^ HP רוכשת את קומפאק בעסקת מניות של 21 מיליארד דולר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2001
- ^ דיגיטל עולה על השולהן, מעריב, 13 בינואר 1989
- ^ טל שחף, מחשבי דיגיטל החדשים מהירים מהמתחרים, מעריב, 11 בנובמבר 1991
- ^ הצהרת התקן
- ^ דיגיטל מהפכה בתקשורת מחשבים, מעריב, 28 באוקטובר 1986
- ^ טל שחף, בוסטון, דיגיטל הוציאה לשוק מערכות תקשורת מחשבים המבוססות על סיבים אופטיים, מעריב, 10 ביולי 1990
- ^ 1 2 קן אולסן, מייסד דיגיטל, הלך לעולמו, באתר "אנשים ומחשבים", 14 בפברואר 2011
- ^ עקרונות הניהול המנהיגותי של אולסן
- ^ חברה של יושבי בית, דבר, 8 באוקטובר 1982
- ^ במקום השני המכובד - ב־10 השנים החולפות הפכה חברת המחשבים דיגיטל, בעולם וגם בישראל, לחברה השניה בגודלה ולמתחרה ישירה של יבמ, מעריב, 29 בספטמבר 1987
- ^ למה דיגיטל מצליחה כל־כך?, חדשות, 27 באוגוסט 1986
- ^ מה מנהלים יכולים ללמוד מהטעויות של אולסן
- ^ דיגיטל הקימה "עיר אלקטרונית" בקאן, מעריב, 11 בספטמבר 1990
- ^ נקרולוג באתר "רגיסטר"
- ^ עיסקת השנה במחשבים שקיים דיגיטל, חברת המחשבים השניה בגודלה בעולם מציעה לך עתה את Rainbow 100+, כל העיר, 4 בינואר 1985
- ^ בעיות בספינת הדגל, מעריב, 1 בינואר 1991
- ^ טל שחף, גיל וייזד נשאר אופטימי - בפעם הראשונה בתולדותיה מדווחת דיגיטל העולמית על הפסדים - 18 אלף עובדים פוטרו ברחבי העולם, מעריב, 11 בפברואר 1992
- ^ מאת יעקב שרגל, ניו יורק, יו"ר דיגיטל, פאלמר, 57, פורש עם השלמת המיזוג עם קומפאק, באתר גלובס, 14 ביוני 1998
- ^ דיגיטל ומיקרוסופט הולכות ביחד למלחמת המחשבים, מעריב, 27 באפריל 1992
- ^ 1 2 רוני ליפשיץ, איך שגלגל מסתובב לו, באתר גלובס, 11 בפברואר 1998
- ^ שרון שדה, דיגיטל מציגה את אלוף השבבים חברת דיגיטל הציגה בסוף השבוע שעבר את שבב המחשב המהיר בעולם. לשבב החדש, שזכה לשם "שבב אלפא", מהירות שעון של 150 מגה־הרץ ויותר, מהירות הגבוהה פי־ שלושה מהשבבים המקבילים של י.ב.מ, היולטפקרד ומו־ טורולה., חדשות, 3 במרץ 1992
- ^ בלומברג ויעקב שרגל, ניו יורק, יממה אחרי דיגיטל הגישה חברת סיריקס תביעת פטנט נגד אינטל, באתר גלובס, 15 במאי 1997
- ^ דיגיטל בעקבות קמפיין "אינטל בפנים", באתר גלובס, 3 ביולי 1997
- ^ מאת אלון גל, קומפאק רוכשת את השליטה בדיגיטל ב-9.6 מיליארד דולר, באתר גלובס, 27 בינואר 1998
- ^ מאת רוני ליפשיץ, דיגיטל נמכרה בפעם השנייה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2001
- ^ עפרה שלו, קונסולידציה בעסקי ה-PC: היולט פקארד רוכשת את קומפאק תמורת 25 מיליארד דולר במניות, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2001
- ^ עפרה שלו, בעקבות המיזוג עם קומפאק: HP מפטרת 15 אלף עובדים, באתר TheMarker, 4 ביוני 2002
- ^ יהודה שויצר, מהפך בקומפאק: כל השרתים שמייצרת החברה יפעלו עם מעבדי ה-Itanium של אינטל, באתר TheMarker, 25 ביוני 2001
- ^ יובל דרור, מכת פטיש בבטן הרכה של אינטל, באתר הארץ, 21 באפריל 2003
מאת ג'ון מרקוף, סטיב לוהר, הניו יורק טיימס, ההימור היקר והמסוכן של אינטל, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002 - ^ 1 2 "פי.סי על גופתי המתה", באתר גלובס, 5 באוגוסט 1998
- ^ "דיגיטל" - סיפור הצלחה, מעריב, 26 במרץ 1984
- ^ חברת התקינה דיגיטל למעלה מ־1,000 מערכות מחשוב במוסדות וארגונים גדולים בישראל, כותרת ראשית, 23 באוקטובר 1985
- ^ חברת המחשבים דיגיטל שכרה מהחברה הקבלנית רוגובין בניין משרדים בן 4.100 מ"ר בהרצליה., חדשות, 11 במאי 1987
- ^ נשיא דיגיטל אירופח, פיידקולו פאלושי בכבודו ובעצמו, פותח את חכינוס העשירי של איגוד משתמשי דיגיטל בישראל - דקוס, מעריב, 17 באפריל 1990
- ^ רוני חסיד, יגאל בר־יוסף – מנכ"ל דיגיטל, חדשות, 29 בדצמבר 1992
פיברוניקס - בתחילת השנה מונה לחברה נשיא חדש, מנכ"ל דיגיטל ישראל לשעבר, גיל וייזר, במטרה להביא את החברה לרווחיות מחודשת, חדשות, 18 במרץ 1993 - ^ התעשיה האוירית ודיגיטל-עיסקת ענק, מעריב, 22 בינואר 1990
- ^ דוד ליפקין, אגד ימחשב את סניפיו - חברת דיגיטל זכתה באספקת הציוד, מעריב, 17 ביוני 1986
- ^ טל שחף, מיחהשוב משרד הבריאות: תוכנה של טכם וחומרה של דיגיטל, מעריב, 29 בספטמבר 1988
- ^ יוסי ריבלין, המרוץ להגה, חדשות, 2 באפריל 1991
- ^ דיגיטל ואינטרפייל באים, כל העיר, 16 במרץ 1984
- ^ יותם נבין, תעשייה באופק - תעשייה באופק שני מפעלים עתירי ידע יוקמו בהר־חוצבים, בעקבות הכרזת העיר אזור פיתוח א', כל העיר, 25 במאי 1990
- ^ איי אונליין, אינטל משקיעה 40 מיליון שקלים בהרחבת מרכז הפיתוח בירושלים, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2000
- ^ איי אונליין, קומפאק מממשת אופציה לרכישת % 9 מ- NSI נגב תעשיות תוכנה , באתר TheMarker, 2 באפריל 2000
- ^ מאת רוני ליפשיץ, עמנואל פרץ יהיה המנכ"ל החדש של דיגיטל ישראל, באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
- ^ אביבה רוזן, בדיקת מיזוג: לא מזכירה לכם את דיגיטל?, באתר גלובס, 16 בדצמבר 1998