לדלג לתוכן

M48

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M48
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נחש מים
שמות נוספים NGC 2548
מגלה שארל מסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 19 בפברואר 1771
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 5.5
סיווג מורפולוגי I,2,r
עלייה ישרה 08ʰ 13.7ᵐ‏
נטייה ‏‏45′ ‏05°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.8-
מרחק 1,500 שנות אור
459.9 פארסק
קוטר 23 שנות אור
מספר כוכבים 80
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M48 (מ-Messier 48, או NGC 2548) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים נחש מים הנמצא במרחק של כ-1,500 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-80 כוכבים.

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-9 בפברואר 1771 ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים ללא ערפילית סמוך לשלושת הכוכבים שבקצה זנבו של החד-קרן" (הכוכבים ζ, ‏ 27 ו-28 בחד קרן). בדומה לשגיאה שביצע מסיה באותו לילה ברישום של מיקומו של M47, גם מיקומו של M48 נרשם בצורה שגויה, הנטייה שלו היא כ-2.5 מעלות מדרום למיקום שרשם מסיה בקטלוג. בשל המיקום השגוי, הצביר התגלה מחדש ב-1782 על ידי האסטרונום הגרמני יוהאן אלרט בודה וב-1783 על ידי האסטרונומית הגרמניה קרוליין הרשל. בשנת 1786 צפה ויליאם הרשל בצביר וציין שזהו "צביר יפה של כוכבים דחוסים", כאשר הוא מייחס את גילויו לאחותו קרוליין. ג'ון הרשל צפה בצביר ב-1830 ויותר מאוחר כלל אותו בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הסימון GC 1637. בקטלוג הכללי החדש של ג'ון דרייר קיבל הצביר את הסימון NGC 2548. רק בשנת 1934 זיהה אסטרונום גרמני בשם אוסוואלד תומאס את NGC 2548 עם M48. זיהוי זה הוא סביר, שכן NGC 2548 הוא הצביר היחידי באזור הזנב של החד-קרן שמתאים לתיאור של מסיה.

לצביר דרגת בהירות נראית 5.5 כך שניתן לראותו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים. באמצעות משקפת איכותית ניתן להבחין בכ-10 כוכבים שהבהירים שבהם הם בעלי דרגת בהירות סביב 8 ובאמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין בכ-50 כוכבים שבהירותם נעה בין דרגה 8 לדרגה 13. מיקומו של הצביר הוא כ-3 מעלות מדרום-דרום-מזרח לכוכב ζ (זטא) בחד קרן, כ-9 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לכוכב α (אלפא) בחד קרן וכ-14 מעלות מדרום-מזרח לפרוקיון.

מאפייני הצביר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחקו של M48 ממערכת השמש מוערך בכ-1,500 שנות אור וגודלו הזוויתי הנראה הוא כ-54 דקות קשת - כמעט פעמיים קוטרו של הירח המלא, כך שקוטרו הוא כ-23 שנות אור, אך מרבית הכוכבים מרוכזים במחצית הקוטר. הצביר כולל כ-80 כוכבים שהצעירים והחמים שבהם הם מסוג ספקטרלי A וכן יש בו גם כוכבים מסוגים ספקטרליים F ו-G, בהם מספר ענקים צהובים, אך אין בו כלל כוכבים מהסוגים הספקטרלים B ו-O, כך שגילו מוערך בכ-300 מיליון שנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M48 בוויקישיתוף