לדלג לתוכן

WWE

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
WWE
נתונים כלליים
סוג ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (WWE) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו אז. כעת. לעד.
מייסדים וינס מקמהן
לינדה מקמהן
תקופת הפעילות 21 בפברואר 1980 – הווה (44 שנים)
מיקום המטה איסט מיין 1241, סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית
שליטה בחברה סטפני מקמהן, ניק קהאן ופול "טריפל H" לווק
בעלות וינס מקמהן
ענפי תעשייה בידור והיאבקות מקצועית
מוצרים עיקריים ארגון מופעי היאבקות מקצועית
טלוויזיה
קולנוע
מוזיקה
מרצ'נדייז
שלם וצפה
יו"ר וינס מקמהן
מנכ"ל Ari Emanuel עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 840 (נכון ל-2017)
 
www.wwe.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאגיד ה-WWE (בשמו המלא: World Wrestling Entertainment) הוא חברה ציבורית בבעלות פרטית, העוסקת בתקשורת משולבת (טלוויזיה, אינטרנט והפקת אירועים) ובמופעי בידור בעיקר בתחום הפקת מופעי היאבקות מקצועית.

עסקי ה-WWE ממוקדים בעיקר ב"היאבקות מקצועית" - אמנות במה בה המשתתפים מביימים קרבות באמצעות כוריאוגרפיה המדמה מהלכי היאבקות ואמנויות לחימה שונות, אשר התוצאות בה נקבעות תמיד מראש, ומשלבת אלמנטים מהתיאטרון ומהקרקס. לכן, המופעים אינם ספורט במובן הרגיל של המילה אלא מעין מופע בידור בעל תסריט לפיו מתאבקים הם "רשעים" (Heels) או "גיבורים" (Faces) והם מפתחים "יריבויות" (Feuds) וכן הלאה. במסגרת העלילה המתאבקים מתמודדים, בדרך כלל תוך שימוש בשם במה, על תוארי אליפויות שונים וכך נוצר (לפחות בעבר) רושם מוטעה שמדובר באירוע ספורטיבי. בשנים האחרונות המגמה ב-WWE היא להתייחס לתחום כאל "ספורט בידורי" ואף "בידור" סתם, בניגוד לבעבר בו השתמשו במונחים כהיאבקות וספורט, והמתאבקים מכונים כיום "סופרסטארים" ו"פרפורמרים". בתקופה בין התפטרותו של מקהמן ב-2022 ועד לחזרתו ב-2023, הותרו שוב השימוש במילים היאבקות ומתאבקים.

ה-WWE נמצאת במוקד של ביקורת עזה בשל תנאי העסקת ה"פרפורמרים", שגורמים לכך שתוחלת חייהם קצרה ב-20 שנה מהממוצע האמריקאי. הבעלים העיקרי של WWE, וינס מקמהן, הוא מושא הביקורת העיקרי.

החברה כארגון היאבקות מקצועית היא הגדולה והמשמעותית ביותר בתחום, לא רק בארצות הברית שם החלה את דרכה, אלא בעולם כולו.

בשנות היסוד, כשהארגון היה קיים כארגון היאבקות מקצוענית גרידא, הוא פעל בשם Capitol Wrestling Federation, הארגון מיתג את עצמו תחת השמות World Wide Wrestling Federation ומאוחר יותר תחת המותג World Wrestling Federation או ה-WWF. הארגון נאלץ לחדול בשימוש בשם WWF בעקבות תביעה משפטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (World Wildlife Fund, שגם קיצורם היה WWF).

כיום, התאגיד משווק את ההיאבקות המקצועית תחת שני מותגים ראשיים: Raw ו-סמאקדאון וכן מספר מותגים זוטרים.

כרגע קיימות שתי אליפויות עולמיות ראשיות בארגון והן:

ב-Raw: אליפות העולם במשקל כבד והאלוף הנוכחי הוא גונתר.

בסמאקדאון: אליפות ה-WWE והאליפות האוניברסלית והאלוף הנוכחי הוא קודי רודס.

מטה ה-WWE

רקע והיסטוריה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1915 קידם רודריק ג'יימס "ג'ס" מקמהן, סבו של יושב הראש הנוכחי, וינס מקמהן הבן, קרב איגרוף בין ג'ס ווילארד לג'ק ג'ונסון. בקרב זה, שהתרחש ב-5 באפריל, איבד ג'ונסון את תארו לג'ס וויליארד בהוואנה, בירת קובה. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1925 הצטרף מקמהן אל טקס ריקרד בקידום אירועי איגרוף באולם מדיסון סקוור גארדן בניו יורק. באותה תקופה הארגון של ג'ס מקמהן התרכז בעיקר בארגון ערבי איגרוף ושירה או קונצרטים.

רק משנת 1935 עברו המקמהנים לעסוק בהיאבקות מקצועית. וינס מקמהן, בנו של ג'יימס מקמהן, החל לקחת חלק גדול בניהול העסק, במיוחד בצד ההיאבקות. אולם משפחת מקמהן לא יכלה לקדם קרבות ואירועי היאבקות במדיסון סקוור גארדן בעקבות שנאתו של שותפם לעסקיהם הקודמים, טקס ריקרד, לספורט הזה. המדיניות הפכה מאוחר יותר, הודות למאמציו של טוטס מונדט והמיליונר ברנר מקפדאן.

בינואר 1953 השתלטו וינס מקמהן, בנו של ג'ס, ומקדם ההיאבקות טוטס מנדט על חברת ההיאבקות באזור הצפון-מזרחי בארצות הברית שהייתה חלק מאיגוד ההיאבקות ה-NWA. האיגוד הזה הכתיר אלוף בלתי מעורער שעבר מחברת היאבקות אחת לאחרת והגן על תאריו ברחבי העולם. חברתו של מקמהן נקראה Capitol Wrestling Corporation או בקיצור CWC.

במקור הריצה חברה זו מופעים באולם "טרנר", שהיה בעל 2,000 מקומות ישיבה. לאחר מכן גדל הארגון והשפעתו השתרעה גם באזורי ניו אינגלנד, ניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה. הארגון הגדיל את רווחיו באופן ניכר לאחר שחתם על חוזה עם ערוץ טלוויזיה מקומי. בשנת 1956 התחילה חברת CWC לשדר תוכניות היאבקות בשידור ישיר. CWC שלטו בהיאבקות בצפון-מזרח ארצות הברית מאמצע המאה ה-20 ועד שנות השמונים, כשההיאבקות עדיין הייתה מחולקת למחוזות.

מאחר שה-NWA איגד מספר חברות היאבקות בעוד שבעמדת אלוף ה-NWA היה יכול לכהן רק מתאבק אחד, הועבר דאז תואר האליפות אחת לתקופה בין מתאבקי החברות השונות. בשנת 1962 בובו ברזיל היה המתאבק השחור הראשון שזכה בתואר אלוף עולם. ב-1963 היה "נער הטבע" באדי רוג'רס, חבר ה-CWC, אלוף איגוד ההיאבקות NWA. שאר חברות האיגוד הביעו את מורת רוחן מכך שמונדט נמנע מלקבוע לרוג'רס קרבות מחוץ למדינות צפון-המזרח בהן התבססה ה-CWC, ובכך מנע למעשה את העברת חגורת האליפות. רוג'רס הפסיד את האליפות ללו ת׳ז בטורונטו שבקנדה ב-23 בינואר 1963. קרב אובדן האליפות נערך בניגוד לרצונותיהם של מונדט וה-CWC, מאחר שרוג'רס חשש כי יאבד את כספי העירבון (בגובה 25,000 דולר) אותם הפקיד עם קבלת החגורה אם לא יעביר את האליפות. במחאה על האירוע החליטו מונדט וה-CWC לעזוב את ה-NWA לטובת ארגון חדש שהקימו, ה-World Wide Wrestling Federation) WWWF).

בשנת 1971, ולאחר עזיבתו של מונדט בסוף שנות השישים, וינס מקמהן האב הצטרף מחדש לאיגוד ה-NWA.

הפריצה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינס מקמהן, הבעלים של ה-WWE/F

בשנת 1982 לקחו וינס מקמהן הבן וחברתו "טיטן ספורט" את השליטה על ה-WWF מאביו. מקמהן האב כבר ביסס את סגנון ההיאבקות בצפון מזרח ארצות הברית ככזה שמתמקד יותר בבידור ופחות בספורט. התחרויות בין המתאבקים כבר מזמן לא היו אירועי ספורט בהם הכשרוני יותר מנצח אלא אירועים מתוסרטים במטרה לגרום לעניין רב יותר בקרב הקהל.

מקמהן הצעיר החל בתהליך התפשטות עבור חברת ה-WWF והחל להעלות מופעים ושידורי טלוויזיה בשווקים של מתחריו בצפון מזרח ארצות הברית. הוא אף מכר את זכויות השידור לרשתות טלוויזיה וכן זכויות הפצה לקלטות וידאו של אירועי ההיאבקות שארגן. הוא הגדיל לעשות והשתמש בכסף שצבר ממכירות אלו כדי לקנות כישרונות ממתחריו. בכך שבר סטטוס קוו בקרב התאחדויות ההיאבקות השונות ופרש למעשה מה-NWA, כמו אביו לפניו ובפעם השנייה והאחרונה בתולדות ה-WWF.

בעקבות צעדים אלה הכריזו שאר ארגוני ההיאבקות מלחמה על ה-WWF. וינסנט מקמהן האב הזהיר את בנו ואף חשש לחייו, אך במקום להקשיב לאזהרות אלו, הגדיל הבן את יומרותיו: ה-WWF החלה לקיים סיורי הופעות במדינות השונות באמריקה. יוזמה נועזת שכזאת דרשה הון גדול, דבר שהביא את ה-WWF לסף קריסה כלכלית.

ה-WWF לא זכה להצלחה רבה עד שווינס מקמהן הבן הגה את "רסלמניה". רסלמניה היה אירוע היאבקות גדול ששילב בין קרבות מתוסרטים על תוארי האליפות לבין מופעי מוזיקת רוק ובידור בכיכובם של ידוענים (בין הידוענים המזוהים ביותר עם אירועים אלו נמצאים מיסטר טי והזמרת סינדי לאופר). השילוב בין רוק להיאבקות הוכיח את עצמו כהצלחה גדולה ומהר מאוד מחירי זכויות השידור של "רסלמניה" הרקיעו שחקים. כמויות עצומות של אנשים צפו ברסלמניה הראשונה, ששודרה מאולם מדיסון סקוור גארדן בסינדיקציה לאולמי קולנוע ברחבי ארצות הברית.

בעקבות ההצלחה אורגנו ערבים דומים, אך האירוע רסלמניה שמר על הבכורה כאירוע השיא בהיאבקות, כאשר באירוע זה התרחשו הקרבות הגדולים ביותר על תוארי האליפות בין "יריבים" מושבעים.

ההצלחה רק גברה ועם פיתוח שיטת שלם וצפה, עברו אירועים אלו להיות משודרים כך באופן קבוע. הכוכב הגדול של אירועי הרסלמניה באמצע שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היה המתאבק האלק הוגאן, והחל מ-1985 לערך הוא הוביל את תור הזהב השלישי של ההיאבקות בארצות הברית (הראשון היה בתחילת המאה העשרים והשני היה באמצעה, עם כניסת הטלוויזיה).

"הקברן" (The Undertaker) ויוקוזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות התשעים החלו שידורי ה-WWF להגיע לישראל, ושני מתאבקים אלה, יחד עם מתאבקים כמו טטנקה, לקס לוגר, ברט הארט ורייזור ראמון זכורים לרבים עד היום. בישראל נחשבת בטעות תקופה זאת ל'תור זהב' רק משום שזכתה לחשיפה בארץ, אך למעשה מדובר באחת התקופות הפחות מצליחות של ה-WWF בשלושים השנים האחרונות.

יוקוזונה, שדמותו הייתה של מתאבק סומו יפני, ו"הקברן". באירוע רסלמניה 9 שהתקיים בשנת 1993, יוקוזונה זכה באליפות הראשית של הארגון אחרי שהביס את ברט הארט. יוקוזונה החזיק באליפות במשך דקות ספורות, עד שהאלק הוגאן הביס אותו וזכה בתואר. מאחורי הקלעים הורדת התואר מברט הארט והעברתו להוגאן בדרך עקיפה, פורשה כאי-אמון בברט הארט כאלוף שיכול להוביל את החברה, וחזרה להסתמכות על הוגאן - הכוכב של ימים עברו.

בקרב החוזר שאורגן בין השניים נעזר יוקוזונה במצלמה שהתפוצצה בפניו של הוגאן, על מנת להחזיר לעצמו את התואר.

אנדרטייקר, אחת הדמויות האהודות ביותר של ה-WWE לאורך השנים

בסדרת ההישרדות של 1993 הוקמה נבחרת "כל אמריקה", שמנהיגה הייתה דמות המתאבק לקס לוגר, אשר כבר קרא תיגר על יוקוזונה באירוע אחר. בנבחרת היו גם האנדרטייקר וצמד האחים ריק וסקוט סטיינר. מולם הוצבה נבחרת הזרים, שכללה במקור את יוקוזונה, לודוויג בורגה וצמד מתאבקים קנדים - הקוויבקים. באותו קרב נראה שאי אפשר היה לעצור את יוקוזונה עד שהאנדרטייקר נכנס לפעולה. הוא הצליח לשרוד את מהלך הסיום של יוקוזונה, בו הוא קופץ במלוא משקלו על יריבו, והצליח להשליך את יוקוזונה מחוץ לזירה. יוקוזונה ניסה לעצור בכל דרך את אנדרטייקר, אך נכשל. לבסוף שניהם הודחו מהקרב, לאחר שעברו את רף הזמן המותר לשהייה מחוץ לזירה.

בעקבות אירוע זה הוחלט לקיים קרב באירוע הרויאל ראמבל של שנת 1994, בו המפסיד "ימות" ויוכנס לארון מתים. בקרב, כאשר נראה שהקברן הוליך להביסו, התערבו המתאבקים אשר דמותם נחשבת כ"רעה" נגד הקברן ולבסוף הכניסו אותו לתוך ארון המתים. סיפור העלילה גרס ש"הקברן" אכן מת, אך נשמתו נשבעה לנקום. במציאות, "מותו" של הקברן שימש כתירוץ למתאבק שגילם אותו, מארק קאלאווי, להחלים מפציעה.

כעבור חצי שנה החלה ה-WWF להקרין פרסומות לקראת חזרתו של הקברן. לבסוף הוא שב לקרב נגד יוקוזונה, שפורסם על ידי ה-WWF כ"קרב נקמה". גם זה היה קרב "ארון מתים", אך הפעם הקברן ניצח ויוקוזונה "נקבר" בארון המתים. קרב זה סיים את דרכו של יוקוזונה ב-WWF תחת הדמות של מתאבק הסומו היפני (מאוחר יותר חזר יוקוזונה כשותפו של אואן הארט).

בנוסף ל-7 אליפויות יחידים ו-6 תוארי זוגות שברשותו, דמותו של הקברן מחזיקה בשיא ייחודי, מאזן של 2–24 בקרבות באירוע רסלמניה (הקברן הפסיד פעם אחת בקרב מול ברוק לסנר ברסלמניה 30 ופעם שנייה מול רומן ריינס ברסלמניה 33).

התחרות עם WCW

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יריבות ארוכת שנים עם וינס מקמהן, קנה המיליונר טד טרנר את חברת קרוקט פרומושנס, ששלטה למעשה בליגת ה-NWA המתחרה, ומאוחר יותר שונה שמה ל-WCW. לחברה היו מנהלים רבים, ביניהם מתאבקי העבר ביל וואטס ואולה אנדרסון. בשנת 1993 נבחר לנהל אותה אריק בישוף, שדרן היאבקות ואיש מכירות בעברו, שנהנה ממשאבים כלכליים גדולים הודות לגב הכלכלי של טרנר. ב-1994 החל בישוף לקנות את כוכבי ה-WWF. בין השאר עברו לחברה שלו האלק הוגאן, רנדי "מאצ'ו מן" סבאג', לקס לוגר, סקוט הול ("רייזר ראמון"), קווין נאש ("דיזל") ורבים אחרים.

ב-1995 עלתה לשידור בימי שני תוכנית היאבקות שבועית ברשת TNT, רשת הכבלים של טרנר. התוכנית נקראה WCW Monday Nitro ושודרה במקביל לתוכנית הדגל של ה-WWF Monday Night Raw תוך תחרות ישירה על קהל הצופים. התוכנית הראשונה של נייטרו שודרה ב-4.9.1995, בשידור חי בערב שבו רו לא שודרה בגלל משחק פוטבול. בעקבות הבחירה החכמה של מועד בכורת התוכנית ובעקבות הופעתו המפתיעה של כוכב ה-WWF לקס לוגר לקראת סוף התוכנית, נייטרו ביססה את עצמה כיריבה ראויה לרו הוותיקה. החל מ-1996, ומשך קרוב לשנתיים, נייטרו הביסה את ה-WWF ברייטינג וזכתה להצלחה רבה, הודות לרכש המסיבי של כוכבי WWF וקווי עלילה שונים, ביניהם ה-nWo) - קבוצת מתאבקים מתוך WCW שבתחילה נראתה כפולשים מה-WWF והציבה לעצמה מטרה להשתלט על WCW.

קווי העלילה המציאותיים של WCW תאמו לשינוי בהלך הרוח האמריקאי, שלא כמו הסיפורים הלא עדכניים והילדותיים של ה-WWF והגימיקים של עידן הרוק-היאבקות.

מקמהן הגיב על ידי יצירת כוכבים חדשים - ביניהם "סטון קולד" סטיב אוסטין, הרוק ומיק פולי - כדי להחזיר לעצמו את השליטה באהדת הקהל, ובאותו זמן הידק את החוזים עם מתאבקי ה-WWF על מנת שיהיה קשה יותר ל-WCW לקנות את כישרונותיו. למרות מהלכים אלה, ה-WWF המשיכה להפסיד לנייטרו ברייטינג. לצד השני היה מומנטום רב, ולקח הרבה זמן עד שמטוטלת הניצחון תחזור לצד השני.

בינתיים, אף על פי שעדיין לא ניצחו את נייטרו, הרייטינג של רו היה בעלייה וכך גם מכירות האביזרים ואירועי השלם וצפה החודשיים של ה-WWF.

לקראת סוף 2014, יצאה תוכנית המשודרת ב-WWE Network, המספרת על התחרות בין שתי החברות. לתוכנית קוראים The Monday Night Wars.

"הדפיקה במונטריאול"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, ה-WCW הציעו לברט הארט לעבור אליהם. מקמהן הציע להארט חוזה עם משכורת נמוכה יותר, אך משך החוזה היה 20 שנה והארט החליט להישאר. אף על פי שהארט נענה לעסקה, מקמהן התחרט על העסקה והציע להארט לחתום ב-WCW. יותר מאוחר טען מקמהן כי הוא לא יכול היה לעמוד בחוזה מבחינה כלכלית ורצה שהארט יישאר, אך כאשר הוא נשאל על קווי העלילה העתידיים של הארט, ענה שהארט לא נכלל בתוכניות ארוכות הטווח שלו. הארט בחר לחתום אצל ה-WCW.

מקמהן החל לחשוש מהאפשרות שהארט יעזוב בעודו מחזיק בתואר האליפות בו זכה בקיץ של אותה שנה. הדאגה התבססה על ניסיון מר, שכן כשנה וחצי קודם לכן אלופת הנשים של ה-WWF, אלונדרה בלייז, עברה ל-WCW בזמן שהאליפות הייתה בידה וזרקה אותה לפח באחד מפרקי WCW Monday Nitro. החשש היה שהארט יופיע ב-WCW כשהוא מחזיק את אליפות ה-WWF. אף על פי שהארט הבטיח שדבר כזה לא יקרה, מקמהן נשאר מודאג ועל כן הוחלט שבקרב האחרון שלו ב-WWF יפסיד הארט את האליפות.

הקרב האחרון של הארט נערך בסדרת ההישרדות 1997 במונטריאול, קנדה נגד שון מייקלס. הארט הקנדי אמר שהוא מוכן להפסיד את האליפות אבל לא למייקלס, שהיה יריבו באותו זמן, ולא במונטריאול, מכיוון שהיה קנדי וזה היה אירוע חד פעמי מחוץ לארצות הברית. הארט הציע להעביר את האליפות למתאבק אחר או למייקלס מחוץ לקנדה, אך מקמהן קבע כי התואר יועבר דווקא באותו ערב וללא אחר מלמייקלס. הוחלט שהקרב יסתיים בפסילה כפולה בעקבות התערבויות חיצוניות, אך ללא ידיעתו של הארט ובשיתוף פעולה עם מייקלס ושופט הקרב שונה הסיום. מייקלס ביצע על הארט את מהלך ההכנעה "שארפשוטר", המזוהה עם הארט, ולפי הוראתו של מקמהן נתן השופט ארל הבנר את האות לסיום הקרב בכניעה וזכייתו של מייקלס באליפות. לאחר הקרב הארט ההמום ירק על מקמהן והשליך מספר מוניטורים בזעם. מאוחר יותר באותו לילה מקמהן נכנס לחדר ההלבשה של ברט הארט, שאמר לו לצאת מהחדר לפני שהוא מסיים להתארגן. כשמקמהן החליט להישאר ולאחר שסיים להתארגן, הארט נתן למקמהן אגרוף שגרם לו לאבד את ההכרה והותיר על פניו חבורה בולטת שנותרה ברורה לעין גם שבועות לאחר מכן. לטענתו של מקמהן, הוא נכנס לחדר כדי לאפשר לברט להוציא עליו את תסכולו.

עידן האטיטיוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"סטון קולד" סטיב אוסטין

עידן ה"אטיטיוד" (Attitude, "גישה") היה מבוסס בעיקר על הפופולריות של "סטון קולד" סטיב אוסטין (כינוי שמקורו בסרט תיעודי בו צפה המתאבק, שעסק ברוצח הסדרתי ריצ'רד קקלינסקי), שהיה אהוב על המעריצים מאז זכייתו בתחרות "מלך הזירה" ב-1996, אז שיחק כחלק מהמתאבקים ה"רעים". בעזרת הגישה הקשוחה והאנטי-ממסדית שאומצה לדמותו זכה אוסטין באהדתם של המעריצים, ומנהלי ה-WWF החליטו לעשות לו שינוי תדמית שיהפוך אותו לאחד מה"טובים" ב"רסלמניה 13". במובן הזה אוסטין היה פורץ דרך - "טוב" שהתנהג במידה רבה כמו "רע" - פרוע, אלכוהוליסט וחסר כבוד - ובכל זאת זכה לאהדת הקהל. הגישה שלו כמתאבק סללה את הדרך לתקופה שלמה באותה הרוח, ולאימוצה על ידי כל מתאבקי החברה.

במשך שנת 1997 פיתח אוסטין את ה"סטאנר" (מהלך הסיום האופייני שלו). בתחילה נעשה המהלך רק כתפיסה בצוואר, אך לאחר עצה של אחד ממתאבקי העבר העובדים בחברה הוסיף אוסטין בעיטה מקדימה לבטן וכך נולד אחד ממהלכי הסיום האיקוניים ביותר בהיאבקות. אוסטין ביצע את המהלך על השדרן ג'ים רוס, על מתאבק העבר "סרג’נט סלוטר", ובסופו של דבר גם על בעלי ה-WWF בעצמו, וינס מקמהן, בתו, סטפני, בנו שיין, ואשתו, לינדה מקמהן. בנוסף, פוזרו הצהרות ואמירות מבין גורמים ב-WWF שיצרו את הרושם שישנו ריב אישי בין מקמהן לאוסטין.

עידן ה"אטיטיוד" התחיל רשמית באירוע המרכזי של "רסלמניה 14", בו סטיב אוסטין זכה באליפות ה-WWF. באותו אירוע (מרץ 1998) נלחם אוסטין נגד שון מייקלס על אליפות ה-WWF, כאשר המתאגרף מייק טייסון שימש כשופט מיוחד. שיאו של הקרב תוכנן להיות הוויכוח המילולי בין אוסטין לטייסון, כאשר בסופו אוסטין הניף "אצבע משולשת" לעבר טייסון. המטרה הייתה להדהים את המעריצים שרכשו את האירוע במסגרת שידורי "שלם וצפה" ממה שהם ראו, לשנות את התדמית הילדותית לה הם ציפו מה-WWF.

לאחר אירוע זה מעריצים רבים של הענף החלו להעדיף את ה-WWF על פני ה-WCW. עלילה זו הצליחה לגרום לכך שבפעם הראשונה מזה 18 חודשים ה-WWF הביסו את ה-WCW ברייטינג.

במשך שנת 1998 החלו לפרוץ מתאבקים פופולריים אחרים ב-WWF (כמו דה-רוֹק). הרייטינג והפופולריות של ה-WWF עלו בהתמדה והביאו לארגון חשיפה תקשורתית גדולה יותר.

עידן ה"אטיטיוד" הסתיים ב"רסלמניה 17", כאשר התסריט הציג את אוסטין כמוכר את נשמתו ל"שטן" (וינס מקמהן) כדי לזכות באליפות ה-WWF מידי "הרוק". זאת הייתה רמאות בשביל לעשות היל טרן לאוסטין וכך שונתה שוב התדמית של סטיב אוסטין - הפעם לרעה.

מותו של אואן הארט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי 1999 בקנזס סיטי, מיזורי, המתאבק אואן הארט (אחיו של ברט הארט), בדמות ה“בּלוּ בלֵייזר", נתבקש לעשות כניסה מרשימה, שבה הוא היה אמור “לעוף” לתוך הזירה ע”י השתלשלות מגג האולם באמצעות כבל. באמצע הפעלול הרתמה של הארט ניתקה בפתאומיות והוא צנח מגובה 17 מטר לתוך הזירה. הוא הובהל לבית החולים הקרוב, אך נפטר מפצעיו.

השדרן ג'ים רוס הודיע על הטרגדיה הנוראית הזאת לקהל באירוע ברגע שהחדשות על מותו של הארט החלו להגיע, אך כמו כן הכריז שלמרות האסון, המופע יימשך. ההחלטה להמשיך את האירוע שנויה במחלוקת, שכן הטשטוש בין האלימות המתוסרטת והמזויפת שעל הבמה למציאות גרם למותו של הארט להראות כעוד פיתול בעלילה.

לילה לאחר מכן תוכנית ה-RAW הוקדשה לאואן הארט והופק שידור מיוחד בן שעתיים שבו היו קרבות שמוקדשים לו. במהלך הערב הובאו מספר אנשים שדיברו והעלו זיכרונות על אואן הארט. פרק זה של רו נחשב לאחד המיוחדים בתולדות התוכנית, וזכה לרייטינג שיא בשל האהבה הרבה למתאבק המנוח.

שדרוג עסקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סמאקדאון

ב-23 באפריל 1999 WWF הציגה סדרה חדשה שנקראה "סמאקדאון" (Smackdown, "הטחה לרצפה" בתרגום חופשי). ב-24 באוגוסט הפכה "סמאקדאון" לתוכנית שבועית ומאז נשארה התוכנית המצליחה ברשת השידור הארצית UPN. "סמאקדאון" צולמה ושודרה במקביל לתוכנית המקורית של ה-WWF, Monday Night Raw.

בתוכנית מופיעים מדי שבוע מתאבקים בקרבות מבוימים, על פי רוב במסגרת עלילת מסגרת כלשהי אל מול קהל של אלפים באצטדיון בו הם מופיעים, ומיליוני צופים בטלוויזיה. לעיתים שכיחות התסריט מדמה קרבות על תארים ואליפויות, המיוצגות על ידי חגורות אליפות.

בשנת 2000 הכריזה ה-WWF, יחד עם רשת הטלוויזיה NBC, על הקמת ה-XFL, ליגת פוטבול מקצוענית חדשה שבה ישחקו 'אנשים רגילים', כלומר בעלי מקצוע מהשורה שאינם שחקני פוטבול במקצועם. הליגה נכשלה כישלון חרוץ ורשת NBC הורידה את שידורי הליגה מהמסכים בעונתה הראשונה.

בעקבות ההצלחה הגדולה של עידן ה"אטיטיוד" הרייטינג של ה-WWF החל לעלות ו-WCW, מתחרתה העיקרית, התקשתה להשיב מלחמה והחלה לדעוך. מצבה הכספי של ה-WCW היה גרוע ובעליה החדשים, החברה AOL טיים וורנר, חיפשו דרך לצמצם את ההפסדים. לאחר חילופי מנהלים וכשלונות רבים - יצירתית ומסחרית - בשנת 2001 קנתה ה-WWF את WCW ב-10 מיליון דולר בלבד.

בעקבות זאת, הוחלט להציג 'פלישה' של WCW ל-WWF, אך בשל אילוצים חוזיים ופציעות הוקדמה הפלישה, לא כללה את מיטב כוכביה של WCW ורוב המעריצים רואים בה כיום פספוס גדול.

מספר חודשים לאחר הרכישה מקמהן ומנהל ה-WCW, אריק בישוף, דיברו והשלימו. ב-2002 בישוף הוחתם ב-WWE, שמה החדש של ה-WWF, כשחקן שיגלם את דמות המנהל של התוכנית Raw.

World Wrestling Entertainment

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התביעה המשפטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, הידועה גם כ-WWF, פדרציית ההיאבקות שינתה את שמה ל-World Wrestling Entertainment, או בקיצור WWE. ההפסד המשפטי של פדרציית ההיאבקות נבע מהפרת החוזה שלה עם הקרן לגבי שימוש בשם WWF בבריטניה בלבד. ברגע שהפדרציה החלה להיות חברה בינלאומית, היא הפרה את ההסכם ועל כן פנו הצדדים להכרעת בית המשפט, אשר הכריע לטובת הקרן.

בלי ה-WCW כמתחרים, ה-WWE החליטו לפצל את סגל המתאבקים לשני מותגים: Raw ו"סמאקדאון". לכל תוכנית יש את המנהל שלה, סגל ייחודי וכן אלופים ואליפויות שונים.

לדוגמה, לסמאקדאון יש את אליפות הWWE המאוחדת בעוד של-Raw יש את אליפות העולם במשקל כבד. מדי פעם ״מערבבים״ את הסגלים מחדש על מנת ליצור גיוון ועניין בקרבות (״ערבוב״ זה נקרא Draft. השינוי הגביר את ההצלחה והעלה את הרייטינג של שתי התוכניות).

ערך מורחב – אבולוציה

בשנים האחרונות עלתה קרנו של המתאבק האנטר הרסט הלמסלי, שידוע יותר בראשי התיבות שלו "טריפל H" (בתרגום חופשי: H משולש, שכן ראשי התיבות של שמו הם HHH). דמותו של טריפל H זכתה ב-13 תוארי "אליפות העולם" תוך שהיא מאגדת חבורה של כישרונות ששימשו כשומרי ראשו, ואף סייעו לו "לנצח" בקרבות. לסטייבל (קבוצה) זה הוא קרא "אבולוציה" (Evolution) ועל פי קו העלילה, מטרת הסטייבל הייתה לשלוט בענף ולזכות בכל התארים. הסטייבל המקורי כלל את טריפל H, את "נער הטבע" ריק פלייר (שדמותו, בעלת 16 תוארי אליפות, נחשב למתאבק המלוכלך ביותר בענף), "מחסל האגדות" רנדי אורטון ובטיסטה. מולם עמדו כריס בנואה, שלטון בנג'מין ואדג'.

בשנת 2004 החל הסטייבל להתפרק כאשר רנדי אורטון זכה בתואר האליפות מכריס בנואה וכתוצאה מכך תקף אותו טריפל H הזועם. שבועיים אחר כך הפסיד אורטון את התואר לטריפל H. בעקבות התקפה זו פרש אורטון מהסטייבל ויחד עם כריס בנואה וכריס ג'ריקו החלו להטריד את חבריה שנותרו. חרף ניסיונותיהם הרבים לזכות בתואר האליפות של טריפל H הם נכשלו ו"אבולוציה" רק התחזקה.

המפנה הגדול התרחש בעקבות ה"רויאל ראמבל" של 2005. דייב בטיסטה מ"אבולוציה", שדמותו נחשבה למתאבק החזק ביותר ב-Raw, זכה בקרב הרויאל ראמבל המסורתי של 30 איש כדי לקבל זכות להתמודד על אחד משני תוארי האליפות, אשר באחד מהם החזיק טריפל H. באותה שנה, ב"רסלמניה 21", הביס בטיסטה את טריפל H וזכה בתואר. גם בקרבות החוזרים מול בטיסטה לא הצליח טריפל H לזכות בחזרה בתואר, שבינתיים עבר ל"סמאקדאון" במסגרת ערבוב מחדש של סגלי המתאבקים.

עד סוף השנה הסתיים קו העלילה הזה ו"אבולוציה" התפרקה לחלוטין, כאשר בטיסטה ואורטון עברו ל"סמאקדאון" (אחרי שכל אחד מהם הסתכסך עוד קודם לכן עם טריפל H) ואילו טריפל אייץ' וריק פלייר הסתכסכו ביניהם והפכו לאויבים מרים.

ב-2014, "אבולוציה" קמה מחדש ובאירוע חוקי אקסטרים הם נלחמו מול המגן (The Shield) אבל הפסידו. לאחר חודש באירוע פייבאק הפסידו שוב לשלישיית המגן.

עידן ה-PG הוא עידן שבו תוכניות ה-WWE הם לכל המשפחה ("Parental Guidance"). עידן ה-PG נכנס לפעולה בשנת 2008 כאשר הארגון חתם על חוזה עם חברת הצעצועים המוכרת ביותר בארצות הברית - מטאל. החוזה אומר כי ה-WWE חייב להיות מוצר לכל המשפחה. עידן ה-PG נגמר ב-2013 כאשר רנדי אורטון הוכתר כ-"אלוף האלופים". לאחר מכן עם צאת WWE Network התחיל העידן החדש שהוכרז על ידי טריפל H, עידן הריאליטי (Reality Era). כיום ה-WWE משודר ב-PG, אך טריפל H מכנה את העידן הנוכחי בתור עידן האוטוריטה (The Authority Era) מאז שובם לתפקיד בסוף 2014.

בנוסף לכך, בעידן ה-PG התרחש אחד הקרבות הגדולים מבחינת רייטינג אשר נערך ברסלמניה 28 - הרוק נגד ג'ון סינה. ברסלמניה 28 הפסיד ג'ון סינה לדה רוק וחלק מן המעריצים ראו זאת בסיומה של תקופה והתחלה של עידן חדש שבו מתאבקים צעירים כגון שיימוס, וייד בארט, קודי רודס, דניאל בריאן, זאק ריידר, אלברטו דל ריו, סין קארה ודולף זיגלר יהפכו לכוכבים הראשיים של הארגון, אך לעומת זאת, סינה נשאר במרכז העניינים וככוכב הראשי בארגון.

מותו של אדי גאררו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2005 נפטר המתאבק אדי גאררו בשל התקף לב שנגרם כנראה כתוצאה משימוש לא מבוקר בתרופות והיסטוריה של שימוש סמים, שגרמה בעבר להשעייתו מחברת ההיאבקות מספר פעמים. גאררו הופיע במופעי ההיאבקות בסמאקדאון ודמותו נעשתה פופולרית מאוד. ה-WWE הקדישה תוכנית מיוחדת לזכרו של גאררו, אך הוסיף והנציח את דמותו בזו של ריי מיסטריו. דמותו של מיסטריו הייתה דמות פופולרית עוד קודם לכן ואף שולבה בעלילות עם זו של גאררו, לעיתים כיריבים. עם זאת, זמן מה לאחר מותו החלו לשלב בדמותו של מיסטריו מאפיינים מובהקים של גאררו. בתקופה זו גדלה הפופולריות של מיסטריו והתסריט ניווט אותו לניצחון בקרב הרויאל ראמבל של אותה שנה, מה שהוביל אותו לקרב על אליפות העולם במשקל כבד ברסלמניה 22 ולבסוף לזכייה בתואר.

הסמל של ECW

Extreme Championship Wrestling הייתה ליגת היאבקות מקצועית שפעלה בארצות הברית בין השנים 1992–2001. הליגה הפיקה תוכניות טלוויזיה ששודרו בתחנות טלוויזיה ארציות, וכן אירועים אשר שודרו בשיטת "שלם וצפה" וזכו לפופולריות רבה.

באפריל 2001 הכריז הבעלים, פול היימן, על פשיטת רגל, משבצת השידור שלה בוטלה והיא לא הפיקה עוד אירועים. וינס מקמהן, נשיא ה-WWE, רכש את הליגה וצירף אותה לתאגיד הבידור שלו. כתוצאה מכך חלק מהמתאבקים אשר כיכבו בעלילות של ECW עברו ל-WWE.

ביוני 2005, התקיים אירוע איחוד של הארגון ECW אשר כלל מתאבקי בעלי עבר בארגון. אירוע זה נקרא ECW One Night Stand.

מנגד, גם המותג עצמו נותר קיים, כאשר ב-2006 הודיעה ה-WWE על החזרת ליגת ה-ECW למתכונת פעילה החל מ-13 ביוני של אותה השנה, ושידורה בתחנת טלוויזיה ארצית. בכך הצטרפו מופעי ה-ECW ל"סמאקדאון" ו-"Raw".

החל מ-16 בפברואר 2010 הופסק שידורה של ECW.

ערך מורחב – הנקסוס
הלוגו של NXT

ב-23 בפברואר 2010, שודרה תוכנית היאבקות חדשה של ה-WWE בשם "WWE NXT". בתוכנית משתתפים מתאבקים מתחילים (Rookies) ומתאבקים מקצוענים (Pros). בכל עונה כל מתאבקי הרוקיז (יחד עם מתאבקי הפרו) מתחרים זה בזה. המתאבקים במקומות האחרונים מודחים. בשבוע האחרון 2 מתאבקים שנותרו אחרונים מתאבקים זה בזה בגמר. הראשון שמנצח מוכרז כזוכה עונת ה-NXT. הרוקיז של העונה הראשונה יצרו קבוצה הנקראת "הנקסוס" (באנגלית: The Nexus). לאחר פילוג בקבוצה, שלושה מתאבקים (וייד בארט, הית' סלייטר וג'סטין גבריאל) הקימו עם המתאבק איזיקאל ג'קסון קבוצה בשם הקור (The Corre) ולאחר 6 חודשים התפרקו.

המנצח בעונה הראשונה הוא וייד בארט.
המנצח בעונה השנייה הוא קוואל (Kaval).
המנצחת בעונה השלישית (עונת הדיוות) היא קייטלין.
המנצח בעונה הרביעית הוא ג'וני קרטיס (כיום מופיע תחת השם "פאנדנגו").
העונה החמישית נקראה "NXT Redemption", שבה התחרו מתאבקים מעונות קודמות ואף אחד לא ניצח. העונה השישית שודרה באתר Hulu Plus.

ערך מורחב – NXT

התוכנית עוסקת בכוכבים חדשים הרוצים להשיג מקום ברוסטר הנוכחי של WWE. העונה הראשונה שודרה ב-2010. כיום משודרת התוכנית ב-WWE Network, מדי יום רביעי.

ב-1 ביולי 2012 הציגו בפעם הראשונה את אליפות ה-NXT. המתאבק הראשון שזכה באליפות היה סת' רולינס. האלוף הנוכחי הוא ברון ברייקר.

ב-23 בינואר 2013 הציגו בפעם הראשונה את אליפות הזוגות של NXT. הצמד הראשון שזכה בתואר הם הברטיש אמבישן (אדריאן נוויל ואוליבר גריי). האלופים הנוכחיים הם פריטי דדלי (אלטון פרינס וקיט וילסון).

ב-5 באפריל 2013 הציגו בפעם הראשונה את אליפות הנשים של NXT. המתאבקת הראשונה שזכתה באליפות היא פייג'. האלופה הנוכחית היא מנדי רוז.

חילופי תפקידים בצמרת הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביולי 2011, נשיא ה-WWE וינס מקמהן פוטר מתפקידו כיושב ראש הארגון ולתפקידו נכנס חתנו, טריפל H. וינס מקמהן פינה את תפקידו כחלק מהעלילה, אך במציאות המשיך להיות נשיא החברה ובעל רוב המניות, בעוד טריפל H משמש בפועל כמנכ"ל ה-WWE. טריפל H, בנוסף להיותו מנכ"ל החברה, שימש כמנג'ר הראשי של תוכנית Raw!, עד שהוחלף בתפקיד זה על ידי ג'ון לורינייטיס, אחראי הכישרונות של ה-WWE, והוא נהיה גם למנהל התוכנית סמאקדאון, לאחר שהקבוצה של טדי לונג (מנהל סמאקדאון לשעבר) הפסידה לקבוצה של לורינייטיס ברסלמניה 28, ובכך נהיה המנהל של שתי התוכניות. באירוע No Way Out ניצח ג'ון סינה את ביג שואו. בעקבות כך, וינס מקמהן פיטר את ג'ון לורינייטיס, כפי שהובטח לסינה אם ינצח.

לאחר שטדי לונג, המנהל הסודי ווויקי גאררו היו המנהלים של Raw ליום אחד, הוחלט כי הכי ראויה לתפקיד היא המתאבקת AJ לי, ובתפקיד המנהל של סמאקדאון ימונה בוקר טי.

ב-22 באוקטובר 2012, AJ לי פוטרה מתפקיד המנהלת של Raw, בגלל ראיות שמראות שהיא ניהלה רומן עם ג'ון סינה, ווויקי גאררו מונתה למנהלת התוכנית Raw.

ב-7 ביולי 2013, בתוכנית Raw, ג'רי לולר אמר לוויקי גאררו שמשפחת מקמהן ערכה הצבעה שתקבע אם וויקי גאררו תמשיך להיות המנהלת הממונה על Raw. בסוף התוכנית, חשפו את תוצאות ההצבעה וסטפני מקמהן פיטרה את גאררו מתפקיד מנהלת Raw ומה-WWE בכלל, ובמקומה, וינס מקמהן מינה את העוזר שלה, בראד מאדוקס, למנהל הכללי של Raw.

ב-19 ביולי 2013, בתוכנית סמאקדאון, וינס מקמהן החזיר את וויקי גאררו ל-WWE ומינה אותה למנהלת הכללית של התוכנית סמאקדאון.

ב-26 במאי 2014, בתוכנית Raw, סטפני מקמהן פיטרה את בראד מאדוקס.

ב-23 ביוני 2014, סטפני מקמהן פיטרה את וויקי גאררו.

ב-23 בנובמבר 2014 בסדרת ההישרדות, קבוצתם של טריפל H וסטפני מקמהן הפסידה לקבוצתו של ג'ון סינה, לאחר התערבותו של סטינג וכפי שנקבע, סטפני וטריפל H איבדו את השליטה על ה-WWE.

ב-29 בדצמבר 2014 ב-Raw, הסכים ג'ון סינה להחזיר לסטפני מקמהן וטריפל H את שליטתם על ה-WWE, לאחר שסת' רולינס איים לפגוע באדג', שהיה המנהל האורח יחד עם כריסטיאן באותו לילה.

Saturday Morning Slam

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוגוסט 2012, וינס מקמהן פתח תוכנית חדשה שמשודרת ביום שבת בבוקר שנקראת "Saturday Morning Slam". התוכנית מיועדת לילדים והיא מציגה פרופילי כוכבים, שידורים מאחורי הקלעים, קרב בלעדי, כמו כן גם הדגשת היוזמות הקהילתיות של WWE כמו "Be A Star" (קמפיין נגד בריונות בקרב בני נוער). ב-11 במאי 2013, הופסקו שידורי התוכנית והיו צפויים להתחדש בסתיו 2013, אבל לבסוף הוחלט להפסיקם לצמיתות.

ב-3 באוקטובר 2012, וינס מקמהן הכריז על תוכנית חדשה שנקראת "WWE Main Event". התוכנית כוללת מתאבקים ודיוות של ה-WWE, קרבות בלעדיים בין מתאבקי Raw ומתאבקי סמאקדאון ושידורים מאחורי הקלעים. ב-1 ביוני 2013, ערוץ "Trace ספורט" קנה את הזכויות של התוכנית והחל לשדר את התוכנית בישראל.

ב-28 ביולי 2013, החלה תוכנית מציאות שנקראת "Total Divas". התוכנית מתרכזת בחיים האישיים של הדיוות ב-WWE. בשונה משאר התוכניות של הארגון, בתוכנית זאת הדיוות משתמשות בשמן האמיתי ולא בשם הבמה שלהן. בעונה הראשונה הדיוות שהשתתפו בתוכנית היו ברי בלה, ניקי בלה, קמרון, נעמי, נטליה, ושתי דיוות חדשות, איווה מרי וג'וג'ו. ב-16 במרץ 2014, החלה העונה השנייה, והדיווה סאמר ריי החליפה את ג'וג'ו. ב-7 בספטמבר 2014 החלה העונה השלישית ובה הצטרפה רוזה מנדז אל שאר הדיוות האחרות. לאחר הפסקה קצרה, Total Divas המשיכה העונה השלישית מינואר 2015, כשפייג' החליפה את נעמי. בעונה הרביעית המשתתפות הן: פייג', אלישיה פוקס, ניקי בלה, ברי בלה, נטליה, נעמי, איווה מארי, קמרון וג'וג'ו.

אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2013, הנהלת ה-WWE החליטה לאחד את האליפויות המרכזיות של הארגון - אליפות ה-WWE ואליפות העולם במשקל כבד לאליפות אחת שתיקרא אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד. מועד איחוד התארים נקבע ל-17 בדצמבר, באירוע TLC, בקרב שבו אלוף העולם במשקל כבד ג'ון סינה נלחם נגד אלוף ה-WWE, רנדי אורטון. בקרב ניצח אורטון והפך לאלוף ה-WWE העולמי במשקל כבד השני בהיסטוריה. הראשון היה כריס ג'ריקו כאשר החזיק באליפות ה-WCW ואליפות ה-WWE.

ב-2016 קוצר שמה לאליפות ה-WWE העולמית.

ב-19 ביולי 2016, לאחר פיצול הבראנדים, האליפות נהייתה בלעדית לסמאקדאון.

ב-8 בינואר 2014, הוכרז על מוצר חדש בשם "WWE Network" שהחל את דרכו ב-24 בפברואר 2014 בארצות הברית, ובשאר העולם בסוף שנת 2014 או תחילת 2015. המוצר הוא ערוץ שמשדר תוכני WWE שונים, וביניהם משודרים תכנים ישנים משנת 1985 ועד היום, פרקים מלאים של תוכניות של WWE, תוכניות של WCW, תוכניות ECW, תוכניות WCCW וכל אירועי אירועי שלם וצפה שהיו באותן שנים. התכנים לא מצונזרים וכן מלאים וכוללים תכנים שמוגדרים כ-TV-14 ו-TV-MA, וליגת הפיתוח של הארגון, WWE NXT. בנוסף, משודרות תוכניות חדשות של WWE, כגון "Wrestlemania Rewind" שמציג רגעים זכורים מרסלמניה, "The Monday Night War" שעוסק בתחרות הרייטינג בין WWE ל-WCW באותן שנים ו-"WWE Legends' House" שהיא תוכנית מציאות חדשה שישתתפו בה אגדות מהארגון. בתאריך 15 באוגוסט 2014 ארגון ה-WWE שינה את הלוגו שלו ללוגו של WWE Network. ה-WWE Network זמין ב-170 מדינות שונות כולל ישראל מ-12 באוגוסט 2014 וב-1 באוקטובר 2014 נקבע שה-WWE Network יהיה זמין בבריטניה, אך תאריך הוצאתו של המוצר בבריטניה נדחה ל-1 בנובמבר 2014. באירועים המצולמים בבריטניה, בד ה-WWE Network שמקיף את הזירה, יוחלף עם WWE Live. ב-4 בינואר 2015 ה-WWE הודיעו שה-WWE Network יוצא לבריטניה ולאירלנד ביחד, ביום שני ב-19 בינואר 2015. כיום מספר הרשומים ל-WWE Network הוא כ-2 מיליון.

ה"עידן החדש" (The New Era)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במאי 2016, הWWE הכריזו על חזרת פיצול הרוסטר, כלומר ראו וסמקדאון יציגו רוסטר שונה, אליפות שונה ותוכניות שונות. בעידן החדש, את "סמאקדאון" החלו לשדר לייב בימי שלישי, תוכנית של שעתיים, ואת "ראו" המשיכו לשדר לייב בימי שני, תוכנית של 3 שעות. ב-19 ביולי 2016, בתוכנית "סמקדאון לייב", נערך הדראפט שהוציא את הפיצול לדרך, כשסטפני מקמהן ומיק פולי המנהלים הכלליים של ראו, ושיין מקמהן ודניאל בריאן המנהלים הכלליים של סמאקדאון. כמה שנים אחרי נספו NXT וגם WWC

ערך מורחב – WWE 205 Live

בשנת 2017 החליטו ה-WWE לגייס 32 מתאבקים עד 93 ק"ג מארצות שונות בעולם ולהפיק את טורניר ה-CWC קלאסיק, המתאבק שזכה היה TJ פרקינס שייצג את הפיליפינים וזכה בגביע ובאליפות ה-WWE במשקל קל, בנוסף לכך פרקינס קיבל מדליה על כך שהוא הגיע לגמר, המתאבק השני שהגיע לגמר וקיבל גם הוא מדליה היה גראן מטאליק ממקסיקו.

טורניר בריטניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טורניר אליפות בריטניה

בינואר 2017 החליט הארגון לגייס מתאבקים מרחבי הממלכה המאוחדת והכריז על טורניר שנערך כ-2 פרקים בתאריכים 14 ו-15 בינואר. המתאבק שזכה בטורניר אליפות בריטניה הראשון היה טיילר בייט, שבנוסף הפך לאלוף בריטניה הראשון.

האירועים המרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה ערכה ה-WWE שלוש תוכניות מרכזיות, בהן מוצגים מופעי קרבות על תארים, קרבות התמודדות על אחד התארים באירועים המרכזיים וקרבות מיוחדים. התוכניות הללו לפעמים ארוכות יותר. ביניהן, הדראפט של ה-WWE שמתקיים כל שנה, טקס פרסי הסלאמי של הארגון, שתי תוכניות שבועיות משודרות בערוץ הטלוויזיה של אמריקה (ערוץ USA), ביניהן התוכנית Raw משודרת בישראל בערוץ ספורט 1 HD, והתוכנית סמאקדאון משודרת כיום בישראל בערוץ 5LIVE. במשך זמן רב, לכל מותג של ה-WWE היו תוכניות משלו. בין התוכניות היו סמאקדאון!, Raw ו-ECW. ב-16 בפברואר 2010, ECW סיים את שידוריו ובמקומו החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE NXT" שהתחילה את שידוריה ב-23 בפברואר 2010, וכיום היא בלעדית ל-WWE Network. ב-25 באוגוסט 2012 החלה תוכנית חדשה שנקראת "Saturday Morning Slam". ב-11 במאי 2013 הופסקה התוכנית וירדה משידור. ב-3 באוקטובר 2012 החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE Main Event". ב-29 בנובמבר 2016 החלה תוכנית חדשה, שנקראת 205 לייב, שנותנת במה למתאבקי "משקל קל", בנוסף להופעתם בתוכנית Raw. התוכנית משודרת בימי שישי, מיד בתום השידור של התוכנית סמאקדאון, בשידור ישיר, ובלעדית רק ל-WWE Network.

אז, כעת, לעד, הסלוגן של ה-WWE
יום תוכנית ערוץ
רביעי NXT 2.0 5LIVE
שבת סמאקדאון 5LIVE

בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום תוכנית ערוץ
ראשון אירועי שלם וצפה של Raw או סמאקדאון WWE Network
שני Raw USA Network
שלישי Total Divas / NXT 2.0 USA Network
חמישי NXT UK WWE Network
חמישי Main Event Hulu
שישי סמאקדאון FOX
שישי 205 לייב WWE Network
שבת This Week in WWE WWE Network

אירועי שלם וצפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה עורך ה-WWE מספר אירועים מרכזיים, בהם מוצגים מופעי קרבות על תארים וקרבות מיוחדים. האירועים הללו ארוכים יותר ומשודרים במסגרת שלם וצפה במקום בכבלים. במשך זמן רב, לכל ברנד של ה-WWE היו אירועים משלו, ורק מעטים שילבו בין "סמאקדאון!", Raw ו-ECW. עם זאת, בשנת 2007 הוחלט שכל האירועים יהיו משותפים לשלושתם. ב-16 בפברואר 2010, ECW סיים את שידוריו ובכך מתאבקי ה-ECW הפסיקו להשתתף באירועים הלו. האירועים יהיו משותפים בין סמאקדאון ו-Raw. מיד לאחר הפיצול המחודש של הרוסטר, בחודש יולי 2016, הוחלט שוב שלכל בראנד יהיה אירועים מרכזיים ובלעדיים, למעט האירועים המסורתיים והבולטים: רויאל ראמבל, רסלמניה, סאמרסלאם וסדרת ההישרדות.

אלופים נוכחיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Monday Night Raw
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים
בהם מחזיק בתואר
הערות
אליפות ה-WWE קודי רודס 1 7 באפריל 2024 הלילה השני של רסלמניה 40 רומן ריינס פילדלפיה, פנסילבניה 19+ הקרב היה קרב חוקי בלודליין שבו ריינס הגן בנוסף על האליפות האוניברסלית.
האליפות הבין יבשתית ברון ברייקר 2 21 באוקטובר 2024 Raw ג'יי אוסו פילדלפיה, פנסילבניה 1+
אליפות הנשים של ה-WWE ניה ג'קס 2 3 באוגוסט 2024 סאמרסלאם ביילי קליבלנד, אוהיו 1+
אליפות העולם לזוגות של ה-WWE The Judgment Day
(פין באלור ו-JD מקדונה)
1 24 ביוני 2024 Raw The Awesome Truth
(המיז ו-R- טרות')
אינדיאנפוליס, אינדיאנה 1+
SmackDown
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים
בהם מחזיק בתואר
הערות
האליפות האוניברסלית קודי רודס 1 7 באפריל 2024 הלילה השני של רסלמניה 40 רומן ריינס פילדלפיה, פנסילבניה 21+ הקרב היה קרב חוקי בלודליין שבו ריינס הגן בנוסף על אליפות ה-WWE.
אליפות ארצות הברית אל. איי. נייט 1 3 באוגוסט 2024 סאמרסלאם לוגאן פול קליבלנד, אוהיו 1+
אליפות הנשים העולמית של ה-WWE ליב מורגן 1 25 במאי 2024 מלך ומלכת הזירה בקי לינץ' ג'דה, ערב הסעודית 1+
אליפות הזוגות של ה-WWE Motor City Machine Guns

(אלכס שלי וכריס סאבין)

1 25 באוקטובר 2024 סמאקדאון The Bloodline
(טאמה טונגה וטונגה לואה)
ברוקלין, ניו יורק 3+

ללא שיוך מותג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ללא מותג
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים
בהם מחזיק בתואר
הערות
אליפות זוגות הנשים של ה-WWE ג'ייד קרגיל וביאנקה בלאייר 2 31 באוגוסט 2024 Bash in Berlin אלבה פייר ואיילה דאון ברלין, גרמניה 1+
אליפות המהירות של ה-WWE אנדרדה 1 7 ביוני 2024
(שודר ב-14 ביוני 2024)
ספיד ריקושט לואיוויל, קנטקי 1+ עקב עיכוב הקלטות, הקרב שודר ב-14 ביוני 2024 וארגון ה-WWE מכיר בתקופת כהונתו מתאריך שידור זה.
NXT
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים
בהם מחזיק בתואר
הערות
אליפות ה-NXT טריק וויליאמס 1 1 באוקטובר 2024 NXT איתן פייג' רוזמונט, אילינוי 1+ סי. אם. פאנק היה השופט האורח המיוחד בקרב.
אליפות צפון אמריקה של NXT טוני דיאנג'לו 1 8 באוקטובר 2024 NXT אובה פמי צ'סטרפילד, מיזורי 1+
אליפות הזוגות של NXT אקסיום וניית'ן פרייזר 2 1 בספטמבר 2024 NXT No Mercy Chase University
(אנדראה צ'ייס ורידג' הולנד)
דנוור, קולורדו 4+
אליפות הנשים של NXT רוקסן פרז 2 6 באפריל 2024 NXT Stand & Deliver ליירה ואלקיריה אורלנדו, פלורידה 22+

הישגים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגי WWE
הישג זוכה מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע הזוכה הקודם מיקום הערות
קרב הרויאל ראמבל גברים קודי רודס 2 27 בינואר 2024 רויאל ראמבל קודי רודס סיינט פיטרסברג, פלורידה קודי רודס ניצח בקרב לאחר שהדיח את סי. אם. פאנק.
קרב הרויאל ראמבל נשים ביילי 1 27 בינואר 2024 רויאל ראמבל ליב מורגן סיינט פיטרסברג, פלורידה ביילי ניצחה בקרב לאחר שהדיחה את ליב מורגן.
קרב הסולמות על התואר
Mr. Money In The Bank
דרו מקינטייר 1 6 ביולי 2024 כסף בבנק דמיאן פריסט טורונטו, אונטריו דרו מקינטייר זכה במזוודה לאחר שניצח את אנדרדה, כרמלו הייס, צ'אד גייבל, ג'יי אוסו ואל. איי. נייט.
קרב הסולמות על התואר
Ms. Money In The Bank
טיפאני סטרטון 1 6 ביולי 2024 כסף בבנק איאו סקיי טורונטו, אונטריו טיפאני סטרטון זכתה במזוודה לאחר שניצחה את צ'לסי גרין, איאו סקיי, ליירה ואלקיריה, נעמי, זואי סטארק.
קרב הבאטל רויאל לזכרו של אנדרה הענק ברונסון ריד 1 5 באפריל 2024 סמאקדאון איבר פילדלפיה, פנסילבניה ברונסון ריד זכה בתואר לאחר שהדיח את איבר.
קרב הבאטל רויאל נשים ברסלמניה כרמלה 1 7 באפריל 2019 רסלמניה 35 נעמי מזרח רתרפורד, ניו ג'רזי כרמלה זכתה בקרב לאחר שהדיחה את שרה לוגאן.
אתגר הקרב המעורב Fabulous Truth
(R-טרות' וכרמלה)
1

(1,1)

16 בדצמבר 2018 TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות Awe-ska
(המיז ואסקה)
סן חוזה, קליפורניה R-טרות' וכרמלה זכו בטורניר לאחר שניצחו בגמר את אלישיה פוקס ואת ג'ינדר מהאל.
אליפות הרויאל ראמבל הגדול ביותר ברון סטרומן 1 27 באפריל 2018 הרויאל ראמבל הגדול ביותר ג'דה, ערב הסעודית ברון סטרומן זכה בקרב הרויאל ראמבל הגדול ביותר לאחר שהדיח אחרון את ביג קאס.
טורניר גביע העולם שיין מקמהן 1 2 בנובמבר 2018 היהלום שבכתר ריאד, ערב הסעודית שיין מקמהן זכה בטורניר גביע העולם לאחר שהחליף בגמר את המיז (פרש בשל פציעה) וניצח את דולף זיגלר.
גביע טוויק אנדרטייקר 1 27 בפברואר 2020 סופר שואודאון ריאד, ערב הסעודית ניצח לאחר שהדיח אחרון את AJ סטיילס בקרב גונטלט בן שישה משתתפים.
מלך הזירה גונתר 1 25 במאי 2024 מלך ומלכת הזירה אקסייבר וודס ג'דה, ערב הסעודית ניצח בגמר את רנדי אורטון.
כתר המלכה ניה ג'קס 1 זלינה וגה ניצחה בגמר את ליירה ואלקיריה.
הישגי NXT
הישג זוכה מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע הזוכה הקודם מיקום הערות
טורניר הזוגות לזכר דאסטי רודס לגברים האחים קריד
(ברוטוס קריד וג'וליוס קריד)
1 15 בפברואר 2022 NXT Vengeance Day MSK
(נאש קרטר ווס לי)
אורלנדו, פלורידה
טורניר הזוגות לזכר דאסטי רודס לנשים איאו שיראי וקיי לי ריי 1 22 במרץ 2022 NXT דקוטה קאי וראקל גונזלס אורלנדו, פלורידה ניצחו את וונדי צ'ו ודקוטה קאי וזכו בגביע טורניר הזוגות לזכר דאסטי רודס הראשון לנשים.
טורניר הנשים לזכר מאי יאנג טוני סטורם 1 28 באוקטובר 2018 טורניר הנשים לזכר מאי יאנג קיירי סיין יוניונדייל, ניו יורק טוני סטורם ניצחה בגמר את איאו שיראי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]