לדלג לתוכן

אם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באם, ללא חוֹלם. לערך העוסק באוֹם (מונח מרכזי בדת ההינדית; יחידת מידה) או או"ם (האומות המאוחדות); ראו אום או או"ם.

אֵם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אם
הגייה* em
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־מ־ם
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ אִמָּהוֹת גם'׳ אִמּוֹת; אֵם־, ר׳ אִמּוֹת־; כ׳ אִמִּי, אִמּוֹתֵינוּ
  1. אישה שיש לה ילד, נקבת בעלי חיים שיש לה ולדות, הורה ממין נקבה.
    • ”וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי“ (בראשית ג, פסוק כ)
    • אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה/ וּבְאַלְמְנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה“ (אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ/ לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ..." ("לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם", זלדה)
  2. לשון חז"ל בהשאלה: רחם; האיבר בו מתפתח העובר בגוף האשה.
  3. אישה מנהלת או אחראית במוסד.
    • אם הבית מנהלת את הפנימיה.
  4. מקור, מה שיש לו הסתעפויות.
    • הבטלה אם כל חטאת.
    • על לוח האם במחשב מורכבים לוח המעבד, כרטיס זיכרון, כרטיס תקשורת, כרטיס שמע, ועוד.
    • התברר ששלוש החברות שהשתתפו במכרז, כולן חברות בת של חברת אם אחת.

גזרון

[עריכה]
  • באוגריתית: 𐎜𐎎 (אֻם)[1]; בכנענית 𐤀𐤌 (אם),[2] או 𐤀𐤌𐤀 (אמא)[3] בהגיית (על פי תעתיקים יווניים) אַמָּא.[4]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: mother‏‏‏‏
  • אספרנטו: patrino‏‏‏‏
  • גרמנית: Mutter‏‏‏‏
  • ספרדית: madre‏‏‏‏
  • עברית: amá‏‏‏‏
  • ערבית: أم‏‏‏‏ (תעתיק: אם)
  • צרפתית: mère‏‏‏‏
  • רוסית: мать‏‏‏‏ (תעתיק: mat')

ראו גם

[עריכה]

אִם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אם
הגייה* 'im
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא במקרה ש-, בתנאי-
    • אם לא תאכל, יבוא שוטר.
    • ”הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ“ (בראשית ד, פסוק ז)
    • אם קיבל הבעל אחריות הנדוניה עליו, ונעשת ברשותו – אם פחתה, פחתה לו, ואם הותירה, הותירה לו – הרי זו נקראת נכסי צאן ברזל; ואם לא קיבל אחריות הנדוניה עליו, אלא הרי היא ברשות האישה – אם פחתה, פחתה לה, ואם הותירה, הותירה לה – הרי זו נקראת נכסי מלוג." (משנה תורה, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז)
  2. במשפט שבועה: לא, שלא.
    • ”וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה' לֵאמֹר: אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב“ (מלכים א׳ ב, פסוק ח)
  3. לשון המקרא כאשר.
    • ”וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתׇן זֶרַע לְאָחִי“ (בראשית לח, פסוק ט)
    • ”וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל, וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו.“ (שופטים ו, פסוק ג)
  4. לשון ימי הביניים אף כי, כמו.
    • "בראות הדרו גיל לכל נכאב, ואם הן בחזותו אויבים נעצבו." (טודרוס בן יהודה אבולעפיה/"בתי זמיריי קודמים יערבו")
    • "ובַחר בתבונה מנעוריו,ואם כור הזמן שָׁבַע בחרוֹ" . (ר' שלמה אבן גבירול/"אני האיש") {{{2}}}
    • "שלח יונה מבשרת, ואם אינה מספרת"|(ר' שמואל הנגיד/"שלח יונה")}}

גזרון

[עריכה]
  • בכנענית 𐤀𐤌 (אם).[5]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: if‏‏‏‏
  • ספרדית: si
  • ערבית: إذا‏, أن‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

אֹם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אום
הגייה* om
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־מ־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֻמִּים; אֹם־, ר׳ אֻמֵּי־
אום משושה
  1. עברית חדשה מחבר מכני בצורת קולר מתכת עם תבריג פנימי, המתברג על בורג.
  2. (יש לשכתב פירוש זה):
    • ”בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס וְהָלַךְ מִן הָאֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה; וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.“ (משנה, מסכת נגעיםפרק ד, משנה ח)

גיזרון

[עריכה]
  • גם אוּם. תרגום שאילה מגרמנית: Mutter – אֵם.
  • ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה, תרפ"ט (1929); מילון למונחי כלי־יד, תשכ"ה (1965); מילון למונחי המכונית, תשט"ו (1955).

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: nut‏‏‏‏
  • גרמנית: Mutter‏‏‏‏
  • ערבית: صمولة‏‏‏‏ (תעתיק:צמולה)
  • צרפתית: écrou‏‏‏‏
  • רוסית: гайка‏‏‏‏ (תעתיק:gayka)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אום
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומים

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT Krt, 49 VI, 51 III, 52, 607
  2. KAI 11, 24 (מצבת כלמו), 26 (כתובת אזתוד),48 (כתובת בנבעל)
  3. KAI 83
  4. נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 171
  5. KAI 10 (מצבת יחומלך), 13 (הסרקופג של תבנת), 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני), 26 (כתובת אזתוד), 69