זחוח
זָחוּחַ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זחוח |
| הגייה* | zakhuakh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ח־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוּל |
| נטיות | נ׳ זְחוּחָה, זְחוּחַת־; ר׳ זְחוּחִים, זְחוּחֵי; נ"ר זְחוּחוֹת; זְחוּחַ־ |
- לשון חז"ל מי שמייחס לעצמו חשיבות גדולה.
- ”משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מים מרים אלא שפסקו משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק יד, הלכה ט)
גיזרון
[עריכה]- מן הפועל זח שמשמעו מש ממקומו ובעיקר בצירוף זחה דעתו.
- בחז"ל נמצא רק בצירוף, בעברית החדשה הפך לתואר בפני עצמו.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: arrogant
- ערבית: مُتَكَبِّر, مُتَغَطْرِس