חט

לערך העוסק בחֵט; ראו חטא.

חָט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חט
הגייה*	khat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ט־ט
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות	ר׳ חַטִּים, חַטֵּי־; חַט־

חטיו של חזיר בר

1. לשון חז"ל שן חותכת, ארוכה ובולטת בחלקו הקדמי של הפה בבהמות ובחיות.

   • ”חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ו, משנה ד)
   • חטי הפיל עשויים חומר יקר הנקרא שנהב.

מידע נוסף

• המילה מופיעה על הכתובת הקדומה ביותר שנמצאה בכתב עברי, ע"ג מסרק שנהב: "יתש חט ז לקמל שער וזקת" (יושת חט זה לכיני שיער וזקן)

מילים נרדפות

• שן

תרגום

• אנגלית: tusk‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חט