מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
היה לטוב ועדיף יותר.
”כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים“ (קהלת יא , פסוק ו ) פועל משורש זה מופיע פעמיים במקרא: פעם אחת בבניין קל, בפסוק לעיל; ופעם אחת בבניין הפעיל.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כשר
הגייה * kasher
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ כְּשֵׁרִים
מתאים , ראוי .
”וַתֹּאמֶר: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ח , פסוק ה ) [הלכה] ”הכול כשרין לקדש, חוץ מחירש שוטה וקטן; רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באישה ובאנדרוגינוס.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ה, משנה ד ) ”אחד אומר בפניי נכתב ושניים אומרין בפנינו נחתם - (הגט) כשר .“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ב, משנה א ) "אלהים שלי, האדמה רועדת תחתי, אל נא תשבור את לבי, עזרני להיות איש כשר , לא לוותר על ארץ ישראל, ולא לוותר על עם ישראל." (מתוך "תפילת החייל/השוטר הקרוע", הרב שלמה אבינר, אוגוסט 2005) בהשאלה מן (2): ראוי ומותר לאכילה לאחר שהוכן ונעשה על פי הנדרש בהלכה .
בהשאלה מן (3): בעל חיים, בהמה, עוף, דג, או חגב שחוקי התורה התירו לאכלם.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כושר
הגייה * ko sher
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ כְּשָׁרִים
יכולת , תכונות המאפשרות ביצוע דבר מוגדר.
”סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו, שהייתה לו שעת הכושר .“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ד ) כושר חשיבה מדהים מוח משגע. (זאב טנא, נתוני פתיחה)למצלמות בלוויני ריגול כושר הפרדה (רזולוציה ) של 15 ס"מ. [עממי] כח גופני , היכולת לבצע דברים הדורשים מאמצים גופניים.
ערך בוויקיפדיה: כשרות