תמנון

תְּמָנוּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תמנון
הגייה^*	tmanun
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	תמניא + נון
נטיות	ר׳ תְּמָנוּנִים, ס"ר תְּמָנוּנֵי־

עברית חדשה פרט מסדרת בעלי חיים ממחלקת ראש־הרגלאים שבמחלקת הרכיכות. בעל ראש וגוף דמוי שק אליו מחוברות שמונה זרועות.
- "לך חפש את הכיוון / בצליליו של הניגון, / בזנבו של התמנון – / אולי על שפת הים." (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
- כשצללנו בים ראינו תמנון בסמוך לאלמוגים.

המילה תמנון הנה הלחם־בסיסים של המילים בארמית תמניא – שׁמונה (בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ) עם נון – דג. השם מהוה תרגום שאילה מיוונית: oktṓpous) ὀκτώπους), גם הוא הלחם בסיסים של oktṓ) ὀκτώ) – שמונה, עם poús) πούς) – רגל.

낙지‏‏‏‏ (תעתיק: nakji)

ערך בוויקיפדיה: תמנון

טקסונומיה בוויקימינים: Octopoda

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמנונים