יואל

יוֹאֵל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יואל
הגייה^*	Yoel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־א־ל
דרך תצורה
נטיות

דמותו של יואל, מעשה ידי האמן מיכלאנג'לו כפי שמצוירת על תקרת הקפלה הסיסטינית

תְּרֵי עָשָׂר
הוֹשֵׁעַ \| יוֹאֵל \| עָמוֹס \| עֹבַדְיָה \| יוֹנָה \| מִיכָה \| נַחוּם \| חֲבַקּוּק \| צְפַנְיָה \| חַגַּי \| זְכַרְיָה \| מַלְאָכִי

שם פרטי לזכר
- ”וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה; שֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע.“ (שמואל א׳ ח, פסוק ב)
- ”וְיוֹאֵל בֶּן־זִכְרִי, פָּקִיד עֲלֵיהֶם; וִיהוּדָה בֶן־הַסְּנוּאָה, עַל־הָעִיר מִשְׁנֶה.“ (נחמיה יא, פסוק ט)
- ”וּבְנֵי עֻזִּי, יִזְרַחְיָה; וּבְנֵי יִזְרַחְיָה, מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה – חֲמִשָּׁה רָאשִׁים, כֻּלָּם.“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק ג)
- ”לִבְנֵי אֶפְרַיִם, הוֹשֵׁעַ בֶּן־עֲזַזְיָהוּ; לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יוֹאֵל בֶּן־פְּדָיָהוּ.“ (דברי הימים א׳ כז, פסוק כ)
- ”והייתי יוצא עם יואל חברי אשר אמוֹ שלו, משוּם-מה, לא הקפידה על לכתו אל הבריכה (מה שהוסיף נופך לעין הזעומה שנתנה אמא בו בחברי יואל).“ (רְחִיצָה בִּבְרֵכָה, מאת ס. יזהר, 1958, בפרויקט בן יהודה)
- "תשע בכיכר ביום שישי, / החברה בפינה עומדים: / אני, ויואל, ומשה פלתיאל, וערן." (תשע בכיכר, מאת דני סנדרסון)
הספר השני מבין ספרי מתרי עשר הנביאים האחרונים, ע"ש הדמות המרכזית שבו: יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל.