מקראי. בארמית השורש ר-ב-ע 'שכב' נפוץ ומקביל לשורש עברית ר-ב-ץ 'שכב' (חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ). לפי Brown-Driver-Briggs[1], יכול להיות שהשורש מופיע במקרא כחילוף של ר-ב-ץ בהשפעת הארמית.
"ותדע לך שאם תרבע טבלא עשר על עשר יהיו מאה בתברייתא, וכשתעגל בתוכו עגול שוה כטבעת היה ג"כ עשר על עשר עגולות [...]." (חדושי הרשב"ע על מסכת עירובין דף עו/ב)
עברית חדשה חלק תחום בעיר המוגדר מהבחינה הגאוגרפית, המנהלית, אתנית (סוג האוכלוסיה), או לפי תקופת הבנייה.
”הרובע השלישי של פריז ממוקם בגדה הימנית, והוא אחד מעשרים הרבעים של פריז, בירת צרפת. זהו הרובע הקטן ביותר בעיר אחרי הרובע השני.“ (מתוך הערך הרובע השלישי של פריז בויקיפדיה)
"בעיר 19 שכונות המחולקות לשישה רבעים. כל רובע מנוהל על ידי על מנהל הרובע." (מתוך פרסום של עירית נתניה).
ירושלים העתיקה מחולקת לארבעה רבעים – הרובע היהודי, הרובע הארמני, הרובע המוסלמי, והרובע הנוצרי.
המפרשים נחלקו האם "ריבע" הוא בן הדור הרביעי לאב או לבן. מהפסוק הנ"ל עולה שהכוונה לבן הנכד, אבל בפסוק אחר כתוב: ”עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים“ (שמות לד, פסוק ז), משמע שהריבע הוא בן הנין. יש שפירשו שבאמת הכוונה לבן הנין, ובפסוק למעלה נקט לשון קצרה, או ש"בנים" כולל גם את בני הבנים שג"כ נקראים 'בנים' במקרא (ראב"ע). ואחרים פירשו ש"שילש" ו"ריבע" נספר לפעמים מהאב ולפעמים מהבן (שד"ל בראשית נ,כג). ועיין עוד בערך 'שילש'. עכ"פ כיום התקבל ככינוי לבן הנכד.
בהבטחה ליהוא נאמר: ”יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב; בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ י, פסוק ל). בפשטות "רְבִעִים" מקביל ל"רִבֵּעִים", ולא ברור למה מנוקד שם אחרת. אמנם בפועל מלכו אחריו ארבעה דורות (יהואחז, יואש, ירבעם, זכריה)? יש שפירשו ש"בְּנֵי רְבִעִים" הכוונה לבנים של הריבעים, כלומר החִמֵּשִׁים[4]. ריב"כ דחה פירוש זה, כיון שלמה לא אמר כן במפורש? לכן הוא פירש שכאילו כתוב: "בָּנִים רְבִעִים", ולא סופרים את זכריה כיון שמלך זמן קצר לפני שנהרג במהפכה (וכ"כ רש"י). ורד"ק ביאר ששם הכוונה לארבעה דורות מלבד יהוא, כמו בשמות לד,ז. ויש אומרים ש"רְבִעִים" אינו זהה ל"רִבֵּעִים", שהראשון נספר מהאב והאחרון מהבן.[5]
