Papers by Sigal Nagar-Ron
This paper explores the intricate relationship between gender equity and diversity in academia, a... more This paper explores the intricate relationship between gender equity and diversity in academia, arguing that these two goals are not mutually exclusive or independent, but rather intricately intertwined. While existing discourse on gender equity in academia focuses primarily on the obstacles women face within the academic system, and discussions on diversity in academia concentrate on barriers preventing underrepresented groups from entering academia, this study contends that an intersectional framework is crucial for understanding and addressing inequalities within academic institutions. Drawing on the concept of intersectionality (Crenshaw, 1989), our research applies process mining methodology (van der Aalst, 2016) to examine the inequalities prevalent among tenured academic staff in Israel. We collected data from university sites, encompassing approximately 400 tenure track members, and utilized the Celonis software to create a dashboard for comprehensive data analysis and visualization. By mapping the composition of the academic workforce and their promotion processes based on intersecting factors such as gender, ethnicity, and nationality, our study offers unique insights and demonstrates the potential of digital humanities in the Israeli context. The application of process mining techniques combined with the use of the Celonis software enables a detailed review of the collected data, providing a comprehensive understanding of the power dynamics and obstacles hindering true and sustainable equality in academic institutions. Building upon our prior research (Gigi, Nagar-Ron, Yehuda, and Razi, 2020), which highlighted the importance of intersectional analysis in understanding gender, ethnicity, and nationality dynamics among academic staff, we further expose the ethno-gendered and national-gendered nature of inequality. Additionally, our findings shed light on disparities in representation and advancement between first-tier academic institutions (universities) and second-tier ones (colleges). This paper presents preliminary research findings and emphasizes the significance of employing an intersectional lens to comprehensively grasp the diverse power mechanisms and obstacles hindering true and sustainable equality within academic institutions. The insights garnered from this study, facilitated by the utilization of process mining and Celonis software, have implications for both researchers and policymakers, fostering a more nuanced understanding of gender equity and diversity and aiding in the development of effective strategies to promote equality in academia.
קריאות ישראליות, 2024
המאמר הנוכחי מציע להתבונן במציאות של אי-ודאות כלכלית מתמשכת ובתמורות שחלו במופעיה באמצעות מעקב אח... more המאמר הנוכחי מציע להתבונן במציאות של אי-ודאות כלכלית מתמשכת ובתמורות שחלו במופעיה באמצעות מעקב אחרי אופני ההתמודדות עימה בקרב שלושה דורות של נשים מזרחיות החיות בערי פיתוח בדרום ישראל. מבחינה אמפירית, הממצאים מלמדים שבעידן הכלכלה הריכוזית, בהיעדר משרות בשוק העבודה הראשוני, בנות הדור הראשון מצאו לעצמן עבודה בכלכלת הצללים ("עבודה בשחור"). האפשרויות המצומצמות לרכישת השכלה לצד היצע מוגבל של משרות בשוק העבודה בערי הפיתוח הובילו חלק ניכר מבנות הדור השני למשרות צווארון כחול ופקידות נמוכה. היזמיות והאקטיביות שבהן הצליחו להמירן במשרות החדשות שנוצרו בעקבות הרפורמות הניאו-ליברליות. אולם מאחר שהעסקה זו הייתה זמנית ובתנאים נצלניים, היא לא שיפרה את מיקומן המעמדי. בנות הדור השלישי, אשר רכשו השכלה אקדמית כתוצאה מרפורמת המכללות, מתקשות לתרגם אותה לתעסוקה הולמת ויציבה המאפשרת התפתחות אישית ומוביליות חברתית. מופעיה השונים של אי-הוודאות הכלכלית בשלושת הדורות מעידים על היותה טכניקה של מִמשליות. קרי, אחד הכלים שבאמצעותם מיישמת המדינה את ההיגיון האתנוקרטי שבבסיסה, ומשעתקת את אי-השוויון האתני והאתנו-מגדרי. מבחינה תיאורטית, מחקר זה, המבוסס על היסטוריה ממוגדרת של קבוצת מיעוט, תורם לחשיפת התפקיד שמילאו העסקה מעורערת ואי-ודאות כלכלית בהיסטוריה של מדינת הלאום הקפיטליסטית, ובכך מציבה אתגר למסגרת המושגית ההגמונית שהתפתחה ב"צפון הגלובלי", הרואה בתעסוקה מעורערת ובאי-ודאות כלכלית תופעה ייחודית של העידן הניאו-ליברלי.
Acta Poética, Jul 1, 2006
Israeli Sociology, 2023
As the weeks go by and the social crisis deepens, the “Mizrahim” are signified as its culprits. T... more As the weeks go by and the social crisis deepens, the “Mizrahim” are signified as its culprits. This essay seeks to understand why the current social crisis, which is a political struggle between a religious-nationalist elite and a secular-liberal elite, is being painted in ethnic colors. The framework proposed in this essay explores the developing discourse on both sides of the political fence, as part of a long history of political use of Mizrahiness, while stressing the unique elements of the present. By examining three social agents – politicians, the media, and social scientists – I show how Mizrahiness plays a role in the negotiation over the image of the Israeli collective, its components, and their characteristics. The current discourse, according to which the “Mizrahim” support Israel becoming a non-democratic state due to their non-liberal worldview, is deeply rooted in the old Orientalist fear of the “the ethnic problem” which was manifested by leaders and social scientists during the formative years of the Israeli state. The current discourse contributes to the reproduction of the social boundaries between the alleged ethnic collectives, based on the same old orientalist conceptions.
ככל שחולפים השבועות והמשבר החברתי הולך ומעמיק, "המזרחים" מסומנים כמי שאחראים לו. מסה זו מבקשת להבין כיצד קרה שהמשבר, שבבסיסו הוא מאבק פוליטי בין אליטה דתית־לאומנית לאליטה חילונית־ליברלית, נצבע בצבעים אתניים. את השיח המתגבש משני עברי המתרס הפוליטי, שלפיו הרפורמה במערכת המשפט נועדה לקדם את האינטרסים של המזרחים ועל כן הם תומכים בה, אני מציעה להבין כחלק מהיסטוריה ארוכה של שימוש פוליטי במזרחיוּת, ותוך התייחסות לאלמנטים ייחודיים לעת הזאת. מתוך התבוננות בשלושה סוכנים חברתיים – פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומדעני חברה – אני מראה כיצד המזרחיות נטענת במשמעות כחלק משא ומתן על הגדרת הקולקטיב, מרכיביו ומאפייניהם. לשיח הנוכחי, שלפיו "המזרחים" תומכים בהפיכת ישראל למדינה לא דמוקרטית בשל תפיסת עולם לא-ליברלית, יש שורשים עמוקים הנטועים בתפיסות אוריינטליסטיות של ההנהגה הוותיקה ומדעני חברה שהתבטאו בפחד מפני "הבעיה העדתית". השיח הנוכחי תורם לייצורם מחדש של הגבולות החברתיים בין קולקטיבים אתניים כביכול/לכאורה, על פי אותה מתכונת ישנה.
Israeli Sociology , 2022
במאמר זה נעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי
לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השול... more במאמר זה נעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי
לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים
מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן
המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית,
לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת
משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב
נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב )n=592 )וניתוח ראיונות עומק
עם 32 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו
בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות
מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית
שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ )משרה יציבה בשכר הוגן
המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית( ותהווה
אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים
את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית
בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה
לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה
שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
במאמר זה נעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית, לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב (n=592 ) וניתוח ראיונות עומק עם 32 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ )משרה יציבה בשכר הוגן המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית( ותהווה אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
Abstract. In this article the term “invisible work” is used as an analytical tool to identify institutional mechanisms that reproduce Mizrahi women’s marginality in the labour market in southern Israel. The study depicts the ongoing efforts of Mizrahi women living in development towns to acquire an academic education,gain appropriate employment and become self-reliant citizens. The study is based on mixed methods: a survey (n=592) among women who live in Negev Development Towns (NDT) and in-depth interviews with 23 graduates of Sapir Academic College in southern Israel. The data reveals that in most cases, the women’s financial, physical, mental and cognitive efforts to acquire academic education as a means for social and economic mobility are doomed to failure.
The study exposes the mechanism that reproduces ethno-gendered inequality at the intersection of class and space and reveals a new field – not yet identified in the literature as a field that manufactures invisible work – that of academic and of vocational training.
POLITIKA- The Israeli Journal of Political Science and International Relations , 2022
הרפורמות הניאו-ליברליות שיושמו בישראל מאז אמצע שנות השמונים של המאה העשרים במרחב הדרומי בשלוש זיר... more הרפורמות הניאו-ליברליות שיושמו בישראל מאז אמצע שנות השמונים של המאה העשרים במרחב הדרומי בשלוש זירות – שוק העבודה, ההשכלה הגבוהה וההתיישבות – השפיעו על חייהם של תושבי ערי הפיתוח בנגב: הרפורמות בשוק העבודה והפרטת המשרות בשירות הציבורי הובילו לצמצום המשרות התקניות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, שבהן מועסקות בעיקר נשים; פתיחת מכללה אקדמית בנגב במסגרת הרפורמה להנגשת ההשכלה הגבוה פתחה בפני נשים מזרחיות מערי הפיתוח באזור את האפשרות לרכוש השכלה אקדמית; והרפורמה התכנונית ל"חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב" הובילה לשינוי דמוגרפי בחסות המדינה ובתמיכתה – התיישבות של משפחות מהציונות הדתית במסגרת גרעינים תורניים בערי הפיתוח בנגב. מאמר זה מבקש לבחון כיצד רפורמות אלו השפיעו על חייהן של נשים מזרחיות בנות הדור השלישי בערי הפיתוח. ממצאי ראיונות עם 21 נשים שניצלו את הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה ורכשו השכלה אקדמית מלמדים כי בחלק ניכר מהמקרים השכלה אקדמית לא הובילה למשרה הולמת ולהיחלצות ממעגל השוליות. עוד עולה מהראיונות שהנשים מודעות לחסמים מבניים בשוק העבודה אשר דוחקים אותן לשוליים. חסמים אלו הם תוצר משולב של תהליכי ההפרטה וההיגיון המדינתי האתנוקרטי, המעניק עדיפות לאוכלוסייה היהודית הדתית-אשכנזית על פני האוכלוסייה היהודית המזרחית הוותיקה בקבלת משרות. המחקר מלמד על הטרנספורמציה שחלה בפרקטיקות המדינתיות למימוש ההיגיון האתנוקרטי, אשר לא נחלש למרות התמורות הכלכליות והשינוי ביחסי הכוחות הפוליטיים בישראל בעשורים האחרונים.
לעבודה תרומה אמפירית ותיאורטית: מבחינה אמפירית, מהמחקר עולה שהרפורמות הניאו-ליברליות בזירות השונות (שוק העבודה, ההשכלה הגבוהה וההתיישבות) וההיגיון המדינתי האתנוקרטי יכולים להסביר (לפחות באופן חלקי) את התמשכות אי-השוויון האתנו-מגדרי במרחב הדרומי. מבחינה תיאורטית המחקר מאתגר מחקרים קודמים שביקשו להסביר את יחסי המגדר בישראל דרך הציר הלאומי או הציר הניאו-ליברלי, ומציע לראותם כשזורים זה בזה. הוא מצביע על היות המדינה סוכנת מרכזית בעידן הכלכלה הניאו-ליברלית, אשר באצטלה של שוק חופשי מקדמת את אותו היגיון אתנוקרטי פנים-יהודי מרבד.
מילות מפתח: אי-שוויון, אתנוקרטיה, גרעינים תורניים, נשים מזרחיות, רפורמות ניאו-ליברליות, שוק עבודה דרומי
The neoliberal reforms implemented in Israel’s southern region since the mid-1980’s in three arenas - the labor market, education, and demography - impacted the lives of development town residents. The neoliberal reforms in the labor market and the privatization of civil service reduced the number of positions in the education, health and social services which employ mainly women. The neoliberal reform in the higher education system and the opening of an academic college in the Negev enable many Mizrachi women from development towns to acquire an academic education. At the same time, the planned reforms to “strengthen Jewish settlement in the Negev” resulted in demographic changes under the auspices of and with the support of the State: the settlement of families from the Religious Zionist sector in the framework of Torah Nucleus groups (Garinim Toranim) in development towns in the Negev. The study focuses on the question- how did these reforms impact the life of third-generation Mizrachi women in the southern development towns? Interviews with 21 Mizrachi women who took advantage of the reform in the higher education to acquire academic degree show that in many cases academic education did not improve their economic condition, nor did it enable them to break out from the circle of marginality. These women are well-aware that the structural barriers in the labor market are the combined outcome of the privatization processes and the State’s ethnocratic logic which gives preference in hiring to the Ashkenazi-religious Jewish population over the veteran Jewish Mizrachi population. The result of the neoliberal reforms, that are intertwined with ethnocratic logic and advanced under the auspices of the State, is that the Mizrachi women in southern Israel are relegated to the margins of the labor market despite their academic education.
The contribution of the study is both empirical and theoretical: empirically the study shows that the unyielding ethno-gender inequality in the southern region can be explained (at least partially) by the neoliberal reforms in the various arenas - labor market, education and demography. Theoretically the study challenges previous studies which sought to explain gender relations through the national or neoliberal prism, and proposes to view them as intertwined. The study points to the State as a central agent in the neoliberal era which under the guise of the free market fosters the stratifying intra-Jewish ethnocratic logic. Specifically, it demonstrates the transformation in the tools available to the State, which enable it to grant privileges to Jews of European origin and to reproduce the ethno-gender inequality in the southern region which it created in the second half of the 20th century and is grounded in ethnocratic logic and savior rhetoric.
Key words: Inequality, Ethnocracy, Garinim Toranim, Mizrahi Women, Neoliberal Reforms, Southern Labor Market
ABSTRACTThe neo-liberal global economy has dramatically changed the ways in which workers are emp... more ABSTRACTThe neo-liberal global economy has dramatically changed the ways in which workers are employed. Research in Israel and throughout the world has revealed the exploitative elements inherent in the new forms of employment, and has shown that the main victims of non-standard employment are women.In the current article, I seek to demonstrate how women without formal education and trapped in peripheral space derive meaning from their work, notwithstanding the exploitative elements inherent in their non-standard employment. The article is based on interviews I conducted with nine1 second-generation Mizrahi women in Israel, women with little formal education and no occupational skills; they are employed in cleaning, caretaking, manufacturing and minor clerical duties, without employment or social security, in a southern development town.The analysis reveals that the devaluation of women's work, which in previous research has been shown to be a way of extracting more unpaid work,...
Anthropology of the Middle East, 2008
From Mary Wollstonecraft (1792/1978) to Virginia Woolf (1929/1974; 1938/1977) and Betty Friedan (... more From Mary Wollstonecraft (1792/1978) to Virginia Woolf (1929/1974; 1938/1977) and Betty Friedan (1963) through bell hooks (2000) and Sylvia Walby (Walby, 1990), feminist theoreticians have repeatedly identified the role and importance of women's work as a major element in understanding sexist social orders and in promoting social equality for women. This point of view is usually linked to the importance of work as the source of ownership over economic resources, such as food, property and capital. Other aspects of work have also been identified as crucial to women's liberation: a sense of self-worth; a sense of purpose and accomplishment; the ability to contribute to society as a whole; experience with and control over social orders outside the home; and a sense of self-sufficiency. Hence, feminist theories have underlined the close connection between what work means for women within the culture and their economic status in the culture (Stewart, 1990).Intellectual analyses a...
Acta Poética, 2006
Me acompaña un recuerdo de la niñez: mi madre y mi abuela hablando. Mi abuela habla árabe en dial... more Me acompaña un recuerdo de la niñez: mi madre y mi abuela hablando. Mi abuela habla árabe en dialecto judeo-iraquí y mi madre le responde en hebreo. Yo, una niña pequeña, presto atención a su conversación y trato de entender, descifrar, descubrir el significado. Puedo entender sólo lo dicho en hebreo por mi madre. Sólo la mitad del diálogo se presenta al descubierto para un israelí; la otra parte del diálogo, la que está en árabe, queda oculta y debo completar las lagunas de información por medio de la lógica y la imaginación. Este recuerdo infantil concreto funge como metáfora de la vivencia de israelíes judíos que sin tener un pasado común tienen memoria colectiva. Estos israelíes son hijos y nietos de judíos llegados a Israel en 1948, con la fundación del estado de Israel, provenientes de países árabes musulmanes, especialmente en los años cincuenta. La memoria de los judíos venidos de países árabes casi siempre está atada a los patrones de ese discurso hegemónico que es el del s...
Acta Poetica, May 5, 2010
דוח מחקר- מיפוי ההרכב לאומי, אתני, מגדרי, מרחבי וההצטלבויות בינהם בקרב הסגל והסטודנטים במכללת ספיר, 2020
דוח מחקר- מיפוי ההרכב לאומי, אתני, מגדרי, מרחבי וההצטלבויות בינהם בקרב הסגל והסטודנטים במכללת ספיר
Qualitative Inquiry, 2011
... Internalizing the Orientalist discourse that depicted them as saved by a modern, Western stat... more ... Internalizing the Orientalist discourse that depicted them as saved by a modern, Western state, our Mizrahi research ... By fragmenting her nar-rative and making the interviewer intervene in eachturn, the interviewee maximizes her limited ... Yet Rivka turns this moment on its head. ...
תאוריה וביקורת, 2021
בעשור האחרון הפכה ה"פריפריה" למושג רווח בשיח הציבורי בישראל ונעשה בו שימוש על ידי אלו המבקשים לאת... more בעשור האחרון הפכה ה"פריפריה" למושג רווח בשיח הציבורי בישראל ונעשה בו שימוש על ידי אלו המבקשים לאתגר את הסדר החברתי אך גם על-ידי ההגמוניה המדינתית. במסה הנוכחית אני מבקש להעמיד מושג זה ונגזרותיו ("פריפריה כלכלית-חברתית"), הגדרתו הרשמית והמדדים שפותחו למדידתו על ידי המדינה במוקד של חקירה רפלקטיבית.
אני טוענת כי במושג "פריפריה" נעשה שימוש בקואורדינטות גיאוגרפיות מדומיינות כדי לכנס צורות שונות של אי-שוויון (כלכלי, אתני ולאומי) לכדי הבדל אחד ויחיד: בין "מפותח" שמצוי במרכז ל"נחשל" שמוגדר על פי מרחקו ממרכז זה. האופרציונליזציה למדידת הפריפריאליות, שפותחה לבקשת המדינה בכדי לסייע בהקצאת משאבים להפחתת אי-שוויון- היא מדד הפריפריאליות- מתרגמת בעיית עומק מורכבת של אי-שוויון אתני, לאומי וכלכלי לכדי בעיה גיאוגרפית-טכנית, הניתנת לכאורה לפתרון פשוט. באופן כזה, המושג "פריפריה" ומדד הפריפריאליות מרוקנים מתוכן ביקורתי ותורמים לשעתוק אי-השוויון המבני.
הכיוון מזרח, 2021
בשנים האחרונות נשמעת באקדמיה העולמית קריאה לפתח ידע דרומי ואף אפיסטמולוגיה דרומית אשר תציע אלטרנט... more בשנים האחרונות נשמעת באקדמיה העולמית קריאה לפתח ידע דרומי ואף אפיסטמולוגיה דרומית אשר תציע אלטרנטיבה למחשבה המערבית שהתפתחה ב"צפון הגלובלי". במסה קצרה זו אציע כי המחקר המבוסס על פרספקטיבה פמיניסטית-מזרחית עונה במובנים רבים לקריאה זו. מחקר זה, שרובו ככולו נעשה על ידי נשים פמיניסטיות-מזרחיות, יוצא מתוך חוויות החיים של מי שהודרו אל השוליים ומטרתו לחשוף את האופנים בהם מבנים, תהליכים ומנגנונים מכוננים את אי-השוויון החברתי. המחקר הפמיניסטי-מזרחי מציע אלטרנטיבה ואתגר אפיסטמי לזרם המחשבה המרכזי באקדמיה הישראלית, והוא מעיד על חשיבות נוכחותם.ן של חוקרות.ים המשתייכים לקבוצות מיעוט בסגל האקדמי ותפקידם בייצור ידע שאיננו הגמוני. אלא שבעלי המשרות במינוי באקדמיה הישראלית, קרי, מישרות המכוונות והמאפשרות מחקר הם בעיקר גברים, יהודים, אשכנזים, ואילו חוקרים וחוקרות המשתייכים לקבוצות מיעוט בכלל, ומזרחיות ומזרחים בפרט, זוכים לייצוג מועט בסגל האקדמי. באמצעות ניתוח מדיניות גיוס הסגל של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אראה כי "עיוורון אתני" מונע התייחסות למזרחים ומזרחיות כקבוצה הראויה לייצוג הולם, ואילו תוכניות המל"ג לעידוד, גיוס וקידום "נשים" כקטגוריה אוניברסלית, משעתקות את אי-השוויון האתני והאתנו-מגדרי. העדרם.ן של אלו המשתייכים לקבוצות מיעוט מהסגל האקדמי מעכב את התפתחותו של גוף ידע אלטרנטיבי משמעותי ברוח הקריאה לפתח אפיסטמולוגיה דרומית.
סוציולוגיה ישראלית, 2021
כל מדינה ממיינת, מקטלגת וסופרת את האוכלוסייה שחיה בה. לקטלוּג ולהגדרות הרשמיות לפי אתניות וגזע יש... more כל מדינה ממיינת, מקטלגת וסופרת את האוכלוסייה שחיה בה. לקטלוּג ולהגדרות הרשמיות לפי אתניות וגזע יש השפעה רבה על התפיסות החברתיות, על כינונן של היררכיות ועל יצירתו של אי-שוויון אתני וגזעי. אם בעבר סיווג ואיסוף נתונים סטטיסטיים על בסיס אתני או גזעי היו פרקטיקות שסייעו ליצירה ולתחזוק של אי-שוויון, הרי אלו פינו את מקומם בעשורים האחרונים והפכו אמצעים לתיקון אי-שוויון במדינות רבות. בישראל התעצב אי-שוויון אתני פנים-יהודי, קרי בין מזרחים לאשכנזים, אך מאחר שמדידת המוצא בסטטיסטיקה הלאומית מוגבלת לשני דורות, כמחצית מהאוכלוסייה היהודית אינה ניתנת לזיהוי סטטיסטי כיום, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אינה מפרסמת עוד נתונים על אי-השוויון האתני כפי שעשתה בעבר. בזמן שנחלשה היכולת לזהות ולעקוב אחר אי-השוויון האתני פיתחה הלמ"ס שני מדדים חדשים לבחינת אי-שוויון בישראל: מדד האשכולות החברתיים-כלכליים (1987) ומדד הפריפריאליות (2008). באמצעות ניתוח השנתונים הסטטיסטיים שפרסמה הלמ"ס מ-1950 ועד היום וניתוח המדדים החדשים אני מראה את תרומתה של הסטטיסטיקה הלאומית לביסוס ההבחנה האתנית הפנים-יהודית הבינרית בעשורים הראשונים, במקביל להתקבעות הריבוד האתני, מחיקתה ההדרגתית של האתניות כמשתנה רלוונטי לבחינת אי-שוויון בישראל בעשורים האחרונים והחלפתה במדדים גאוגרפיים. הדיון בוחן את תפקידה של הסטטיסטיקה הלאומית בניטור אי-שוויון ואת השלכות היעדרם של נתונים מפולחים על פי אתניות בדור שלישי על היכולת לנתח ולהבין כראוי את המכניזמים של אי-השוויון בישראל כיום.
קוראות תגר על השיח הבינארי- למלא את החלל המושגי בין מרכז לפריפריה
המקרה של פמניסטיות מזרחיות מובי... more קוראות תגר על השיח הבינארי- למלא את החלל המושגי בין מרכז לפריפריה
המקרה של פמניסטיות מזרחיות מוביליות
סיפורה האישי של סבתי, שנולדה וגדלה בבגדד שבעיראק והגיעה לישראל בשנת 1950, כאישה נשואה ואם לשלוש ב... more סיפורה האישי של סבתי, שנולדה וגדלה בבגדד שבעיראק והגיעה לישראל בשנת 1950, כאישה נשואה ואם לשלוש בנות, תשמש עבורי נקודת כניסה לבחינת חווית ההגירה של נשים מזרחיות בישראל. ניתוח הסיפור האישי שופך אור על מציאות חייה של האישה המהגרת מעיראק לפני ואחרי ההגירה לישראל וסודק את סיפור ההיסטורי כפי ששורטט עד היום. הפערים המתגלים בין האירועים האישיים לסיפור ההיסטורי הקולקטיבי מאפשרים לפרק את הקטגוריות הבינאריות: "יהודי/ה-ערבי/ה", "גבריות"-"נשיות", "מערב-מזרח", "קדמה-פרימיטיביות", "עולם ראשון"-"עולם שלישי", "גאולה"-"דיכוי" ועוד, ולהציע פרספקטיבה אלטרנטיבית לזו ההגמונית. פרימת הסיפור ההגמוני מאפשרת לחשוף את העובדה כי שוליותן של נשים מזרחיות בישראל איננה "טבעית" אלא תוצר מאבקים בין קבוצות אתניות.
Uploads
Papers by Sigal Nagar-Ron
ככל שחולפים השבועות והמשבר החברתי הולך ומעמיק, "המזרחים" מסומנים כמי שאחראים לו. מסה זו מבקשת להבין כיצד קרה שהמשבר, שבבסיסו הוא מאבק פוליטי בין אליטה דתית־לאומנית לאליטה חילונית־ליברלית, נצבע בצבעים אתניים. את השיח המתגבש משני עברי המתרס הפוליטי, שלפיו הרפורמה במערכת המשפט נועדה לקדם את האינטרסים של המזרחים ועל כן הם תומכים בה, אני מציעה להבין כחלק מהיסטוריה ארוכה של שימוש פוליטי במזרחיוּת, ותוך התייחסות לאלמנטים ייחודיים לעת הזאת. מתוך התבוננות בשלושה סוכנים חברתיים – פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומדעני חברה – אני מראה כיצד המזרחיות נטענת במשמעות כחלק משא ומתן על הגדרת הקולקטיב, מרכיביו ומאפייניהם. לשיח הנוכחי, שלפיו "המזרחים" תומכים בהפיכת ישראל למדינה לא דמוקרטית בשל תפיסת עולם לא-ליברלית, יש שורשים עמוקים הנטועים בתפיסות אוריינטליסטיות של ההנהגה הוותיקה ומדעני חברה שהתבטאו בפחד מפני "הבעיה העדתית". השיח הנוכחי תורם לייצורם מחדש של הגבולות החברתיים בין קולקטיבים אתניים כביכול/לכאורה, על פי אותה מתכונת ישנה.
לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים
מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן
המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית,
לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת
משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב
נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב )n=592 )וניתוח ראיונות עומק
עם 32 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו
בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות
מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית
שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ )משרה יציבה בשכר הוגן
המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית( ותהווה
אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים
את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית
בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה
לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה
שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
במאמר זה נעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית, לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב (n=592 ) וניתוח ראיונות עומק עם 32 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ )משרה יציבה בשכר הוגן המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית( ותהווה אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
Abstract. In this article the term “invisible work” is used as an analytical tool to identify institutional mechanisms that reproduce Mizrahi women’s marginality in the labour market in southern Israel. The study depicts the ongoing efforts of Mizrahi women living in development towns to acquire an academic education,gain appropriate employment and become self-reliant citizens. The study is based on mixed methods: a survey (n=592) among women who live in Negev Development Towns (NDT) and in-depth interviews with 23 graduates of Sapir Academic College in southern Israel. The data reveals that in most cases, the women’s financial, physical, mental and cognitive efforts to acquire academic education as a means for social and economic mobility are doomed to failure.
The study exposes the mechanism that reproduces ethno-gendered inequality at the intersection of class and space and reveals a new field – not yet identified in the literature as a field that manufactures invisible work – that of academic and of vocational training.
לעבודה תרומה אמפירית ותיאורטית: מבחינה אמפירית, מהמחקר עולה שהרפורמות הניאו-ליברליות בזירות השונות (שוק העבודה, ההשכלה הגבוהה וההתיישבות) וההיגיון המדינתי האתנוקרטי יכולים להסביר (לפחות באופן חלקי) את התמשכות אי-השוויון האתנו-מגדרי במרחב הדרומי. מבחינה תיאורטית המחקר מאתגר מחקרים קודמים שביקשו להסביר את יחסי המגדר בישראל דרך הציר הלאומי או הציר הניאו-ליברלי, ומציע לראותם כשזורים זה בזה. הוא מצביע על היות המדינה סוכנת מרכזית בעידן הכלכלה הניאו-ליברלית, אשר באצטלה של שוק חופשי מקדמת את אותו היגיון אתנוקרטי פנים-יהודי מרבד.
מילות מפתח: אי-שוויון, אתנוקרטיה, גרעינים תורניים, נשים מזרחיות, רפורמות ניאו-ליברליות, שוק עבודה דרומי
The neoliberal reforms implemented in Israel’s southern region since the mid-1980’s in three arenas - the labor market, education, and demography - impacted the lives of development town residents. The neoliberal reforms in the labor market and the privatization of civil service reduced the number of positions in the education, health and social services which employ mainly women. The neoliberal reform in the higher education system and the opening of an academic college in the Negev enable many Mizrachi women from development towns to acquire an academic education. At the same time, the planned reforms to “strengthen Jewish settlement in the Negev” resulted in demographic changes under the auspices of and with the support of the State: the settlement of families from the Religious Zionist sector in the framework of Torah Nucleus groups (Garinim Toranim) in development towns in the Negev. The study focuses on the question- how did these reforms impact the life of third-generation Mizrachi women in the southern development towns? Interviews with 21 Mizrachi women who took advantage of the reform in the higher education to acquire academic degree show that in many cases academic education did not improve their economic condition, nor did it enable them to break out from the circle of marginality. These women are well-aware that the structural barriers in the labor market are the combined outcome of the privatization processes and the State’s ethnocratic logic which gives preference in hiring to the Ashkenazi-religious Jewish population over the veteran Jewish Mizrachi population. The result of the neoliberal reforms, that are intertwined with ethnocratic logic and advanced under the auspices of the State, is that the Mizrachi women in southern Israel are relegated to the margins of the labor market despite their academic education.
The contribution of the study is both empirical and theoretical: empirically the study shows that the unyielding ethno-gender inequality in the southern region can be explained (at least partially) by the neoliberal reforms in the various arenas - labor market, education and demography. Theoretically the study challenges previous studies which sought to explain gender relations through the national or neoliberal prism, and proposes to view them as intertwined. The study points to the State as a central agent in the neoliberal era which under the guise of the free market fosters the stratifying intra-Jewish ethnocratic logic. Specifically, it demonstrates the transformation in the tools available to the State, which enable it to grant privileges to Jews of European origin and to reproduce the ethno-gender inequality in the southern region which it created in the second half of the 20th century and is grounded in ethnocratic logic and savior rhetoric.
Key words: Inequality, Ethnocracy, Garinim Toranim, Mizrahi Women, Neoliberal Reforms, Southern Labor Market
אני טוענת כי במושג "פריפריה" נעשה שימוש בקואורדינטות גיאוגרפיות מדומיינות כדי לכנס צורות שונות של אי-שוויון (כלכלי, אתני ולאומי) לכדי הבדל אחד ויחיד: בין "מפותח" שמצוי במרכז ל"נחשל" שמוגדר על פי מרחקו ממרכז זה. האופרציונליזציה למדידת הפריפריאליות, שפותחה לבקשת המדינה בכדי לסייע בהקצאת משאבים להפחתת אי-שוויון- היא מדד הפריפריאליות- מתרגמת בעיית עומק מורכבת של אי-שוויון אתני, לאומי וכלכלי לכדי בעיה גיאוגרפית-טכנית, הניתנת לכאורה לפתרון פשוט. באופן כזה, המושג "פריפריה" ומדד הפריפריאליות מרוקנים מתוכן ביקורתי ותורמים לשעתוק אי-השוויון המבני.
המקרה של פמניסטיות מזרחיות מוביליות
ככל שחולפים השבועות והמשבר החברתי הולך ומעמיק, "המזרחים" מסומנים כמי שאחראים לו. מסה זו מבקשת להבין כיצד קרה שהמשבר, שבבסיסו הוא מאבק פוליטי בין אליטה דתית־לאומנית לאליטה חילונית־ליברלית, נצבע בצבעים אתניים. את השיח המתגבש משני עברי המתרס הפוליטי, שלפיו הרפורמה במערכת המשפט נועדה לקדם את האינטרסים של המזרחים ועל כן הם תומכים בה, אני מציעה להבין כחלק מהיסטוריה ארוכה של שימוש פוליטי במזרחיוּת, ותוך התייחסות לאלמנטים ייחודיים לעת הזאת. מתוך התבוננות בשלושה סוכנים חברתיים – פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומדעני חברה – אני מראה כיצד המזרחיות נטענת במשמעות כחלק משא ומתן על הגדרת הקולקטיב, מרכיביו ומאפייניהם. לשיח הנוכחי, שלפיו "המזרחים" תומכים בהפיכת ישראל למדינה לא דמוקרטית בשל תפיסת עולם לא-ליברלית, יש שורשים עמוקים הנטועים בתפיסות אוריינטליסטיות של ההנהגה הוותיקה ומדעני חברה שהתבטאו בפחד מפני "הבעיה העדתית". השיח הנוכחי תורם לייצורם מחדש של הגבולות החברתיים בין קולקטיבים אתניים כביכול/לכאורה, על פי אותה מתכונת ישנה.
לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים
מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן
המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית,
לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת
משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב
נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב )n=592 )וניתוח ראיונות עומק
עם 32 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו
בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות
מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית
שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ )משרה יציבה בשכר הוגן
המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית( ותהווה
אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים
את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית
בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה
לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה
שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
במאמר זה נעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית, לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב (n=592 ) וניתוח ראיונות עומק עם 32 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ )משרה יציבה בשכר הוגן המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית( ותהווה אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
Abstract. In this article the term “invisible work” is used as an analytical tool to identify institutional mechanisms that reproduce Mizrahi women’s marginality in the labour market in southern Israel. The study depicts the ongoing efforts of Mizrahi women living in development towns to acquire an academic education,gain appropriate employment and become self-reliant citizens. The study is based on mixed methods: a survey (n=592) among women who live in Negev Development Towns (NDT) and in-depth interviews with 23 graduates of Sapir Academic College in southern Israel. The data reveals that in most cases, the women’s financial, physical, mental and cognitive efforts to acquire academic education as a means for social and economic mobility are doomed to failure.
The study exposes the mechanism that reproduces ethno-gendered inequality at the intersection of class and space and reveals a new field – not yet identified in the literature as a field that manufactures invisible work – that of academic and of vocational training.
לעבודה תרומה אמפירית ותיאורטית: מבחינה אמפירית, מהמחקר עולה שהרפורמות הניאו-ליברליות בזירות השונות (שוק העבודה, ההשכלה הגבוהה וההתיישבות) וההיגיון המדינתי האתנוקרטי יכולים להסביר (לפחות באופן חלקי) את התמשכות אי-השוויון האתנו-מגדרי במרחב הדרומי. מבחינה תיאורטית המחקר מאתגר מחקרים קודמים שביקשו להסביר את יחסי המגדר בישראל דרך הציר הלאומי או הציר הניאו-ליברלי, ומציע לראותם כשזורים זה בזה. הוא מצביע על היות המדינה סוכנת מרכזית בעידן הכלכלה הניאו-ליברלית, אשר באצטלה של שוק חופשי מקדמת את אותו היגיון אתנוקרטי פנים-יהודי מרבד.
מילות מפתח: אי-שוויון, אתנוקרטיה, גרעינים תורניים, נשים מזרחיות, רפורמות ניאו-ליברליות, שוק עבודה דרומי
The neoliberal reforms implemented in Israel’s southern region since the mid-1980’s in three arenas - the labor market, education, and demography - impacted the lives of development town residents. The neoliberal reforms in the labor market and the privatization of civil service reduced the number of positions in the education, health and social services which employ mainly women. The neoliberal reform in the higher education system and the opening of an academic college in the Negev enable many Mizrachi women from development towns to acquire an academic education. At the same time, the planned reforms to “strengthen Jewish settlement in the Negev” resulted in demographic changes under the auspices of and with the support of the State: the settlement of families from the Religious Zionist sector in the framework of Torah Nucleus groups (Garinim Toranim) in development towns in the Negev. The study focuses on the question- how did these reforms impact the life of third-generation Mizrachi women in the southern development towns? Interviews with 21 Mizrachi women who took advantage of the reform in the higher education to acquire academic degree show that in many cases academic education did not improve their economic condition, nor did it enable them to break out from the circle of marginality. These women are well-aware that the structural barriers in the labor market are the combined outcome of the privatization processes and the State’s ethnocratic logic which gives preference in hiring to the Ashkenazi-religious Jewish population over the veteran Jewish Mizrachi population. The result of the neoliberal reforms, that are intertwined with ethnocratic logic and advanced under the auspices of the State, is that the Mizrachi women in southern Israel are relegated to the margins of the labor market despite their academic education.
The contribution of the study is both empirical and theoretical: empirically the study shows that the unyielding ethno-gender inequality in the southern region can be explained (at least partially) by the neoliberal reforms in the various arenas - labor market, education and demography. Theoretically the study challenges previous studies which sought to explain gender relations through the national or neoliberal prism, and proposes to view them as intertwined. The study points to the State as a central agent in the neoliberal era which under the guise of the free market fosters the stratifying intra-Jewish ethnocratic logic. Specifically, it demonstrates the transformation in the tools available to the State, which enable it to grant privileges to Jews of European origin and to reproduce the ethno-gender inequality in the southern region which it created in the second half of the 20th century and is grounded in ethnocratic logic and savior rhetoric.
Key words: Inequality, Ethnocracy, Garinim Toranim, Mizrahi Women, Neoliberal Reforms, Southern Labor Market
אני טוענת כי במושג "פריפריה" נעשה שימוש בקואורדינטות גיאוגרפיות מדומיינות כדי לכנס צורות שונות של אי-שוויון (כלכלי, אתני ולאומי) לכדי הבדל אחד ויחיד: בין "מפותח" שמצוי במרכז ל"נחשל" שמוגדר על פי מרחקו ממרכז זה. האופרציונליזציה למדידת הפריפריאליות, שפותחה לבקשת המדינה בכדי לסייע בהקצאת משאבים להפחתת אי-שוויון- היא מדד הפריפריאליות- מתרגמת בעיית עומק מורכבת של אי-שוויון אתני, לאומי וכלכלי לכדי בעיה גיאוגרפית-טכנית, הניתנת לכאורה לפתרון פשוט. באופן כזה, המושג "פריפריה" ומדד הפריפריאליות מרוקנים מתוכן ביקורתי ותורמים לשעתוק אי-השוויון המבני.
המקרה של פמניסטיות מזרחיות מוביליות