לדלג לתוכן

מנהלת העם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 4307454 של 89.1.41.44 (שיחה)
החלפת מקף בקו מפריד כשנדרש
 
(47 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Minhalat Haam 1948.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מנהלת העם בישיבה]]
[[קובץ:Minhalat Haam 1948.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מנהלת העם בישיבה, 1948]]
'''מִנְהלת העם''' - הקבינט של [[היישוב]] שהוקם לקראת [[הכרזת המדינה]] לנהל את עניני היישוב והמלחמה.
'''מִנְהֶלֶת העם''' הייתה ה[[קבינט (ממשלה)|קבינט]] של [[היישוב]] שהוקם לקראת [[הכרזת המדינה]] לנהל את ענייני היישוב והמלחמה.


מנהלת העם הוקמה על פי החלטה של [[הוועד הפועל הציוני]] ב־[[12 באפריל]] [[1948]] לקראת הכרזת המדינה, לשם ניהול עניני היישוב וניהול המערכה הצבאית, בשלבים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] שהתחוללה באותה עת. במנהלת העם היו 13 חברים והם: [[דוד בן גוריון]] - יושב הראש, [[משה שרת]] (אז שרתוק), [[אליעזר קפלן]], [[דוד רמז]], [[פרץ ברנשטיין]], [[יצחק גרינבוים]], [[מרדכי בנטוב]], [[אהרון ציזלינג]], הרב [[יהודה לייב מימון]] (אז פישמן), [[פנחס רוזן]] (אז פליכס רוזנבליט), [[חיים משה שפירא|משה שפירא]], [[בכור שלום שטרית]], הרב [[יצחק מאיר לוין]].
מנהלת העם הוקמה על פי החלטה של [[הוועד הפועל הציוני]] ב־[[12 באפריל]] [[1948]] לקראת הכרזת המדינה, לשם ניהול ענייני היישוב וניהול המערכה הצבאית, בשלבים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] שהתחוללה באותה עת. במנהלת העם היו 13 חברים והם: [[דוד בן-גוריון]] יושב הראש, [[משה שרת]] (אז שרתוק), [[אליעזר קפלן]], [[דוד רמז]], [[פרץ ברנשטיין]], [[יצחק גרינבוים]], [[מרדכי בנטוב]], [[אהרן ציזלינג]], הרב [[יהודה לייב מימון]] (אז פישמן), [[פנחס רוזן]] (אז פליכס רוזנבליט), [[חיים משה שפירא|משה שפירא]], [[בכור-שלום שטרית]], הרב [[יצחק מאיר לוין]].


חברי מנהלת העם נבחרו מבין חברי [[מועצת העם]] בת 37 החברים שהוקמה באותו מועד לשמש כ[[פרלמנט]] עד להקמת המדינה.
חברי מנהלת העם נבחרו מבין חברי [[מועצת העם]] בת 37 החברים שהוקמה באותו מועד לתפוס את מקומה של [[המועצה המלכותית]], שבשמה שלטה [[בריטניה]] ב[[ארץ ישראל]] [[המנדט|המנדטורית]]. בניגוד למועצת העם, במנהלת העם לא היו נציגים [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)|קומוניסטים]] או [[המפלגה הרוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]] (עיקרון שיישומו נקרא בהמשך [[בלי חרות ומק"י]]).


הישיבה הראשונה של מנהלת העם התקיימה ב-[[18 באפריל]] [[1948]]. בישיבה השנייה שהתקיימה ב-[[26 באפריל]] [[1948]] הוחלט על חלוקת התיקים. תיקי המפתח היו: שר הביטחון - דוד בן גוריון (בנוסף לתפקידו כיושב ראש), שר החוץ - משה שרת, שר הכספים - אליעזר קפלן.
הישיבה הראשונה של מנהלת העם התקיימה ב-[[18 באפריל]] [[1948]] ב[[מוזיאון מועצת העם ומנהלתה|בית קק"ל]] בתל אביב, שם התקיימו כל ישיבות המועצה עד ה-[[14 במאי]] 1948, יום תום [[המנדט הבריטי]]. בישיבה השנייה שהתקיימה ב-[[26 באפריל]] 1948 הוחלט על חלוקת התיקים. תיקי המפתח היו: שר הביטחון דוד בן-גוריון (בנוסף לתפקידו כיושב ראש), שר החוץ משה שרת, שר הכספים אליעזר קפלן.


ב-[[12 במאי]] [[1948]] התכנסה מנהלת העם לדון בהצעתו של שר החוץ האמריקאי הגנרל [[ג'ורג' מרשל]] (ש[[הוועד הערבי העליון]] דחה אותה כבר), לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהכריז על הפוגה של 3 חודשים במלחמה, לאור אזהרתו כי אם תוכרז המדינה יתקפו אותה צבאות ערב ויכריעו אותה. ההכרעה על הכרזת המדינה במועד שנקבע, עם תום [[המנדט הבריטי]] ב־[[15 במאי]], נתקבלה בהצבעה ברוב של 6 נגד 4, מתוך עשרת החברים שנוכחו בישיבה (שאר החברים היו ב[[ירושלים]] הנצורה).
ב-[[12 במאי]] [[1948]], באחד הכינוסים האחרונים של מנהלת העם ב[[מוזיאון מועצת העם ומנהלתה|בית קק"ל]], דנו בהצעתו של [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה האמריקאי]], הגנרל [[ג'ורג' מרשל]] (ש[[הוועד הערבי העליון]] דחה אותה כבר), בה הפציר בהנהגת היישוב לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהכריז על הפוגה של 3 חודשים במלחמה, לאור אזהרתו כי אם תוכרז המדינה יתקפו אותה צבאות ערב ויכריעו אותה בשל חולשת צבאות היישוב היהודי למול הצבאות הסדירים של מדינות ערב, וכן כי המצב עלול להוביל למלחמה כלל-אזורית. לבסוף נתקבלה ההכרעה על [[הכרזת המדינה]], שתיקרא בשם "מדינת ישראל", במועד שנקבע, עם תום [[המנדט הבריטי]] ב־[[14 במאי]].


ההיסטוריונים חלוקים לגבי הסוגיות שעמדו להצבעה משום שהפרוטוקול אבד או הועלם ונותרו ממנו שרידים בלבד. לפי תיאור אחד, שמקורו בספרו של [[זאב שרף]]{{הערה|1= זאב שרף, '''''שלושה ימים''''', הוצאת עם עובד, תל אביב, 1959 }} מזכיר הממשלה הזמנית, ההחלטה להכריז על המדינה עברה בעקבות לחצו של [[ דוד בן-גוריון]], ועל חודו של קול. לעומתם יש חוקרים כדוגמת [[מרדכי נאור]] ו[[יגאל עילם]] הטוענים כי ההצבעה במינהלת העם לא הייתה על עצם הכרזת המדינה אלא בנושא אחר – האם לקבוע מראש את גבולותיה על פי [[החלטת החלוקה|גבולות החלוקה]], הצעה שנפלה בהצבעה וכי כול הנוכחים הסכימו על ההכרזה{{הערה|1={{הארץ|מרדכי נאור|יום רביעי הגדול|1.1102622|1 במאי 2006}}}}.
הוחלט אף לדחות את הצעת ההפוגה ולהימנע מלהכריז על גבולותיה של המדינה.


הצעת ההפוגה נדחתה אף היא.
יום לפני הכרזת המדינה שלחה מנהלת העם הזמנות סודיות למוזמנים, בהן הם נתבקשו להגיע ביום ו' [[14 במאי]] 1948 בשעה שלוש וחצי ל[[מוזיאון תל אביב]] לטקס [[הכרזת העצמאות]].


יום לפני הכרזת המדינה שלחה מנהלת העם הזמנות סודיות למוזמנים, בהן הם נתבקשו להגיע ביום שישי, [[14 במאי]] 1948 בשעה 15:30 ל[[מוזיאון תל אביב לאמנות]], ששכן אז ב[[בית דיזנגוף]] ב[[שדרות רוטשילד]], לשם קיום טקס [[הכרזת העצמאות]].
ב[[מגילת העצמאות]] שקרא דוד בן גוריון בטקס, שהייתה מגילת היסוד של [[מדינת ישראל]], הוכרז בין היתר כי מנהלת העם הופכת להיות ל[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]] של המדינה ומועצת העם הופכת להיות ל[[מועצת המדינה הזמנית]], המוסד המחוקק של המדינה.

ב[[מגילת העצמאות]] שקרא דוד בן-גוריון בטקס, שהייתה מגילת היסוד של [[ישראל|מדינת ישראל]], הוכרז בין היתר כי מנהלת העם הופכת להיות ל[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]] של המדינה ומועצת העם הופכת להיות ל[[מועצת המדינה הזמנית]], המוסד המחוקק של המדינה.


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[הממשלה הזמנית]]
* [[הממשלה הזמנית]]
* [[ממשלת ישראל הראשונה]]
* [[ממשלת ישראל הראשונה]]
[[קטגוריה:ארגונים ומוסדות ביישוב]]


==הערות שוליים==
[[en:Provisional government of Israel]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארגונים ומוסדות ביישוב]]
[[קטגוריה:הנהגת היישוב והמדינה במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:הכרזת העצמאות של מדינת ישראל]]

גרסה אחרונה מ־21:22, 5 ביולי 2024

מנהלת העם בישיבה, 1948

מִנְהֶלֶת העם הייתה הקבינט של היישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה לנהל את ענייני היישוב והמלחמה.

מנהלת העם הוקמה על פי החלטה של הוועד הפועל הציוני ב־12 באפריל 1948 לקראת הכרזת המדינה, לשם ניהול ענייני היישוב וניהול המערכה הצבאית, בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות שהתחוללה באותה עת. במנהלת העם היו 13 חברים והם: דוד בן-גוריון – יושב הראש, משה שרת (אז שרתוק), אליעזר קפלן, דוד רמז, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים, מרדכי בנטוב, אהרן ציזלינג, הרב יהודה לייב מימון (אז פישמן), פנחס רוזן (אז פליכס רוזנבליט), משה שפירא, בכור-שלום שטרית, הרב יצחק מאיר לוין.

חברי מנהלת העם נבחרו מבין חברי מועצת העם בת 37 החברים שהוקמה באותו מועד לתפוס את מקומה של המועצה המלכותית, שבשמה שלטה בריטניה בארץ ישראל המנדטורית. בניגוד למועצת העם, במנהלת העם לא היו נציגים קומוניסטים או רוויזיוניסטים (עיקרון שיישומו נקרא בהמשך בלי חרות ומק"י).

הישיבה הראשונה של מנהלת העם התקיימה ב-18 באפריל 1948 בבית קק"ל בתל אביב, שם התקיימו כל ישיבות המועצה עד ה-14 במאי 1948, יום תום המנדט הבריטי. בישיבה השנייה שהתקיימה ב-26 באפריל 1948 הוחלט על חלוקת התיקים. תיקי המפתח היו: שר הביטחון – דוד בן-גוריון (בנוסף לתפקידו כיושב ראש), שר החוץ – משה שרת, שר הכספים – אליעזר קפלן.

ב-12 במאי 1948, באחד הכינוסים האחרונים של מנהלת העם בבית קק"ל, דנו בהצעתו של מזכיר המדינה האמריקאי, הגנרל ג'ורג' מרשלהוועד הערבי העליון דחה אותה כבר), בה הפציר בהנהגת היישוב לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהכריז על הפוגה של 3 חודשים במלחמה, לאור אזהרתו כי אם תוכרז המדינה יתקפו אותה צבאות ערב ויכריעו אותה בשל חולשת צבאות היישוב היהודי למול הצבאות הסדירים של מדינות ערב, וכן כי המצב עלול להוביל למלחמה כלל-אזורית. לבסוף נתקבלה ההכרעה על הכרזת המדינה, שתיקרא בשם "מדינת ישראל", במועד שנקבע, עם תום המנדט הבריטי ב־14 במאי.

ההיסטוריונים חלוקים לגבי הסוגיות שעמדו להצבעה משום שהפרוטוקול אבד או הועלם ונותרו ממנו שרידים בלבד. לפי תיאור אחד, שמקורו בספרו של זאב שרף[1] מזכיר הממשלה הזמנית, ההחלטה להכריז על המדינה עברה בעקבות לחצו של דוד בן-גוריון, ועל חודו של קול. לעומתם יש חוקרים כדוגמת מרדכי נאור ויגאל עילם הטוענים כי ההצבעה במינהלת העם לא הייתה על עצם הכרזת המדינה אלא בנושא אחר – האם לקבוע מראש את גבולותיה על פי גבולות החלוקה, הצעה שנפלה בהצבעה וכי כול הנוכחים הסכימו על ההכרזה[2].

הצעת ההפוגה נדחתה אף היא.

יום לפני הכרזת המדינה שלחה מנהלת העם הזמנות סודיות למוזמנים, בהן הם נתבקשו להגיע ביום שישי, 14 במאי 1948 בשעה 15:30 למוזיאון תל אביב לאמנות, ששכן אז בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד, לשם קיום טקס הכרזת העצמאות.

במגילת העצמאות שקרא דוד בן-גוריון בטקס, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל, הוכרז בין היתר כי מנהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה ומועצת העם הופכת להיות למועצת המדינה הזמנית, המוסד המחוקק של המדינה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זאב שרף, שלושה ימים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1959
  2. ^ מרדכי נאור, יום רביעי הגדול, באתר הארץ, 1 במאי 2006