אנדרומדה
תפקיד | נסיכת אתיופיה |
---|---|
תרבות | מיתולוגיה יוונית |
אב | קפאוס |
אם | קסיופאה |
בן או בת זוג | פרסאוס |
צאצאים | גורגופון, מסטור, Autochthe, Cynurus, סתנלוס, אלקטריאון, Heleus, פרסס, אלקאיוס |
אנדרומדה (ביוונית עתיקה: Ἀνδρομέδα) היא נסיכה מהמיתולוגיה היוונית, שכעונש מפוסידון על התרברבותה של אמה, נכבלה בשלשלאות לסלע כקורבן למפלצת ים. היא ניצלה ממוות על ידי פרסאוס בנו של זאוס, ובעלה לעתיד.
הנושא היה פופולרי באמנות מאז התקופה הקלאסית, כמו גם מוטיב הנסיכה והדרקון בכלליות. מתקופת הרנסאנס התעורר העניין בסיפור המקורי, בדרך כלל לפי כתביו של אובידיוס.
מיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרומדה הייתה נסיכה, בתם של קפאוס וקסיופאה, מלכי האתיופים (כל חופה הצפוני של אפריקה כונה "אתיופיה" ביוונית עתיקה).
על פי המסופר, יום אחד התפארה המלכה קסיופיאה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון אל הים (על פי גרסאות מסוימות היא התרברבה שבתה אנדרומדה יפה יותר מבנותיו של פוסידון ועל פי גרסה אחרת יפה יותר מאתנה). פוסידון כעס על כך, ובזעמו הציף את חופי ממלכת האתיופים ובנוסף שלח את המפלצת קטוס על מנת להעניש את בני האדם. לקפאוס וקסיופיאה נודע שהדרך היחידה שבה יוכלו להיפטר מהמפלצת, היא מתן בתם אנדרומדה לטרף לאותה מפלצת. לכן, כדי להציל את עמו, על פי עצת האורקל של אמון, כבל המלך האתיופי את בתו אנדרומדה לסלע אשר על חוף הים, מתוך כוונה להקריבה למפלצת.
פרסאוס, בנו של זאוס אבי האלים, עבר במקום וראה את אנדרומדה הכפותה. הוא התאהב בה, והבטיח שיהרוג את המפלצת, אם קפאוס ייתן לו את בתו אנדרומדה לאישה. פרסאוס נלחם במפלצת כשהוא רכוב על פגסוס והפכה לאבן בעזרת ראשה הכרות של מדוזה. לאחר שהפך את המפלצת לאבן שחרר את אנדרומדה ונשא אותה לאישה. אחד מתשעת ילדיהם הוא אלקטריאון מלך מיקנה.
בספרות היוונית העתיקה, הסלע אליו נכבלה אנדרומדה נקשר עם העיר יפו. האזכור הקדום ביותר לכך מופיע בפריפלוס של פסאודו-סקילקס[1] מהמאה ה-4 לפנה"ס. זו גם ההתייחסות הראשונה בספרות היוונית העתיקה, המקשרת את האגדה עם החוף של ארץ ישראל.[2] בחוף הים על יד נמל יפו אפשר לראות את "סלע אנדרומדה".
על שמה גם נקראת קבוצת הכוכבים אנדרומדה ובה גלקסיית אנדרומדה.
אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
La Délivrance d'Andromède
(1679) פייר מיניאר -
אנדרומדה כבולה אל הסלע על ידי הנראידות (1840)
תיאודור שסריו -
אנדרומדה (1869)
אדוארד פוינטר -
פרסאוס ואנדרומדה (1570)
ג'ורג'ו וזארי -
פסיפס מ"הבית של פוסידון", פרסאוס ואנדרומדה, אוסף המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפורה של אנדרומדה
- אנדרומדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פריפלוס של פסאודו-סקילקס, סעיף 104.
- ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. III: III. Pseudo-Scylax, p. 8