הירולה
 הירולה
| |
|---|---|
ראש הירולה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| סוג: | הירולה |
| מין: | הירולה |
| שם מדעי | |
 Beatragus hunteriסקלטר, 1889 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
הירולה (שם מדעי: Beatragus hunteri, מסווג לעיתים בסוג דאמאסליק בשם Damaliscus hunteri) הקרויה גם בובאל הנטר, היא מין אנטילופה שחיה בערבות עשב צחיחות באזור על הגבול שבין קניה וסומליה. הוא המין היחיד בסוגו.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההירולות ידועות כ"אנטילופות ארבע-העיניים" בשל הבלוטות הפרי-אורביטליות (בלוטות המצויות אצל הפרסתנים מתחת לעיניים) הגדולות שלהן. גובהן הוא בין מטר אחד ל-1.25 והן שוקלות בין 80 ל-118 קילוגרם. צבע פרוותן הוא חום חולי ונהיה אפור יותר אצל הזכרים מאשר אצל הנקבות, עם בטן בהירה יותר ופס לבן על גשר האף. על העורף יש עור עבה יותר שיוצר רכסים כשהאוזניים מורמות. לקרניים צורת לירה (סוג של נבל קדום) ועל הקרניים יש טבעות בולטות.
הן פעילות יום ומבלות את הבקרים והערבים בהעלאת גירה. לרוב חיים בעדרים של שתיים עד ארבעים נקבות המונהגים על ידי זכר טריטוריאלי אחד, אבל עדרי רווקים של חמישה זכרים או יותר מצויים גם כן. העדרים לא זזים הרבה מכיוון שהזכרים שמנהיגים אותם הם מאוד טריטוריאליים. כשהם נלחמים, הזכרים יורדים על ברכיהם אבל בזמן ההיאבקות הם עומדים על ארבע.
ההירולה מצויה בסכנת הכחדה חמורה. כיום, נמצאים בטבע בין 500 ל-1,200 פרטים ואין חיות בכלל בשבי. בספירות בשנות ה-70 נמצאו 14,000 פרטים, ובספירות שנערכו בשנות ה-80 נמצאו 7,000 פרטים. התדלדלות האוכלוסייה של ההירולה נוצרה כתוצאה מתחרות בין עדרי בקר ובצורת שהכתה במחוז. בסוף שנת 2005, ארבע קהילות מקומיות במחוז איג'רה, בשיתוף פעולה עם "טרה נובה", פיתחו והציעו הצעה לייסד בצורה רשמית את רשות אישיבאקי לשימור ההירולה כדי להגן על ההירולה.
ההירולה זוהתה כאחד מעשרת "המינים הפוקליים" ב-2007 על ידי פרויקט "מינים ייחודיים מבחינה אבולוציונית ובסכנת הכחדה גלובלית" (EDGE). הפרויקט מזהה מינים ייחודיים מבחינה אבולוציונית הזקוקים להגנה מפני הכחדה. ההירולה מדורגת בין "עשרת הגדולים" (יותר נכון הנדירים) יחד עם ארכף זהוב גב, קיפודן חרטומני אטנבורו, סולנודון היספניולי, דולפין נהרות סיני, לוריס שלוח אדום, גמל דו-דבשתי, היפופוטם גמדי, עטלף דבורה, וירבוע ארוך אוזניים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הירולה, באתר ITIS (באנגלית)
- הירולה, באתר NCBI (באנגלית)
- הירולה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- הירולה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- הירולה, באתר GBIF (באנגלית)
- שימור ההירולה, באנגלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
