חשבונית

חשבונית מכולת

חשבונית או בשמה המוכר לציבור חשבונית מס (או בשמה הרשמי חשבונית עסקה) היא מסמך מסחרי הכולל פרטים של עִסקה בין קונה ומוכר ובין נותן שירות למקבלו. החשבונית, שהיא למעשה דרישת תשלום, מפרטת את הכמות והמחיר המוסכמים של המוצר או השירות אשר סופקו במהלך עסקה בודדת או מספר עסקאות. חשבונית היא מסמך מוכר לצורכי התחשבנות עם שלטונות המס, להבדיל מ"חשבון" או "חשבון עסקה" שגם הם כוללים את פרטי המכירה אך אינם מוכרים למע"מ.

בישראל, חשבונית המס קיימת מיום שהושת על ציבור העוסקים חיוב מס ערך מוסף ב-1976.

כללי רישום חשבונית

חשבונית מס מוכרת, חייבת לכלול את הפרטים הבאים:

• פרטים מלאים של מוציא החשבונית, ובכלל זה כתובת העסק, מספר הטלפון שלו, ומספר עוסק מורשה במע"מ.
• מספר סידורי.
• תאריך ביצוע העסקה. בחשבוניות ממוחשבות ניתן לראות, בנוסף, גם את תאריך הפקת החשבונית.
• פרטים מלאים של הקונה או מקבל השרות. פרטים אלה אינם נדרשים בביצוע עסקאות באמצעות קופה רושמת, או כאשר מדובר בעיסקאות ללקוחות אקראיים.
• תיאור המוצר הנמכר או השירות הניתן.
• סכום העסקה בש"ח, כולל מע"מ. בדרך כלל מופיעים בחשבונית הסכום ללא מע"מ, סכום המע"מ, והסך הכל לתשלום. במקרה ויש רק סכום אחד – יהיה זה הסכום הסופי כולל מע"מ. חשבונית שהוצאה על ידי גורם שאיננו חייב במע"מ - יציין 0 בסכום המע"מ או יסתפק ברישום סכום אחד.
• ציון ה"מקור" או אם מדובר ב"העתק".
• חתימת העוסק או בא כוחו (חתימה אלקטרונית גם אפשרית).

אלו פרטים הכרחיים לצורכי הכרה במע"מ. בנוסף, יכולה החשבונית לכלול גם התניות שונות הקשורות בטיב העסקה או בעל העסק. כמו:

• תנאי תשלום.
• התניית בעלות. מוכרים רבים מציינים על גבי החשבונית כי הסחורה תישאר בבעלותם כל עוד לא שולמה התמורה במלואה.

סוגי חשבוניות

בנוסף לחשבונית המס הרגילה, ישנם מסמכים עסקיים המהווים וריאציות שונות של החשבונית, למרות שהם נקראים בשמות אחרים. גם מסמכים אלו חייבים לכלול את כל הפרטים שהוזכרו למעלה, כדי לעמוד בדרישות החוק.

• תעודת זיכוי - במידה והקונה מחזיר חלק מהמוצרים או את כולם, המוכר מוציא תעודת זיכוי בהתאם לכמות המוחזרת ולמחיר ששולם. במקביל להנפקת תעודת הזיכוי, מוחזר הסכום המשתמע ממנה לקונה, או לחלופין ניתנת לו הזכות להשתמש בה לקנייה הבאה. תעודת הזיכוי תצא בכפיפות להבנות המסחריות בין שני הצדדים בנוגע לתנאי החזר הסחורה.
• תעודת חיוב – מסמך קשור לעסקה שבוצעה. כמו למשל: חיוב עבור ריבית בגין תשלום מאוחר או חיוב הפרשי מחיר לחשבונית שהוצאה, או חיוב נגדי של מקבל החשבונית המעוניין לבטל את העסקה ( החזר סחורה או אי קבלת שרות ). מבחינה רעיונית תעודת חיוב זהה לחשבונית ומייצגת גם היא חיוב של גורם מסחרי בעבור מוצר או שרות שקיבל. אולם בשונה מחשבונית שהוצאתה היא בהסכמה הדדית, תעודת חיוב ייתכן ותצא גם באופן חד צדדי.
• חשבונית/קבלה - חשבונית אשר התמורה בגינה משולמת במעמד הוצאת החשבונית, או שהוצאה לאחר קבלת התשלום.
• חשבונית עצמית - חשבונית אשר הקונה או מקבל השירות מוציא לעצמו. מקובל להוציא חשבוניות עצמיות כאשר נותן השירות או המוכר אינו יכול להוציאן -הוא אדם פרטי ולא עסק בעל חשבוניות. החשבונית העצמית במקרה זה, מהווה אסמכתא של המוציא לקבלת השירות או הסחורה ותשלום בעבורם. מקובל גם להוציא חשבוניות עצמיות בעבור שכר דירקטורים המשולם על ידי החברה למנהליה תמורת השתתפותם בישיבות דירקטוריון.
• חשבונית עסקה - על פי תקנות מע"מ כל ביצוע עסקה מחייב הפקת חשבונית, גם אם מבצע העסקה איננו עוסק מורשה. עוסקים כאלה מוציאים "חשבונית עסקה". זהו מסמך הכולל את כל הפרטים המכילים חשבונית מס, אלא שהם אינם מוכרים לצורכי התחשבנות עם מע"מ.

קיים סוג של חשבון הנקרא חשבון עסקה - שאינו וריאציה של חשבוניות מס אלא דרישת תשלום מפורטת שיכולה להיעשות גם במעבד תמלילים וללא כל הכללים המפורטים למעלה.

החשבונית והמע"מ

רק מי שרשום כ"עוסק מורשה" בהתאם לחוק מס ערך מוסף, רשאי להוציא חשבונית מס. משמעות חשבונית המס היא שמקבלה שילם את המע"מ הנגזר מהעסקה למוכר או נותן השירות. את סכום המע"מ ששולם, הקונה יוכל לדרוש בחזרה מרשויות מע"מ וזאת בהתאם לעקרון "הערך המוסף" אשר על פיו נגבה המס. בגוף חשבונית המס נדרשים להיות מצוינים בנוסף לפרטים הנכללים בחשבונית, מספר העוסק המורשה וסכום המע"מ.

חשבונית המס מהווה את האסמכתא לקבלת המע"מ בחזרה (החזר מס תשומות) ובלעדיה לא ניתן לקבל חזרה את המע"מ ששולם. במקביל מוציא חשבונית המס חייב בדיווח ותשלום המע"מ המצוין על גביה (עקרון ההקבלה במס ערך מוסף).

עוסקים פטורים (אינם רשומים כ"עוסק מורשה"), אינם רשאים להוציא חשבוניות מס רגילות אלא חשבוניות עסקה. כמו כן מלכ"רים ומוסדות פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח אינם מוציאים חשבוניות על עיקר עסקיהם (ביטוח, מימון).

אופן הפקת חשבוניות

בעל עסק או נותן שירות מפיקים חשבונית בעצמם, או באמצעות פקיד מוסמך בעסק. הדרכים הנפוצות הן:

חשבונית ידנית

זוהי החשבונית אשר הייתה מקובלת מאז החלה פעילות החשבוניות, ועד היום מפיקים כך חשבוניות בעלי עסקים ועצמאים רבים. מדובר בפנקס שהודפס בבית דפוס, עם מספר קבוע של חשבוניות, ממוספרים בסדר רץ, ולכל מספר – מקור ו-2 העתקים על גבי דפי קופי.

חשבונית קופה רושמת

בעסקים קטנים או ברשתות שיווק מפיקים חשבוניות באמצעות קופה רושמת, ובה מצוינים עיקר פרטי העסקה, ללא פירוט מדויק. בדרך כלל, שלטונות המס אינם מסתפקים בחשבוניות הקטנות המופקות מקופה רושמת ואין בה פירוט העסקה, ועל כן מוציאים בנוסף לה – חשבונית ידנית הכוללת את ציון המקור לחשבונית בקופה.

חשבונית ממוחשבת/אלקטרונית

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש גובר והולך תוכנות המפיקות חשבוניות באופן ממוחשב, כך שהן חוסכות עלויות שונות של הדפסת פנקסי חשבונית. החשבונית מונפקת באופן דיגיטלי ונשלחת למקבל השירות כקובץ. תוכנות אלו בדרך כלל חייבות לעמוד בתקן של שלטונות המס.

עם התרחבות השימוש במסחר אלקטרוני ואמצעים אלקטרוניים ממוחשבים, הן בניהול עסקים והוצאת החשבוניות והן בהתנהלות המסחרית בין גופים שונים, כולל שימוש נרחב ברשתות פנימיות, חיצוניות וברשת האינטרנט, השימוש במסמכים אלקטרוניים הופך לנפוץ יותר וכולל גם חשבוניות אלקטרוניות. "חשבונית אלקטרונית" היא רשומה אלקטרונית לכל דבר, אשר עם חתימתה הדיגיטלית אין אפשרות לשנותה.

ביוני 2003, הוסדרו תקנות מס הכנסה המאפשרות ביצוע הפקת חשבונית אלקטרונית. ניסוחם של כללים מוסדרים להכרה במקוריותם של מסמכים אלקטרונים, אופן שמירתם וחתימתם האלקטרונית, קידם את השימוש בהן והפך אותן מקובלות בפעילות העסקית יותר ויותר. על מנת לעמוד בהוראות ניהול ספרים על חשבונית אלקטרונית להיות "מסמך ממוחשב", שעל פי הוראות ניהול ספרים צריכים להתקיים בו שלושת הדברים הבאים:

1. הוא נוצר, נשלח, נקלט נראה ונשמר באמצעים ממוחשבים
2. הוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת של הנישום
3. צוינו בו בצורה בולטת לעין המילים "מסמך ממוחשב"

אמנם ניתן תמיד להדפיס חשבונית אלקטרונית ולהפכה למסמך פיזי על נייר, אך ככל שגדל מספר העסקים הפועלים על בסיס משרד ללא ניירת (paperless office), מצטמצמת הדרישה לפעולה זו. בנוסף, המסמך המודפס אינו מהווה חשבונית אלקטרונית.

הונאות בחשבוניות

ערך מורחב – חשבוניות פיקטיביות בישראל

העובדה כי חשבונית מס מהווה אסמכתא שעל פיה ניתן לקבל החזר מס תשומות מרשויות מע"מ, פותחת פתח להונאות וזיופים. אחת הדרכים הנפוצות היא באמצעות חשבוניות המכונות "חשבוניות פיקטיביות בישראל" שהיא חשבונית מזויפת שהוצאה על ידי האדם אשר דורש אותה מרשויות מע"מ במטרה לקבל מס תשומות אשר לא שולם על ידו בפועל.

לעיתים החשבוניות המזויפות ניתנות לאותו אחד אשר דורש אותן, על ידי גורמים שאינם רשאים להוציא את חשבונית המס. בין אם אותם גורמים אינם רשומים כעוסקים מורשים במע"מ ואינם מדווחים ומשלמים את מס העסקאות, או שניתנות חשבוניות של חברות או עוסקים שאינם קשורים כלל לצדדים המתקשרים לעסקה.

הונאות אחרות בחשבוניות הן:

• רישום חלקי של העסקה. באופן זה מתחמק העוסק המורשה מתשלום המע"מ המלא על העסקה.
• רישום פיקטיבי של עסקה. כאשר העסקה שבוצעה אין לה קשר לעסקה שנרשמה - למשל: מוצרים לבית שנרשמו כ"צורכי משרד", וכיוצ"ב.

בכל מקרה הונאה מי שהוציא את החשבונית, צפוי לסנקציות פליליות ואזרחיות הקבועות בחוק מע"מ. בנוסף, גם זה אשר דרש את החשבוניות הפיקטיביות, צפוי לסנקציות פליליות (אם היה מודע לכך שהחשבונית פיקטיבית) ואזרחיות (תשלום כפל המע"מ שנדרש על סמך החשבונית, וקנסות) במידה ולא עמד בתנאים להכרה בחשבוניות שהוגדרו על ידי רשויות מע"מ.

ראו גם

• סילוקית
• ספר הזמנות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חשבונית בוויקישיתוף

• חשבוניות, דף שער בספרייה הלאומית