ספרות משווה

ספרות משווה או ספרות השוואתית היא שדה מחקר אקדמי בין-תחומי של הספרות, או ביטויים תרבותיים אחרים של האדם, כמו מוזיקה וציור, ללא מגבלות של שפה, לאום או מקום. ספרות משווה יוצאת מנקודת הנחה שחקר הספרות חייב להיות בינלאומי במהותו ואינו מוגבל לארץ, שפה או תרבות מסוימות. המחקר בתחום זה עוסק, למעשה, בהקניית כלים לניתוח אקדמי של ספרות עולמית.

התפתחות המחקר

ג'ורג' סטיינר, פרופסור לספרות משווה באוניברסיטאות ז'נבה, אוקספורד וקיימברידג'

אריך אוארבך נחשב לאחד החוקרים הראשונים שיישמו את המחקר ההשוואתי בספרות בספר המופת שלו מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב (1946), שאותו הגדיר אביהו זכאי כניתוח מקיף וחוצה תרבויות "החדור בתחושה של ויכוח אידאולוגי, היסטורי הומניסטי, אשר ראשיתו בברית הישנה ובאפוס ההומרי [ואשר] הרחיב... את התחום והחשיבות של ביקורת הספרות, ולמעשה יצר תחום מחקר חדש העוסק בספרות השוואתית ולא בנקודת מבט לאומית דווקא, תחום אשר בו לאמיתו של דבר מתגלמת ספרות העולם".

למעשה, אוארבך לא המציא את המושג, או את התחום, משום שכבר בשנת 1921 יצא כתב עת צרפתי בשם Revue de littérature comparé, שהיה בעל תפוצה רחבה (התפרסם בצרפתית ואנגלית) והיה כתב עת ייעודי למחקר בתחום של ספרות משווה. עם זאת, ספרו הידוע של אוארבך שימש דוגמה לתחום והעניק לו תנופה של ממש.

בחוברת הבסיסית "מהי ספרות משווה?" כתב אחד מחשובי החוקרים את התחום, ג'ורג' סטיינר, שכל פעולה בדרך של קבלת משמעות בשפה, בציור, במוזיקה – היא השוואתית. ההכרה בשפת היצירה היא מחודשת, במובן זה שהיא סוג של היזכרות באמיתות קודמות, או בדרך פסיכולוגית; הקורא, הצופה, או המאזין, מנסה להבין ולמקם את הדברים שלפניו, בין שזה טקסט, או ציור, או סונטה – בכך שהוא מעניק לכך את ההקשר האינטליגנטי המבוסס של ניסיון קודם. הוא בודק בדרך אינטואיטיבית את האנלוגיות, התפיסה, התקדים וההיכרות המחודשת של מה שמונח לפניו עם ההקשר הידוע לו כבר מניסיון קודם של התמודדות עם חומר דומה.

גם במקרים של טקסטים מקוריים לגמרי, כמו שירה, מתרגל הקורא המנוסה לאבחן את הקטעים של ברהמס בשנברג, או לחלופין את גנסין ב-ס. יזהר. כל מילה בשפה הכתובה או הנשמעת מגיעה אלינו כשהיא טעונה בפוטנציאל ההיסטורי שלה. לקרוא זה להשוות. (מילים, שפה, תרבות, ציור, סיפור). לאמיתו של דבר, עסקו תמיד לימודי הספרות בהשוואה; הפרשנים, המחנכים, המבקרים, התאורטיקנים – כולם בעצם מתעסקים בהשוואה.

ספרות משווה כחוג באוניברסיטאות בישראל

לאה גולדברג, מייסדת החוג לספרות משווה באוניברסיטה העברית

בישראל, החוג לספרות כללית והשוואתית נוסד לראשונה באוניברסיטה העברית בשנת 1960 על ידי לאה גולדברג, שגם שימשה ראש החוג החדש. גולדברג צדדה תמיד בלימוד של ספרויות שונות ובפתיחות לגילומי היצירה בהקשרים תרבותיים שונים. במסגרת העניין ההולך וגובר בנושא הגלובליזציה זוכה העיסוק בספרות השוואתית להתבוננות מחודשת במשמעויות השונות המוענקות ליצירה ספרותית כשהיא חוצה גבולות לאומיים ונודדת משפה לשפה ומתרבות לתרבות. "השאלה 'מהי ספרות?' כרוכה כיום לבלי התר בשאלת תפקידה של הספרות בעולם שבו תרבויות שונות נתונות בדיאלוג שהולך ומתרחב ובמרחק שהולך ומצטמצם".

החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת בר-אילן קשור בשמו של חוקר הספרות הידוע ברוך קורצווייל, שייסד בשנת 1965 את החוג לספרות עברית וספרות משווה ועמד בראשו עד לפטירתו. כיום יש בבר-אילן הפרדה בין המחלקה לספרות עם ישראל לבין המחלקה לספרות משווה, המוגדרת כמחקר של "טקסטים ממגוון תרבויות (אירופה, אמריקה, מזרח אסיה); תוך הדגשת הזיקות בין תקופות שונות (התקופה הקלאסית, ימי הביניים, רנסאנס, התקופה המודרנית והפוסט מודרנית); ובין מדיומים וצורות מבע שונות (ספרות, שירה, דרמה, תיאטרון, אמנות, קולנוע, מוזיקה). אנו מעודדים פיתוח חשיבה תאורטית, ביקורתית ומקורית ביחס לטקסטים הנלמדים"

באוניברסיטת חיפה משולבים שני תחומי הלימוד של הספרות והחוג נקרא "החוג לספרות עברית והשוואתית".

באוניברסיטת תל אביב משולבים החוג לספרות עברית והחוג לתורת הספרות הכללית לחוג אחד, שנקרא: "החוג לספרות"

ראו גם

• תורת הספרות

לקריאה נוספת

• עיונים בספרות משווה, העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן, אוניברסיטת בר-אילן – המחלקה לספרות משווה, תשס"א.

• Walter Cohen, A History of European Literature: The West and the World from Antiquity to the Present, Oxford University Press, 2017
• Cesar Dominguez and others, Introducing Comparative Literature, Routledge, Taylor & Francis Group, 2015

קישורים חיצוניים

• University of Georgia, What is comparative literature
• ספרות השוואתית, דף שער בספרייה הלאומית