הלל ברזל

הלל ברזל
	הלל ברזל, 2009
לידה	9 במאי 1925; צפָת, פלשתינה (א"י)
פטירה	9 בפברואר 2022 (בגיל 96)
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת קולומביה; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מנחה לדוקטורט	ברוך קורצווייל
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת אינדיאנה; האוניברסיטה העממית בתל אביב; עיריית תל אביב-יפו ;
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1985)
בן או בת זוג	בינה ברזל

הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

הלל ברזל נולד בצפת בשנת 1925. הוא למד בבית הספר העירוני של המזרחי ביל"ו בתל אביב, וכבר אז הפגין כישורי נאום.^[1]^[2] הוא למד באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבל תואר שני. בשנת 1951 היה ראש שבט הצופים בתל אביב.^[3] בשנים 1952–1959, עבד כמנהל לשכת הנוער של מחלקת החינוך בעיריית תל אביב יפו.^[4]^[5] בתחילת 1960 קודם להיות סגן מנהל מחלקת החינוך^[6] ומנהל משנה של מחלקת נוער וספורט.^[7]

בסוף 1963 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "היסוד האנטי-תנ"כי בשירתנו החדשה", בהדרכתו של פרופ' ברוך קורצווייל.^[8] הענקת התואר, שהיה תואר הדוקטור הראשון שהוענק על ידי אוניברסיטת בר-אילן, הרגיזה את המועצה להשכלה גבוהה,^[9] שהכריזה על התואר כבטל.^[10]^[11] בהמשך יושרו ההדורים וברזל נותר עם תוארו. בשנת 1969 מונה למנהל האוניברסיטה העממית בתל אביב.^[12]

בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן.^[13] הלל ברזל כיהן כפרופסור לספרות עברית, ספרות משווה, ספרות ותנ"ך באוניברסיטת אינדיאנה. לימד גם באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובטכניון.

בשנים 1970–1971 כיהן בוועדת השופטים של פרס ביאליק.^[14]^[15]

בשנת 1985 הוענק לו פרס ביאליק לחוכמת ישראל. בשנת 1998 הוענק לו התואר יקיר תל אביב.

בשנת 2014 הוענק לו פרס רמת גן לספרות למפעל חיים.^[16]

ברזל היה נשוי לעיתונאית ידיעות אחרונות בינה ברזל עד מותה בנובמבר 2020. בתו שרי נשואה למיכה אילן, פרופסור לביולוגיה ימית באוניברסיטת תל אביב.

נפטר ב-9 בפברואר 2022.^[17]

ספריו

תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל (המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג)
בין עגנון לקפקא: מחקר משוה (בר אוריין, 1972)
משוררים על שירה (עקד, 1970)
השיר החדש: סגירות ופתיחות (עקד, 1976)
השיר החדש: משגב להתול (עקד, 1979)
סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון – עיוני מחקר (אוניברסיטת בר-אילן, 1975)
משוררים בגדולתם: מסות מחקר על משוררים עבריים (יחדיו, 1979)
מספרים בייחודם: א"ב יהושע, אהרן אפלפלד, דוד שחר, יצחק בן נר, יורם קניוק, נסים אלוני, יצחק אורפז, עמוס עוז, חיים באר: סיפורת ההווה - עיונים בדרך ההשוואה (יחדיו, 1981)
- משוררי בשורה (יחדיו, 1983). המשכו של "משוררים בגדולתם"
אמיר גלבע: מונוגרפיה (ספרית פועלים, 1984)
חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון: מחקר ופירוש (יחדיו, 1986)
חזון וחזיון: פרנץ קאפקא, גרשון שופמן, חיים הזז, נתן אלתרמן, אהרן אפלפלד, א' ב' יהושע (יחדיו, 1987)
שירה ופואטיקה: מביאליק ועד שירת ההוה: מסות מחקר (יחדיו, 1990)
דרכים בפרשנות החדשה: מתאוריה למתודה (אוניברסיטת בר-אילן, 1990)
גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם (אגודת הסופרים העבריים בישראל, תשנ"ג)
דראמה של מצבים קיצוניים: מלחמה ושואה (ספרית פועלים, תשנ"ה)
מן הסתום אל המפורש: "שמחת עניים" לנתן אלתרמן: רמיזות לתנ"ך ורמזים לשקספיר (עקד, 1997)
סדרת תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו:
- שירת חיבת ציון (ספרית פועלים, 1987)
- שירת התחייה: חיים נחמן ביאליק (ספרית פועלים, 1990)
- שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי (ספרית פועלים, 1992)
- שירת התחייה – אמני הז'אנר (ספרית פועלים, 1997)
- שירת ארץ-ישראל: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג (ספרית פועלים, 2001)
- שירת ארץ-ישראל – אקספרסיוניזם נבואי: אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם (ספרית פועלים, 2004)
- שירת ארץ-ישראל – רומנטיקה, אידאולוגיה, מיתולוגיה: רחל בלובשטיין-סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש (ספרית פועלים, 2006)
- שירת ארץ-ישראל – מהפכות צורניות: אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבע, יהודה עמיחי (ספרית פועלים, 2007)
- שירת ארץ-ישראל – מיסטיקה וסימבוליקה: ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר (ספרית פועלים, 2008)
- שירת ארץ-ישראל – ליריקה: יוכבד בת־מרים, נתן יהונתן, דליה רביקוביץ (ספרית פועלים, 2014)
- שירת ישראל – מהפכים פואטיים: דוד אבידן, יונה וולך (ספרית פועלים, 2018)
- שירת ישראל – מהפך פואטי: נתן זך (ספרית פועלים, 2018)
- תוספות: מורשה ותמורה (ספרית פועלים, 2018)
- תוספות: חדשנות ומהפכנות (ספרית פועלים, 2019)
- תוספות: מסד וטפחות – פרקים בפואטיקה משווה: מקראית, חדשה, עכשווית (ספרית פועלים, 2020)
סדרת המאה החצויה – ממודרניזם לפוסט-מודרניזם: הספרות ורוח התקופה – תמורות בצורות יסוד:
- מיטא-ריאליזם וריאליזם (ספרית פועלים, 2011)
- מוניזם ופלורליזם (ספרית פועלים, 2013)
- נאו-ריאליזם והיפר-ריאליזם (ספרית פועלים, 2015)

מעריכותיו

אהרן אפלפלד, א"ב יהושע, עמליה כהנא-כרמון, עמוס עוז, יהודה עמיחי, דוד שחר, שישה מספרים : ט"ז ספורים, איורים - נעמי סמילנסקי, עריכה ומבוא - הלל ברזל, הוצאת משרד החינוך והתרבות בשיתוף יחדיו, תל אביב, תשל"ב, 1972.
אלישבע, סמטאות: רומן, מסת הסבר, הערות, עריכה - הלל ברזל, הוצאת הדר, תל אביב, 1977.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלל ברזל בוויקישיתוף

הלל ברזל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הלל ברזל, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
הלל ברזל, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
הלל ברזל, באתר של הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
גיטה אבינור, "בין עגנון לקפקא" (על ספרו של הלל ברזל), בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975
אלי אשד‏, "אין שירה עברית בלי תנ"ך": הילל ברזל ופרוייקט תולדות השירה העברית, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 16 ביוני 2004 - ריאיון עם הלל ברזל
מאמרי הלל ברזל באתר נתן אלתרמן
אלי אלון, פרופ' הלל ברזל מת בגיל 96, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בפברואר 2022
רבקה איילון, הלל ברזל, 2022-1925, האדם שואף אל הנצח, באתר הארץ, 14 בפברואר 2022
הלל ברזל (1925-2022), דף שער בספרייה הלאומית
הלל ברזל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על יצירתו:

עקיבא צימרמן, משוררי האקספרסיוניזם הנבואי, באתר "הצופה". על הספר "שירת ארץ ישראל - אקספריוניזם נבואי - אורי צבי גרינברג, יצחק למדן ומתתיהו שוהם"
משה גרנות, ‏ניתוח מקורי וחדש לשירה עברית ישנה, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2018
זיוה שמיר, הלל ברזל, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית

הערות שוליים

^ אבן פינה לבית ספר ביל"ו בת"א, הצופה, 6 באוגוסט 1937
^ מסיבת עונג השבת בבי"ס בילו, הצופה, 9 בפברואר 1940
^ יום הצופה, על המשמר, 29 במאי 1951
^ בית תרבות לנוער בחסן בק, חרות, 20 במרץ 1952
נחנך מועדון שחמט לנוער, דבר, 19 במאי 1953
^ פרסי ייעול ל-80 עובדים בעירית ת"א, דבר, 18 במרץ 1959
^ מ. שמריהו, סכסוך לבנון - נמיר, מעריב, 18 בפברואר 1960
^ תפקידם של מרכזי נוער שכונתיים - בכינוס לחינוך משלים, דבר, 21 ביוני 1960
^ 92 תארים מדעיים תעניק אוניברסיטת בר אילן, מעריב, 10 בדצמבר 1963
^ יבדקו הענקת התארים באוניברסיטת בר אילן, מעריב, 18 בדצמבר 1963
^ אליקים פדרמן, פרופ' קורצוייל: המועצה להשכלה גבוהה, חרות, 28 בינואר 1964
^ המועצה להשכלה גבוהה, מעריב, 4 בפברואר 1964
^ נפתחה ההרשמה ללימודים באוניברסיטה העממית בת"א, מעריב, 31 במרץ 1969
^ מינויים והעלאות באוני' בר אילן, דבר, 8 באוגוסט 1971
^ הזז ונחמיה אלוני חתני פרס ביאליק, דבר, 9 בנובמבר 1970
^ חלוקת פרס ביאליק, דבר, 29 בדצמבר 1971
^ דבר ראש העיר: זוכי פרס רמת-גן לספרות, תשע"ד 2014
^ אגודת הסופרים אבלה על פטירתו של פרופסור הלל ברזל, הנהלת אגודת הסופרים, 10 בפברואר 2022

[1] אבן פינה לבית ספר ביל"ו בת"א, הצופה, 6 באוגוסט 1937

[2] מסיבת עונג השבת בבי"ס בילו, הצופה, 9 בפברואר 1940

[3] יום הצופה, על המשמר, 29 במאי 1951

[4] בית תרבות לנוער בחסן בק, חרות, 20 במרץ 1952
נחנך מועדון שחמט לנוער, דבר, 19 במאי 1953

[5] פרסי ייעול ל-80 עובדים בעירית ת"א, דבר, 18 במרץ 1959

[6] מ. שמריהו, סכסוך לבנון - נמיר, מעריב, 18 בפברואר 1960

[7] תפקידם של מרכזי נוער שכונתיים - בכינוס לחינוך משלים, דבר, 21 ביוני 1960

[8] 92 תארים מדעיים תעניק אוניברסיטת בר אילן, מעריב, 10 בדצמבר 1963

[9] יבדקו הענקת התארים באוניברסיטת בר אילן, מעריב, 18 בדצמבר 1963

[10] אליקים פדרמן, פרופ' קורצוייל: המועצה להשכלה גבוהה, חרות, 28 בינואר 1964

[11] המועצה להשכלה גבוהה, מעריב, 4 בפברואר 1964

[12] נפתחה ההרשמה ללימודים באוניברסיטה העממית בת"א, מעריב, 31 במרץ 1969

[13] מינויים והעלאות באוני' בר אילן, דבר, 8 באוגוסט 1971

[14] הזז ונחמיה אלוני חתני פרס ביאליק, דבר, 9 בנובמבר 1970

[15] חלוקת פרס ביאליק, דבר, 29 בדצמבר 1971

[16] דבר ראש העיר: זוכי פרס רמת-גן לספרות, תשע"ד 2014

[17] אגודת הסופרים אבלה על פטירתו של פרופסור הלל ברזל, הנהלת אגודת הסופרים, 10 בפברואר 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]