קסאם
 | |
| משגרי קסאם ועל אחד מהם רקטת קסאם מוכנה לשיגור | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טרור |
| שימוש ראשון | 30 בינואר 2001 |
| מלחמות ומבצעים |
לחימה ברצועת עזה  |
| משתמשים | ארגוני טרור ברצועת עזה (חדר המבצעים המשותף) |
  | |
קסאם היא רקטת קרקע-קרקע פשוטה העשויה צינור מתכת ומלאה חומר נפץ. הדלק של המנוע הרקטי שלה (מנוע דלק מוצק) מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה.
הרקטה פותחה על ידי ארגון הטרור חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם בשל היותו סמל במלחמה נגד עלייתם של היהודים בארץ ישראל בשנים שקדמו לקום המדינה היהודית. המפתח של היחידות הראשונות היה נידאל פרחאת.
הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים בעיקר לירי על יישובים ישראליים, בעוטף עזה ומעבר לו. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות שימשה לירי על יישובי גוש קטיף. רקטות הקסאם הראשונות היו עשויות מעמודים של תמרורים.
אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך מאוד, המספר הרב של הפעמים שבהם שוגרו רקטות קסאם לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל הביא לקורבנות בנפש. ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס יכול לגרום לבהלה ובמקרי קיצון אף להלם קרב וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות, הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה, ויישובי גוש קטיף עד לפינויו. רוב הקורבנות בנפש ורוב הנזקים לרכוש הם בשדרות.
העלות הנמוכה ($1,000 בשנת 2021) מהווה אתגר כלכלי מול ירוט של כיפת ברזל העולה כ-$70,000.[דרוש מקור]
מאפייני הרקטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרקטת הקסאם המקורית היו שלושה דגמים. בנוסף אליהם ייצרו וייבאו ארגוני הטרור הפלסטינים השונים רקטות אחרות. להלן טבלה המרכזת את דגמי הרקטות העיקריים הנורים אל עבר ישראל.
| קסאם 1 | קסאם 2 | קסאם 3 | קודס 101 | גראד 122 מ"מ | |
|---|---|---|---|---|---|
| אורך (ס"מ) | 79 | 180 | 200+ | 230 | 287 |
| קוטר (מ"מ) | 60 | 150 | 170 | 126.5 | 122 |
| משקל (ק"ג) | 5.5 | 32 | 90 | ? | 66 |
| משקל חומר הנפץ (ק"ג) | 0.5 | 5–7 | 10–20 | ? | 23 |
| טווח מרבי (ק"מ) | 3 | 8 | 10 | 13–16 | 40 |
| כניסה לשימוש | 2001 | 2002 | 2005 | 2006 | 1963 |
בנוסף ל"קסאם" המקורי, פיתחו ארגוני הטרור רקטות שונות:
- החמאס – קסאם 1, 2, 3
- הג'יהאד האיסלאמי – אל קודס 1, 2, 3 ואל קודס 101[1]
- ועדות ההתנגדות העממית – אל נאסר 1, 2, 3, 4, רקטת סיג'יל
- פת"ח/תנזים – סרייה, אל כפאח, ג'נין-1
באמצעי תקשורת בישראל אין מבחינים בדרך כלל בין סוגי הרקטות, אלא מכנים את כל הרקטות הפלסטיניות תלולות-המסלול "קסאם", המשמש את כל סוגי הרקטות הבינוניות התקניות הנורות על ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות האלפיים מומחה להכנת מטעני נפץ של החמאס עדנאן אל-ע'ול, פעל לפיתוח הרקטות הראשונות. ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה החלו להשתמש בירי תלול מסלול כנגד מטרות ישראליות ב-30 בינואר 2001, בחודשים הראשונים נעשה שימוש בפצצות מרגמה, בעיקר לעברם של נצרים ושל יישובי גוש קטיף. ירי קסאם מרצועת עזה החל מאוחר יותר באותה שנה, הירי המתועד הראשון של רקטת קסאם לעבר מטרות בישראל התרחש ב-16 באפריל 2001, לעבר שדרות, במקרים רבים סווג הירי בתחילה כירי של פצצות מרגמה ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מתי הוחל בשיגור רקטות קסאם.
לאחר חיסולו של אל-ע'ול ב-2004 המשיך מהנדס החשמל דיראר אבו סיסי לסייע לראא'ד סעד בפיתוח רקטות קסאם והגדלת הטווח שלהן.[2]
לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה ומציר פילדלפי בפרט, החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובראשם חמאס להבריח רקטות גראד ורקטות גראד משופרות תקניות, היכולות להגיע לטווחים של כ-40 ק"מ.[דרוש מקור] בעקבות ההצטיידות המסיבית ברקטות התקניות, שהתגלו כעדיפות עשרות מונים על פני רקטות הקסאם המאולתרות, קטן באופן ניכר ייצור וירי רקטות הקסאם, אך גדל באופן ניכר ירי רקטות הגראד, שהתרחב גם אל עבר אשקלון, באר שבע ואשדוד. בעשור השני של המאה ה-21 הצטיידו ארגוני הטרור ברקטות קרקע-קרקע ארוכות טווח, המסוגלות להגיע גם לתל אביב וירושלים. חלק מן הרקטות הן מייצור עצמי וחלק הוברחו לרצועה על ידי איראן (כגון רקטות הפג'ר וה-M-302). בשל ההצטיידות ברקטות עדיפות אלו, פחת השימוש ברקטות הקסאם המקוריות. עם זאת, עדיין נהוג לכנות רקטות קצרות-טווח המשוגרות מעזה בשם "קסאמים".
אחת מסיסמאות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הייתה: "היכונו לביאת הקסאם".
רשימת אירועי ירי רקטות בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל
בשנים 2001–2014 נורו לעבר ישראל אלפי רקטות, חלק ניכר מדגמי הקסאם. מהירי נהרגו 44 בני אדם, מתוכם 30 ישראלים, 4 עובדים זרים ו-10 פלסטינים שנפגעו בשוגג, ונפצעו מאות.[3]
- ב-28 ביוני 2004 נפלה רקטת קסאם בסמוך לגן ילדים בשדרות, וגרמה לשני הרוגים ולתשעה פצועים. מאז נורו על שדרות ועל יישובים אחרים באזור, ביניהם אשקלון, נתיב העשרה, קיבוץ כרמיה מאות רקטות קסאם שגרמו לפצועים ולהרוגים.
- בספטמבר 2004 נהרגו שני ילדים ו-31 אנשים נפצעו מרקטות שירו מחבלי חמאס מג'באליה לעבר שדרות.[4]
- בינואר 2005 נרצחה אלה אבקסיס בת ה-17 מפגיעת רקטה קסאם כאשר גוננה על אחיה הצעיר בן ה-10.[5]
- ב-1 ביוני 2005 נפלו שלוש רקטות קסאם ביישובי צפון השומרון. היה זה הירי הראשון מיישובים ביהודה ושומרון. מאז נורו רקטות אל יישובים נוספים[דרוש מקור], ביניהם רם-און. גם הן גרמו לפצועים ולהרוגים.
- ב-14 ביולי 2005 נפלה רקטת קסאם במושב נתיב העשרה, וגרמה להרוגה.
- ב-28 במרץ 2006, יום הבחירות לכנסת השבע עשרה, נורו 2 רקטות קסאם ורקטת "קטיושה" (גראד 122 מ"מ) לעבר אשקלון. זהו הירי הראשון של רקטה תקנית קנויה מרצועת עזה.[6]
- ב-4 ביולי 2006 רקטת קסאם בעלת טווח משופר פגעה בבית ספר במרכז העיר אשקלון. זו הייתה הפעם הראשונה שקסאמים נפלו באשקלון גופא.[7]
- במאי 2007 החלו הפלסטינים לירות רקטות קסאם משופרות אל עבר ישראל.[8]
- ב-11 בספטמבר 2007 לפנות בוקר שוגרה רקטת קסאם מבית חאנון ופגעה בבסיס הטירונים זיקים. הייתה זו הפעם השנייה בה נוחת קסאם במחנה, אולם לראשונה דווח על נפגעים. באירוע נפצעו 69 חיילי צה"ל, 4 באורח קשה, 7 באורח בינוני ועוד 58 באורח קל, כאשר הרוב נפגעו מרסיסים.[9]
- בראשית שנת 2008 חלה עלייה תלולה בקצב ירי הרקטות מרצועת עזה, ועד ה-19 בפברואר שוגרו למעלה מ-400 רקטות.[10]
- ב-27 בפברואר 2008 נורה מטח של כ-42 רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ומכללת ספיר וגרם למותו של אדם אחד, לפצועים ולהפסקת חשמל באשקלון.
- החל מה-19 ביוני 2008 עקב הסכם ה"רגיעה", פחת מספר השיגורים באופן ניכר, אם כי לא פסק לחלוטין.
- ב-24 בדצמבר 2008, לאחר תום הרגיעה, חודש ירי הרקטות ליישובי עוטף עזה לרבות ירי מסיבי של עשרות רקטות ביום אחד.[11] בתגובה לכך, יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה בעזה.
- מאז תום המבצע ועד ראשית מרץ 2011 נורו לעבר שטח ישראל 282 רקטות (נתון זה לא כולל רקטות שנורו לעבר ישראל ונפלו בשטח רצועת עזה).[12]
בשנת 2008 אירע מקרה חריג, שבו חברי חוליה יהודים מיצהר שיגרו רקטה מאולתרת לעבר כפר ערבי. איש לא נפגע.[13]
ב-26 ביוני 2023 ארגון טרור בשם גדודי אל-עיאש ניסה לשגר רקטת "קסאם 1" מג'נין לעבר מושב רם און במועצה אזורית גלבוע.[14]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גראד 122 מ"מ
- קטיושה
- התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה
- מתקן שיגור (2008-2006) - פסל של גדעון גכטמן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטטיסטיקה של התקפות רקטיות מעזה על ישראל
- איום הרקטות מרצועת עזה - סיכום השימוש בנשק תלול מסלול מרצועת עזה בשנים 2000–2007, מאתר המרכז למורשת המודיעין.
- שיגור רקטת קסאם מתוך אתר צבא הגנה לישראל (קישור לארכיון האינטרנט)
- אביטל להב, איך עוצרים רקטות מסוכר ודשן?, באתר ynet, 28 בדצמבר 2008
- תיעוד בווידאו של שיגור קסאם.
- ביקור בבית חרושת לקסאם, המהדורה האנגלית של דר שפיגל, 29.1.2008.
- אלמוג בוקר, 20 שנות קסאמים - הפחד מהאזעקות, החשש לילדים – והאבדות בנפש, באתר חדשות 13, 14 באפריל 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עלי ואקד, הג'יהאד האיסלאמי: בידנו רקטה שמגיעה למרכז אשקלון, באתר ynet, 11 בפברואר 2006
- ^ אילנה קוריאל, אבו-סיסי מואשם: פיתח את הקסאם המשופר, באתר ynet, 4 באפריל 2011
- ^ פגיעה באזרחים ישראלים על ידי פלסטינים (17 באפריל 2013), אתר בצלם.
- ^ שני ילדים נהרגו מנפילת קסאם בשדרות, באתר וואלה, 30 בספטמבר 2004
- ^ רוני סופר ושמוליק חדד, איילה משדרות שנפגעה מקסאם הובאה למנוחות, באתר ynet, 21 בינואר 2005
- ^ שמוליק חדד וחנן גרינברג, לראשונה: קטיושה נפלה מדרום לאשקלון, באתר ynet, 28 במרץ 2006
- ^ אמיר בוחבוט, משה פריאל וברק רביד, רקטת קסאם פגעה בבית ספר באשקלון, באתר nrg, 5 ביולי 2006
- ^ אלמוג בוקר ואמיר בוחבוט, 'קסאמים חדשים ומסוכנים יותר', באתר nrg, 9 במאי 2007
- ^ נפילת רקטת קסאם בבסיס זיקים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בספטמבר 2007.
- ^ אמנון מרנדה, הערכה: 400 קסאמים נפלו בנגב מתחילת השנה, באתר ynet, 19 בפברואר 2008
- ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, חיה"א תקף ברצועה; חמוש פלסטיני נהרג, באתר nrg, 24 בדצמבר 2008.
- ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8 - 15 במרץ 2011), אתר המרכז למורשת המודיעין
- ^ רועי שרון, תלמיד ישיבה מיצהר שיגר קסאם לכיוון כפר ערבי, באתר nrg, 20 ביוני 2008.
- ^ שחר ברדיצ'בסקי, ארגוני טרור בג'נין טוענים: ניסינו לשגר רקטות לעבר מושב בגלבוע | צפו, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2023.
