לדלג לתוכן

גדודי עז א-דין אל-קסאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדודי עז א-דין אל-קסאם
كتائب الشهيد عز الدين القسام
סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
אידאולוגיה לאומנות פלסטינית
אסלאמיזם סוני
פונדמנטליזם אסלאמי
אנטי-ציונות
אנטישמיות
קבוצות אתניות פלסטינים
מייסדים
מנהיגים עימאד עקל (נהרג)
סלאח שחאדה (נהרג)
אחמד ג'עברי (נהרג)
מוחמד דף (נהרג)
מרואן עיסא (נהרג)
מוחמד סינוואר
מטה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית, עזה
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר, דוחה
אזורי פעילות הרשות הפלסטינית, ישראל
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 30,000 ו-7,000 אנשי עתודה (לפני מלחמת חרבות ברזל)
חלק מ חמאס
בעלי ברית איראןאיראן איראן
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
האחים המוסלמים
מתנגדים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בריטניהבריטניה בריטניה
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
מצריםמצרים מצרים
קנדהקנדה קנדה
קרבות מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה, מבצע גשמי קיץ, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע חגורה שחורה, מבצע גן סגור, מבצע שומר החומות, מתקפת שמחת תורה, מלחמת חרבות ברזל
www.alqassam.ps
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדודי עז א-דין אל-קסאם (בערבית: كتائب الشهيد عز الدين القسام, תעתיק מדויק: כתאא'ב אלשהיד עז אלדין אלקסאם) הם הזרוע הצבאית של ארגון הטרור האסלאמיסטי-סוני הפלסטיני חמאס. הארגון ידוע בפיגועי ההתאבדות שיזם באינתיפאדה השנייה, ברקטות שפעיליו משגרים לעבר יישובים ישראליים, ובמתקפת הפתע על ישראל שאותה הוביל. זהו הארגון הצבאי הגדול והחמוש ביותר ברצועת עזה. נכון ל-2019 היו לארגון כ-30,000 פעילים, כ-7,000 אנשי עתודה וכ-15,000 רקטות[2].

בהיותו הזרוע הצבאית של הארגון, הארגון מיועד להוביל מתקפות טרור, פיגועים, ולחימת גרילה יחד עם ארגוני טרור אחרים בשעת מלחמה בשטח רצועת עזה וכנגד כוחות צה"ל.

גדודי אל-קסאם נכללו באופן מפורש ברשימות ארגוני הטרור של האיחוד האירופי[3], אוסטרליה[4], ניו זילנד[5], מצרים[6], ובריטניה[7]. ארגון האם של הגדודים, חמאס, נכלל ברשימות ארגוני הטרור של ארצות הברית[8] וקנדה[9]. מפקד הארגון לשעבר, מוחמד דף, הוכרז כטרוריסט עולמי באופן רשמי על ידי ארצות הברית[10].

שם הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עז א-דין אל-קסאם

שם הזרוע מורכב מהמילים הערביות עז (תמיכה, דבקות או גאווה) א-דין (דת) אל-קסאם (מחיצה או שבירה)[11]. כמו כן, הארגון קרוי על שם השייח' עז א-דין אל-קסאם, אבי ההתנגדות הפלסטינית, שנהרג באזור ג'נין ב־1935 בידי הבריטים.

תאים חמושים של הארגון כינו את עצמם בשמות מחבלים, כגון "הסטודנטים של עיאש", "הסטודנטים של המהנדס" או "חוליות יחיא עיאש", לזכרו של המחבל יחיא עיאש ("המהנדס"), שחוסל על ידי זרועות הביטחון של ישראל בשנת 1996.

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידאולוגית הארגון מבוססת על שלושה עקרונות עיקריים:

  1. עקרון הסוּמוּד (صمود): היצמדות עיקשת לקרקע עליה נולדו הפליטים הפלסטינים, בין אם זו בשטחי הרשות הפלסטינית או בשטחי מדינת ישראל.
  2. עקרון הסַבְּר (صبر): אורך רוח וסבלנות לנהל את המאבק ככל שיידרש במשך דורות.
  3. עקרון השורא (شورى): התייעצות או התוועדות בין ראשי הארגון לצורך קבלת החלטות וגיבוש מדיניות.

מטרת הארגון, על פי האתר הרשמי[12], היא "לשחרר את כל פלסטין מהכיבוש הציוני שגזל אותה בכוח מאז 1948, ולהשיג את הזכויות של הפלסטינים שנגזלו על ידי הכיבוש".

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 השייח' אחמד יאסין, הד"ר איבראהים מקאדמה, השייח' סלאח שחאדה ואחרים החלו להיערך להקמת ארגון חמוש להתנגדות למדינת ישראל. מאמציהם התרכזו בהשגת כלי נשק לפעילויות הטרור בעתיד. בשל כך חברי הקבוצה נעצרו ואמצעי הלחימה הוחרמו. באותו הזמן הקבוצה עדיין לא נקראה "חמאס" או "גדודי עז א-דין אל-קסאם".

בשנת 1986 הקים השייח' שחאדה רשת של תאי טרור בשם "אל-פלסטיניין אל-מוג'אהדין" (לוחמי הקודש הפלסטינים). הרשת התמקדה בפיגועים נגד מדינת ישראל ובטיפול במשתפי פעולה לראייתם מקרב המחנה הפלסטיני. הרשת המשיכה לעבוד עד 1989; פעולותיהם המפורסמות ביותר היו חטיפתם של שני חיילי צה"ל אילן סעדון ואבי סספורטס. חמאס, שהוקם באופן רשמי ב-14 בדצמבר 1987, יצר רשתות טרור דומות אחרות, כגון "גדודי עבדאללה עזאם" ו"מג'ד", אשר תפקידן היה איתור משת"פים. באמצע שנת 1991 נודעו גדודי עז א-דין אל-קסאם כזרוע הצבאית של חמאס.

בשנים 1994-1995, בתקופת חתימת הסכמי אוסלו, היה הארגון מזוהה עם ההתנגדות לתהליך. מבין הפעולות שבוצעו על ידיו בתקופה זו ניתן למנות למשל את הפיגוע בקו 5, פיגוע מכונית התופת בעפולה, הפיגוע בתחנה המרכזית של חדרה, וחטיפת נחשון וקסמן. לאחר ההתנקשות ביחיא עיאש ב-1996, ביצע הארגון עוד גל פיגועים משמעותי כתגובה (לדוגמה הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים).

האינתיפאדה השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באינתיפאדה השנייה, היה הארגון מהמובילים המרכזיים בביצוע פיגועים בישראל, כאשר מבין הפיגועים הבולטים בהם השתתפו אנשיו משטחי יהודה ושומרון ניתן למנות את הפיגוע במסעדת סבארו, הפיגוע בדולפינריום, ואת הפיגוע במלון פארק.

לאחר האינתיפאדה השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2004 פתחה ישראל במבצע קשת בענן בעקבות רצח טלי, מרב, הילה, רוני והדר חטואל והסתיים בהריגת 40 לוחמי הארגון.

בספטמבר 2004 פתחה ישראל במבצע ימי תשובה בעקבות מותם של ילד קטן ופעוטה בשדרות מרקטת קסאם. המבצע הסתיים בהרג 87 מחבלים.

לאחר תוכנית ההתנתקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תוכנית ההתנתקות ב-2005 הכריז חמאס על הקמת "הצבא העממי" או ה"מוראביטון" ברצועת עזה. ה"מוראביטון" אמור לפעול בדומה למיליציות של חזבאללה ולמעשה להפוך את הרצועה לשטח הנמצא בפועל בשליטתה של חמאס. ה"מוראביטון" לא נועד רק נגד ישראל, אלא גם כדי להרתיע את הרשות הפלסטינית מנקיטת פעולות נגד חמאס.

במהלך שנת 2006, לאחר ניצחונה של חמאס בבחירות והקמת הממשלה בראשותו של אסמאעיל הנייה, הכריזה התנועה על הקמת כוח מבצעי ברחבי רצועת עזה. הדבר גרר את עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה, וכך בהדרגתיות (ובכוח) נטל חמאס את האחריות הביטחונית בעזה מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים, המזוהים עם תנועת פת"ח.

בנובמבר 2006 ישראל פתחה במבצע גשמי קיץ בעקבות הרג שני חיילי צה"ל וחטיפת חייל אחד. המבצע הסתיים עם הרג 270 מחבלי הארגון.

בפברואר 2008 ישראל פתחה במבצע חורף חם שהחל ברצח אזרח ישראל במכללת ספיר והסתיים עם 112 מחבלים הרוגים.

בשלהי שנת 2008 ישראל פתחה במבצע עופרת יצוקה בעקבות ירי לעבר ישראל, מבצע שהסתיים עם 871 מחבלים הרוגים.

בשנת 2012 ישראל פתחה במבצע עמוד ענן עם חיסול מפקד הארגון בפועל, אחמד ג'עברי, והסתיים עם 155 מחבלים הרוגים.

בשנת 2014 פעילי הארגון ביהודה ושומרון רצחו את שלושת הנערים איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. במקביל, החל ירי רקטי כבד על ישראל מרצועת עזה. בעקבות זאת צה"ל פתח במבצע צוק איתן שהסתיים עם 1,408 מחבלים הרוגים.

בשנת 2018 הארגון הוביל את העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה. במהלך העימותים אלף רקטות שוּגְרוּ מרצועת עזה לעבר ישראל. בתגובה צה"ל בִּיצַע 865 תְקיפות ברצועה, רובן נגד חמאס, והושמדו 15 מנהרות של גדודי עז א-דין אל-קסאם[13].

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במבצע "מבול אל-אקצא" – מתקפת פתע על ישראל – שבמסגרתו חדרו כ-3,000 מחבלים ליישובי עוטף עזה, טבחו ביותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים ממדינות אחרות, פצעו יותר מ-2,500, חטפו כ-250 אזרחים וחיילים לרצועת עזה, וביצעו מעשי אונס ועינויים. בתגובה יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל, שכללה הפצצה נרחבת ברצועת עזה[14], ובהמשך תמרון קרקעי במסגרתו נכבשו חלקים גדולים מרצועת עזה בידי צה"ל. בנוסף חיסלה ישראל רבים מבחרי הארגון, לרבות מוחמד דף ומרואן עיסא.

מבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 מנה הארגון כ-15,000 פעילים[15]. לפי מרכז המידע למודיעין וטרור, בשנת 2008 מנה הארגון כ-20,000 מחבלים חמושים[16]. עד 2019 התעצם לכ-30,000 פעילים ועוד 7,000 אנשי עתודה[17][18], ולפי דיווחים והערכות אחרות, לרשותו היו כ-40,000 פעילים בשנים 2021-2023[19][20][21].

חלוקה גאוגרפית של גדודי הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה, על פי צה"ל

מבנה הארגון הוא כשל צבא. הוא מחולק לחמש חטיבות גרעיניות, בהתאם לערים המרכיבות את הרצועה: עזה, ח'אן יונס, צפון הרצועה, מחנות המרכז ורפיח. כל חטיבה מורכבת ממספר גדודים, וכל גדוד מורכב ממספר פלוגות כגון פלוגת נוח'בה, פלוגת חיל רגלים, קומנדו ימי, וכו'[22]. כמו כן הפלוגות מחולקות למחלקות וחוליות. בעבר הגדודים היו מאורגנים בתצורה של 6 חטיבות מרחביות[23][24].

נוסף לכך לארגון ישנן יחידות מטה כגון המודיעין הצבאי, הייצור, ההסברה, התקשורת וכו'.

לוחמי הארגון מתפקדים כחיילים ועוברים הכשרה צבאית בנושאים שונים (מטענים, נ"ט, וכו'), באופן מקומי ברצועה או באיראן (כשהדבר מתאפשר).

חטיבות מרחביות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת צפון הרצועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת צפון הרצועה היא החטיבה השנייה בגודלה בארגון הטרור חמאס[25], וערב מלחמת חרבות ברזל מנתה כ-5,500 מחבלים[26][27].

עד למלחמת חרבות ברזל עמדו בראשה אחמד ע'נדור[22] וסגנו ואאל רג'ב. לפני כן, סגן מפקד החטיבה היה איימן מנסור, שנהרג בסכסוך משפחות ביוני 2023[28] ותפקד גם כמג"ד[29].

  • גדוד בית לאהיא. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו נסים אבו עג'ינה[30][31]. בעבר פיקד עליו גם אחמד חמודה[32].
  • גדוד בית חאנון. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו חסין פיאצ'[33].
  • גדוד מערב ג'באליה.
  • גדוד מזרח ג'באליה.
  • גדוד מרכז ג׳באליה. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו אבארהים ביארי[30]
  • גדוד כפר ג'באליה

חטיבת העיר עזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת עזה היא החטיבה הגדולה בארגון הטרור חמאס[34], ובעבר הייתה מחולקת לחטיבת צפון העיר עזה ודרום העיר עזה[23]. ערב מלחמת חרבות ברזל מנתה כ-9,000 מחבלים[35][27].

מאז 2021 בראש החטיבה עומדים מפקד החטיבה עז א-דין אל חדאד[36][37] וסגנו אחמד שמאלי. מ-2017 ועד למבצע שומר החומות ב-2021 פיקד עליה באסם עיסא[38][39][40]. כמו כן בעבר פיקד עליה גם ראא'ד סעד.

חטיבת מחנות המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת מחנות המרכז אחראית על מרחב מחנות הפליטים שבמרכז רצועת עזה.

עד למלחמת חרבות ברזל פיקד על החטיבה איימן נופל[22][55]. בעבר פיקד עליה גם ע'אזי אבו טמאעה (נהרג במלחמת חרבות ברזל ביחד עם מרואן עיסא)[56].

חטיבת ח'אן יונס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2016 ועד למלחמת חרבות ברזל פיקד על החטיבה ראפע סאלמה[37] (שחוסל במהלך ההתנקשות במוחמד דף[61]). לפני כן, פיקד עליה מחמד סנואר[22].

חטיבת רפיח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת רפיח בנויה מאלפי מחבלים חמושים, אך נחשבת לקטנה וחלשה יותר ביחס לחטיבות חמאס האחרות[68][69].

מאז 2014 מפקד על החטיבה מוחמד שבאנה[70]. עד למבצע צוק איתן ב-2014 פיקד עליה ראאד אל-עטאר.

  • גדוד דרום רפיח (מחנה הפליטים יבנא)
  • גדוד מזרח רפיח. מפקד עליו "אבו אחמד" אל-בוואב[68].
  • גדוד מערב רפיח (מחנה הפליטים תל א-סולטאן). מאז 2017 ועד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו מחמוד חמדאן[71][72].
  • גדוד צפון רפיח (מחנה הפליטים א-שאבורה)

הזרוע היבשתית "הנוח'בה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נוח'בה

חלק מפלוגות הזרוע משתייכות ליחידת עילית הנקראת א-נוח'בה (בערבית: النخبة – "המובחרת") ובה כ-5,000 לוחמים נכון לשנת 2016[73]. מטרת היחידה לבצע תקיפות בשטח ישראל דרך המנהרות ההתקפיות אך היא מתאמנת גם בפעולות הגנה בשטח הרצועה. הם מתמקדים בחדירה לשטח ישראל, בהסתערות על מוצבים וסיורים, בהרג חיילים ובהשמדת אמצעי לחימה[73]. כמו כן הם מתאמנים על נסיגה דרך המנהרות עם שבויים או עם גופות חיילים, כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור אסירים ביטחוניים[73][74]. לוחמיה מתאמנים באינטנסיביות והם מצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים[73]. אנשי הנוח'בה מתמחים בקרבות גרילה, בירי נ"ט מתקדם, בצליפה, בניווט, בחבלה, בהסוואה, בלחימה במנהרות ובמבצעים מיוחדים. הם נחשבים כנשק יום הדין של חמאס בביצוע פיגועים מורכבים[75]. היחידה מחולקת לפלוגות ולכיתות, והן מפוזרות בין הגדודים שונים, המוצבים לפי חלוקה גאוגרפית. רמת המידור של היחידה היא מהגבוהות שיש בארגון. במהלך מבצע צוק איתן, ניסו מחבלים מהיחידה לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרות חוצות גבול. במהלך המבצע נהרגו 11 חיילים ישראלים בשלושה מקרי חדירה לשטח ישראל, בהם החדירה למוצב נחל עוז.

יחידת הנוח'בה הובילה ב־7 באוקטובר 2023 את מתקפת הפתע על ישראל, במהלכה השתלטו אנשיה על מוצבי צה"ל בעוטף עזה, רצחו, חטפו, עינו ואנסו ישראלים רבים, בהם זקנים, נשים, תינוקות וילדים. בבלימת הפלישה הרגו כוחות צה"ל למעלה מ־1,600 מהמחבלים[76][77]. ב-14 באוקטובר נהרג עלי קאדי, מפקד כוח בנח'בה, על ידי כלי טיס של צה"ל, במהלך מלחמת חרבות ברזל[78].

הקומנדו הימי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילי הקומנדו הימי של הזרוע הצבאית של חמאס

הקומנדו הימי של הזרוע משמש לביצוע פעולות מורכבות בשטח ישראל דרך הים. בשונה מהנוח'בה, הקומנדו הימי מיועד לבצע פעולות נגד כלי שיט ישראליים, נכסים אסטרטגיים כגון אסדות גז ונמלים ולחדור לשטח ישראל באמצעות החפה או צלילה על מנת לתקוף יעד יבשתי. היחידה נחשפה באופן רשמי במרץ 2014, אולם היא הוקמה כמה שנים לפני כן[79]. ביום הראשון של מבצע צוק איתן, ב-8 ביולי 2014, חדרה חוליית מחבלים מהיחידה לחוף זיקים וחוסלה על ידי כוחות צה"ל. עם זאת, לאחר כ־40 דקות של שהייה על החוף אחד מהם הצליח להצמיד מטען חבלה לטנק ולפוצץ אותו, אך לא היו נפגעים[80].

לאחר מבצע צוק איתן חמאס השקיע רבות בקידום הקומנדו הימי. באמצעות המימד התת-ימי, חמאס מתכנן לבצע פיגועים בעומק האסטרטגי של ישראל. כך למשל לשגר טילי נ"ט מקרוב לעבר ארובות תחנת הכוח רוטנברג שבדרום אשקלון. על ידי כך ישיג "תמונת ניצחון". אפשרות נוספת היא צלילה למרחב שבין אשקלון לאשדוד ושיגור טילים מהקרקע לעבר אונייות סוחר העוגנות בנמל אשדוד[81]. זאת כדי לשתק את הסחר הימי של ישראל בתקופת הלחימה. באוגוסט 2016 נחשף מעגן שנבנה עבור היחידה הימית של חמאס, הכולל מגדל פיקוח ותצפית[82].

על פי המידע של מספן המודיעין בחיל הים הישראלי, הקומנדו הימי מונה עשרות עד מאות לוחמים מאומנים, ומצויד בעשרות ערכות צלילה מהמתקדמות בעולם ובעלות יכולת צלילה בעומק, של עד ארבע שעות[81]. בנוסף, הלוחמים מצוידים בשעוני מחשב צלילה מתקדמים ואף בסקוטרים תת-ימיים, המגדילים את מרחק הצלילה ואת מהירותה כדי שהצוללן לא יתעייף לפני הלחימה על החוף[83]. הקומנדו הימי של חמאס מקפיד על מידור מבצעי. לוחמי היחידה עוברים אימונים קשים ונמרצים, הכוללים צלילה מבצעית תוך נשיאת אמצעי לחימה רבים, חבלה ימית, הפעלת כלי שיט (כדוגמת סירות ואופנועי ים) לתקיפה, לוחמה אמפיבית, לוחמת חי"ר ושימוש במגוון רחב של כלי נשק.

במבצע שומר החומות נחשף כי הקומנדו הימי מחזיק בצוללות אוטונומיות בלתי מאוישות (אנ') היכולות לשאת 50 קילוגרם של חומר נפץ[84].

במתקפת הפתע על ישראל יצאו 9 סירות של הקומנדו הימי של חמאס לכיוון ישראל, 7 מהן יורטו בים התיכון ו-2 נוספות המשיכו לחוף זיקים וביצעו בו טבח בו נרצחו 19 נופשים ישראלים.

הזרוע האווירית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כטב"ם של הזרוע הצבאית של חמאס מוצג לראווה במהלך מצעד צבאי בעזה

נוסף ליכולות היבשתיות והימיות, הארגון מחזיק אוסף של כטב"מים וכלי טיס נוספים. כלי הטיס של הארגון בעלי יכולת צילום, ולעיתים בעלי יכולת הטלה. המזל"טים בעלי יכולת טיסה למרחקים ארוכים ומסוגלים להגיע צפונה לגוש דן[85]. על פי הערכה, ב-2023 בידי אנשיו מאות בודדות של מל"טים, טיסנים ורחפנים[86]. קיים חשש שהמזל"טים יישאו חומר נפץ באופן מאולתר וישמשו כמזל"טי נפץ "מתאבדים", אם כי פוטנציאל הנזק שלהם קטן משל רקטות[87].

בנוסף לכלי הטיס, חמאס מפעיל גם אמצעים אחרים, כמו מצנחי רחיפה, בהם השתמש למשל במתקפת הפתע על ישראל. בשנת 2010 מפקד חוליה שנחקר על ידי השב"כ סיפר כי גויס לכוח מיוחד שנשלח למלזיה לצורך אימונים במצנחי רחיפה. עמו יצאו כעשרה פעילים נוספים מגדודים שונים, אשר התאמנו כשבוע בהטסת מצנחי רחיפה, כדי לבצע פיגוע חדירה בישראל. ארבע שנים לאחר מכן זומנו הפעילים לאימון נוסף, הפעם ברצועה[88].

עד למלחמת חרבות ברזל, אחראי המערך האווירי היה עאצם אבו רכבה[89][90]. כמו כן, במהלך המלחמה חוסלו בכירים אחרים במערך[89].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, החלו בזרוע הצבאית לפתח את מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, על בסיס ידע שנרכש באיראן ובסוריה[91]. אבי התוכנית היה בכיר חמאס עדנאן אל־ע'ול, שנהרג בידי ישראל ב־2004.

חיל האוויר הישראלי תקף במספר מקרים את מחסני המזל"טים של חמאס. כך למשל במבצע עמוד ענן תקף מחסן מזל"טים בשלבי פיתוח מתקדמים, שהיו בעלי יכולות תקיפה מדויקות ויכולות איסוף מודיעין איכותי[85]. במבצע צוק איתן חיל האוויר יירט מזל"ט של הזרוע הצבאית אשר חדר לשטח ישראל[92]. ב־25 ביוני 2015 התרסק מזל"ט בסמוך לגדר המערכת[93]. ב־20 בספטמבר 2016 יורט מזל"ט שטס על קו החוף ברצועה, אף על פי שלא חדר לשטח מדינת ישראל[94]. ב-2016 נורה למוות מוחמד א-זווארי, שהיה מהנדס תעופה בזרוע הצבאית של חמאס[95].

מטה הייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ייצור נשק על ידי ארגונים פלסטינים
RPG-7, תוצרת יחידת הייצור של הזרוע הצבאית של חמאס. ניתן לראות את סמל יחידת הייצור מוטבע מצד שמאל על האריזה.

יחידת הייצור של הארגון אחראית על הייצור המקומי של חלק גדול מאמצעי הלחימה בהם משתמשים הגדודים, בהם רקטות וטילים (M-75, J-80, עיאש 250, וכו'), נשק נגד טנקים (RPG-7, יאסין, וכו'), מטענים, רימונים, וכן נשק קל. הייצור מתבצע באמצעות עשרות אתרי ייצור המפוזרים ברחבי הרצועה, הכוללים מחרטות לייצור מנועים וצינורות, סדנאות כימיות לייצור דלקים (למשל בעזרת AP) וחומרי נפץ, מטענים, ועוד. המטה מורכב ממספר מחלקות, ביניהם:

כחלק מהסגר על רצועת עזה, נאסרת הכנסת חומרים רבים הדרושים להכנת נשק (כגון ברזל, פלדה, אשלגן, אמוניום כלוריד), מה שמאלץ את היחידה להשתמש במקורות מאולתרים לחומרי הגלם ולחומרי הנפץ, למשל משאריות פגזים של ספינות מלחמה בריטיות[99], מנפלים של פצצות חיל האוויר הישראלי[100][101][102], ומהברחות (דרך מצרים[103][104][105], דרך ישראל[106][107][108][109][110][111][112] או דרך הים[113][114][115][116]).

לאורך השנים צה"ל חיסל מספר בכירים במערך ופגע באתרים שלו, למשל במבצע שומר החומות ב-2021 אז צה"ל חיסל יותר מ-6 בכירים במערך, בניהם חאזם ח'טיב, שהיה גם סגן המערך[117][118][96]. במלחמת חרבות ברזל צה"ל איתר והשמיד מספר משמעותי של מחרטות ואתרי ייצור של המערך[119][120].

נכון ל-2024 מפקד על המערך ראא'ד סעד[121]. בעבר פיקד עליו גם ראא'ד ת'אבת שנהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל[122], ועד ל-2006 פיקד עליו אחמד עוואד[123].

המודיעין הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמליל מחלקת המודיעין של הזרוע הצבאית של חמאס (2022)

הארגון מחזיק ביחידת מודיעין מטה אשר אחראית על איסוף מודיעין על הצבא הישראלי ועל ישראל במספר שיטות. היחידה מונה כ-2,100 פעילים והיא מחולקת למספר מחלקות, לדוגמה[124][125]:

  • יחידת תצפיות, האחראית על הפעלת מערכי מצלמות בקרבת גבול ישראל וניתוח הצילומים כדי לגלות מוצבים צבאיים, סד"כ כוחות, מצלמות רואה-יורה, שגרת פעילות, מכשולים וכו'. כמו כן היחידה אחראית על התראה וניטור של תנועות כוחות צה"ל בתוך הרצועה באמצעות רשת מצלמות וכן פעילים מתצפתים. עד למלחמת חרבות ברזל עמד בראשה עבד אל־עזיז רנתיסי[126].
  • יחידת סייבר[127] ויחידה וטכנית, האחראיות על איסוף מידע על צה"ל באמצעות האינטרנט. פעולות היחידה כוללת פריצה לטלפונים של חיילים באמצעות פיתוי ברשתות החברתיות[128], פריצה לאתרי אינטרנט ישראליים בעלי משמעות צבאית (למשל, פריצה למערכות החשמל של קיבוץ מפלסים[124] ושל בסיסים צבאיים, פריצה למצלמות באינטרנט באזור העוטף[129], ופריצה למערכת מסר לאומי), ועוד. עד למבצע שומר החומות ב-2021 עמד בראש המחלקה הטכנית סאמי רצ'ואן[40], ובראש מחלקת הסייבר עמד ג'ומעה טחלה[40][130][127].
  • יחידת סיגינט (מודיעין אותות), האחראית להפעלה של מערכות האזנה לרשתות קשר צה"ליות גלויות (לדוגמה באזורי האימונים בנגב, שמרוחקים מספר קילומטרים מהרצועה). במבצע עופרת יצוקה נמצאו סורקי תדרים של היחידה, מכוונות לתדרי הקשר של צה"ל בתוך הרצועה.
  • יחידת ידיעות ומודיעין גלוי (אוסינט), האחראית על איסוף וליקוט מידע שמתפרסם בתקשורת הישראלית וברשתות החברתיות, למשל מידע על בסיסי צה"ל או מיקומים של מערכות כיפת ברזל.
  • יחידת הפעלת סוכנים (יומינט), האחראית על הפעלת פעילים בתוך ישראל כדי לאסוף מידע על בסיסים צבאיים, ועל ניסיונות גיוס של מקורות בישראל. ב-2020 פורסם כי היחידה גייסה שני סוכנים מתל אביב ומלוד[131].
  • יחידת ריגול נגדי, האחראית על מניעת זליגת מידע לישראל. בראש היחידה עמד ואא'ל עיסא[124].

אחד ממייסדי מחלקת המודיעין, ומי שעמד בראשה לפחות החל מ־2010, הוא מוחמד חמיס דבאבש, שעמד בראשה עד 2022[124], וחוסל על ידי ישראל במלחמת חרבות ברזל. בזמן מבצע שומר החומות פיקד על המחלקה מוחמד יאזורי[132][133]. בעבר עמד בראש המחלקה גם איימן נופל, שחוסל במלחמה[134]. כמו כן, סגן מחלקת המודיעין, שאדי בארוד, חוסל במלחמה[135].

נכון ל-2024 מפקד על המחלקה מחמד עודה[121].

מטה הגדה המערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה הגדה המערבית היא יחידת לחימה שהוקמה על ידי משוחררי עסקת שליט שמקורם בגדה המערבית אך שוחררו לרצועת עזה עקב התנגדות של ישראל. מטרתה הבלעדית של היחידה היא ליזום פיגועי טרור בתוך שטחי יהודה ושומרון באמצעות הקשר שאנשיה מנהלים עם אנשי קשר בגדה.

בראש היחידה עמד מאזן פוקהא עד לחיסולו ב-24 במרץ 2017. חברים אחרים ביחידה הם סאלח אל-ערורי אשר שלט ביחידה מחו"ל ועבד אל-רחמן רנימאת. היחידה שילחה מספר פיגועי התאבדות ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים במסגרת "אינתיפאדת הסכינים". פיגועים רבים נוספים נמנעו וסוכלו על ידי פעילות שירות הביטחון הכללי והרשות הפלסטינית. עד למלחמת חרבות ברזל בראש היחידה עמד יאסין רביע[136].

אמצעי לחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשות הארגון כמה עשרות אלפי רובי סער AK-47, מאות אלפי רימוני יד, כמה עשרות משגרים ניידים ונייחים וכמה מאות רקטות המאוחסנות בדירים תת-קרקעיים ברצועת עזה, לרוב מתחת לגני ילדים ובתי עלמין.

בנוסף לכך הארגון מחזיק גם בכמות קטנה של נשק ישראלי, אשר נגנב מבסיסים צבאיים ומחיילים בתקריות כגון מתקפת הפתע על ישראל.

המערך הרקטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ארטילריה רקטית

מאז סגירת מנהרות ההברחה ממצרים בשנת 2013 על ידי עבד אל-פתאח א-סיסי מיוצרות הרקטות במפעלים תת-קרקעיים ברצועת עזה.

ערב מבצע צוק איתן היו בידי חמאס כ־11 אלף רקטות, רובן לטווחים קצרים ומקצתן לטווחים ארוכים (עד כ־160 קילומטרים). בתום הלחימה, כתוצאה מירי מסיבי לעבר ישראל (כ-4,000 רקטות) ותקיפות מצד ישראל, נותר בידי חמאס כשליש ממספר הרקטות המקורי. לפיכך הציב חמאס בעדיפות גבוהה את הגדלת מלאי הרקטות ופצצות המרגמה ושיפור יכולותיהן הטכניות. לאור לקחי הלחימה במבצע 'צוק איתן' וכן עקב קשיים להבריח לשטח הרצועה מחצי־האי סיני רקטות תקניות ארוכות טווח, חמאס מדגיש את ההצטיידות בנשק תלול מסלול לטווחים קצרים. כשנה וחצי אחרי 'צוק איתן' הוערך בישראל כי חמאס הספיק לחדש את מלאי הרקטות שהיה בידיו ערב העימות, אם כי רובן קצרות טווח. מכיוון שרובן מייצור מקומי, דיוקן נופל מזה של רקטות תקניות. במהלך המבצע הידלדלה כמות הרקטות של הארגון בכשני שלישים. זאת בעקבות השיגור המסיבי לצד התקפות ישראליות על מחסני הארגון. לאחר המבצע חידש את המערך וב-2018 כבר היה ברשותו מאגר גדול יותר. פעילות צה"ל ברצועה לאורך 2018 הפחיתה את מספר הרקטות לכ-6,000. עשרות רקטות לטווח של 100 ק"מ, מאות לטווח של 80 ק"מ, 1,500 לטווח של עד 45 ק"מ ואלפים בודדים לטווח של 20 ק"מ[141].

ערב "מלחמת חרבות ברזל" היו לחמאס על פי הערכות כ-18,000-20,000 רקטות לטווחים שונים, כגון רקטות מדגם באדר לטווח קצר, פאג'ר 5 לטווח של 75–80 ק"מ הכולל את אזור גוש דן עם 90 ק"ג חומר נפץ, רקטה מדגם R-160 או באדר 3 לטווח 160 ק"מ וכושר נשיאה של 250 ק"ג חומר נפץ ודגם עייש שמגיע למרחק 250 ק"מ[18].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, חמאס ירה לשטח מדינת ישראל מעל 9,000 רקטות ופצצות מרגמה. במהלך התמרון צה"ל השמיד אלפי רקטות מדגמים וסוגים שונים, ולפי הערכות מחודש ינואר 2024 לחמאס נשארו כמה מאות בודדות[142].

  • פצצות מרגמה – כלי ירייה ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח, אשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד.
  • קסאם – רקטה פרימיטיבית קצרת-טווח (עד 10 ק"מ) בייצור מקומי. הרקטה מורכבת מצינור מתכת פשוט הממולא בחומר נפץ. הדגמים הראשונים היו עשויים מעמודי תמרורים. בעלת דיוק נמוך.
    • קסאם 1: בעלת טווח מרבי של 3 ק"מ וראש נפץ במשקל חצי קילו.
    • קסאם 2: בעלת טווח של עד 8 ק"מ וראש נפץ במשקל 5–7 ק"ג.
    • קסאם 3: בעלת טווח של 10 ק"מ וראש נפץ במשקל 10–20 ק"ג.
  • גראד - רקטה רוסית לטווח קצר-בינוני (עד 40 ק"מ) ובעלת ראש נפץ במשקל 20 ק"ג.
    • WS-1E – שדרוג סיני של הגראד שהגיע לטווח של 45 ק"מ עם ראשי נפץ במשקל 18–22 ק"ג.
    • S-40 – רקטה בעלת טווח קצר-בינוני (40 ק"מ) וראש נפץ של 20 ק"ג.
  • S-55 – רקטה בעלת טווח בינוני (55 ק"מ) וראש נפץ של 40 ק"ג.
  • פג'ר – רקטה איראנית מתקדמת לטווח בינוני-ארוך, תלוי בדגם.
    • פג'ר 3 – רקטה לטווח קצר-בינוני (עד 45 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 45 ק"ג.
    • פג'ר 5 – רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 90 ק"ג.
    • M-75 – רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ במשקל 10 ק"ג ומהווה גרסה מקומית של פאג'ר 5 האיראני. הרקטה אינה מצוידת במערכת הנחיה כך שדיוקה מוגבל. נקראת על שם ד"ר איבראהים מקאדמה.
    • M-90 - רקטה ארוכת-טווח (עד 90 ק"מ), גרסה משופרת של רקטת ה-M-75, שהוצגה לראשונה במלחמת חרבות ברזל, אז גם שוגרה לראשונה לעבר מרכז ישראל[143].
  • SH-85 – רקטה ארוכת-טווח (עד 85 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס.
  • J-80 – רקטה ארוכת-טווח (עד 80 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס, עם ראש נפץ במשקל 20 ק"ג. כינויה ניתן לה על שם בכיר חמאס לשעבר אחמד ג'עברי, שנהרג ב-2012.
  • J-90 – רקטה ארוכת-טווח (עד 90 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס.
  • A-120 – רקטה ארוכת-טווח (עד 120 ק"מ) בעלת ראש קרב של כ-100 ק"ג. נעשה בה שימוש ראשון במסגרת מבצע שומר החומות כששוגרה לעבר אזור ירושלים. קרויה על שמו של ראאד אל-עטאר[144].
  • R-160 – רקטה ארוכת-טווח (עד 160 ק"מ) בעלת ראש קרבי קטן. במבצע 'צוק איתן' רקטה מדגם זה הגיעה עד חיפה (120 ק"מ). נקראת על שם עבד אל-עזיז א-רנתיסי.
  • M-302 – רקטה ארוכת-טווח (עד 90–200 ק"מ, תלוי בדגם) המהווה שכפול סורי של רקטה סינית דומה.
    • M-302 A: בעלת טווח מרבי של 90 ק"מ וראש נפץ במשקל 170 ק"ג.
    • M-302 B: בעלת טווח של עד 100 ק"ג וראש נפץ במשקל 175 ק"ג.
    • M-302 C: בעלת טווח של 140 ק"מ וראש נפץ במשקל 140 ק"ג.
    • M-302 D: בעלת טווח של 160 ק"מ וראש נפץ במשקל 144 ק"ג.
    • M-302 E: בעלת טווח של 200 ק"מ וראש נפץ במשקל 125 ק"ג.
  • עיאש 250 – רקטה ארוכת-טווח (עד 250 ק"מ) הקרויה על שמו של יחיא עיאש. שוגרה לראשונה במהלך מבצע שומר החומות לעבר נמל התעופה רמון[145].

אמצעי לחימה נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עפיפוני תבערה – עפיפון אליו קשור בחוט מכל דלק קטן ובו רצועת בד בוערת. העפיפון משוגר ונישא על גבי רוחות מערביות מעבר לגדר. כשנוחת בצד הישראלי הוא מצית שדות חקלאיים או יערות בישובי הנגב המערבי.
  • בלוני תבערה (או פצצת בלון) – מספר בלונים המנופחים בעזרת גז קל וקשורים אחד לשני. הם נושאים חומרי דליקה ובעירה ונעים עם הרוח. מטרתם להצית שריפות בשדות חקלאיים צמודי גבול.
  • בלוני נפץ – מספר בלונים הקשורים לחומר נפץ ונעים עם הרוח מרצועת עזה לכיוון ישראל. מטרתם להפריע לתושבי עוטף עזה בעזרת פיצוצים רועשים. בחודש יוני 2019, הופרח לראשונה רימון מאולתר שאף נועד לפגוע פיזית בתושבים אך לא עשה כן.

היתרון העיקרי של השלושה האחרונים הוא שהם חמורים מספיק כדי להפריע לחייהם של תושבי עוטף עזה וחקלאיהם אך לא חמורים מספיק כדי לגרור תגובה נרחבת מצד ישראל (למעט הרחבת וצימצום מרחב הדיג העזתי).

פרויקט המנהור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מנהרות הברחה ברצועת עזה, מנהרות לחימה ברצועת עזה

הנשק האסטרטגי החשוב ביותר של הגדודים הוא מנהרות הלחימה וההברחה משלושה סוגים שונים[146]:

בסה"כ קיימות ברצועת עזה כ-5,000 מנהרות המשמשות לפיקוד, בקרה, תנועה ואספקה[147]. בעבר החזיק הארגון במספר מנהרות על ציר פילדלפי, אשר נהרסו ברובן על ידי צבא מצרים[148].

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוהג לשתף פעולה עם עוד שמונה ארגונים ברצועת עזה[149]. לעיתים מתאם איתם את הירי לעבר ישראל ולעיתים מקבל או כופה עליהם להשתתף בהפסקות אש:

כמו כן משתף הארגון פעולה עם ארגונים אחים בטריטוריות אחרות: חזבאללה בלבנון, גדודי חללי אל-אקצא ברשות הפלסטינית, וארגון מג'לס שורא אל-מוג'אהדין פי אכנאף בית אל-מקדס בסיני.

פעילים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילים שנהרגו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרה כארגון טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל וארצות הברית הן הלשכה המדינית והן הזרוע הצבאית של חמאס מוגדרים כארגון טרור. בדצמבר 2014 הוצא מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי[177]. ימים ספורים לאחר מכן הוכרז הארגון כארגון טרור על ידי בית המשפט המצרי[178].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדודי עז א-דין אל-קסאם בוויקישיתוף

ד"ר מיכאל מילשטיין, מהי הנחבה, הכוח המיוחד של חמאס?, אתר מערכות, 2023

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לפי תרגום הקוראן של אורי רובין, 2005, עמ' 145
  2. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
  3. ^ Council Decision of 21 December 2005 implementing Article 2(3) of Regulation (EC) No 2580/2001 on specific restrictive measures directed against certain persons and entities with a view to combating terrorism and repealing Decision 2005/848/EC (באנגלית), נבדק ב-2024-06-01
  4. ^ שירות הביטחון האוסטרלי, al-Qassam Brigades: Details of the organisation, ממשלת אוסטרליה, ‏22.8.2021
  5. ^ Lists associated with Resolution 1373, New Zealand Police (באנגלית)
  6. ^ La branche armée du Hamas palestinien déclarée "terroriste" en Egypte, rts.ch, ‏2015-01-31 (בצרפתית)
  7. ^ Proscribed terrorist groups or organisations, GOV.UK (באנגלית)
  8. ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית, Foreign Terrorist Organizations, ממשלת ארצות הברית, ‏20.5.2021
  9. ^ Al-Qassam Brigades :: Jihad Intel, jihadintel.meforum.org
  10. ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית, Executive Order 13224, ממשלת ארצות הברית, ‏20.5.2021
  11. ^ ההסבר באתר החמאס הרשמי
  12. ^ من نحن, האתר של גדודי אל-קסאם
  13. ^ יואב זיתון, סיכום 2018: אלף שיגורים מעזה, 16 הרוגים בפיגועים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
  14. ^ צה"ל תוקף מטרות בעזה: "מנסים לפגוע במנהרות חמאס ובמפקדים", באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  15. ^ רועי נחמיאס, מוחמד דף מציג: "האקדמיה הצבאית של חמאס", באתר ynet, 3 ביולי 2006
  16. ^ nrg מעריב, 'מההתנתקות גדל חמאס ל-20 אלף חמושים', באתר nrg‏, 10 באפריל 2008
  17. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
  18. ^ 1 2 30,000 לוחמים, אלפי רקטות ורחפנים מתאבדים: יכולות חמאס, באתר www.inss.org.il
  19. ^ Christian Chesnot, Michel Goya : "Militairement, le Hamas monte en gamme depuis 2010", France Culture, ‏2021-05-18 (בצרפתית)
  20. ^ Nziv, כמה פעילי טרור נותרו בעזה בהשוואה לכמות ערב טבח ה-7.10, על רקע פרסום דו"צ. דעה, באתר Nziv.net, ‏2024-07-18
  21. ^ Samia Nakhoul, How Hamas secretly built a 'mini-army' to fight Israel, Reuters, ‏16.102023
  22. ^ 1 2 3 4 מרכז המידע למודיעין וטרור, Hamas’s military buildup in the Gaza Strip, ‏8.4.2007
  23. ^ 1 2 מרכז המידע למודיעין וטרור, התנהלות חמאס ואופיו של הטרור מרצועת עזה, ‏מרץ 2010
  24. ^ ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏ינואר 2018
  25. ^ חיל האוויר, חיל האוויר חיסל שורה של בכירים בארגון הטרור חמאס, באתר Twitter, ‏5.12.23
  26. ^ דובר צהל, דובר צהל עושה לכם סדר - איך נראת הלחימה בשטח>>, באתר www.instagram.com
  27. ^ 1 2 זו הפגיעה שהשפיעה על תפקוד חמאס, באתר צה"ל, 13 בנובמבר 2023
  28. ^ ספיר ליפקין, ‏החיסול שהסעיר את עזה: ההלוויה ההמונית של בכיר חמאס - ותיעודי הזוועה, באתר ‏מאקו‏, 25 ביוני 2023
  29. ^ שי לוי, ‏מי יהיה הבא בתור? רשימת המבוקשים של צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2018
  30. ^ 1 2 3 ספיר ליפקין, ‏מפקדי חמאס ובכירי הארגון שחוסלו ב"חרבות ברזל", באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2023
  31. ^ דובר צה"ל, בין בתי המפקדים שהותקפו נמנים ביתו של נסים אבו עג'ונה, מפקד גדוד בית לאהיא, באתר טוויטר, ‏17.5.2021
  32. ^ 1 2 עלי ואקד, שלושה פעילי חמאס נהרגו בתקיפת חיה"א ברצועה, באתר ynet, 12 ביוני 2008
  33. ^ עוזי ברוך, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד בית חאנון של חמאס במרחב תת קרקעי בג'באליה, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2024
  34. ^ חיל האוויר, חוסלו שורה של בכירים בחטמ"ר עזה של חמאס, באתר Twitter, ‏5.12.23
  35. ^ Instagram, www.instagram.com
  36. ^ שחר קליימן, היעד הבא: נחשף תיעוד חדש של מח"ט העיר עזה בחמאס, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2023
  37. ^ 1 2 אליאור לוי, על הכוונת של צה"ל: "אנשי הצללים" בהנהגת חמאס נחשפים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בדצמבר 2023
  38. ^ מבצע "שומר החומות" - הודעות שיצאו לעיתונות, באתר השב"כ, ‏21.5.2021
  39. ^ יואב זיתון, התקיפה המשמעותית ביותר: חוסלו מקורבים למוחמד דף | זו הרשימה, באתר ynet, 12 במאי 2021
  40. ^ 1 2 3 אלה בכירי "פורום המטה הכללי" של חמאס שחוסלו במבצע המיוחד, באתר צה"ל, 12 במאי 2021
  41. ^ לילך שובל, פיקד על מתווי הפשיטה באוקטובר: כך חוסל מפקד גדוד שאטי של חמאס, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
  42. ^ רועי רובינשטיין, יואב זיתון, חוסל מג"ד שג'אעיה, שהיה אחראי לאסון הנגמ"ש ב"צוק איתן" | תיעוד התקיפה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
  43. ^ יואב זיתון, אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה | תמונת מצב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2023
  44. ^ חוסל מפקד גדוד צברא תל אלהוא בחמאס, מוצטפא דלול, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
  45. ^ לוחמי גולני בהיתקלות עם מחבלים. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 18 בנובמבר 2023
  46. ^ 1 2 דובר צה"ל בעברית, צה"ל ממשיך לפרק את חטיבת עזה. מתוך 7 מפקדים בכירים, 4 חוסלו. נותרו 3 מפקדים בשרשרת הפיקוד: מפקד החטיבה ושני מפקדי גדודים, באתר טוויטר, ‏21.12.2023
  47. ^ מבצע "שומר החומות" - סיכום 16.05, באתר צה"ל, 15 במאי 2021
  48. ^ אליאור לוי, סערת חיסול בכיר חמאס: נחשד כהומו והוצא להורג, באתר ynet, 2 במרץ 2016
  49. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ וג'קי חורי, מסמכים מעזה חושפים פרטים על הוצאתו להורג של מפקד בחמאס בטענה שהיה הומו, באתר הארץ, 3 באפריל 2024
  50. ^ צבא ההגנה לישראל, עולה כי בתקיפה במרחב בית הספר "חסן סלאמה" חוסל המחבל ג'בר עזיז, אשר שימש כמפקד גדוד אלפרקאן, באתר טוויטר, ‏5.8.2024
  51. ^ מבצע צוק איתן - יומן מלחמה, באתר ערוץ 7, ‏21.7.2014
  52. ^ חמאס Archives - Page 41 of 72, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏2014-08-06
  53. ^ ספיר ליפקין, ‏אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 18 בדצמבר 2023
  54. ^ צה"ל בהכוונה מודיעינית מדויקת של שב"כ ואמ"ן, חיסלו את מפקד גדוד דרג' תפאח של ארגון הטרור חמאס, ראפת עבאס, באתר טוויטר, ‏26.10.2023
  55. ^ עינב חלבי, חוסל מפקד מה"טופ 5" בצבא חמאס, דיווח: אחיו של הנייה נהרג, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  56. ^ 1 2 צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 11 במרץ 2024
  57. ^ חיל האוויר הישראלי, חיל-האוויר חיסל במהלך הלילה את המחבל ואיל עספה, מפקד גדוד דיר אל-בלח של ארגון הטרור חמאס בחטיבת מחנות המרכז, בהכוונת שב"כ ואמ"ן., באתר טוויטר, ‏6.11.2023
  58. ^ חיסולים וחקירות, באתר צה"ל
  59. ^ לילך שובל, "הם פוגשים ברגעים אלה את עוצמת צה"ל": לאחר סג'עייה - אוגדה 36 מסתערת על מחנות המרכז, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2023
  60. ^ לילך שובל, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד נוציראת וסגנו שהשתתפו במתקפה על בארי ויישובי העוטף, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2024
  61. ^ צהל מאשר רשמית: מחט חאן יונס חוסל בתקיפה אמש | חמל, באתר hamal.co.il
  62. ^ אליאור לוי, הנסיעה, השיחה של סא"ל מ', הקנייה במכולת והחילוץ | תיעוד הפעולה שהסתבכה בעזה, באתר ynet, 12 בינואר 2019
  63. ^ אמיר בוחבוט‏, המפקד ירה על מחבלים - ופגע בסא"ל מ': הכשלים בחאן יונס נחשפים, באתר וואלה, 7 ביולי 2019
  64. ^ אליאור לוי, מתן צורי, יואב זיתון ואיתמר אייכנר, כוח מיוחד חדר לעזה ונחשף; בחילופי האש נהרגו קצין צה"ל ו-7 אנשי חמאס, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
  65. ^ צבא ההגנה לישראל, צה"ל ושב"כ חיסלו הלילה את מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב חאן יונס בארגון הטרור חמאס., באתר טוויטר, ‏27.10.2023
  66. ^ Hamas Elimination Tracker, gazasmostwanted.com
  67. ^ הישג נוסף: חוסל מפקד גדוד גזרת צפון של חאן יונס, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2023
  68. ^ 1 2 שחר קליימן, בניו מחבלי נוח'בה שנהרגו, הוא ניצל מניסיונות חיסול: זה מח"ט רפיח שהיה היעד לתקיפות בעיר, באתר ישראל היום, 12 במאי 2024
  69. ^ ספיר ליפקין, ‏ארבעה גדודים ואלפי מחבלים: מבט אל תוך חטיבת רפיח, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2024
  70. ^ אליאור לוי, רשימת החיסול של צה"ל: אלו ה"אסים" של חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בנובמבר 2023
  71. ^ לוחמי 401 השמידו את מוצב האימונים של גדוד תל סולטאן, באתר צה"ל, 23 ביוני 2024
  72. ^ יואב זיתון, צה"ל הודיע בספטמבר על מותו של המאבטח של סינוואר - שחוסל רק היום, באתר ynet, 18 באוקטובר 2024
  73. ^ 1 2 3 4 ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2018, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  74. ^ יואב זיתון, "הפתעה ועוצמה רבה". תוכנית צה"ל למלחמה הבאה בעזה, באתר ynet, 14 באפריל 2016
  75. ^ אמיר בוחבוט‏, מה סיפר מפקד החוליה בקומנדו של חמאס, באתר וואלה, 31 ביולי 2014.
  76. ^ עמית סגל ניר דבורי, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  77. ^ צה"ל: 1,500 גופות של מחבלים אותרו בעוטף עזה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  78. ^ לילך שובל, תיעוד: כך חוסל אחד המפקדים שהובילו את מתקפת הטרור על ישראל, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023.
  79. ^ ניר דבורי, ‏האיום של חמאס מתחת למים - והמענה, באתר ‏מאקו‏, 28 במאי 2018
  80. ^ גילי כהן, תיעוד מסווג של צה"ל מתקרית חדירת המחבלים לזיקים דלף, אתר פלסטיני העלה אותו לרשת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2014
  81. ^ 1 2 יואב זיתון, קומנדו חמאס מתעצם; היעד: אשקלון ואשדוד, באתר ynet, 20 באוגוסט 2015
  82. ^ יואב זיתון, כך נראה מעגן הקומנדו שבנה חמאס מכספי האו"ם, באתר ynet, 10 באוגוסט 2016
  83. ^ אמיר בוחבוט‏, אבירי חמאס: הצצה ליחידת הקומנדו הימי בעזה שמדאיגה את צה"ל, באתר וואלה, 11 בספטמבר 2018
  84. ^ איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, צוללות אוטונומיות, וניסיונות לפגוע באסדת גז: האיום הימי של חמאס נחשף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2021
  85. ^ 1 2 יואב זיתון, צפו: המזל"ט של חמאס שיכול להגיע עד לת"א, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
  86. ^ ניר דבורי, ‏הזמנות באינטרנט והברחות - וידע מאיראן ומסוריה: כך מקים חמאס "מערך אווירי", באתר ‏מאקו‏, 6 באפריל 2023
  87. ^ יואב זיתון, המזל"טים המתאבדים של חמאס, באתר ynet, 10 ביולי 2014
  88. ^ חקירתו של פעיל חמאס צבאי שהתאמן במלזיה לביצוע פיגוע חדירה באמצעות מצנחי רחיפה, באתר שירות הביטחון הכללי, ‏29 ביולי 2014
  89. ^ 1 2 יואב זיתון, העומד בראש חוסל, וגם שלושת מחליפיו: צה"ל חושף את הפגיעה במערך האווירי של חמאס, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  90. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, הכווין מחבלים על מצנחי רחיפה ב-7 באוקטובר: חוסל ראש המערך האווירי של חמאס, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  91. ^ אמיר בוחבוט‏, עם רוח גבית מאיראן ומסוריה: כך ייסד חמאס את מערך המל"טים, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2016
  92. ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2014
  93. ^ יואב זיתון, מזל"ט מעזה חדר והתרסק בשטח ישראל, באתר ynet, 25 ביוני 2015
  94. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חיל האוויר יירט בהצלחה מזל"ט של חמאס, באתר ynet, 20 בספטמבר 2016
  95. ^ רועי קייס, בנה מל"טים לחמאס וחיזבאללה: צפו במומחה הטיסה שחוסל בפעולה שמיוחסת למוסד, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
  96. ^ 1 2 3 4 חוסלו ראשי מערך הייצור הרקטי של חמאס בעזה | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
  97. ^ גלעד כהו, אז מי זה ג’מאל א-זבדה?, באתר אבו עלי אקספרס, ‏24.5.2021
  98. ^ יואב זיתון, בתקיפה של מטוס קרב: חוסל ראש מחלקת התעשיות והאמל"ח של חמאס, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
  99. ^ Translation with Rania & Allam (2020-09-20), רב הנסתר על הגלוי - הנשק של חמאס - תוכנית השלום של טראמפ (سلاح حماس - صفقة ترامب), נבדק ב-2024-11-08
  100. ^ שי לוי, ‏מחבלים מלכדו פצצת נפל של חיל האוויר ופצעו קל שני לוחמים: "בנס לא נהרגו", באתר ‏מאקו‏, 9 באוקטובר 2024
  101. ^ ניר דבורי, ‏16 טונות של חומר נפץ במתקן אסטרטגי של חמאס: פרטים חדשים על התקיפה החריגה ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 17 ביולי 2022
  102. ^ 12 מנהרות מסיני, ונשק שהגיע גם מישראל: כך התעצם צבא הטרור של חמאס, באתר ynet, 28 בינואר 2024
  103. ^ נועם אמיר, ‏סוכלה הברחת 4 טונות של חומר כימי המשמש לייצור רקטות ארוכות טווח, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2016
  104. ^ 12 מנהרות מסיני, ונשק שהגיע גם מישראל: כך התעצם צבא הטרור של חמאס, באתר ynet, 28 בינואר 2024
  105. ^ אליאור לוי, חמאס משקם מנהרות תקיפה: 'המלט מישראל', באתר ynet, 19 בדצמבר 2014
  106. ^ נתפסו שישה טון וחצי של אשלגן שנועד להכנת חומרי נפץ, באתר ynet, 29 בדצמבר 2007
  107. ^ שב"כ, גזר דין חמור למבריח אשלגן לרצועת עזה, ‏18.6.2009
  108. ^ אתר למנויים בלבד סוכל ניסיון הברחה של 16 טונות חומר לייצור רקטות מטורקיה לרצועת עזה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2023
  109. ^ מתן צורי, גד ליאור, 16 טונות של חומר לייצור רקטות שיועד לעזה נתפסו בנמל אשדוד, באתר ynet, 14 בספטמבר 2023
  110. ^ יוחאי עפר, סוכלה הברחת צינורות מיוחדים לייצור מרגמות לעזה, באתר מקור ראשון, ‏26.5.2016
  111. ^ דורון פסקין, ייצור הטילים בעזה: הידע מאיראן, המימון מקטאר, המטרה: ת"א, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2014
  112. ^ אבי יששכרוף‏, הציוד לרקטות ולמנהרות חמאס מגיע בכלל מישראל, באתר וואלה, 18 ביולי 2015
  113. ^ יואב זיתון, תיעוד: חיל הים פוצץ סירת חמאס שהבריחה אמל"ח מסיני לרצועת עזה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2016
  114. ^ יואב זיתון, תיעוד: סיכול ניסיון הברחת חומרים לייצור טילים לחמאס, באתר ynet, 7 ביוני 2019
  115. ^ אמיר בוחבוט‏, תיעוד: סיכול הברחת אמצעי לחימה של חמאס בעזה, באתר וואלה, 12 בפברואר 2015
  116. ^ טל לב רם, ‏חמאס הגביר את מאמצי ההברחה של אמצעי לחימה וחומרי נפץ מהים לעזה, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2020
  117. ^ ירון אברהם ניר דבורי, ‏שב"כ: אלה בכירי החמאס שחוסלו במבצע המורכב בעזה, באתר ‏מאקו‏, 12 במאי 2021
  118. ^ דובר צה"ל: רוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 02:41)
  119. ^ מעומק מפעל הטילים של חמאס: כתבנו במחרטת הענק שחשפו לוחמי גולני ושריון ברצועה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:58)
  120. ^ שי לוי, ‏מטעני נפץ ומנועים לרקטות: צה"ל פשט על מחרטה לייצור נשק של חמאס, באתר ‏מאקו‏, 29 בפברואר 2024
  121. ^ 1 2 מחצית מהנהגת הזרוע הצבאית של חמאס חוסלה וכ-14,000 מחבלים נפגעו, באתר צה"ל, 16 ביולי 2024
  122. ^ חוסל בכיר חמאס, ראא'ד ת'אאבת, ששימש ראש מערך הייצור של הארגון, באתר ישראל היום, ‏28.3.2024
  123. ^ אלעזר בן לולו, ראש מערך ייצור הרקטות ברצועה נהרג בתקיפת חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, ‏09.11.2006
  124. ^ 1 2 3 4 איתי אילנאי, בתוך המודיעין של חמאס: איך ידעו עלינו כל כך הרבה בדרך ל-7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2024
  125. ^ סוכן משולש: פודקאסט על מודיעין וריגול: המודיעין של חמאס: פרק אורח עם נתנאל פלמר on Apple Podcasts, באתר Apple Podcasts (באנגלית בריטית)
  126. ^ צה"ל ושב"כ: חוסל ראש מערך התצפיות בחמאס, שלקח חלק בתכנון הטבח ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
  127. ^ 1 2 سلاح السايبر : كتائب الشهيد عز الدين القسام, האתר הרשמי של גדודי אל-קסאם, ‏2021
  128. ^ במשך חודשים: חמאס פרץ לטלפונים של מאות חיילים וקצינים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:56)
  129. ^ איתי אילנאי, חשיפה: חמאס פרץ לעשרות מצלמות ביישובי העוטף לפני 7.10, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
  130. ^ יניב הלפרין, ‏ישראל חיסלה את ראש מערך הסייבר של החמאס, באתר "אנשים ומחשבים", 12 במאי 2021
  131. ^ גלעד מורג ויואב זיתון, אישום: חמאס גייס שני סוכנים ישראלים מתל אביב ומלוד, באתר ynet, 27 בינואר 2020
  132. ^ צה"ל פגע בבכירים במערך המודיעין של חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במאי 2021
  133. ^ צבא הגנה לישראל, לפני זמן קצר, הותקפו בתיהם של מח"ט העיר עזה, באסם עיסא, מח"ט חאן יונס ראפע סאלמה וראש מערך המודיעין הצבאי של חמאס מוחמד יאזורי, אשר שימשו כתשתיות טרור, באתר טוויטר, ‏12.5.2021
  134. ^ טל לב רם, ‏מקורב לסינוואר ומוחמד דף: זה בכיר החמאס שחוסל בתקיפת צה"ל, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
  135. ^ יואב זיתון, חוסל סגן ראש המודיעין של חמאס, שתכנן את הטבח עם סינוואר | תיעוד ההפצצה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
  136. ^ חיסול משמעותי ברפיח: יאסין רביע ראש מטה הגדה ובכיר נוסף נהרגו בתקיפה, באתר JDN‏
  137. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Melanie Swan, ‏Hamas ‘using massive stockpile of Chinese weaponry’ in Gaza, The Telegraph, 5 January 2024
  138. ^ פרש צבא וביטחון - זיהוי מקלע גרמני
  139. ^ יואב זיתון, מסוריה לסיני - ומשם לעזה: המסלול של חלק מהאמל"ח ששימש בפלישת חמאס, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
  140. ^ 1 2 בנואה פוקו וסונה אנגל רסמוסן, ‏טילים מצפון קוריאה, מרוסיה ומאיראן: ניתוח הנשק של חמאס, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
  141. ^ יואב זיתון, גלנט: "חטיבת חאן יונס הוכרעה, חמאס מחפש מחליף לסינוואר", באתר ynet, 18 בפברואר 2024
  142. ^ לילך שובל, במערכת הביטחון מעריכים: לחמאס נשארו מאות רקטות בלבד, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024
  143. ^ עשרות סוחבים > חמאס מפרסם תיעוד ממערך רקטות ה-M90 | המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר hm-news.co.il, ‏2024-01-01
  144. ^ אליאור לוי, על שם מח"ט רפיח שחוסל בצוק איתן: זו הרקטה החדשה שנורתה לאזור ירושלים, באתר ynet, 11 במאי 2021
  145. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, סיון חילאי, רן בוקר, ירון דרוקמן, מאיר אוחיון, באמצע היום: עשרות רקטות ליישובי המרכז, חלקן יורטו; רקטה בשטח פתוח בערבה, באתר ynet, 13 במאי 2021
  146. ^ Gaza Underground Infrastructure Photos באתר cryptome
  147. ^ אתר למנויים בלבד אשר שכטר, איך נהפכו המנהרות לעורק הכלכלי הראשי בעזה, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2014
  148. ^ רועי קייס, מצרים מטביעה את מנהרות חמאס, באתר ynet, 18 בספטמבר 2015
  149. ^ האלמנט החסר: חמאס לא לבד בעזה באתר מידה
  150. ^ החמאס מול הג'יהאדיסטים באתר ממרי
  151. ^ רועי קייס, ישראל חשפה את דובר הזרוע הצבאית?, באתר ynet, 25 ביולי 2014
  152. ^ ישראל חיסלה את המבוקש מס\' 1 מהחמאס מחמוד אבו הנוד - 25/11/01, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001
  153. ^ כתבי ynet, סלאח שחאדה חוסל עם 15 אזרחים נוספים, באתר ynet, 23 ביולי 2002
  154. ^ מאת עמוס הראל, צה"ל הרג את ראש הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, באתר הארץ, 1 ביולי 2002
  155. ^ דו-חיים: חיל הים יוצא מהמים, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2014
  156. ^ פליקס פריש ועלי ואקד, החמאס ספג מכה אנושה: שניים מבכיריו נהרגו, באתר ynet, 18 במרץ 2003
  157. ^ יהונתן ליס,עמוס הראל,ארנון רגולר, כוח ימ"מ הרג אמש את בכיר החמאס, עבדאללה קוואסמה בחברון, באתר הארץ, 21 ביוני 2003
  158. ^ פליקס פריש ועלי ואקד, חברון: נהרג בכיר החמאס שהתבצר בבניין, באתר ynet, 22 בספטמבר 2003
  159. ^ פליקס פריש ועלי ואקד, לוחם השייטת נהרג בפעולת צה"ל בשכם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2003
  160. ^ אמיר בוחבוט, ראש המערך הרקטי של חמאס נפגע בתקיפה, באתר מקור ראשון, ‏6.1.2009
  161. ^ איתמר ב"ז, בובות גרב, באתר העין השביעית, 11 ביולי 2014
  162. ^ יואב זיתון, רועי קייס ואליאור לוי, צה"ל טען "חיסלנו בכיר בחמאס" - וחזר בו; כלי רכב נפגעו מרקטה בשדרות, באתר ynet, 10 ביולי 2014
  163. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, גופות בכירי חמאס הוצאו ממנהרה: צה"ל ביצע חיסול תת-קרקעי ראשון, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2023
  164. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, 4 נהרגו בפיצוץ בעזה, בהם בכירי חמאס ותינוקת, באתר ynet, 12 ביוני 2008
  165. ^ מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2012
  166. ^ חנן גרינברג, צה"ל: חוסל מפקד מערך הרקטות בעיר עזה, באתר ynet, 10 בינואר 2009
  167. ^ מערכת תכניות קשת, ‏דקה אחר דקה: כך חוסל מחמוד אל-מבחוח, באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2015
  168. ^ שני בכירי חמאס חוסלו בתקיפת חיל האוויר ברצועה, באתר וואלה, 16 בנובמבר 2012
  169. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, צה"ל חיסל 3 בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, בהם את מפקד חטיפת שליט, באתר ynet, 21 באוגוסט 2014
  170. ^ דורון פסקין, חוסל: האיש שעמד בראש קן הצרעות של רפיח, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2014
  171. ^ אקטיבסטילס, הצבא התנקש באיש חמאס מוחמד אל-ע'ול. אשה ושלושה ילדים נוספים נהרגו בעזה, באתר "שיחה מקומית", 24 באוגוסט 2014
  172. ^ אליאור לוי, 4 יריות לראש, עם משתיק קול: כך חוסל בכיר חמאס, באתר ynet, 25 במרץ 2017
  173. ^ אתר למנויים בלבד פזית רבינא, ‏אין בראכה: קצין חמאס שחוסל בחאן יונס, בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2018
  174. ^ חוסלו אחראי מערך הנ"ט וראש המודיעין של חמאס, באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
  175. ^ יואב זיתון, צה"ל: חוסל מחבל מ"העשירייה הראשונה" בחמאס, הושמדה מנהרת ענק, באתר ynet, 28 במרץ 2024
  176. ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
  177. ^ רויטרס ואיתמר אייכנר, אירופה הוציאה את חמאס מהרשימה השחורה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
  178. ^ רועי קייס ואליאור לוי, בית המשפט במצרים: חמאס הוא ארגון טרור, באתר ynet, 28 בפברואר 2015
חמאסחמאס חמאס
מחלקות הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם
היסטוריה אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס
קרבות ומלחמות האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל • מלחמת חרבות ברזל
פיגועים רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגוע בקו 5 • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • הפיגוע בדולפינריום • הפיגוע במסעדת סבארו • הפיגוע במלון פארק • הפיגוע במסעדת מצה • רצח שלושת הנערים
מנהיגים אחמד יאסין • יחיא עיאש • אחמד ג'עברי • עבד אל-עזיז א-רנתיסי • ח'אלד משעל • יחיא סינוואר • אסמאעיל הנייה
תקשורת, תעמולה וחינוך ערוץ אל-אקצא • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים • חלוצי המחר • מערך ההסברה של החמאס • סוכנות הידיעות שהאב • מרכז המידע הפלסטיני
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גדודי_עז_א-דין_אל-קסאם&oldid=39950719"