קרל נטר

קרל נטר
Charles Netter

קארל נטר או שארל נטר
קארל נטר או שארל נטר
לידה	14 בספטמבר 1826 י"ב באלול תקפ"ו שטרסבורג, צרפת
פטירה	2 באוקטובר 1882 (בגיל 56) י"ט בתשרי תרמ"ג מקווה ישראל, האימפריה העות'מאנית
מדינה	צרפת
מקום קבורה	מקוה ישראל ישראל
מקום מגורים	אלזאס, היישוב הישן
כינויים נוספים	Charles Netter
פעילות בולטת	תמיכה ושיקום בקרב מתיישבי ארץ ישראל
ידוע בשל	הנחת יסוד לחינוך החקלאי בארץ ישראל והקמת יישוב חקלאי בר קבע, מקוה ישראל, היישוב הראשון בתנועת ההתיישבות של הדורות האחרונים, בין מקימי כל ישראל חברים
תקופת הפעילות	1860–1882 (כ־22 שנים)
מקצוע	פילנתרופ, מנהל בית ספר
תפקיד	מנהל בית הספר החקלאי
השקפה דתית	השכלה מקיפה ורחבה

קַרְל (יעקב קאפל) נֶטֶר (נכתב גם נעטער או נעטטער; בצרפתית: Charles Netter, שַׁארל נטר; 14 בספטמבר 1826, י"ב באלול ה'תקפ"ו – 2 באוקטובר 1882, י"ט בתשרי ה'תרמ"ג) היה פילנתרופ יהודי־צרפתי, ממקימי כל ישראל חברים (כי"ח; אליאנס) ומייסד מקוה ישראל, בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל.

ביוגרפיה

קרל נטר נולד בי"ב באלול ה'תקפ"ו (14 בספטמבר 1826) בעיר שטרסבורג באלזאס, צרפת להוריו מוייסי (משה) נטר (1787–1880) ומארי לבית וורמסר (1793–1839), בנוסף אליו נולדה בת בשם פרנסואז ובן בשם ליאון. אביו היה נצר למשפחת רבנים ואיש משכיל, אשר התעניין גם ב"חכמות חיצוניות".

נטר למד בבית-המדרש למורים בבלפור (Belfort) ולאחר סיום לימודיו החל לעסוק במסחר, התגורר בפריז והיו לו עסקים שונים בכמה ערים בצרפת בלונדון ובמוסקבה. נטר הפך לאדם אמיד, והרבה לעסוק גם בענייני ציבור של קהילות יהודיות שונות. הוא יסד בית-ספר למלאכה לילדי ישראל, השתתף בייסודה של חברה להגנה על פועלים ובניית בית מחסה לאמנים עניים.

הקמת "כל ישראל חברים"

במאי 1860, בעקבות עלילת הדם בדמשק, חטיפתו של הילד היהודי אדגרדו מורטרה, ותופעות אנטישמיות ברחבי צרפת, החליטו מספר יהודים משכילים ואמידים בעלי השפעה, וביניהם קרל נטר, להקים את ארגון "כל ישראל חברים" A.I.U – "אליאנס" כדי להגן על היהודים שסובלים בגלל יהדותם, לסייע בחינוך מערבי – מודרני ברוח הערכים הצרפתיים: חרות, שוויון ואחווה וכן כדי לקדם חינוך מקצועי ליהודים.

נטר מוּנה למזכיר הארגון, ביתו שימש לאספות ראשונות של הוועד והוא היה הרוח החיה בפעולות החברה.

הארגון קיבל פניות רבות לעזרה ונטר נסע ונפגש עם ראשי הקהילות ברומניה, סרביה ובולגריה וכן נסע והשתתף בוועידות בין-לאומיות שהתקיימו במדריד, ברלין וקושטא כדי להשפיע ולהיטיב את מצב היהודים.

נטר הביע בפני ועד אליאנס את רצונו לנסוע לארץ ישראל כדי להתרשם ממצב היישוב היהודי ולבחון את התנאים הכלכליים והחקלאיים והאם ניתן ליישב שם את יהודי פרס, מרוקו ועוד שסבלו מרדיפות. ב-3 דצמבר 1866 הוועד נענה להצעתו והחליט כי "נחוץ ומועיל למצוא תרופה לעניותם של יהודי ארץ־ישראל על־ידי חקלאות, ומן הצורך לייסד בתי־ספר בירושלים וביתר ערי ארץ־ישראל".

הביקור הראשון בארץ-ישראל

ביולי 1868 הגיע קרל נטר לראשונה לארץ ישראל. הוא שהה בארץ כחודשיים, ביקר ושוחח עם יהודים שגרו ביישוב הישן (ירושלים, יפו, חברון, צפת וטבריה), האזין למצוקתם ולמשאלותיהם, בדק את מקורות פרנסתם, ביקר במוסדות החינוך והתעניין בשגרת חייהם. בדו"ח שכתב נטר ל"כל ישראל חברים", הוא ציין כי יהודים רבים מאסו בחיי בטלה ורבים מבקשים לפתח את החקלאות ואת עבודת האדמה בארץ-ישראל. לצד זה הוא ציין בדו"ח את הקשיים רבים שבהם נתקלים עובדי האדמה, בעיקר עקב חוסר אמצעים והיעדר תמיכה מן החוץ, בדומה לכספי החלוקה שקיבלו אנשי היישוב הישן. בסיכומו של הדו"ח כתב נטר, כי רק על ידי עבודת אדמה ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ-ישראל והציע להקים מוסד לחינוך הדור הצעיר לעבודת אדמה ולחקלאות.

בינואר 1869 פרס נטר את תוכניתו בפני הוועד ובין היתר אמר: "הנני נותן לפניכם תוכנית של המוסד אשר בו תוכלו לחנך את הדור הבא ולהרגילו לעבודת אדמה. על ידו תכינו מקום מקלט לאחינו, אשר היום או מחר יהיו פליטי שנאת הגויים. על ידו תרכשו לאט לאט את הארץ הקדושה אשר עיני כל בני ישראל, הן מהדור הישן והן מהדור החדש, צופיות אליה תמיד… ואתם, רבותי, אל יעלה מורא בלבבכם לאמור: איך נוכל לעשות את הדבר הגדול הזה? כי אם רק תשמיעו קול שופר גדול לאחינו המפוזרים בארצות העולם ונוכחתם, כי המחר יפתור לנו את חלומותינו של היום"

על פי המלצת נטר הוחלט להקים "בית לימוד לעבודת האדמה של חברת 'כל ישראל חברים'" ליד יפו והוקצה תקציב של מאה אלף פרנק להקמה ותחזוקת בית הספר בשלוש השנים הראשונות.

הקמתו וניהולו של בית-הספר החקלאי מקוה ישראל

נטר נסע לפריז ונפגש עם ציר האימפריה העות'מאנית שם כדי שימליץ על הקמתו של בית הספר החקלאי. הוא הדגיש שבית-הספר יהיה תחת חסותו של הסולטאן ופיתוח החקלאות, ישרת את כל תושבי הארץ, בני כל הדתות. הציר המליץ כבקשתו וב-8 דצמבר 1869 נטר נסע לקושטא ואף ניתן לו לנאום בפני מועצת הממשלה. נטר הצליח לשכנע את הצירים להקים את בית הספר על שטחי אדמה ליד יפו – חלק בחינם וחלק בחכירה, ביטול המיסים בעשור הראשון וכן ביטול המכס על ציוד חקלאי שיגיע מחו"ל.

בשנת 1870 הגיע קרל נטר לארץ כדי לתכנן ולפקח על הקמת בית הספר ועד להשלמת מבני המגורים הוא וצוותו התגוררו במערה שנחצבה בסלע כורכר, סמוך ליפו.

נטר, דאג להדגיש את הקשר של בית הספר בארץ ישראל – לתנ"ך וקרא לגבעות שבשטח, בשמות תנ"כיים: רמת אברהם, רמת יעקב, עמק שרה וכדומה. על אף השם שעליו הוחלט בפריז, נקרא שמו בישראל מקוה ישראל על פי הכתוב בספר ירמיהו (י"ז, י"ג): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה'", וכן בספר ירמיהו (י"ד, ח'), מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן.

בניגוד לתחזיתו של נטר, ההתחלה הייתה קשה מהסיבות הבאות:

1. הרעיון של בית-ספר חקלאי היה חדשני בארץ ונתקל בחשדנות.
2. השכנים הערבים, חששו מתחרות, התנכלו למקום וחיבלו, או גנבו ציוד חקלאי.
3. היה קושי לגייס מורים לחקלאות בארץ-ישראל ובגולה.
4. מעמד החקלאים בארץ היה נחות, כנגזרת מהרמה הנמוכה של החקלאות בארץ.
5. יהודי "הישוב הישן" חששו שהתמיכה בבית הספר החדש תהיה על חשבון כספי "החלוקה" והכריזו חרם על בית הספר בטענה שמקום יהיה חילוני.

נטר לא התייאש. הוא החל לפעול בין בני העדה הספרדית, שהיו פחות שמרנים ופתוחים לרעיונותיו והבטיח שבנוסף לחקלאות התלמידים ילמדו גם מקצועות מסורתיים, כגון סנדלרות, חייטות ונגרות. בבית הספר ניטעו 25 אלף גפנים, אלפי עצים שונים, גודלו תפוחי אדמה ועוד.

אף שהיה עסוק בניהול בית הספר, נטר לא הזניח את הטיפול המסור בתלמידיו וראה את בית הספר ואת התלמידים כבני משפחתו.

בתגובה לבקורת על מפעלו, ענה: "... התוצאה המטריאלית מפעולתנו והשתדלותנו היא, כי התאחזנו בארץ במקום טוב לבריאות, בשערי יפו, בדרך הגדול העולה ירושלימה, במקום רחב ידיים ואדמה שמנה, הטובה לתבואת שדה ולטעת בה אילנות, וחלק אחד ממנה כבר נטוע בעץ עושה פרי וגפנים, ו[המקום] מעוטר בבנינים רבים ונאים ובארות מים ודרכים טובים ומתוקנים... והתוצאה המוסרית ממעשה ידינו להתפאר היא, כי איזה צעירים מבני עמנו אשר תעודתם [יעודם] הייתה מלידה להיות מבקשי נדבות, עשינוּם לעושי מלאכה ועבודה, ותשוקה גדולה הבאנו בלב מספר גדול מצעירי אחינו בארץ־ישראל לעבודה ומלאכה והנה הם מבקשים כי נספחם אל נחלתנו ליהנות מטובה, וכעת אחינו כולם אשר בארץ הקודש הכירו לדעת את הטוב הצפון בפעולתנו..."

קרל נטר ו"הבונים החופשיים"

קרל נטר היה מבין החברים והמייסדים של לשכת הבונים החופשיים הראשונה שקמה בארץ ישראל בראשותו של רוב מוריס. הוא גם מבין החותמים על הבקשה להקמתה. לשכת "Royal Solomon Mother Lodge N° 293" קיבלה את אישורה מהלשכה הגדולה של קנדה ב-17 בפברואר 1873 ונחנכה בפועל ב-7 במאי במערת צדקיהו בירושלים.

מחלתו ופטירתו של קרל נטר

קברו של קרל נטר במקוה ישראל

לאחר כארבע שנות עבודה קשה ב"מקוה ישראל", חלה נטר ועל פי פקודת הרופאים הוא נאלץ לחזור בקיץ 1873 לאירופה, כדי להחלים. הוא שהה שם כארבע שנים ובשנת 1877 חזר לארץ, אך נאלץ לחזור לאירופה להמשך פעילויותיו למען היהודים. ב-1881 הוא הגיע שוב לביקור שגם אותו נאלץ לקטוע בשל הסופות בנגב – הפרעות ביהודי רוסיה והצורך לקלוט ולסייע להם בארצות המערב.

ב-30 באוגוסט 1882 הגיע נטר בפעם האחרונה למקוה ישראל. יומיים לאחר מכן נפל למשכב עקב מחלת כבד כרונית שממנה סבל.

בגיל חמישים ושש, בהושענא רבה – י"ט תשרי תרמ"ג, נפטר נטר ונקבר באדמת בית הספר – מקוה ישראל, אותו יסד.

הנצחתו

בול לכבוד מאה שנים להקמת מקוה ישראל עם דיוקנו של נטר, 1970

בשנות ה-20 של המאה ה-20 קמה במרוקו "תנועת הנוער שארל נטר" שנתנה ביטוי למאווייהם הדתיים-לאומיים של אלפי בני הנוער היהודי במרוקו.^{[דרוש מקור]}

לימים, בשנת 1939, ייסדו בוגרי מקוה ישראל ובוגרות משקי פועלות כגון בית חנה, מושב בשרון וקראו לו על שמו, כפר נטר. על שמו נקראו רחובות בירושלים, בחיפה ובערים נוספות במדינה. בשנת 1970, לכבוד מאה שנים להקמת מקוה ישראל, הנפיק דואר ישראל בול ועליו דיוקנו של נטר.

לקריאה נוספת

• ש' רוזנר, מקוה ישראל, ירושלים: הוצאת המדפיס הממשלתי, 1970.
• אפרת קראוס, מצמיחים מדינה, "סגולה" מגזין ישראלי להיסטוריה 23 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרל נטר בוויקישיתוף

• "נֶעטֶער, קַארְל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 83–84, באתר היברובוקס
• דוד תדהר (עורך), "קרל (יעקב קאפל) נטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 288
• מיכאל יעקובסון: סקירה על אתר קבורת קרל נטר ובני משפחתו, באתר "חלון אחורי", 19 ביולי 2010
• קרל נטר (1826–1882), דף שער בספרייה הלאומית
• יעקב קארל נטר / יעקב יערי־פולסקין / יוסף לואידור – פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org