רוברט וגנר
 | |
| רוברט וגנר, 1969 | |
| לידה |
10 בפברואר 1930 (בן 94) דטרויט, מישיגן, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Robert John Wagner |
| סוגה מועדפת | קומדיה |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1949 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
ג'יל סנט ג'ון (1990–?) |
| צאצאים |
קייטי וגנר |
| פרסים והוקרה |
מועמד ל-4 פרסי גלובוס הזהב פרס אמי |
| http://www.robert-wagner.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רוברט ג'ון וגנר ג'וניור (באנגלית: Robert John Wagner, Jr.; נולד ב-10 בפברואר 1930) הוא שחקן אמריקאי. וגנר, מגדולי כוכבי הטלוויזיה האמריקאית בשנות ה-80, היה מועמד ל-4 פרסי גלובוס הזהב על תפקידו בתור ג'ונתן הארט בסדרת הדרמה "הארט ואשתו" ומועמד פרס גלובוס זהב על משחקו בסדרת הפשע "It Takes a Thief".
ככוכב קולנוע גילם את מספר 2 בטרילוגיית "אוסטין פאוורס" ואת ג'ורג' לייטון בסרט "הפנתר הוורוד" (1963).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וגנר נולד בדטרויט, מישיגן. בנם של הייזל, מזכירה ורוברט ג'ון וגנר האב, סוכן נסיעות. נולד למשפחה אמידה והחל להתעניין בפרסום ובמשחק מגיל צעיר מאוד.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]וגנר, שבצעירותו היה חתום על חוזה בחברת ההפקה "פוקס המאה ה-20", החל את דרכו כשחקן בהוליווד בראשית שנות ה-50 בסרטי המלחמה "היכל מונאצומבה" של לואיס מיילסטון ו"איש הצפרדע" של לויד בייקון, בדרמות המוזיקליות "עם שיר בלב שלי" של וולטר לאנג ו"כוכבים ופסים לעד" של הנרי קוסטר בתפקיד וילי ליטל עליו היה מועמד וגנר לפרס גלובוס הזהב לכישרון המבטיח ביותר.
ואגנר השתתף בדרמה "טיטאניק" של ג'ין נגלוסקו בתפקיד הנוסע גיף רודג'רס, בסרטיו של אדוארד דמיטריק לצידו של ספנסר טרייסי "חנית שבורה" בתור ג'ו דבראה ו"ההר" ובסרט ההרפתקאות "מתחת לעומק 12 מייל".
הפקה מוערכת נוספת בה הופיע ואגנר הייתה הקומדיה של בלייק אדוארדס "הפנתר הוורוד" בה שיחק בתור ג'ורג' לייטון, תפקיד עליו חזר בסרט נוסף בסדרה, "קללתו של הפנתר הוורוד".
בשנות ה-70 השתתף בסרטי האסונות "המגדל הלוהט" המצליח בתפקיד ראש יחסי הציבור בבניין דן ביגלו, "הקונקורד... שדה תעופה 79'" ובסרט המלחמה "מידוויי".
בשנות ה-90 שיחק וגנר בקומדיות הזכורות "אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון" ו"אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי" בתפקיד איש העסקים "מספר 2", יד ימינו של הנבל ד"ר רשע (מייק מאיירס) ובדרמה הביוגרפית "הדרקון: סיפורו של ברוס לי" בתפקיד המפיק ביל קרייגר המחתים את אומן הקונג פו ברוס לי (ג'ייסון סקוט לי) כשחקן.
בשנת 2002 חזר וגנר לדמותו של מספר 2 בסרט "אוסטין פאוורס - גולדממבר", האחרון בטרילוגיית הסרטים.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהגיע למעמד של כוכב קולנוע פנה וגנר למשחק בטלוויזיה והתבלט לראשונה במסגרת זו בסדרת הפעולה "It Takes a Thief" בתפקיד הגנב אלכסנדר מאנדי. על משחקו בסדרה היה וגנר מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה. בנוסף השתתף בסדרת ההרפתקאות הבדיונית "בשם המשחק", בסדרת הבלשים "Switch" ובסדרה הבריטית "קולדיטץ'".
וגנר היה לאחד מכוכבי הטלוויזיה המצליחים והפופולריים בתחילת שנות ה-80 בזכות תפקיד ראשי בתור ג'ונתן הארט, מנכ"ל חברת כלכלה בסדרת הדרמה "הארט ואשתו". הארט שיחק במשך חמש עונות הסדרה ובמהלכן היה מועמד ארבע פעמים לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה.
וגנר חזר לשחק בטלוויזיה בעשור הראשון של המאה ה-21 בקומדיית המצבים הידועה "שני גברים וחצי", בשתי עונות, 4-5 בתור טדי לאופולד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו הראשונה הייתה כוכבת הקולנוע נטלי ווד לה נישא כאשר היה בן 27 והיא הייתה בת 19. לאחר 5 שנות נישואים הם התגרשו. נישואיו השניים היו לשחקנית מריון מארשל לה וגנר היה נשוי במשך 8 שנים. ממערכת זו נולדה העיתונאית והשחקנית קייטי וגנר.
לאחר נישואיו השניים חזר וגנר לאשתו הראשונה נטלי ווד והביא עמה לעולם ילדה - קורטני וגנר .ווד טבעה למוות בשנת 1981.
אשתו השלישית והנוכחית היא השחקנית ג'יל סנט ג'ון לה הוא נשוי משנת 1990.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השנים המאושרות (1950)
- איש הצפרדע (1951)
- היכל מונאצומבה (1951)
- בואו נעשה את זה חוקי (1951)
- עם שיר בלב שלי (1952)
- כוכבים ופסים לעד (1952)
- איזה מחיר תהילה (1952)
- מתחת לעומק 12 מייל (1953)
- טיטאניק (1953)
- חנית שבורה (1954)
- הנסיך ואליאנט (1954)
- נוצה לבנה (1955)
- נשיקה לפני המוות (1956)
- בין גן עדן לגיהנום (1956)
- ההר (1956)
- הסיפור האמיתי של ג'סי ג'יימס (1957)
- הציידים (1958)
- באהבה ובמלחמה (1958)
- מארדי גרס (1958)
- תגיד אחד בשבילי (1959)
- קניבלים צעירים ונאים (1960)
- היום הארוך ביותר (1962)
- אוהב המלחמה (1962)
- הפנתר הוורוד (1963)
- הרפר (1965)
- בנינג (1967)
- לנצח (1968)
- מאדאם סין (1972)
- המגדל הלוהט (1974)
- מידוויי (1976)
- הקונקורד... שדה תעופה 79' (1979)
- קללתו של הפנתר הורוד (1983)
- אהבה בקרב גנבים (1987)
- הדרקון: סיפורו של ברוס לי (1993)
- אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון (1997)
- משולש פראי (1998)
- טירוף באלבמה (1999)
- אהבה בהקפאה (1999)
- אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי (1999)
- משחק האלופים (1999)
- סול גוד (2001)
- אוסטין פאוורס - גולדממבר (2002)
- שריקת הינשוף (2006)
- האיש בכיסא (2007)
- חג המולד של דניס המאיים (2007)
- משחקי ההנגאובר (2014)
- מה קרה ליום שני? (2017)
סדרות טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- It Takes a Thief (1968–1970)
- שם המשחק (1968–1971)
- קולדיטץ' (1972–1974)
- סוויטץ' (1975–1978)
- הארט ואשתו (1979–1984)
- Becoming Dick (2000) - סרט טלוויזיה
- קטגוריה 7: סוף העולם (2005)
- The Fallen Ones (2005) - סרט טלוויזיה של Syfy
- שני גברים וחצי (2007–2008)
- NCIS (2010–2019)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוברט וגנר (באנגלית)
רוברט וגנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט וגנר, באתר AllMovie (באנגלית)
רוברט וגנר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- רוברט וגנר, באתר Metacritic (באנגלית)
רוברט וגנר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוברט וגנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט וגנר, באתר Discogs (באנגלית)- אורי קליין, עכבר העיר אונליין, רוברט ואגנר: רץ למרחקים ארוכים, באתר הארץ, 27 באפריל 2009
