לדלג לתוכן

בודפשט

בודפשט
Budapest
סמל בודפשט
סמל בודפשט
סמל בודפשט
דגל בודפשט
דגל בודפשט
דגל בודפשט
פוטומונטז' של בודפשט
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
ראש העיר גרגיי קראצ'ון
שפה רשמית הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 17 בנובמבר 1873 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם בודה, פשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 525.09 קמ"ר
גובה 117 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,686,222 (1 בינואר 2024)
 ‑ במטרופולין 2,451,418 (2008)
 ‑ צפיפות 3,313.80 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 47°28′19″N 19°03′01″E / 47.4719444444444°N 19.0502777777778°E / 47.4719444444444; 19.0502777777778
אזור זמן UTC +1
english.budapest.hu
אתר מורשת עולמית
בודפשט, כולל גדות הדנובה, רובע מצודת בודה ושדרת אנדראשי
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 2, 4
שטח האתר 52,514 הקטאר (נכון ל־1 בינואר 2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך מרכז הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת בודפשט רגילה)
 
בודפשט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בּוּדַפֶּשְׁטהונגרית: ‏Budapest‏) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה. בשנת 2012 התגוררו בה למעלה מ-1,740,000 תושבים, שהם כ-20% מתושבי הונגריה. בשל מאזן הגירה שלילי, הן הגירה אל מחוץ לעיר, והן הגירה אל מחוץ להונגריה, הולכת אוכלוסיית העיר ופוחתת, והיא ירדה משיא של כשני מיליון תושבים באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. יישוב קדום מצוי במקום מאז המאה התשע עשרה לפני הספירה, אך העיר בודפשט המודרנית נוצרה מאיחוד שלוש ערים - בודה, פשט ואובודה בשנת 1873. בודפשט היא העיר השישית בגודלה באיחוד האירופי.

נהר הדנובה, הזורם בלב העיר מצפון לדרום, מחלק את מרכז העיר באופן סכמטי לשני חלקים עיקריים - פשׁט, שממזרח לנהר, הוא בעיקרו מישורי ובו מרוכז עיקר הפעילות המסחרית, הפיננסית והכלכלית שבעיר, וכולל כשני שלישים משטחה, ובודה, שממערב לנהר, הוא אזור הררי יותר, פחות מסחרי, ובו מונומנטים לאומיים כגבעת הטירה, וכן שכונות יוקרה. לבודפשט עשרים ושלושה רבעים, המצוינים בספרות רומיות.

נהר הדנובה שחוצה את בודפשט
האי מרגיט (משמאל) בבודפשט

בודפשט ממוקמת בלב אגן הקרפטים על שתי גדות נהר הדנובה, שהוא הנהר הארוך ביותר במרכז אירופה. בודפשט מצויה בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם סלובקיה. הדנובה הייתה ועודה נתיב תחבורה חשוב, ובודפשט מצויה בצומת דרכים ונתיב מסחר היסטורי בעל חשיבות רבה.

בודה ההררית מצויה בגדה המערבית של נהר הדנובה, ואילו פשט המישורית בגדתו המזרחית. על הנהר מצוי האי מרגיט, שנוצר מהתפצלות הדנובה וחיבורה מחדש במורד הזרם. גשרים רבים מחברים את שני חלקי העיר. העיר השלישית שאוחדה לאגד הערים "בודפשט" היא אובודה, השוכנת מצפון לעיר.

בבודה ההררית תשע גבעות, מהן שתי גבעות עיקריות, שעליהן מונומנטים היסטוריים ותרבותיים, גבעת הטירה וגבעת גלרט. על גבעת גלרט מצויה "אנדרטת השחרור" הענקית, שהוקמה על ידי הרוסים בשנת 1947 לציון שחרור העיר מידי הנאצים. אף על פי שב-1990 הוסרו כל הפסלים הקומוניסטיים שהיו פזורים ברחבי העיר, אנדרטת השחרור, שהפכה לאהודה על בני העיר ושאינה מציגה סממנים קומוניסטיים בולטים נותרה על כנה.

פשט המישורית מורכבת מרצועות-טבעת בתבנית חצי-עיגול התחומות בין שדרות רחבות. באופן מסורתי פשט היא מרכזה התיירותי, המסחרי והפיננסי של בודפשט, אולם גם בבודה החלו מתפתחים החל מ-1990 מרכזים פיננסיים ומסחריים מודרניים. מחוץ לעיר מצויים פרוורים, שאוחדו עם העיר בתקופת השלטון הקומוניסטי. כביש הטבעת של בודפשט M0 מקיף את רוב שטחה של העיר.

מעיינות תרמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודפשט מצויה לאורכו של קו שבר גאולוגי שיצר נביעה טבעית של מעיינות חמים. כמאה ועשרים מעיינות כאלו מצויים בתחומי העיר, ורבים מהם בעלי ערך רפואי.

התרבות ההונגרית, אשר ידעה מאה וחמישים שנים של כיבוש טורקי, אימצה את הרחצה במרחצאות. בבודפשט המודרנית פעילים מרחצאות רבים בעיר, המהווים מוקד משיכה לתושביה, וצורת בילוי עממי ייחודית. המרחצאות (חלקם מעורבים לגברים ולנשים) מצויים לעיתים במקומות פתוחים, וחלקם פעילים עוד מימי הטורקים. הגדול שבמרחצאות העיר, ספא סצ'ני, הנמצא בפארק העירוני (Városliget), יושב על נביעה טבעית של מים בטמפרטורה של בין 73 ל-75 מעלות צלזיוס, המוזרמים אל בריכה מרכזית בלתי מקורה בטמפרטורה של 27 מעלות, כמו גם לבריכות מקורות בטמפרטורות הנעות בין 30 ל-36 מעלות.

רחוב ואצי (ואצי אוטצה) בלב בודפשט. צילום מהמאה ה-19
מבט על בודפשט מגבעת גלרט לכיוון צפון
בזיליקת אישטוון הקדוש בבודפשט

עדויות ליישוב אנושי באזור קיימות מאז התקופה הפלאוליתית. הקטע הצר של הדנובה הפך את החצייה של הנהר לקלה יחסית במקום זה. נמצאו שרידי מבנים מהמאה הרביעית לפני הספירה של תושביה המקוריים של בודפשט, עם קלטי קדום, אשר הפך לחלק מן האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. העיר הרומית אקווינקום, אשר נוסדה במקום אשר נקרא לאחר מכן "אובודה", הייתה משנת 106 עד לכיבוש האזור בתחילת המאה ה-5 על ידי אטילה ההוני עיר הבירה של הפרובינקיה הרומית פאנוניה התחתית. עיר זו שימשה כנקודת מזרחית בין האימפריה ובין שבטים ברבריים במזרח. שרידי אמפיתיאטרון גדול שאכלס 14,000 איש ניתן לראות בצומת הרחובות Becsi ut ו-Pacsirtamezo ut. שרידי העיר הרומית אקווינקום נחפרו בסוף המאה ה-19 וניתן לראות את קווי המתאר של המקדשים, החנויות, בתי המרחץ והרחובות על שפת הדנובה, ברחוב Szentendrei 139.

עם נפילת האימפריה הרומית היה האזור נתון לשליטת השבטים הפולשים ממזרח - הונים, ולאחר מכן גותים, לונגוברדים, אווארים וסלבים. בתקופה זו כבר התפתחו שני יישובים על גדות הדנובה - פשט, על הגדה המזרחית ובודה על הגדה המערבית.

בסוף המאה ה-9, בשנת 896, שבטים מדיארים, אבותיהם של ההונגרים המודרניים בהנהגת ארפאד, פלשו לאזור מהרי אורל והקימו את ממלכת הונגריה. שושלתו של הנסיך ארפאד משלה עד המאה ה-13. בתחילת האלף קיבל אישטוון הראשון, מלך הונגריה את הנצרות לעם ההונגרי. אישטוון גם הניח את היסודות למדינה ההונגרית. למרות ההרס שנגרם בפלישת המונגולים בשנת 1241, פשט הצליחה להתאושש, אך המלך בלה הרביעי הורה להקים חומות מסביב לבודה, ובנה את ארמונו בראש אחת הגבעות בשנת 1247. בשנת 1361 הפכה בודה לעיר הבירה של הונגריה. בודה הגיעה לשיא בתקופתו של המלך מתיאש הוניאדי, במחצית השנייה של המאה ה-15.

כיבושה של הונגריה בידי הטורקים העות'מאנים במאה ה-16, פגע בגדילת העיר. פשט נפלה בידי הטורקים ב-1526 ואילו בודה כחמש עשרה שנים לאחר מכן. תקופת הכיבוש הטורקי הייתה תקופה של הזנחה, רעב ומחלות. בודה שימשה כמקום מושבו של הנציב הטורקי, ופשט הייתה נטושה בזמן הכיבוש האוסטרי בשנת 1686. המצור נמשך 78 ימים ובסופו של דבר המבצר נכבש ומפקדו עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט נהרג.

בתחילת המאה ה-18 היו שלוש הערים - בודה, פשט ואובודה, נטושות למעשה, וזאת כתוצאה מן המרידות כנגד שלטון בית הבסבורג, בהנהגת פרנץ ראקוצי וכתוצאה ממגפת הדבר. אך לאחר שהתגברו תושבי העיר על מכשולים אלו החל גידול באוכלוסייה. החל משנת 1723 פשט החליפה את בודה כמקום מושבו של הנציב ונהנתה מגידול מואץ במאות ה-18 וה-19, בעיקר בזכות תרומותיה של הקיסרית מריה תרזה למודרניזציה של שתי הערים. בשנת 1800 הייתה אוכלוסיית העיר כחמישים וארבעה אלף איש. בשנת 1838 הרס שיטפון את מרבית הבתים באזור פשט.

בשנת 1848 הייתה בודפשט למרכז מהפכני, ולמרכז לתנועה הלאומית ההונגרית, אשר מרדה בשנים אלו כנגד שליטי הבסבורג. תבוסתם של המורדים גרמה לקיפאון בהתפתחות העיר, אך הפשרה בשנת 1867 לפיה ימלוך השליט ההבסבורגי על שני עמים אוטונומיים, הביאה להתפתחות כלכלית ותרבותית מואצת.

האיחוד תחת עירייה אחת הונהג לראשונה על ידי הממשלה ההונגרית המהפכנית בשנת 1849, אך המצב הוחזר לקדמותו עם דיכוי המרד. ב-17 בנובמבר 1873 הוכרז על איחודה הסופי של העיר, על מנת לשמש בירה מודרנית לעם ההונגרי. בין 1840 ל-1900 גדלה אוכלוסיית העיר המאוחדת פי שבעה, והגיעה ל-730,000 איש. בשנים אלה עברה פשט פיתוח מואץ והוקמו בה פרויקטים שאפתניים בקנה מידה עולמי. החומות מימי הביניים שציינו את גבולות פשט נחצו כאשר כל האזור נבנה בהדרגה. כל המבנים העתיקים בפשט נהרסו ובמקומם נסללו רחובות רחבים וכיכרות לפי תוכנית בניין עיר ששאבה את השראתה מתוכנית אוסמן להתחדשות פריז. גולת הכותרת של תכנון העיר החדשה היו השדרות הרחבות: השדרה הקטנה והשדרה הגדולה, הבנויות כשני חצי מעגלים זו בתוך זו ושדרת אנדראשי, המחברת בין כיכר דיאק פרנץ שבלב פשט הישנה לכיכר הגיבורים והפארק העירוני שנבנו גם הם באותו הזמן. בשדרות וביניהן הוקמו בתי מידות, משרדי ממשל וציבור, בתי מסחר ובתי דירות, רבים מהם בסגנון אר נובו (שנקרא באוסטרו-הונגריה זצסיון). בדרום השדרה הגדולה הוקם השוק המקורה של פשט. הפרויקט השאפתני ביותר בשנים אלה היה בניית הרכבת התחתית שנחנכה בשנת 1896, במעמד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה במסגרת חגיגות שנת ה-1000 לכיבוש המדיארי. בתקופה זו נבנו גם מספר מבנים מהחשובים בהונגריה, כגון בזיליקת אישטוון הקדוש, הבנויה בסגנון נאו-רנסאנס, בניין הפרלמנט ההונגרי, הבנוי בסגנון נאו-גותי והאקדמיה ההונגרית למדעים. במקביל להתפתחות האורבנית חלה גם התפתחות תרבותית, בניין האופרה נפתח לקהל ומיד תפס מקום של כבוד בחיי העיר, כן נפתחו תיאטראות כגון התיאטרון הקומי ואולם הקונצרטים המפואר ויגדו.

במאה ה-20 היה הגידול העיקרי באוכלוסייה בפרוורים וברובעי קישפשט, צ'פל וזוגלו, ורוב תעשיית הונגריה רוכזה בעיר הבירה החדשה. האבדות הכבדות בחיי אדם ואיבוד כמחצית משטח המדינה אחרי מלחמת העולם הראשונה הסבו רק מכה זמנית, והעיר המשיכה לגדול. ב-1930 מנתה אוכלוסיית העיר כמיליון אנשים, וכארבע מאות אלף אנשים בפרוורים הסמוכים לה.

מלחמת העולם השנייה הביאה על בודפשט חורבן והרס כאשר חלקים גדולים ממנה שוטחו.

הכיבוש הנאצי של העיר, ושחרורה לאחר מכן בידי הרוסים, ב-13 בפברואר 1945 לאחר מצור ממושך, הביאו להרג של כשנים-עשר אלף איש מן האוכלוסייה האזרחית, אך עיקר ההרג היה בהשמדתם של היהודים. יהודי בודפשט רוכזו בגטו בתוך תחומי העיר עצמה, במה שנקרא בעבר "הרובע היהודי". רבים מתו מרעב ומחלות בתוך תחומי הגטו, אך רבים אחרים נרצחו בבודפשט עצמה, על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה ההונגרים ממפלגת "צלב החץ". הרצח בוצע על ידי כבילת קבוצות של יהודים (כ-5,000 בסך הכל), העמדתם על שפת הדנובה וירי אל תוך מימי הנהר. רבים נוספים הושמדו באושוויץ. מתוך אוכלוסייה של כ-280,000 יהודים בעיר בודפשט לפני המלחמה, הושמדו כמאה אלף.

באסטיון הדייגים

בשנת 1948 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה. ב-1949 אוחדו כפרים ועיירות מסביב לבודפשט עם העיר עצמה, וכך גדלה אוכלוסייתה ממיליון ל-1.6 מיליון נפש.

בשנת 1956 הייתה בודפשט לזירתו של המרד ההונגרי כנגד השלטון הקומוניסטי. המרד דוכא ביד ברזל על ידי ברית המועצות, אך לאחריו רצו השלטונות ההונגרים הקומוניסטים, בראשותו של יאנוש קאדאר, להראות את הפרגמטיות שבמדיניותם, והשתמשו בבודפשט כחלון ראווה. עם זאת, היה השלטון הקומוניסטי בתקופת קאדאר שלטון כושל מבחינה כלכלית, והעיר לא שגשגה בתקופה זו.

נפילת השלטון הקומוניסטי ועלייתה של הדמוקרטיה בהונגריה, כמו גם צירופה של הונגריה לאיחוד האירופי, הביאו למהפכים ולקשיים כלכליים וחברתיים, אשר הביאו לכך שאוכלוסייתה של בודפשט קטנה בכחמישה-עשר אחוז בשני העשורים שלאחר 1990.

גידול באוכלוסיית העיר לאורך השנים
אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה
שנה מספר תושבים
1800 54,200
1830 102,700
1850 178,000
1880 370,800
1900 733,400
1925 957,800
ערך מורחב – קהילת יהודי בודפשט

התיישבות היהודים בבודפשט תחילתה אף בימי ההתיישבות הרומאית. במאה ה-12 הזמין המלך בלה הרביעי יהודים להונגריה, וזו תחילת הקהילה היהודית המאורגנת בעיר. עם כיבוש פשט בידי העות'מאנים ב-1526, הקהילה היהודית הוגלתה בכפייה לאיסטנבול, במסגרת הגליות כפויות של קהילות יהודיות רבות שנפלו לידי העות'מאנים (מדיניות "הסורגון").

בשנת 1744, גורשו יהודי בודה על ידי הקיסרית מריה תרזה ששימשה אף כמלכת הונגריה, הם שבו אליה כעבור כשלוש שנים, לאחר התערבות דיפלומטית של הסולטאן הטורקי ותשלום כופר רב.

עם השנים הייתה בודפשט למרכז יהודי משגשג ופורח, ויהודיה, כיהודי הונגריה, קיבלו זכויות אזרח מלאות, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית. היהודים השתלבו בחיי האקדמיה, בעולם המשפטים והכלכלה. הקהילה המקומית הייתה המשתלבת ביותר בארץ והייתה סמל לאימוץ התרבות והלאומיות ההונגרית ולמוקד היסודות הפרוגרסיביים בין היהודים, שנודעו בהונגריה כנאולוגים; מבחינה דתית, הם היו מזוהים עם מבשרי היהדות הקונסרבטיבית בגרמניה. מספרם של האורתודוקסים היה קטן ובשנות ה-60, עקב הקרע ביהדות הונגריה שפילג בין שני הציבורים, נהגו הדתיים השמרנים לכנות את הבירה 'עיר הנידחת'.[1] הקהילה הסתפחה מיד אל המחנה הנאולוגי, שראשיו היו גם פרנסיה: ב-1880 מנתה עדת פשט (הגדולה מבין חמש הנאולוגיות ברבעים השונים של בודפשט) 64,000 איש, לעומת אלפים בודדים של אורתודוקסים שפרשו ממנה במהלך הקרע והקימו מוסדות נפרדים.[2]

תבליט זיכרון בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל

בודפשט היא מקום לידתו של בנימין זאב הרצל. שלט המצוי במוזיאון היהודי הסמוך לבית הכנסת ברח' דוהאן מציין את בית הולדתו. בנוסף, הוצבה בסמוך לבית הכנסת תבליט פרי יצירתו של הפסל מיכאילו קולודקו (Mikhailo Kolodko), בו נראית דמותו של חוזה המדינה, הנשען על זוג אופניים. המאה התשע עשרה הייתה זמן של פריחה כלכלית וחברתית. בתקופה זו נבנה בית הכנסת הגדול בעיר, ברחוב דוהאני. בית כנסת זה נבנה כעשור לפני הקרע הרשמי והשתייך לקהילה הנאולוגית. והוא מעוצב בעיצוב יוצא דופן הכולל אלמנטים גותיים, מוריים וביזנטיים. בזמן הכיבוש הגרמני שימש בית הכנסת כמרכז משרדים לצבא הכובש, וצריחיו שימשו להצבת אנטנות. כך ניצל בית הכנסת מהשמדה, ובשנות התשעים שופץ והוחזר לתפארתו המקורית. ב-1903 נוסדה בבודפשט אגודת הסטודנטים הציונית "מכביה", וקבוצה ראשונה מחבריה עלתה לארץ ישראל סמוך לתום מלחמת העולם הראשונה.[3]

אנדרטת "נעליים על הדנובה" לזכר הקורבנות היהודים שנורו על גדות הדנובה בידי אנשי צלב החץ ההונגרים בסוף מלחמת העולם השנייה

האדמירל מיקלוש הורטי אשר הוכרז כעוצר הונגריה מאז שנת 1920, היה בעל ברית נאמן לנאצים, והחל בפעולות אנטישמיות, שכללו את חובת ענידת הטלאי הצהוב משנת 1941. ניסיונות הסיוע של היישוב בארץ ושל הצבא הבריטי ליהודי הונגריה, במשלוחם של צנחנים, לא עלו יפה. בת העיר חנה סנש אשר הייתה בין הצנחנים, נתפסה והוצאה להורג. חנה סנש הונצחה בבודפשט בפארק חנה סנש (Szenes Hanna Park), המצוי ברובע VII של העיר, בפינת הרחובות רוז'א ו-יושיקא (Rózsa- Jósika), ופסלון שלה פרי עבודתו של האמן מיכאילו קולודקו (Mikhailo Kolodko) מוצב בפארק. אסונם של יהודי העיר, ויהודי הונגריה, הגיע לשיאו עם כיבושה של העיר על ידי הנאצים, בחודש מרץ 1944. מחודש זה ועד לשחרור העיר בפברואר 1945 נספו כמאה אלף יהודים מתוך 280,000 יהודים שישבו בעיר לפני המלחמה. היהודים רוכזו בגטאות, עם הכיבוש הגרמני במרץ 1944. חלקם נספה בגטו מרעב וממחלות. רבים נרצחו ברחובות על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה ההונגרים שלהם ממפלגת צלב החץ, ורבים נשלחו להשמדה באושוויץ. בשנים 1944–1945 ירו אנשי 'צלב החץ' ברבים מיהודי בודפשט על גדות הדנובה, והשליכו את גופותיהם למים, מבלי שהובאו לקבורה. ב-2005, במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוקמה אנדרטת הנצחה על גדות הדנובה בבודפשט, בשם 'נעליים על הדנובה', המנציחה את המתים.

בבודפשט מספר אתרי זיכרון לשואה, כאשר הבולט שבהם הוא אנדרטה בצורת ערבה בוכיה, כאשר על כל אחד מאלפי עליה מוטבע שם של יהודי שנרצח בשואה. במקום מצויה גם אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם, השוודי ראול ולנברג אשר הציל חייהם של יהודים רבים, אך נעלם עם הכיבוש הסובייטי. עיריית בודפשט קראה רחוב על של ראול ולנברג, ברובע השביעי. אנדרטאות אלו מצויות בחצר המוזיאון היהודי, סמוך לבית הכנסת ברחוב דוהאני, באתר שבו טמונים אלפים מיהודי בודפשט שנספו בשואה והובאו לקבורה בקבר אחים. משפחותיהם של כמה מהטמונים בקבר האחים הציבו במקום לוחיות זיכרון משיש. ליד הכניסה לגטו היהודי שבמרכז העיר הוקמה אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים בתקופת השואה.

בית הכנסת בקהילה האורתודוקסית בודפשט

הקהילה היהודית בבודפשט גדולה ומאורגנת, ומונה כמה עשרות אלפים. בית הכנסת הגדול האורתודוקסי הוא בית הכנסת ברחוב קזניצי, ששרד את השואה מאחר ששימש במהלך מלחמת העולם השנייה כאורווה עבור סוסי הצבא הכובש, ולקהילתו בית קברות פעיל. הקהילה האורתודוקסית מפעילה את בית-התבשיל והמסעדה הוותיקה 'חנה' ("האנה" בעגה היהודית המקומית), ומתחזקת גם מקוה טהרה שנבנה על ידי חסידי סאטמר בארצות הברית, בית עלמין, ושחיטה כשרה. בעיר קיים גם בית-דין-צדק דקהילות החרדים חב"ד, ומסעדות בהכשר קהילת חב"ד. קהילת חב"ד מפעילה ארבעה בתי כנסת, קהילה ישראלית, מוסדות חינוך, שחיטה כשרה, ורשת בתי אבות לקשישים. קהילת חב"ד המקומית בנשיאותו של הרב שמואל רסקין גם מקיימת פעילות יהודית ענפה בעיר ובקמפוס של האוניברסיטה המקומית, שבה לומדים כ-1,500 סטודנטים ישראלים (בעיקר רפואה, רפואת שיניים, רוקחות ווטרינריה). מבית הכנסת שברחוב דוהאני פועלת גם קהילה יהודית נאולוגית המפעילה את המוזיאון היהודי, בית העלמין הנאולוגי ועוד.

בעיר פועלים מספר תיאטראות ואחד מאולמות האופרה היפים באירופה. יש מגוון רחב של בתי קולנוע, גלריות, מוזיאונים ואקדמיה למוזיקה, שם נערכים קונצרטים פתוחים לקהל במחירים מסובסדים.

רחוב נג'מזו (Nagymező utca) המאונך לרחוב אנדרשי מכונה "הברודוויי של פשט", משום המספר הרב של תיאטראות המצוי בו. כמו כן נמצא בו הקברט המודרני של העיר, מיקרוסקופ סינפד. באותו רחוב ישנו גם בית הצלמים ההונגריים (מספר 20) ומוזיאון ארנסט לאמנות הונגרית של המאה ה-20 במספר 8, שבו שוכן גם תיאטרון. האופרטה של בודפשט שוכנת בבניין מספר 17 מאז שנת 1923.

חיי הלילה בעיר הם עשירים ומגוונים. מתחילת העשור השני של המאה ה-21 גברה תפוצתם של מקומות בילוי באזורים מרכזיים בעיר אשר זכו לכינוי "פאבים הרוסים" (באנגלית: Ruinpubs[4]). ייחודם של בתי עסק אלה, ברובם מסעדות ופאבים תיירותיים, הוא העובדה שנפתחו בבתי דירות ובניינים שנידונו להריסה. רוב העסקים מעוצבים באווירת רטרו, ולשם כך רוהטו ביצירתיות בציוד ישן או בפסלים סביבתיים. רובם ממוקמים ברובע השביעי של העיר (שידוע גם כרובע היהודי). הפאבים ההרוסים יצרו תופעה תיירותית ייחודית עבור בודפשט.

תחבורה אווירית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה פרנץ ליסט (לשעבר פריהג') הנמצא כ-24 קילומטר דרום מזרחית לעיר, הוא נמל התעופה העיקרי של הונגריה. הוא משמש כבסיס פעולה מרכזי לויז אייר ולרינאייר.

תחנת הרכבת המזרחית של בודפשט

בודפשט היא צומת רכבות חשוב, והרכבת מקשרת את העיר עם ערים חשובות אחרות באירופה. בבודפשט שלוש תחנות רכבת גדולות - תחנת הרכבת המזרחית (קלטי), תחנת הרכבת הדרומית (דלי) ותחנת הרכבת המערבית (ניוגטי).

החל מסוף המאה ה-19 פועלת הרכבת הפרברית של בודפשט.

תחבורה פנימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבת התחתית בבודפשט היא בין הוותיקות בעולם, ורק הרכבת התחתית של לונדון קדמה לה. הקו ההיסטורי M1 הוא הקו "הצהוב", פועל עדיין, ושוחזר למלוא תפארתו המקורית. שני הקווים האחרים M2 (הקו האדום) ו-M3 (הקו הכחול) נבנו לאחריו, ומשמשים חלקים אחרים של העיר. שלושת הקווים נפגשים בנקודה אחת בעיר - כיכר "פרנץ דאק" בפשט.

בנוסף לרכבת התחתית פועלת בבודפשט רשת רכבות קלות וחשמליות נרחבת כלל רשת התחבורה בבודפשט מופעלת על ידי ה-BKK והיא מעניקה כיסוי תחבורתי טוב לכלל חלקי העיר.

הפוניקולר של בודפשט פועל משנת 1870.

הגשרים בבודפשט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשר השלשלאות
כיכר אדם קלארק, גשר השלשלאות שמעל הדנובה, פשט ובזיליקת אישטוון הקדוש. מבט מראש הפוניקולר המוביל לגבעת המצודה שבבודה

בין צדה המערבי והמזרחי של הדנובה מחברים גשרים רבים. במרכזה של בודפשט ארבעה גשרים היסטוריים, המהווים עורק תחבורה מרכזי בעיר ואף שכיות חמדה תיירותיות.

הגשרים מופיעים לפי סדר מצפון לדרום.

ערך מורחב – גשר מרגיט

הגשר, שנבנה בשנת 1876, מחבר את האי מרגיט עם בודה ופשט. בתחילה נבנה הגשר ללא גישה לאי, אך זו נוספה בשנת 1900.

גשר השלשלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר השלשלאות

גשר השלשלאות (Lánchíd) גשר הקבע הראשון על פני הדנובה נבנה בין 1839 ל-1849. הגשר תוכנן בידי האנגלי ויליאם טירני קלארק, ונבנה בידי המהנדס האנגלי אדם קלארק. בשני קצות הגשר פסלי אריות מעוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת 1949. הגשר מוביל אל מנהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מטר. המנהרה נפתחה בשנת 1856. בכיכר אדם קלארק שליד הגשר, נמצא מונומנט בגובה שלושה מטרים העשוי אבן גיר בצורת הספרה 0 - זהו קילומטר אפס של בודפשט ושל הונגריה כולה.

גשר ארז'בט (אליזבת)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר אליזבת

גשר ארז'בט (Erzsébet híd) קרוי על שמה של מלכת הונגריה אליזבת (סיסי) שנרצחה בשנת 1898. פסלה של סיסי ניצב בצדו המערבי של הגשר. הגשר נבנה בשנת 1903 ובעת בנייתו היה הגשר הארוך בעולם שאינו נסמך על עמודי תמיכה במרכזו. במלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר ונהרס, אך תוכנן מחדש ונבנה שוב בשנת 1964.

גשר החירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר החירות

גשר החירות (Szabadság híd) נבנה בשנת 1896 לרגל חגיגות אלף השנים לכיבושה של הונגריה בידי המדיארים. במקור נקרא הגשר על שמו של הקיסר פרנץ יוזף, שגם חנך אותו. מצדו האחד השוק המקורה של בודפשט, ומצדו השני גבעת גלרט. גם גשר זה נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש.

בניין הפרלמנט ההונגרי
הארמון המלכותי בלילה
אקלים בBudapest, 1971–2010
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 18.1 19.7 25.4 30.2 34.0 39.5 40.7 39.4 35.2 30.8 22.6 19.3 40.7
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 2.9 5.5 10.6 16.4 21.9 24.6 26.7 26.6 21.6 15.4 7.7 4.0 15.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -1.6 0.0 3.5 7.6 12.1 15.1 16.8 16.5 12.8 7.9 2.9 0.0 7.8
שיא טמפרטורה מזערית (C°) -25.6 -23.4 -15.1 -4.6 -1.6 3.0 5.9 5.0 -3.1 -9.5 -16.4 -20.8 -25.6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 37 29 30 42 62 63 45 49 40 39 53 43 532

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניהגרמניה ברלין, גרמניה
גרמניהגרמניה פרנקפורט, גרמניה
ארצות הבריתארצות הברית פורט וורת', ארצות הברית, טקסס
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית, ניו יורק
ישראלישראל תל אביב, ישראל
אוסטריהאוסטריה וינה, אוסטריה
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה סרייבו, בוסניה והרצגובינה
פורטוגלפורטוגל ליסבון, פורטוגל
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין בייג'ינג, סין
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין צ'ונגצ'ינג, סין
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין שאנגחאי, סין
קרואטיהקרואטיה זאגרב, קרואטיה
ליטאליטא וילנה, ליטא
איטליהאיטליה נאפולי, איטליה
איטליהאיטליה פירנצה, איטליה
איטליהאיטליה לצ'ה, איטליה
איטליהאיטליה סאן וויטו אל טאגליאמנטו, איטליה
איטליהאיטליה מונדרגונה, איטליה
פוליןפולין קרקוב, פולין
פוליןפולין וורשה, פולין
פוליןפולין קיילצה, פולין
ברזילברזיל סאן פאולו, ברזיל
אירלנדאירלנד דבלין, אירלנד
תאילנדתאילנד בנגקוק, תאילנד
אוקראינהאוקראינה קייב, אוקראינה
אוקראינהאוקראינה לבוב, אוקראינה
ספרדספרד מדריד, ספרד
סוריהסוריה דמשק, סוריה
רומניהרומניה בוקרשט, רומניה
רומניהרומניה אודורהיו סצואיאסץ, רומניה
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית טג'אן, קוריאה הדרומית
סלובקיהסלובקיה קושיצה, סלובקיה
יפןיפן אוסקה, יפן
סרביהסרביה סובוטיצה, סרביה
טורקיהטורקיה אנקרה, טורקיה
איראןאיראן טהראן, איראן
הודוהודו נאשיק, הודו
גאורגיהגאורגיה טביליסי, גאורגיה
רוסיהרוסיה סנט פטרבורג, רוסיה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה, עמ' 124.
  2. ^ נתנאל קצבורג, ההנהגה המרכזית של הקהילות בהונגריה 1939-1870. עמ' 5.
  3. ^ קהילת יהודי בודפשט, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, 20 בפברואר 2019
  4. ^ ruin pub - Wiktionary, en.wiktionary.org (באנגלית)