לדלג לתוכן

מיץ' דניאלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיץ' דניאלס
Mitch Daniels
מיץ' דניאלס
מיץ' דניאלס
לידה 7 באפריל 1949 (בן 75)
מונונגהלה, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מיטשל אליאס דניאלס הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אוניברסיטת פרדו ה־12
14 בינואר 2013 – 31 בדצמבר 2022
(10 שנים)
→ פרנס א. קורדובה
טימותי סנדס (בפועל)
מונג צ'יאנג ←
מושל אינדיאנה ה־49
10 בינואר 2005 – 14 בינואר 2013
(8 שנים)
סגנית מושל אינדיאנה בקי סקלימן
מנהל משרד הניהול והתקציב ה־33
20 בינואר 2001 – 6 ביוני 2003
(שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש
המנהל הפוליטי ולעניינים בין-ממשלתיים של הבית הלבן
1 באוקטובר 1985 – 19 בפברואר 1987
(שנה)
תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן
→ אד רולינס
פרנק דונטלי ←
מנהל משרד הבית הלבן לעניינים בין-ממשלתיים
29 במרץ 1985 – 1 באוקטובר 1985
(187 ימים)
תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן
→ לי ורסטנדינג
דבורה סטילמן ←
פרסים והוקרה
כוכב זהב וכסף של מסדר השמש העולה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיטשל אליאס דניאלס הבן (באנגלית: .Mitchell Elias Daniels Jr;‏ ‏נולד ב־7 באפריל 1949) הוא איש מנהל באקדמיה, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-49 בשנים 2005–2013, וכנשיא אוניברסיטת פרדו בשנים 2013–2022.

דניאלס החל את הקריירה שלו כעוזר אישי לסנאטור ריצ'רד לוגאר, כשעבד כראש המטה שלו בסנאט בשנים 1977–1982. הוא מונה כמנהל הוועדה הסנטוריאלית הרפובליקנית הלאומית כאשר לוגאר שימש כיושב הראש שלה בשנים 1983–1984. הוא שימש כיועץ הפוליטי הראשי וכאיש הקשר של הנשיא רונלד רייגן ב-1985. לאחר מכן הוא שב לאינדיאנה כדי לשמש כנשיא מכון הדסון, שהוא צוות חשיבה. מאוחר יותר הוא הצטרף לחברת אלי לילי, שם הוא שימש כנשיא הפעילות הפרמצבטית של החברה בצפון אמריקה בשנים 1993–1997 ולאחר מכן ועד 2001 כסגן נשיא בכיר למדיניות ואסטרטגיה תאגידית. בינואר 2001 מונה דניאלס על ידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש כמנהל משרד הניהול והתקציב, תפקיד אותו הוא מילא עד יוני 2003.

לאחר סיום תפקידיו בממשל בוש, התמודד דניאלס בבחירות למשרת מושל אינדיאנה. הוא ניצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים לאחר שגרף 67 אחוזים מהקולות, ובבחירות הכלליות ניצח את המושל הדמוקרטי המכהן, ג'ו קירנן. ב-2008 נבחר דניאלס לתקופת כהונתו השנייה כמושל, לאחר שהביס את ג'יל לונג תומפסון. במהלך תקופת כהונתו כמושל, קיצץ דניאלס 18 אחוזים מכוח האדם של ממשלת המדינה, קיצץ והגביל את מיסי הרכוש המדינתיים, איזן את תקציב המדינה באמצעות צעדי צנע, והגדיל את ההוצאה לשיעור נמוך משיעור האינפלציה. במהלך תקופת כהונתו השנייה, ספג דניאלס מחאות מצד האיגודים המקצועיים והדמוקרטים בבית המחוקקים של אינדיאנה בשל תוכנית שיטת השוברים בחינוך, הפרטת הכבישים הציבוריים, והניסיון להעביר את חקיקת הזכות לעבודה, שהובילו לעזיבת המחאה של בית המחוקקים של אינדיאנה ב-2011. במהלך מושב בית המחוקקים האחרון בתקופת כהונתו של דניאלס כמושל, הוא חתם על חוק הזכות לעבודה, כשאינדיאנה הייתה המדינה ה-23 בארצות הברית שהעבירה את החקיקה הזאת.

נפוצה השערה שדניאלס היה אמור להיות מועמד בבחירות לנשיאות של 2012, אך הוא בחר שלא להתמודד. דניאלס נבחר על ידי חברי מועצת הנאמנים של אוניברסיטת פרדו, שאת כולם הוא מינה או חידש את מינויים כאשר כיהן כמושל, כנשיא האוניברסיטה לאחר תום כהונתו כמושל ב-14 בינואר 2013. ב-1 בינואר 2023 הוא סיים את כהונתו בתפקיד, תוך שהוא מעורר השערות על התמודדותו פעם נוספת למשרת מושל אינדיאנה או נציגה בסנאט של ארצות הברית.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיץ' דניאלס נולד במונונגהלה, פנסילבניה, כבנם של דורותי מיי (לבית וילקס) ומיטשל אליאס דניאלס.[1] הורי אביו היו מהגרים ממוצא יווני אורתודוקסי מסוריה.[2][3] ב-2011 הוענק לדניאלס פרס נג'יב חלבי מטעם המכון הערבי אמריקאי (Arab American Institute) על שירותו הציבורי. מוצאה של אימו היה ברובו מאנגליה, שם נולדו שלושה מבין ארבעת סביה וסבתותיה.[4] דניאלס בילה את רוב ילדותו בפנסילבניה, בטנסי ובג'ורג'יה.

ב-1959 עברה משפחת דניאלס מפנסילבניה לאינדיאנה, כאשר אביו של דניאלס קיבל משרה במטה של חברת התרופות פיטמן-מור באינדיאנפוליס. דניאלס בן ה-10 היה מורגל עד אז לנוף הררי, ובתחילה הוא לא חיבב את אזורי המישור של מרכז אינדיאנה. בעת מעבר המשפחה לאינדיאנה הוא היה עדיין תלמיד בבית הספר היסודי ובתחילה למד בבית הספר היסודי דלאוור טרייל, לאחר מכן בחטיבת הביניים וסטליין, ולבסוף בבית הספר התיכון המרכזי של אינדיאנפוליס. בבית הספר התיכון הוא היה נשיא מועצת התלמידים.[5] לאחר סיום לימודיו ב-1967, קיבל דניאלס את מלגת הנשיא מידי נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון.[6]

לימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר למד באוניברסיטת פרינסטון, היו דניאלס ושלושה מחבריו לחדר במעונות חלק מחקירה שנמשכה כמה חודשים, שהחלה ב-7 במרץ 1970, כאשר אחד מחבריו לחדר של דניאלס נעצר על אחזקת כמויות גדולות של מריחואנה וסמים אחרים.[7] חודשיים לאחר מכן פשטה המשטרה על אותו מבנה מעונות, ומצאה מריחואנה בכמות שמילאה 12 קופסאות נעליים ועצרה חמישה סטודנטים נוספים, כולל את דניאלס. דניאלס ואחד מחבריו לחדר הואשמו בהחזקה של מריחואנה, LSD וסמים נוספים, וכן בהקמת מטרד על ידי שימוש בחדר כמקום לשימוש ומכירה של סמים.[8] במסגרת הסדר טיעון עם דניאלס נמחקו סעיפי האישום נגדו תמורת הסכמתו לשלם קנס של 350 דולר על שימוש במריחואנה.[9]

34 שנים לאחר המעצר, סיפר אותו סטודנט שנעצר כמה חודשים לפני דניאלס לעיתון אינדיאנפוליס סטאר שהוא היה דמוקרט ש"ישמח לספק מידע בלתי מחמיא על רפובליקני - אם היה ברשותו כזה", אבל לדניאלס "לא היה שום קשר" למכירת סמים. חבר נוסף לחדר אמר שלמשטרה היה צו לחיפוש בחדר בהתבסס על פעילותו של הסטודנט הראשון שנעצר. "ללא ידיעתם [של דניאלס ושאר החברים בחדר]... [הוא] שב לשם ועשה שימוש בחדר כאשר לא היינו שם, והיה מעורב בסמים יותר גרועים ממריחואנה... ראינו בעצמנו כקורבנות תמימים". דניאלס הפריך את הרעיון שהוא היה חף מפשע באומרו שהוא "השתמש במריחואנה" ו"נקנס על כך, וזה היה ראוי".[9] דניאלס חשף את דבר המעצר בטפסי קבלה לעבודה בממשלה לבדיקת רקע ודיבר על המקרה בטורי עמדה.[10]

במאמר שפרסם ב-1989 בוושינגטון פוסט, כינה דניאלס את הפרשה "אירוע מצער" ואמר "בקמפוס של הקולג' שלי, בדיוק כמו בקמפוסים אחרים, היה קל להשיג מריחואנה בדיוק כמו בירת באדוויזר, והיחס אל שניהם היה שאנן באותה מידה. בתקופה מסוימת צרכתי את שניהם". דניאלס אמר "שהזנב המערב תיכוני הצעיר שלי התקפל" בעקבות המעצר.[10]

ב-1971 סיים דניאלס תואר בוגר אוניברסיטה בבית הספר ליחסי ציבור ויחסים בינלאומיים על שם וודרו וילסון של אוניברסיטת פרינסטון לאחר שהשלים עבודת גמר שכותרתה הייתה "הפוליטיקה של המטרופוליטיזציה: האחידות של עיר ומחוז באינדאנפוליס, אינדיאנה".[11] בעת לימודיו בפרינסטון הוא היה חבר ב"אגודה הקליאוסופית הוויגית האמריקאית" (American Whig–Cliosophic Society). בתחילה הוא למד בבית הספר למשפטים על שם מקינלי של אוניברסיטת אינדיאנה באינדיאנפוליס. לאחר שהחל לעבוד עם הסנאטור הנבחר ריצ'רד לוגאר, הוא עבר ללמוד במרכז למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, שם הוא סיים את לימודיו.

ראשית הקריירה הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאלס ומשפחתו עם הנשיא רונלד רייגן

דניאלס התנסה לראשונה בפוליטיקה כבר בתור נער, כאשר ב-1968 הוא עבד במסע הבחירות הבלתי מוצלח של בן אינדיאנה ובוגר פרינסטון ויליאם ראקלסהאוס, שהתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן, הדמוקרט בירץ' ביי.[5] לאחר מסע הבחירות הוא החל לעבוד כמתמחה במשרדו של ראש עיריית אינדיאנפוליס, בעל בריתו של ראקלסהאוס, ריצ'רד לוגאר. הוא עבד במסע הבחירות לבחירתו מחדש של לוגאר ב-1971, ולאחר מכן, ב-1974 הוא עבד במסע הבחירות הראשון של לוגאר לסנאט דרך חברת הייעוץ של ל. קית' בולן, שם הוא שימש כסגן נשיא החברה. בדצמבר 1974 הצטרף דניאלס לסגל לשכת ראש העיר של לוגאר. תוך שלוש שנים הוא היה לעוזרו הראשי של לוגאר. לאחר שב-1976 נבחר לוגאר לסנאט של ארצות הברית, עבר איתו דניאלס לוושינגטון כראש הסגל שלו.

בתפקיד זה שימש דניאלס במהלך תקופת הכהונה הראשונה של לוגאר בסנאט בשנים 1977–1982, ובאותה תקופה הוא הכיר את צ'רי הרמן, שעבדה בשירות הפארקים הלאומיים. השניים נישאו ב-1978 ונולדו להם ארבע בנות. ב-1993 הם התגרשו, צ'רי נישאה בשנית, ומאוחר יותר התגרשה מבין זוגה השני ונישאה בשנית לדניאלס ב-1997.

ב-1983, כאשר נבחר לוגאר כיושב ראש הוועדה הסנאטוריאלית הרפובליקנית הלאומית, מונה דניאלס כמנהל הוועדה. בתפקיד זה הוא שימש עד 1984 והיה בעל תפקיד מרכזי בשמירה על שליטת הרפובליקנים בסנאט. הוא גם ניהל בהצלחה שלושה מסעות בחירות מוצלחים של לוגאר לבחירה מחדש לסנאט.

באוגוסט 1985 היה דניאלס ליועץ הפוליטי הראשי ואיש הקשר לממשלות המדינות ולממשל המקומי של הנשיא רונלד רייגן.[12]

ב-1987 שב דניאלס לאינדיאנה כדי לשמש כנשיא וכמנהל הכללי של מכון הדסון, צוות חשיבה שמרני.[13] ב-1988 נבחר דן קווייל כסגן נשיא ארצות הברית, ומושל אינדיאנה רוברט אור הציע למנות את דניאלס למושב של קווייל בסנאט שהתפנה. דניאלס דחה את ההצעה, באומרו שהתפקיד יאלץ אותו לבלות זמן רב הרחק ממשפחתו.[5]

דניאלס הוביל את תגובת ממשל רייגן לפסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית לחוק תקני העבודה ההוגנים, וקידם את הגבלת הסמכות של הממשלה הפדרלית בהגדרת חוקי שעות נוספות עבור המדינות והממשלות המקומיות, בסכמו את עמדתו באומרו, "מהו עניינה של הממשלה הפדרלית לומר לרשויות המקומיות כיצד לבנות את שיטות העבודה שלהן?".[12] בעת ששימש כמנהל וועדת הבחירות לסנאט של הרפובליקנים, הביע דניאלס דאגה בנוגע לטוהר הבחירות באילינוי ב-1984, "טוהר הבחירות יהיה הגורם היחיד המכריע במרוץ לסנאט באילינוי",[14] נושא בו הוא עסק במשך כל הקריירה שלו.

אלי לילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 עזב דניאלס את מכון הדסון כדי לקבל משרה בחברת אלי לילי, התאגיד הגדול ביותר שמטהו ישב אז באינדיאנה.[15] בתחילה הוא קודם לתפקיד נשיא הפעילויות של החברה בצפון אמריקה, תפקיד בו הוא שימש בשנים 1993–1997, ולאחר מכן ועד 2001 לתפקיד סגן נשיא בכיר לאסטרטגיה ומדיניות תאגידיים. במהלך תקופת עבודתו, הודתה החברה באשמה בשני תיקים פליליים, שילמה יותר מ-2.7 מיליארד דולר בקנסות ובפיצויי נזיקין, הסדירה יותר מ-32,000 תביעות נזיקין, ונקלעה לאחד מתיקי הגנת הצרכן הגדולים ביותר שבה הייתה חברת תרופות מעורבת בהיסטוריה של ארצות הברית.[16]

דניאלס ניהל אסטרטגיה של הסחת הדעת מהמתקפות מייצור הפרוזק באמצעות ניהול מסע יחסי ציבור נגד התרופה שנוהל על ידי כנסית הסיינטולוגיה. בראיון שהעניק ב-1992 אמר דניאלס על הארגון ש"הוא לא כנסייה", ושהאנשים שצרכו את הפרוזק היו ככל הנראה קורבנות שלו. כנסיית הסיינטולוגיה הגיבה בתביעת דיבה נגד דניאלס בסכום של 20 מיליון דולר, שנדחתה על ידי בית המשפט.[17]

חברת אלי לילי חוותה צמיחה דרמטית במהלך תקופת עבודתו של דניאלס בה. מכירות תרופת הפרוזק היו כ-30 עד 40 אחוזים מהכנסות החברה במחצית השנייה של שנות ה-90, היא הכפילה את נכסיה ל-12.8 מיליארד דולר והכפילה את הכנסותיה ל-10 מיליארד דולר במהלך אותה תקופה. כאשר מאוחר יותר כיהן דניאלס כמושל אינדיאנה, הוא משך את עמיתיו לעבודה בחברה לשמש כיועציו וכמנהלי סוכנויות הממשל של אינדיאנה.

באותה תקופה שימש דניאלס גם כחבר מועצת המנהלים של חברת החשמל של אינדיאנפוליס. ב-2001 הוא התפטר מתפקידו זה כדי להצטרף לממשלה הפדרלית ומכר את מניותיו בחברה יחד עם אחזקות אחרות כדי לענות על דרישות האתיקה של הממשל הפדרלי.[18] באוחר יותר באותה שנה ירד ערך החברה כאשר תאגיד AES (אנ') רכש את חברת החשמל של אינדיאנפוליס.[19]

משרד הניהול והתקציב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בדצמבר 2000 הודיע הנשיא הנבחר ג'ורג' ווקר בוש על מינוי דניאלס כמנהל משרד הניהול והתקציב.[20] המינוי אושר ב-23 בינואר 2001 על ידי הסנאט של ארצות הברית ברוב של 100 תומכים וללא מתנגדים.[21] בתוקף תפקידו זה היה דניאלס גם חבר במועצה לביטחון לאומי ובמועצה לביטחון המולדת.

במהלך כהונתו כמנהל משרד הניהול והתקציב, שאף דניאלס להגביל את חקיקת הקונגרס לאישור הוצאות, באומרו שלכאורה המוטו של הקונגרס הוא "אל תעמוד שם סתם, תוציא משהו".[22] הוא מתח ביקורת על הרפובליקנים ועל הדמוקרטים כאחד. לאחר שנה מכניסתו לתפקיד, הציע הסנאטור טד סטיבנס, אז ראש סיעת המיעוט בוועדת ההקצבות של הסנאט, "שהדבר הטוב ביותר שדניאלס יכול לעשות כדי לשקם את היחסים עם הקונגרס, הוא לשוב לאינדיאנה". חבר בית הנבחרים ביל יאנג, אז יושב ראש ועדת ההקצבות של בית הנבחרים (אנ'), הלין על מנהיגותו של דניאלס באומרו, "אני מושכנע שמנהל משרד הניהול והתקציב חושב רק על מספרים ...ואין לו שום מחשבה למה משמשים או לא משמשים מספרים אלו עבור הארץ, עבור הצבא שלו, עבור הביטחון". מזכיר הבריאות ושירותי האנוש טומי תומפסון הלין על כך שמשרדו של דניאלס יידחה "כל תשע מתוך עשר הצעות, רק כדי להראות מי הבוס". התקציב בהיקף של 2.13 טריליון דולר, שהגיש דניאלס לקונגרס ב-2001 היה אמור לכלול קיצוצים נרחבים בתקציביהן של סוכנויות רבות כדי להכיל את הקיצוצים שנעשו במיסים, אך מעט מאוד מהקצוצים בהוצאות אושרו למעשה על ידי הקונגרס.[5] זמן קצר לאחר פלישת ארצות הברית לאפגניסטן, נשא דניאלס נאום בפני מועדון העיתונות הלאומי, בו הוא קרא תיגר על דעתם של אלו שרצו להמשיך בדפוס ההוצאות הרגיל כאשר האומה נמצאת במלחמה. "הרעיון של הקצאה מחדש של נכסים מדברים חשובים פחות לחשובים יותר, במיוחד בזמן חירום של ממש, הוא רעיון שיש בו היגיון בריא הוא מיושם בכל תחום אחר בחיים", הוא אמר.[23] על אף מאמצים אלו, במהלך 29 החודשים של כהונתו של דניאלס בתפקיד, העודף התקציבי החזוי של 236 מיליארד דולר, הפך לגירעון של 400 מיליארד דולר, זאת בשל המיתון של 2001, הקיצוצים במיסים, המלחמה באפגניסטן ומלחמת עיראק.[24]

חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן, ציין שדניאלס "מוחזק כסמל של אחריות פיסקלית" מבלי שאפילו שזכה בו. בהעירו על מנהיגותו של דניאלס, הוא כתב, "הדבר שאין אני יכול לשכוח הוא תפקיד המפתח שלו בבזבוז העודף התקציבי שבוש ירש. זה לא היה רק שהוא תמך בקיצוצים במיסים של בוש. התירוצים שהוא נתן לחוסר אחריות זה היו הונאתיים להפליא. כך שאני לא יכול להתייחס ברצינות לעמדה הנוכחית שלו בנוגע לניציות הגירעון".[25]

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, העביר הקונגרס חקיקה להקמת המחלקה לביטחון המולדת. זמן קצר לפני שהחוק נחתם על ידי הנשיא בוש, הכניסו מחוקקים רפובליקנים להצעת החוק נוסח שאפשר הגנה מפני אחריות של תאגידים שייצרו תוימרסל (Thiomersal), תרכיב לחיסון שנוי במחלוקת שהיה נתון לתביעות משפטיות רבות.[26] חברת אלי לילי הייתה בעבר היצרנית הגדולה ביותר של החיסון ומטרה מרכזית לתביעות.[27] דניאלס היה מנהל משרד הניהול והתקציב כאשר הצעת החוק עברה, והועלו השערות בנוגע לניגוד עניינים לכאורה. בעקבות אי שביעות הרצון הציבורי, הסיר הקונגרס את סעיף התיומרסל.[26][28]

בעל הטור השמרן רוס דאות'ט ציין בטור שכתב על תקופת כהונתו של דניאלס כמנהל משרד הניהול והתקציב שדניאלס "עשה את העבודה כמנהל משרד הניהול והתקציב עבור כמה מהתקציבים הבולטים יותר של ממשל בוש".[29] אך בעת שכינה את דניאלס "המושל הטוב ביותר של אמריקה", הגן דאות'ט על דניאלס מפני ההאשמות שהוא העריך לא נכונה את העלויות של מלחמת עיראק.

ב-2002 סייע דניאלס לפגוע באמינות הדיווח של עוזר הנשיא למדיניות כלכלית, לארי לינדזי, שהעריך שעלות מלחמת עיראק תנוע בין 100 ל-200 מיליארד דולר. דניאלס כינה את ההערכה הזאת "גבוהה מאוד, מאוד" וציין שהעלות צריכה לנוע בין 50 ל-60 מיליארד דולר.[30] באותה עת לא סיפק דניאלס עלות מדויקת למערכה ארוכה או קצרה נגד סדאם חוסיין, באומרו שהממשל תיקצב את שתי האפשרויות. הכשל במתן הערכות עלות ארוכות טווח הוביל את יריביו של דניאלס לטעון שהוא והממשל טענו שהעלות הכוללת של המלחמה לא תעלה על 60 מיליארד דולר. משרד התקציב של הקונגרס העריך שהעלות הכוללת של המלחמה בעיראק עבור משלמי המיסים האמריקאים תגיע לכ-2.4 טריליון דולר בערך בהנחה שהיא תתנהל עד 2017.[31]

שלושה חודשים לאחר מכן, ב-25 במרץ 2003, חמישה ימים לאחר תחילת הפלישה, ביקש הנשיא בוש 53 מיליארד דולר באמצעות הקצבת חירום משלימה כדי לכסות את ההוצאות המבצעיות בעיראק עד 30 בספטמבר אותה שנה.[32] על פי משרד התקציב של הקונגרס, עלות הפעולות בעיראק ב-2003 הגיעה ל-46 מיליארד דולר, פחות מהתחזית שלהם ושל דניאלס.[33] דאות'ט ואחרים שהגנו על דניאלס, האשימו את מבקריו של דניאלס באפיון שגוי של ההקצבות המשלימות של ששת החודשים כבקשה למימון המלחמה כולה.

סך כל עלויות המלחמה בעיראק הגיעו בסך הכל ל-800 מיליארד דולר.[34] מספטמבר 2001 ועד אוקטובר 2002 תקצבו המחוקקים של ארצות הברית כ-1.4 טריליון דולר לפעולות הן בעיראק והן באפגניסטן.[35]

ב-7 במאי 2003 הודיע דניאלס שהוא יתפטר מראשות משרד הניהול והתקציב תוך 30 יום. הכרזתו זו תוארה על ידי פקידי ממשל כהכנה להתמודדות על משרת מושל אינדיאנה.[22]

מושל אינדיאנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוגו מסע הבחירות של דניאלס ב-2004: "האיש שלי מיץ'" (My Man Mitch).

החלטתו של דניאלס להתמודד על משרת מושל אינדיאנה הובילה את רוב המועמדים האפשריים במפלגה הרפובליקנית לפרוש מהמרוץ. היחידי שהתמודד מולו ולא פרש היה הפעיל והלוביסט השמרן אריק מילר. מילר עבד בקבוצת פיניקס, קבוצה נוצרית להגנה על זכויות. מצע הבחירות של דניאלס התמקד בקיצוץ תקציב המדינה של אינדיאנה ובהפרטת סוכנויות ממשלתיות. בבחירות המקדימות הוא ניצח לאחר שגרף 67 אחוזים מקולות הבוחרים.

כאשר ניהל את הקמפיין שלו במערכת הבחירות הכלליות, ביקר דניאלס שלוש פעמים לכל הפחות בכל אחד מ-92 מחוזות אינדיאנה. הוא נסע ב-RV שנתרם וכונה "RV-1", ושכוסה בחתימות של תומכים ועוטר בסיסמת הבחירות של דניאלס "האיש שלי מיץ'" (My Man Mitch). סיסמה זו התבססה על סימוכין למשפט שפעם היה בשימושו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בהתייחסו לדניאלס. בוש ניהל יחד עם דניאלס מערכות בחירות בשתי הזדמנויות, כאשר דניאלס קיווה שהפופולריות של בוש תסייע לו לנצח. בעצירותיו הרבות במסע, הוא השתמש לעיתים קרובות במשפט "בכל גינה יש צורך בניכוש עשבים אחת לשש עשרה שנים בערך". באותה עת חלפו 16 שנים מאז כיהן באינדיאנה מושל רפובליקני. יריבו במערכת הבחירות הכלליות היה המושל המכהן ג'ו קירנן, שירש את המשרה עם פטירתו של פרנק אובאנון. מודעות הבחירות של קירנן ושל המפלגה הדמוקרטית ניסד לקשור את דניאלס למספר סוגיות - מעצרו על שימוש במריחואנה, מכירת המניות שהובילה להשערות על מכירה פנימית, ובשל תפקידו בחברת אלי לילי, לעלות הגבוהה של תרופות מרשם. הבחירות של 2004 היו היקרות ביותר בתולדות אינדיאנה עד לאותה עת, כשהמועמדים הוציאו יחדיו סכום של 23 מיליון דולר. דניאלס ניצח בבחירות לאחר שגרף כ-53 אחוזים מקולות הבוחרים מול 46 הקולות שקיבל קירנן. קירנן היה המושל המכהן הראשון באינדיאנה שנוצח בבחירות מאז 1892.

תקופת כהונתו הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאלס בביקור אצל כוחות אמריקאים בכוויית, 16 באפריל 2006.

ביומו הראשון בתפקיד הקים דניאלס את משרד התכנון והתקציב הראשון של אינדיאנה כדי למצוא מצבים של חוסר יעילות ואפשרויות לחיסכון בההוצאות בכל שדרות הממשל. באותו יום הוא ביטל את קיומם של האיגודים המקצועיים של עובדי הממשל באמצעות צו מושל, ביטל את הצורך שעובדי הממשל ישלמו ממשכורותיהם לאיגודים המקצועיים כאשר הפך על פיו את האישור לכך שניתן על ידי המושל אוון ביי בצו מושל שנתן ב-1989. בסופו של דבר ירד שיעור חברי האיגודים המקצועיים משלמי דמי חבר בקרב עובדי המדינה ב-90 אחוזים.[36]

תקציב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאום מצב המדינה הראשון שלו שנשא ב-18 בינואר 2005, הציב דניאלס בראש סדר היום שלו את שיפור מצבה הפיסקלי של אינדיאנה. למדינה היה תקציב דו-שנתי, ובשנתיים הבאות היו תחזיות לגירעון של 800 מיליון דולר. דניאלס קרא להציב מגבלות על הגידול בהוצאות בכל התחומים ובהורדת שיעור העלייה השנתי של התקציב. הוא גם הציע להעלות את המיסים באחוז אחד בשנה לכל היחידים והישויות שהרווח השנתי שלהם עלה על 100,000 דולר. הצעת המיסוי הייתה שנויה במחלוקת ויושב הראש הרפובליקני של בית הנבחרים של אינדיאנה, בריאן בוסמה, מתח על דניאלס ביקורת וסירב לאפשר דיון בהצעה.

האספה הכללית של אינדיאנה אישרה 250 מיליון דולר בקיצוצים בהוצאות ודניאלס ניהל משא ומתן ב-30 חוזים שונים של המדינה כדי לחסוך 190 מיליון דולר, כך שכתוצאה מכך הגיע סך התקציב ל-23 מיליארד דולר. שיעור העלייה השנתית בסעיף ההוצאות בתקציב קוצץ מ-5.9 ל-2.8 אחוזים, נתון שהפך קבוע פחות או יותר במשך שנים לאחר מכן.[37] העלייה בהכנסות, לצד צמצום ההוצאות, הובילו לעודף תקציבי של 300 מיליון דולר. על פי עדכון בחוקת אינדיאנה, שהתקבל בעקבות פשיטת רגל שהיא נקלעה אליה ב-1837, נאסר על המדינה לקחת הלוואות. לפיכך, מימנה המדינה את הגירעונות התקציביים שלה באמצעות הקצאה מחדש של 760 מיליון דולר בהכנסות שהשתייכו לממשלות המקומיות ולמחוזות החינוך במשך שנים רבות. בהדרגה הושבו כספים אלו לממשל המקומי באמצעות שימוש בכספי העודפים התקציביים, וקרן הרזרבה של המדינה גדלה ל-1.3 מיליארד דולר.[37]

שתי הצעות נוספות של דניאלס בתחום המיסוי אושרו גם הן: מס שהוטל על משקאות חריפים למימון בניית אצטדיון לוקאס אויל (Lucas Oil Stadium) באינדיאנפוליס, ומס על השכרת רכבים לצורך הרחבת מרכז הכנסים של אינדיאנה. מקור המימון החדש הוביל להשתלטות המדינה על מיזם שבתחילה החל על ידי עיריית אינדיאנפוליס והוביל לסכסוך בין דניאלס לבין הנהגת העיר על השאלה מי צריך לקבל את הבעלות על המיזם. בסופו של דבר זכתה בכך המדינה וקיבלה את הבעלות על המתקנים הללו מידי העיר.

ב-2006 המשיך דניאלס את מאמציו לצמצם את ההוצאות התפעוליות של המדינה באמצעות חתימה על הצעת חוק להפרטת שירותי הרישום לתוכניות הרווחה של המדינה. מרכזי הרווחה של אינדיאנה הוחלפו במוקדים טלפוניים שהופעלו על ידי IBM. באמצע 2009, לאחר תלונות על השירות למעוטי יכולת, ביטל דניאלס את החוזה והשיב את שירות הרישום לשירותי הרווחה לידיים ציבוריות.

שעון הקיץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הצעדים השנויים ביותר במחלוקת שאותם קידם דניאלס בהצלחה, היה אימוץ שעון הקיץ באינדיאנה, שלטענתו של דניאלס, בכלכלה מורכבת, היה נחוץ כדי לשים קץ לבלבול המתמיד ולצרף את אינדיאנה למתאם לאורך השנה עם שאר האומה.[38] טרם השינוי, המחוזות של חלקה המערבי של אינדיאנה לא הנהיגו שעון קיץ, בעוד שהמחוזות בחלקה הדרום-מזרחי של המדינה, הקרובים לסינסינטי, אוהיו, כן הנהיגו שעון קיץ בתחומיהם באופן בלתי רשמי בשל היותם חלק מהאזור המטרופוליני של העיר. אינטרסים של שני אזורי הזמן מנעו אימוץ רשמי של שעון הקיץ מאז שנות ה-60, והובילו לעשורים של ויכוחים. דניאלס לחץ להעברתה של כלל המדינה לאזור זמן מזרח, אך האספה הכללית של אינדיאנה לא הגיעה להסכמות על כך. בסופו של דבר, לאחר דיון ארוך, אימצה האספה הכללית את שעון הקיץ של אזור זמן מזרח באפריל 2005. ההצבעה על החוק עברה על חודו של קול אחד והכניסה את רוב המדינה לאזור זמן מזרח, למעט המחוזות שבפינות הצפון-מערבית והדרום-מערבית של המדינה שנשארו באזור זמן מרכז.[39]

כבישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 התקבלה באינדיאנה תוכנית שנויה במחלוקת שנקראה "תוכנית התנועות המרכזית" (Major Moves plan). כביש האגרה של אינדיאנה הוחכר ל-75 שנים ל"שותפות התנועה הבין-מדינתית" (Statewide Mobility Partners), חברת יזמות משותפת בבעלות חברת "סינטרה" (Cintra) הספרדית ו"קבוצת מקווארי תשתיות" (Macquarie Infrastructure Group) האוסטרלית עבור תשלום של 3.85 מיליארד דולר והבטחה לביצוע שדרוגים בכביש בעלות של 4.4 מיליארד דולר.[40]

צעד זה זכה להתנגדות מרוב הדמוקרטים, שפתחו במסע פרסום בו האם האשימו את דניאלס במכירת הכביש לאומות זרות.[41] ההכנסות מהחכרת הכביש שימשו לממן צבר של מיזמי תחבורה ציבורית וכדי ליצור קרן נאמנות של 500 מיליון דולר שתיצור הכנסות לתחזוקת מערכת הכבישים המהירים באינדיאנה.[37] רשויות מקומיות זכו גם הן להטבות כתוצאה מהעסקה, כולל 150 מיליון דולר שהועברו ל-92 מחוזות אינדיאנה עבור כבישים מקומיים, 240 מיליון דולר שהועברו לשבע מחוזות לתשתיות ולמיזמי פיתוח כלכלי, ו-120 מיליון דולר שהועברו לרשות הפיתוח האזורי הצפון-מערבית עבור פיתוח מקומי כלכלי.[42] דניאלס וחברת חשבונאות עצמאית האמינו ששוויו של הכביש הוא לא יותר מ-2 מיליארד דולר והופתעו מגובה ההצעה של 4 מיליארד דולר ששולמה במזומן, בנוסף לשיפורים שנקבעו בחוזה. דניאלס הגדיר את העסקה כטובה ביותר מאז "רכישת מנהטן תמורת חרוזים - אלא שהפעם הילידים הרוויחו".[43] תמיכתו של דניאלס בצעד חקיקה כה שנוי במחלוקת הובילה לירידה חדה בשיעור התמיכה בו. במאי 2005 הראה סקר דעת קהל ירידה ב-18 אחוזים בתמיכה בו כך שרק 42 אחוזים מתושבי אינדיאנה הביעו את תמיכתם בו על הדרך בה הוא מילא את תפקידו. בחודשים הבאים, נראה היה שרבים מצעדי הרפורמה שלו יצרו השפעה חיובית ושיעורי התמיכה בו התאוששו.

מבקרי העסקה כינו אותה "ההלוואה היקרה ביותר בתולדות אינדיאנה... ששינתה מן היסוד את מערכת היחסים בין התשתיות לבין משלמי המיסים", באומרם ש"הכביש שמיועד לשרת את תושבי אינדיאנה משרת כעת את צורכי הפקת הרווחים של חברות רב-לאומיות".[44] בין ההצדקות לעסקת ההחכרה היה החוסר ההיסטורי ברצון פוליטי להעלות את תעריף האגרה על הנסיעה בכביש, הכביש לא הרוויח את כספי המדינה. דניאלס אמר לוועדה של הקונגרס, "...במקום לעשות כסף עבור המדינה, הכביש פעל בהפסד במשך 5 מתוך 7 השנים האחרונות... הססנות פוליטית השאירה את תעריפי האגרה באותו גובה מאז 1985... גם אם היינו מעלים את האגרה, הייתה סיבה מועטה להאמין שהמושלים שיכהנו אחרי ירצו לעשות זאת, או שיעמוד לרשותם הכוח הפוליטי לכך. פעם שאלתי כמה עולה לגבות אגרה בשיעור של 15 סנטים, והתשובה הייתה 34 סנטים. התבדחתי על כך שעדיף היה לנו עם מערכת כיבודים וקערת זכוכית לאיסוף תרומות מדי פעם".[45]

כצפוי, חוו הנהגים בכביש עליה דרמטית בתעריפי האגרות לאחר החכרת הכביש, שהעלו את עלות הנסיעה מ-4.65 ל-8.80 דולר לרכבי נוסעים, ומ-18 ל-35.20 דולר למשאיות סמי-טריילר. על אף הכפלת תעריפי הנסיעה, חברת ההפעלה בבעלות זרה הגישה ב-2014 בקשה לפשיטת רגל, ומחיר הרכישה שלה על סך 3.85 מיליארד דולר הפך ל-6 מיליארד דולר בחובות של החברה לבעלי החוב שלה. אינדיאנה קיבלה תשלום חד-פעמי של 3.85 מיליארד דולר והסכם החכירה הועבר לחברת השקעות אוסטרלית אחרת מבלי לשנות את תנאי ההסכם.[46]

באוקטובר 2014 דיווחה חברת כביש האגרה של אינדיאנה למועצת הפיקוח שלה על מספר רב של ליקויים לאורך הכביש, כולל: ליקויים בריבוד הכביש ובשילוט ברחבות הכניסה לכביש, פעילויות במתקני תחזוקת כלי רכב שעלולות לגרום למוצרי נפט או לכימיקלים אחרים לחדור למי ניקוז הגשמים, ומתקני ביוב שמהווים סכנה עקב אי השגחה עליהם. בתגובה לדוח השקיעו החוכרים החדשים 260 מיליון דולר בשיפורים מרכזיים בתשתיות הכביש. ביוני 2015 הודיע קן דיילי, המנהל הכללי החדש של חברת הזיכיון של הכביש, שכל רחבות הכניסה המקוריות של הכביש מ-1955 יהרסו ויוחלפו במשך חמש השנים הבאות.[47]

בריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 חתם דניאלס על תוכנית הבריאות של אינדיאנה, שסיפקה כיסוי ביטוחי ל-132,000 עובדי המדינה שלא היו מבוטחים. התוכנית פועלת באמצעות סיוע למוטבייה לרכוש פוליסת ביטוח בריאות פרטי בסבסוד המדינה. התוכנית מקדמת סריקות רפואיות, שירותי מניעה מוקדמת, וגמילה מעישון. היא גם מספקת זיכוי ממס לעסקים קטנים שפועלים על פי סעיף 125 לחוק מס הכנסה. התוכנית מומנה באמצעות העלה של המס המדינתי על סיגריות והקצאה מחדש של כספי מדיקאייד (Medicaid) הפדרליים באמצעות מענק מיוחד של הממשלה הפדרלית. בטור שפרסם ב-15 בספטמבר 2007, בוול סטריט ג'ורנל, צוטט דניאלס באומרו על "תוכנית אינדיאנה הבריאה" ועל הגידול במס הסיגריות באומרו, "מס צריכה על מוצר שבקרוב יהיה לך פחות ממנו אינו מפר את הכללים שלמדתי מרונלד רייגן".

התוכנית מאפשרת למשקי בית עם הכנסה נמוכה עד בינונית שאין להם גישה לשירותי בריאות הניתנים על ידי המעסיק, להגיש בקשה להחזר. בראשית ימי היישום שלה, התשלום על התוכנית חושב באמצעות נוסחה שכתוצאה ממנה החיוב נע בין 2 עד 5 אחוזים מהכנסת המבוטחים. סכום שנתי של 1,100 דולר בהשתתפות עצמית היה סטנדרט בכל הפוליסת ואפשר למבוטחים לפתוח חשבון חיסכון לבריאות. התוכנית שילמה סכום מרבי שנתי של 300,000 דולר.[48]

רפורמה במס הרכוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 הציע דניאלס הגדרת תקרה על של אחוז אחד על מס רכוש לנכסים למגורים, שני אחוזים על נכסים להשכרה ושלושה אחוזים על מבנים המשמשים לעסקים. התוכנית אושרה ב-14 במרץ 2008 על ידי האספה הכללית של אינדיאנה, ונחתמה כחוק על ידי דניאלס ב-19 במרץ. באותה שנה, זכו בעלי הנכסים באינדיאנה לקיצוץ ממוצע של יותר מ-30 אחוזים על מס רכוש, סך של 870 מיליון דולר. רוב הכספים שנגבו על מס רכוש מימנו בתי ספר מקומיים ואת גופי הממשל במחוזות. כדי לפצות את גופי הממשל המקומי על אובדן ההכנסות, העלתה המדינה את שיעור מס המכירות מ-6 ל-7 אחוזים החל מ-1 באפריל אותה שנה.[49]

מתוך חשש שממשלים עתידיים יהפכו את החוק על פניו, לחצו דניאלס ומנהיגים רפובליקנים אחרים על תיקון שיוכנס לחוקת אינדיאנה בו נקבעו מגבלות המס. התיקון המוצע הוכנס לפתקי ההצבעה בבחירות הכלליות של 2010 וזכה להתמקדות במסע הבחירות של דניאלס לתקופת כהונתו השנייה כמושל. בנובמבר 2010 אישר קהל הבוחרים את התיקון האמור בחוקת אינדיאנה.[50]

הצלחותיו של דניאלס באיזון תקציב המדינה של אינדיאנה החלו לזכות להכרה לאומית לקראת תום תקופת כהונתו הראשונה. ב-2008 הוא הוכנס לרשימת "פקידי הממשל של השנה" על ידי המגזין Governing.[51] באותה שנה הוא קיבל את פרס החדשנות העירונית ממכון מנהטן על רעיונותיו לטיפול בבעיות הפיסקליות והעירוניות של המדינה.[52]

רישום הבוחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב האספה הכללית של אינדיאנה של 2005, העבירו דניאלס והרפובליקנים, בסיועם של כמה מהדמוקרטים, את חוק רישום הבוחרים, שבו נדרשו הבוחרים להציג תעודה מזהה ממשלתית עם תמונה לפני שהורשו להצביע. החוק היה הראשון מסוגו בכל ארצות הברית, וארגוני זכויות אדם רבים, כולל האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, התנגדו לו, באומרם שהוא ישפיע באופן בלתי הוגן על מיעוטים, עניים וקשישים, שעלולים לא להיות מסוגלים להרשות לעצמם הוצאת תעודה מזהה או שלא יהיו מסוגלים מבחינה פיזית להגיש את הבקשה להנפקת התעודה. כדי לענות על חששות אלו, העביר המדינה חוק נוסף שהסמיך את הרשויות מנפיקות אמצעי הזיהוי להציע הנפקת כרטיסי זיהוי עם תמונה בחינם לאנשים שלא החזיקו עדיין בשום תעודה מזהה אחרת מטעם המדינה.[53]

קואליציה של ארגוני זכויות אזרח קראה תיגר על החוק בבתי המשפט של אינדיאנה, וממשל דניאלס הגן על הממשלה בעתירה זו. בית המשפט הפדרלי המחוזי נתן פסק דין מקוצר למדינה. העותרים פנו לבית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים של ארצות הברית, וזה פסק שהחלטת בית המשפט הפדרלי המחוזי בתיק "קרופורד נגד ועדת הבחירות של מחוז מריון" (Crawford v. Marion County Election Board). עם העברת העתירה לבית המשפט העליון של ארצות הברית, פסק גם זה לטובת המדינה באפריל 2008, ובכך קבע תקדים משפטי. כתוצאה מכך פעלו מדינות נוספות באופן דומה וחוקקו חוקים בהתאם בשנים שלאחר מכן.[53]

בחירות 2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאלס עם אנשי המשמר הלאומי של אינדיאנה, 13 במאי 2009.

לשנת הבחירות 2008 נכנס דניאלס עם 51 אחוזים של שביעות רצון, ו-28 אחוזים של אי שביעות רצון. מסע הבחירות שלו לתקופת הכהונה השנייה התמקד בשיעור האבטלה באינדיאנה, שירד במהלך תקופת כהונתו בתפקיד, התיקון המוצע בחוקה לרפורמה במס הרכוש, והאיזון המוצלח של תקציב המדינה במהלך תקופת כהונתו הראשונה של דניאלס כמושל.

ב-4 בנובמבר אותה שנה הביס דניאלס את המועמדת הדמוקרטית ג'יל לונג תומפסון, ונבחר לתקופת כהונה שנייה כמושל לאחר שזכה ב-57.8 אחוזים מקולות הבוחרים, זאת על אף שהנשיא הדמוקרטי, ברק אובמה, ניצח באינדיאנה בבחירות לנשיאות שהתקיימו באותו יום.[54] ב-12 בינואר 2009 הושבע דניאלס לכהונתו השנייה. הבלוגר מוושינגטון פוסט, כריס סיליזה, כינה את מערכת הבחירות של דניאלס "מסע הבחירות הטוב ביותר למשרת המושל של 2008", וציין שכמה רפובליקנים כבר החלו לדון ברעיון של הכנסת שמו כמועמד לבחירות לנשיאות של 2012. דניאלס גרף 20 אחוזים מקולות האפרו-אמריקאים ו-37 אחוזים מקולות ההיספנים במסע הבחירות, וזכה ביותר קולות בהשוואה לכל מועמד בהיסטוריה של אינדיאנה.

תקופת כהונתו השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכות הבחירות של 2006 ו-2008 זכו הדמוקרטים ברוב בבית הנבחרים של אינדיאנה, וכתוצאה מכך נוצר בית מחוקקים לעומתי, כאשר הדמוקרטים שלטו בבית הנבחרים, והרפובליקנים בסנאט המדינתי ובלשכת המושל. מצב זה הוביל למבוי סתום בדיונים על התקציב, שגרם לדניאלס לקרוא למושב מיוחד של האספה הכללית של אינדיאנה. בשל המשבר הפיננסי הלאומי, ניצבה אינדיאנה מול מחסור בהכנסות של 1.4 מיליארד דולר בשנות התקציב 2009–2011.[55] דניאלס הגיש מגוון של קיצוצים בסעיפי ההוצאות וצעדים לחיסכון בהוצאות בהצעות התקציב שלו. האספה הכללית אישרה חלק מההצעות, אך הסתמכה באופן נרחב על כספי הרזרבה המדינתית כדי לכסות את הגרעון. בסופו של דבר חתם דניאלס על חוק תקציב דו-שנתי של 27 מיליארד דולר.

נטישת המחאה של 2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאלס, אוגוסט 2010.

בבחירות אמצע הכהונה של 2010 השיגו הרפובליקנים רוב גם בסנאט של אינדיאנה, ובכך זכו לשליטה מוחלטת באספה הכללית בפעם הראשון מאז השבעתו של דניאלס כמושל. המושב הסדיר של 2011 של האספה החל בינואר והרוב של הרפובליקנים ניסה ליישם סדר יום שמרני בקנה מידה רחב שברובו נתמך על ידי דניאלס. רוב סעיפי סדר יום זה לא טופלו מאז בחירתו של דניאלס בשל חלוקת השליטה בבית המחוקקים קודם לכן. בפברואר, ניסו הרפובליקנים להעביר את חוק "הזכות לעבוד" (Right-to-work law) בבית הנבחרים. על פי הצעת החוק, הדרישה מעובדים להצטרף לאיגודים מקצועיים הפכה לבלתי חוקית. הרפובליקנים טענו שכך יסתייע למדינה למשוך אליה מעסיקים חדשים. בשל אי יכולתם למנוע את קבלת החוק, יצאו מחוקקים דמוקרטים מגבולות המדינה כדי למנוע את קיומו של קוורום, ובמקביל מאות מפגינים התקבצו בבירת המדינה. נטישה כזאת של סיעת המיעוט בבית המחוקקים היא תופעה נפוצה באינדיאנה.[56]

בעוד שדניאלס תמך בחקיקה, הוא האמין שהמחוקקים הרפובליקנים צריכים היו לגנוז את הצעת החוק בשל העובדה שהיא לא הייתה חלק ממצע הבחירות שלהם וראוי היה לקיים עליה דיון. בסופו של דבר גנזו הרפובליקנים את הצעת החוק, אך הדמוקרטים עדיין סירבו לשוב לבירה, ודרשו שיונחו על שולחן בית המחוקקים הצעות חוק נוספות, כולל חוק ליצירת תוכנית מדינתית לשוברים בחינוך. סירובם לשוב לאינדיאנה הותירה את האספה הכללית במצב של אי יכולת להעביר שום חקיקה, עד ש-3 מתוך 12 הצעות החוק שהם התנגדו להם הוסרו מעל סדר היום ב-28 במרץ. בסופו של דבר שבו הדמוקרטים לאינדיאנה.[56]

באותו חודש בו אירע המשבר, התראיין דניאלס בנוגע למשבר דומה שהתרחש בוויסקונסין בנוגע להצבעות על התקציב. בעוד שהוא תמך ברפובליקנים של ויסקונסין, הוא אמר שבאינדיאנה "אנחנו לא בדיוק באותו מצב ולא דוגלים באותם מטרות שבוויסקונסין דנים בהם".[57]

חינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום משבר הנטישה העבירה האספה הכללת את רוב סעיפי החקיקה שהיו על סדר היום ודניאלס חתם עליהם. בשיתוף פעולה עם המפקח הראשי של החינוך הציבורי באינדיאנה, טוני בנט, נחקקה סדרה של חוקי רפורמה בחינוך שהובילה לשינויים מרכזיים במוסדות החינוך באינדיאנה. תוכנית השוברים בחינוך הופעלה. ילדים למשפחות בעלות הכנסה שנתית של פחות מ-41,000 דולר קיבלו שוברים שווי ערך ל-90 אחוזים של עלות חינוכם בבתי ספר ציבוריים ועשו בהם שימוש כדי ללמוד בבתי ספר פרטיים. במסגרת התוכנית ההטבה הזאת הייתה בשיעור נמוך יותר למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר מסף זה. התוכנית יושמה בהדרגה במשך שלוש שנים וב-2014 כבר הפכה לזמינה עבור כל תושבי המדינה.[58]

תקציבים נוספים הופנו להקמת והרחבת בתי ספר עצמאיים ולהרחבת תוכניות המלגות בקולג'ים. החוק גם יצר מערכת לתשלום תמריצים כדי להעלות את שכר המורים, העניק למנהלי בתי הספר סמכויות רחבות יותר לסיים את עבודת המורים, והגביל את זכות המשא והמתן הקולקטיבי של המורים.[58]

באמצעות צו מושל שדניאלס חתם עליו ב-14 ביוני 2010, הוקמה השלוחה של אוניברסיטת המושלים המערביים באינדיאנה (WGU Indiana) כשותפות בין המדינה לבין האוניברסיטה מתוך מאמץ להרחיב את גישתם לחינוך גבוה של תושבי אינדיאנה וכדי להעלות את אחוז האוכלוסייה המבוגרת במדינה שתזכה לחינוך על-תיכוני.

הניסיון לאסור את לימוד ספרו של הווארד זין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013 השיגה סוכנות הידיעות Associated Press הודעות דואר אלקטרוני על פי חוק שקיפות המידע של אינדיאנה, שבהם ביקש דניאלס לקבל בטוחות שהספר פרי עטו של ההיסטוריון הווארד זין "היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו" "לא נמצא בשימוש בשום מקום באינדיאנה. ב-2010 כתב דניאלס, "שטויות אלו לא צריכות לקבל שום יחס במדינה".[59][60][61] תכתובות הדואר האלקטרוני של דניאלס הופנו לסקוט ג'נקינס, יועצו לענייני חינוך, ולדייוויד שיין, מגייס כספים בכיר וחבר במועצת החינוך המדינתית. דניאלס ועוזריו הגיעו להסכם והוא כתב להם "לכו על זה. פיסלו את התעמולה". חלק מהדברים שנכתבו על ידי שיין היו שסקירה ברחבי המדינה "תאלץ לחשוף לאור היום הרבה פסולת".[62] אף על פי שתרזה לוברס, נציבת המדינה לחינוך גבוה, הוזכרה בתכתובות בנוגע לסקירה מדינתית של קורסי הלימוד, היא אמרה מאוחר יותר שהיא "מעולם לא ביקשה לנהל סקר של הקורסים שהוזכרו בתכתובות, ושמשרדה לא ניהל סיקרה כזאת".[59]

באחת מהודעות הדואר האלקטרוני הביע דניאלס בוז כלפי זין כאשר זה נפטר:

אקדמאי אנטי-אמריקאי נורא זה עבר סוף סוף מן העולם... בהספדים ובפרשנויות הוזכר ספרו "היסטוריה עממית של ארצות הברית", שהוא "ספר בחירה של בתי ספר תיכוניים וקולג'ים ברחבי הארץ". זוהי פיסת דיס-אינפורמציה מופרכת באמת, אנטי-עובדתית, המציגה נתונים שגויים על ההיסטוריה האמריקאית בכל עמוד. האם יש מישהו שיכול להבטיח לי שהוא לא נמצא בשימוש במקום כל שהוא באינדיאנה? אם כן, איך נוכל להיפטר ממנו לפני שעוד אנשים צעירים יאולצו לקבל את הגירסה השגויה של ההיסטוריה שלנו?".[59]

שלוש שנים לאחר מכן, בעקבות חשיפת התכתובות, 90 מתוך כ-1,800 הפרופסורים של אוניברסיטת פרדו הוציאו מכתב פתוח שבו הם הביעו את דאגתם בנוגע למחויבותו של דניאלס לחופש האקדמי. דניאלס הגיב לדבריהם באומרו שאם זין היה בחיים והיה חבר בסגל האוניברסיטה, הוא היה מגן על חופש הדיבור ועל חופש הפרסום שלו.[63] במכתב התגובה לפרופסורים, כתב דניאלס, "למען האמת, הודעות המייל שלי לא הפרו את החופש האקדמי של אף אחד ולא כפו שום צנזורה על אף אדם או השקפת עולם".[64]

בסבב תכתובות נפרד שלא היה קשור לעניין שהתנהל ב-2009, שיתפו בעלי תפקידים במערכת החינוך של אינדיאנה את דאגותיהם עם דניאלס בנוגע למשאבים ופעילויות שתדלניים באגודת בתי הספר העירוניים של אינדיאנה. דניאלס ביקש שהממשל "יבחן את האפשרות לסלק אותם, לפחות במסגרת המימון שאנו מתכננים לשנתיים הקרובות". המנהל הכללי של האגודה, צ'ארלס ליטל, פרופסור לחינוך באוניברסיטת פרדו, מתח עליו ביקורת. לא היה ברור מיד אם הבדיקה תעבור. דניאלס אמר שהוא מעולם לא שמע על צ'ארלס ליטל.[65]

בתגובה למחלוקת, הוציאה לשכתו של דניאלס הצהרה שכללה כמה ציטוטים שהופיעו גם במאמר של העיתונאי מייקל מויניהן שפורסם במגזין ריזן, וכן ציטוט מההודעה לעיתונות של אוניברסיטת סטנפורד שהובילו להאשמות בגניבה ספרותית.[66]

מאוחר יותר תיקן דניאלס את דבריו וציין שהוא "ביטל את דבריו של פרופסור מאוניברסיטת סטנפורד שהביע רוגז על שנכלל בהערות המקוריות" בעוד שהוא הסיר את הציטוטים שהופיעו במאמר בריזן.[66]

הפלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באפריל 2011, העביר בית המחוקקים של אינדיאנה חוק שנוסח על ידי חבר בית הנבחרים המדינתי אריק טרנר, ושאסר על מימון מכספי משלמי המיסים של ארגונים שביצעו הפלות. החוק גם אסר על הפלות מעבר לשבוע ה-20 להיריון, ארבעה שבועות מוקדם יותר בהשוואה לחוק הקודם.[67] אף על פי שמאוחר יותר אמר דניאלס שהוא תמך בחוק מראשית תהליך חקיקתו, הוא לא היה חלק מסדר היום החקיקתי שלו הדבר לא רמז על כך שהוא יחתום על החוק או יטיל עליו וטו לאחר קבלתו באספה הכללית של אינדיאנה.[68] ב-10 במאי אותה שנה חתם דניאלס על החוק. מבקריו טענו שהוא חתם על החוק בידיעה מלאה שהוא יוביל לדיון משפטי ארוך ויקר ויסכן כספים פדרליים, במיוחד אובדן של 4 מיליארד דולר שמימנו את תוכנית מדיקאייד. המרכזים לשירותי מדיקייר ומדיקאייד כתבו בתגובה ש"אינידאנה יכולה לחשוב מחדש על החוק החדש שלה, או להפר את חוק מדיקאייד. היא לא יכולה לעשות את שני הדברים".[69]

הפדרציה להורות מתוכננת והאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות הגישו בסופו של דבר תביעה משפטית נגד המדינה בטענה שהיא פעלה בחוסר הגינות, שחוק המדינה החדש הפר את חוקי המדיקאייד הפדרליים, ושזכויותיהם על פי התיקון ה-14 הופרו. ב-24 ביוני הוצאה פסיקה שאסרה על המדינה לאכוף את החוק.[70] מאוחר יותר פסק בית המשפט לטובת הורות מתוכננת בהסתמכו על סעיף "חופש הבחירה". אינדיאנה ערערה על הפסיקה בפני בית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים של ארצות הברית, שאישר את פסקי הדין של בתי המשפט בערכאות הנמוכות.

הגירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 2011 חתם דניאלס על שני חוקי הגירה: הראשון שלל ממהגרים בלתי חוקיים את הזכות ללמוד על פי התעריפים הנהוגים במדינה, והשני קבע הטלת קנסות על מעבידים שהעסיקו מהגרים בלתי חוקיים. כמה מפגינים, שלפחות חמישה מהם היו מהגרים בלתי חוקיים, נעצרו בעת שמחו נגד החוק בבית המחוקקים כאשר הם התפרצו ללשכתו של דניאלס לאחר שנמנעה מהם פגישה איתו. מנהיגי הסטודנטים קראו לשחרורם, בעוד שכמה מהמחוקקים קראו לגירושם.

מנהיגי המפלגה הדמוקרטית באינדיאנה האשימו את דניאלס ואת הרפובליקנים בהעברת חוק שנוי במחלוקת רק כדי לרומם את תדמיתו של דניאלס כדי שהוא יוכל להתמודד לנשיאות. דניאלס מצידו דחה את ההאשמות, באומרו שהוא היה מיישם את אותו סדר יום כמה שנים קודם לכן אם הרוב הדמוקרטים בבית הנבחרים היה מאשר לו אז לעשות זאת.

קיצוצים בתקציב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינידיאנה חזתה את המשך הירידה בהכנסותיה ב-2010, שתגרום לגירעון בתקציב של 1.7 מיליארד דולר, אם התקציב ימשיך בקצב הרגיל שלו. דניאלס הגיש לאספה הכללית תוכנית הוצאות דו-שנתית של 27.5 מיליארד דולר שיוביל לעודף תקציבי של 500 מיליון דולר, שבהם יעשה שימוש להחזרת יתרת קרן הרזרבה של המדינה למיליארד דולר. הוא הציע מגוון רחב של צעדי צנע תקציביים, כולל הוצאת עובדים לגמלאות, הטלת מגבלות על ההוצאות, הקפאת קבלת עובדי מדינה, הקפאת שכר עובדי המדינה, ושינויים מנהליים רבים בסוכנויות הממשלתיות. המדינה כבר צמצמה בהדרגה את כוח האדם שלה באמצעות צעדי הקפאה דומים, וב-2011 כבר הייתה אינדיאנה בתחתית רשימת מספר העובדים למספר התושבים של כל מדינות ארצות הברית, נתון שדניאלס השתמש בו כדי להוכיח שממשלת אינדיאנה היא הקטנה ביותר בארצות הברית.

דניאלס נתן גיבוי לסלילתם של כבישי אגרה נוספים, כשהרחיב את מערכת כבישי האגרה של אינדיאנה, בניסיון להבטיח מקור הכנסה נוסף למדינה. אך התנגדות לכך ממפלגתו שלו הובילה למשיכת הצעת החוק על ידי הסנאטור טום ויס שהגיש אותה, וזו הייתה התבוסה החקיקתית היחידה המשמעותית של דניאלס במהלך מושב בית המחוקקים של 2011.[71]

נטישת חברי בית הנבחרים הדמוקרטים עיכבה את התקדמות תהליך חקיקת התקציב במשך כמעט חודשיים, אך בית הנבחרים הצליח להתחיל את עבודתו בוועדה באפריל. הבית ביצע כמה שינויים בהצעת החוק, כולל הקצאה מחדש של המימון לחינוך בהתבסס על מספר גדול יותר של תלמידים בבתי הספר, וביטול כמה אמצעי מימון ציבוריים לבתי ספר כדי לממן את שיטת השוברים בחינוך ובתי ספר בזיכיון.

אנרגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2006 הכריז דניאלס שחברת גז טבעי מתכננת לבנות מתקן בדרום אינדיאנה שיפיק גז. המשקיעה המובילה הייתה חברת לוקדיה נשיונל, שהציעה הקמת מפעל בשווי של 2.6 מיליארד דולר ברוקפורט. על פי תנאי העסקה, שקיבלו תמיכה מדניאלס, המדינה הייתה אמורה לרכוש כמעט את כל הגז מרוקפורט ולמכור אותו בשוק החופשי ברחבי ארצות הברית. אם המפעל ירוויח מהמכירה, הרווחים העודפים יחולקו בין לוקידה לבין המדינה. במקרה של הפסד, 100 אחוזים מהם יושתו על הצרכנים. לוקידה הסכימה לפצות את המדינה על כל הפסד, עד ל-150 מיליון דולר במשך 30 שנה. עסקה זו ספגה ביקורת בנוגע למעורבות המדינה בשוקי האנרגיה. הועלו גם שאלות על כך שלוקדיה שכרה את שירותיו של מארק לוברס, עוזרו לשעבר של דניאלס וידידו הקרוב, כדי לקדם את העסקה.[72] ממשל דניאלס טען שהמפעל ייצור משרות בחלק של המדינה שהיה ירוד ביותר מבחינה כלכלית ויספק יתרונות סביביתיים באמצעות מקור אנרגיה פנים-מדינתי. בסופו של דבר דחה בית המחוקקים את המיזם ב-2013.

ההשערות בנוגע למועמדותו לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2012

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שנטען שדניאלס סירב לקבל על עצמו משרה בכירה יותר מזו של המושל, אמצעי תקשורת רבים, כולל פוליטיקו, ויקלי סטנדרד, פורבס, וושינגטון פוסט, CNN, האקונומיסט והאינדיאנפוליס סטאר, החלו להעלות השערות שדניאלס התכוון להתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בבחירות של 2012 לאחר שהוא הצטרף לדיון הלאומי על חקיקה סביבתית כאשר כתב מאמר תגובה בוול סטריט ג'ורנל לצעדי מדיניות שהתקבלו על ידי הרוב הדמוקרטי בקונגרס ועל ידי הבית הלבן באוגוסט 2010.[73] ההשערות הסתמכו בין השאר על עברו של דניאלס בביצוע רפורמות ממשלתיות, הפחתת מיסים, איזון התקציב, וקשריו עם ציבור הבוחרים באינדיאנה.[74][75][76] על אף שחתם על חוקים שהקשיחו את אכיפת החוק על סמים, הטילו פיקוח על הפלות, והסדירו נישואים, הוא ספג את זעמם של כמה שמרנים בשל קריאתו להפוגה בדיון על סוגיות חברתיות כדי שהמפלגה תוכל להתמקד בסוגיות כלכליות. רצונו לשקול העלאות מיסים כדי להסדיר את הגרעון התקציבי, היה מקור נוסף למחלוקת.[77]

באוגוסט 2010 שיבח האקונומיסט את "הכבוד לאיפוק וליעילות" של דניאלס והגיע למסקנה ש"הוא, בקצרה, האיש מהסוג שנהנה לתקן מדינה במשבר - או ארץ". ניק גילספי מריזן כינה את דניאלס "מנהיג פיקח ויעיל שחושב ברצינות על היסטוריה, פוליטיקה ומדיניות, וכתב ש"דניאלס, כמו מושל ניו מקסיקו לשעבר, גארי ג'ונסון, הוא רפובליקני שיודע כיצד למשול ויכול לעשות זאת היטב".[78] בפברואר 2011 תיאר דייוויד ברוקס מהניו יורק טיימס את דניאלס כ"מועמד [ששואף להיות] החזק ביותר של המפלגה", וחזה שהוא "לא יוכל להשתוות לאובמה בחן ובאלגנטיות, אך יכול להוות לו תחליף".[79]

ב-12 בדצמבר 2010, רמז דניאלס בראיון מקומי שהוא יחליט אם הוא יתמודד לנשיאות עד מאי 2011.[80]

קבוצות ויחידים רבים לחצו על דניאלס להתמודד לנשיאות.[81] בתגובה להשערות מוקדמות, דחה דניאלס ביוני 2009 את האפשרות שיתמודד, באומרו, "התמודדתי על משרה אחת בלבד והחזקתי בה, וזוהי המשרה האחרונה שבה אחזיק".[82] עם זאת, בפברואר 2010 הוא אמר לכתב הוושינגטון פוסט שהוא פתוח לרעיון של התמודדות ב-2012.[83]

ב-6 במרץ 2011, זכה דניאלס במקום הראשון מבין המועמדים הרפובליקנים בסקר בדיקה שהתקיים באורגון. הוא קיבל 29.33 אחוזים מקולות הנסקרים, לאחר מיט רומני שהגיע למקום הראשון עם 22.66 אחוזים, ושרה פיילין שהגיעה למקום השלישי עם 18.22 אחוזים. הוא גם הגיע למקום הראשון בסקר דומה שנערך במדינת וושינגטון.[84] ב-5 במאי אותה שנה הוא אמר שהוא חש שהוא לא מוכן לנהל ויכוחים על כל הסוגיות שעל סדר היום הלאומי, כמו מדיניות החוץ, ושהוא זקוק ליותר זמן להבין יותר טוב את הסוגיות ולגבש עמדות רשמיות עליהן.[85] מאוחר יותר באותו חודש, כאשר בזירה הרפובליקנית החלו להתפרסם הכרזות על כניסה למועמדות או פרישה ממועמדות של מועמדים אחרים, נאמר במגזין טיים, "גם אם נשים בצד את מצבו המשפחתי הבלתי רגיל, דניאלס יצטרך למהר ולגבש סביבו מנגנון" ולגייס מספיק כספים אם הוא מתכוון להתמודד".[86]

בליל 21 במאי 2011 הכריז דניאלס שהוא לא יתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, כאשר הוא שלח הודעת דואר אלקטרוני לעיתונות, בציינו אילוצים משפחתיים ואובדן הפרטיות שמשפחתו תחווה אם הוא יהפוך למועמד.[87] ב-2021 הועלתה השערה על ידי מקס אידן, שהוביל את קבוצת הסטודנטים שהפעילה לחץ על דניאלס להתמודד, שמידע שהיה עלול להזיק לדניאלס הוחזק על כמה מאנשי מטה הבחירות של ג'ון האנטסמן, בעיקר ג'ון ויבר, היועץ הפוליטי של מטה האנטסמן, שהיה אז מועמד רפובליקני בעל פוטנציאל גבוה, ובעצמו לא היה מודע לצעדיו של ויבר. אידן ציין שהרתיעה מהמידע שהיה מצוי לכאורה היה הגורם המרכזי להחלטתו של דניאלס שלא להתמודד על מועמדות המפלגה, לצד שיקולים פרטיים אחרים.[88]

נשיא אוניברסיטת פרדו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלוקת על בחירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאלס עם מזכיר החקלאות של ארצות הברית טום וילסאק, 2014.

לקראת תום תקופת כהונתו השנייה של דניאלס כמושל, המליצה ועדת איתור עליו למועצת הנאמנים של אוניברסיטת פרדו כמועמד להיות נשיא האוניברסיטה ה-12. בוועדה היו 14 חברים: 5 אנשי סגל אקדמי, 3 חברי סגל מנהלי, 4 חברי מועצת הנאמנים, ראש מועצת הסטודנטים, וויליאם פנק, מנהל כללי של חברת איתור שסייעה בגיוס מאות נשיאי אוניברסיטאות.[89] בחירותו של דניאלס זכתה למלוא התמיכה של ועדת האיתור, כאשר ב-21 ביוני 2012 בחרה מועצת הנאמנים פה אחד בדניאל לתפקיד. כמושל, מינה דניאלס שמונה מתוך עשרת חבר המועצה ומינה מחדש את השניים האחרים, ובשל כך נמתחה ביקורת על בחירתו בשל ניגוד עניינים. בחקירה מדינתית שפורסמה באוקטובר אותה שנה נמצא שעל פי הנסיבות, לא הופר הקוד האתי של אינדיאנה.[90] אחרים שמתחו ביקורת על בחירתו של דניאלס ציינו, שלא כמו נשיאים קודמים של האוניברסיטה, לדניאלס לא היה ניסיון בתחום האקדמיה.[91] כהונתו כנשיא האוניברסיטה החלה מיד עם סיום כהונתו כמושל בינואר 2013. במסגרת ההכנות לכניסתו לתפקיד, הפסיק דניאלס את השתתפותו בפעילות פוליטית מפלגתית במהלך מערכת הבחירות של 2012 ותחת זאת התמקד בסוגיות שקשורות לחינוך גבוה ולסוגיות פיסקליות.

מתוך רצון להימנע מעלויות כספיות גבוהות שהיו כרוכות בטקס כניסה רשמי לתפקיד, כתב דניאלס "מכתב פתוח לאנשי פרדו", שבו הוא פירט את האתגרים העומדים בפני החינוך הגבוה והתווה את סדרי העדיפות הראשונים שלו כמו סבירות העלויות, הצטיינות אקדמית וחופש אקדמי.[92] דניאלס המשיך בנוהגו זה, ובחר לשלוח מכתבים פתוחים לקהילת פרדו במקום לשאת נאום רשמי על מצב האוניברסיטה, כפי שנהוג במערכת החינוך הגבוה.

יחסיו עם הסטודנטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלס חזר ואמר תמיד שהנושא שבראש סדרי העדיפות שלו הוא הסטודנטים, כמו שב-2020 הוא אמר: "כולנו נמצאים כאן, בזכות הסטודנטים, ולחשוב שהם לא העדיפות שמניעה אותנו זה בלבול רציני...".[93]

דניאלס התאמן ברוב הימים במתקני הספורט של הסטודנטים באוניברסיטה, ואכל איתם במתקני ההסעדה ובאחוות.[94] במרץ 2013 הוא איחד כוחות עם קבוצה של סטודנטים להנדסה כדי להפיק סרטון מוזיקה ויראלי לקידום תחום ההנדסה בפרדו. תוך 24 שעות צבר הסרטון יותר מ-50,000 צפיות.[95]

בשידורי משחקי הבית של נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה שולב קטע שנקרא "איפה מיץ'?", שבו, הוקרן על לוח הווידאו של האצטדיון צילום שהועבר מהמצלמה שעברה על פני הקהל עד שבסופו של דבר התמקדה בדניאלס שישב בתוך קהל האוהדים, לעיתים ביציע הסטודנטים. נשיאי האוניברסיטה הקודמים עזבו לעיתים קרובות את התא שלהם ביציע העיתונות. באפריל 2019, עוצבה לרגל יום הולדתו של דניאלס, חולצת טי עם תמונתו, שעותקים ממנה נורו באמצעות תותח ליציע הסטודנטים במשחק הכדורסל של נבחרת האוניברסיטה.[96]

בפתיחת עונת הפוטבול של אביב 2021 רכב דניאלס על ספה על גלגלים אל תוך אצטדיון הפוטבול של פרדו שעוצבה על ידי סטודנטים של האוניברסיטה.[97]

בית הספר התיכון הפוליטכני של פרדו באינדיאנפוליס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 הכריז דניאלס על תוכניות לפתיחת בית הספר התיכון הפוליטכני של פרדו באינדיאנפוליס, שנועד להוות גשר לתלמידי העיר אל פרדו באמצעות קבלתם הישירה לאוניברסיטה. דניאלס תיאר את בית הספר כניסיון להגדיל את מספר הסטודנטים שהוכנו לקבלה לאוניברסיטה מקרב בעלי הכנסות נמוכות, בני דור ראשון למהגרים, ובני מיעוטים.[98]

כיום מפעילה אוניברסיטת פרדו שלושה בתי ספר מסוג זה. ב-2021 התקבלו 40 סטודנטים בוגרי בתי ספר אלו, יותר מהמוצע של 15 שמתקבלים מבין בוגרי בתי הספר הציבוריים של אינדיאנפוליס.[99]

שוויון גזעי והטיפול בתקריות גזעניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלס ספג ביקורת מסטודנטים ומאנשי סגל על אי רצונו לנקוט בעמדה תקיפה כלפי מצגים ציבוריים של עליונות לבנה בקמפוס. בנובמבר 2016, הופיעו כרזות בקמפוס עם ציורים של אנשים לבנים שבהם נאמר "זכותנו להתקיים" ו"ההגנה על אנשיך היא חובה חברתית, ולא פשע אנטי-חברתי". דניאלס כינה את הכרזות, שנתלו על ידי ארגון גזעני, "מאמץ שקוף להרגיז אנשים כדי שיגזימו בתגובותיהם, וכך לתת לקבוצת שולים זעירה את תשומת הלב שהיא לא ראויה לו, ואת זה אנו מסרב לעשות". הוא גם ציין שההשקפות של הארגון שמאחורי הכרזות "בבירור לא עולות בקנה אחד עם הערכים והעקרונות שאנו מאמינים בהם בפרדו".[100] בינואר 2017, ערכו סטודנטים שביתת שבת בבניין הובדה, שבו שכנה לשכתו של דניאלס. השביתה נמשכה 91 ימים. במהלך זמן זה סירב דניאלס להיפגש עם הסטודנטים.[101]

ב-2019 נפגש דנילאס עם מנהיגי אגודת הסטודנטים של פרדו כדי לדון במחלוקת שנגעה לסטודנט באוניברסיטה שלא היה יכול לרכוש תרופה נגד הצטננות כאשר בית מרקחת מחוץ לקמפוס לא היה מוכן לקבל את רישיון הנהיגה הפוארטוריקני שלו כאמצעי זיהוי תקף. לאחר הפגישה, קיים דניאלס פגישה בלתי מתוכננת של 30 דקות עם פעילי הסטודנטים שחשו דאגה בנוגע לגיוון האתני בפרדו. בנקודת זמן אחת בשיחה, תיאר דניאלס את מאמציו המתמשכים לגייס איש סגל אקדמי ממוצא אפרו-אמריקאי ולקרוא לו "אחד מהאנשים הנדירים ביותר באמריקה - חוקר אפרו-אמריקאי מוביל, ואני מתכוון מוביל באמת".[102] ועדת השוויון והגיוון של סנאט האוניברסיטה פרסמה הצהרה שהגדירה את ההתנסחות של דניאלס "בעייתית". "הרעיון שקיים חוקר אפרו-אמריקאי מוביל נדיר הוא פשוט לא נכון". במאמר דעה שפורסם בניו יורק טיימס על ידי ג. גבריאלה סטאר, נשיאת פומונה קולג', נכתב, "בכמה משפטים בודדים, נראה היה שמר דניאלס פקפק באפשרות של מצוינות שחורה מתמשכת".[103] כתגובה לביקורות, פרסם דניאלס התנצלות. "אני חוזר בי ומתנצל על צורת הדיבור שבה השתמשתי בשיחה אקראית שנערכה לאחרונה עם הסטודנטים... המילים שבנדון נבחרו באופן גרוע ובלתי מדויק".[104]

ביוני 2020, כאשר צברה תנועת Black Lives Matter תנופה לאומית, תמך דניאלס ביצירת כוח משימה רב-מערכתי של האוניברסיטה כדי לבחון את השוויון הגזעי בתגובה לרצח ג'ורג' פלויד ולתקריות נוספות של אי-צדק על רקע גזעי.[105] פעילותו של כוח המשימה הובילה להכללת השוויון הגזעי כאחד מחמש המטרות של עדכון התוכנית האסטרטגית של פרדו בהיקף של 260 מיליון דולר. עד למאי 2021, סייע דניאלס לאוניברסיטה לגייס 27 מיליון דולר עבור מלגות לקבוצות מיעוטים ולצירופם לאוניברסיטה במהלך אותה שנה, עליה של כ-15 אחוזים בהשוואה לנתוני השנה הקודמת".

מדי סתיו, שלח דניאל מסר לכלל הקמפוס בה הוא הכריז ש"גזענות, אנטישמיות, קנאות, ואלימות... הם הניגוד של הערכים [שלנו] ואין להם מקום בקמפוס שלנו". במסר גם צוין שהאוניברסיטה "תגן על הזכות לביקורת חופשית ופתוחה ותקדם אותה". כנשיא האוניברסיטה, הגן דניאלס על חופש הביטוי בכך שפרדו הייתה למוסד הציבורי הראשון שאימץ את "עקרונות שיקגו" (אנ') לחופש הדיבור וחופש הביקורת ואחת מכעשרים אוניברסיטאות שקיבלו את הדירוג הגבוה של "המוסד לזכויות הפרט בחינוך" (אנ').[106]

הקפאת שכר הלימוד והוזלת עלויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלות הכוללת של הלימוד בפרדו ירדה במהלך תקופת כהונתו של דניאלס כנשיא האוניברסיטה. אך ההכנסות משכר לימוד על כל סטודנט גדלו בשיעור צנוע על אף הקפאת שכר הלימוד, בין השאר בשל העלייה במספר הסטודנטים הזרים והסטודנטים שמחוץ לאינדיאנה.[107] לפני כהונתו של דניאלס כנשיא, עלה שכר הלימוד בפרדו מדי שנה מאז 1976.[108] חודשיים לאחר שהחל דניאלס לכהן כנשיא, הודיעה האוניברסיטה על הקפאת שכר הלימוד למשך שנתיים, ובסופו של דבר הוארכה ההקפאה לעשר שנים, עד 2023. כתוצאה מכך, שיעור ההלוואות לסטודנטים ירד בפרדו בשליש בהשוואה לאוניברסיטאות ציבוריות אחרות ובהשוואה לתקופה שלפני הקפאת שכר הלימוד. לפי טענת האוניברסיטה, הסטודנטים חסכו יותר ממיליארד דולר במהלך אותם עשר שנים.[109]

דניאלס הכריז על הקפאת שכר הלימוד הראשונה לפני שאינדיאנה הגדירה את המימון של פרדו לשנתיים הבאות. בנוגע לשאלת התזמון, טען דניאלס שהוא לא היה צריך להמתין בשל העובדה ש"אין זה משנה מה תעשה האספה הכללית. זהו הדבר הנכון לעשותו ואנו נעשה אותו". הקפאת שכר הלימוד הראשונה הצריכה את האוניברסיטה למצוא 40 מיליון דולר בחיסכון בהוצאות או במציאת הכנסות חדשות. כדי לכסות על אובדן ההכנסות כתוצאה מהקפאת שכר הלימוד, התמקדו דניאלס ומועצת הנאמנים של האוניברסיטה במציאת צעדי התייעלות תפעולית כמו איחוד מרכזי נתונים של טכנולוגיות מידע, השקעת כספים בעתודות, ומעבר לתוכנית בריאות מונעת על ידי צרכנים עבור עובדי האוניברסיטה.

דניאלס גם הפחית את עלות תוכנית הארוחות לסטודנטים ב-10 אחוזים, הקפיא את עלויות הדיור, וקיצץ באגרות החינוך המשותפות שקודם לכן עלו כל שנה.[110] בזכות שינויים אלו, העלות של חדרי המעונות ירדה מהמקום השני בעלות מבין עשר האוניברסיטאות הגדולות במערב התיכון לתחתית הרשימה.[111]

בסתיו 2014 הכריז דניאלס על עסקה עם אמזון שתחסוך לסטודנטים בהוצאות רכישת ספרי הלימוד ותספק לסטודנטים, לסגל האקדמי ולסגל המנהלי משלוחים בחינם תוך יום אחד בתחומי הקמפוס.[112] השותפות עם אמזון הסתיימה ב-2018, אך החנויות בתחומי הקמפוס המשיכו לפעול.

התגובה למגפת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020, עם תום הגל הראשון של מגפת הקורונה בארצות הברית, הודיע דניאלס שבכוונת אוניברסיטת פרדו לקדם בברכה את שובם של סטודנטים בסתיו, ובכך הייתה פרדו אחת מהאוניברסיטאות הראשונות לעשות כן, באומרו שזו תהיה "הפרת חובה בלתי מתקבלת על הדעת" לא לפתוח מחדש את האוניברסיטה. דניאלס הוציא תוכנית שנקראה "להגן על פרדו" שתוכננה להגן על רוב החלקים הפגיעים של הקמפוס מהמגפה באמצעות הסתמכות על מסיכות, התאמות של מתקני האוניברסיטה וצעדים נוספים.[113]

כמה מחברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה התנגדו למאמציו של דניאלס לפתוח מחדש את המוסד, בעוד שאחרים פעלו בשיתוף פעולה ותרמו ממומחיותם לעיצוב התוכנית.[114] במאי 2020, בראיון ל-CNN, דחה דניאלס את הביקורת של אחת הפרופסוריות באוניברסיטה, באומרו שהיא ייצגה את "השקפתו של מיעוט קטן מאוד" ..."בכנות, לא מהזווית האמינה ביותר מבחינה מדעית של הקמפוס שלנו המבוסס מבחינה מדעית".[115] החברה האמריקאית לחינוך הנדסי הגיבה להערות ושאלה את דניאלס אם הוא "התכוון להטיל ספק ביושרה האקדמית של ד"ר פאולי", "להטיל ספק בערך של בית הספר לחינוך הנדסי, המחלקה הראשונה מסוגה בארצות הברית, שזכתה להכרה בינלאומית" או "להטיח האשמות על כל הקולג' להנדסה והמחקר בעל ההכרה העולמית שלו, ההוראה החדשנית שלו, ואנשי הסגל והבוגרים המכובדים שלו".[116]

במשך כל השנה האקדמית של 2020–2021, טענו דניאלס ואוניברסיטת פרדו שהאוניברסיטה אפשרה קיום שיעורים פרונטליים ככל הניתן כמו כל אוניברסיטה בסדר הגודל שלה. באוניברסיטה בוצעו 212,456 בדיקות קורונה ונמצאו 6,158 תוצאות חיוביות בקרב עובדי ותלמידי האוניברסיטה, כש-99 אחוזים מהם סבלו מלא יותר מתסמינים מתונים, ורק 14 אושפזו.[117]

רכישת אוניברסיטת קפלן ופתיחת אוניברסיטת פרדו גלובל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 הודיעו דניאלס ומועצת הנאמנים של אוניברסיטת פרדו על כוונתם לרכוש את אוניברסיטת קפלן (אנ') במטרה להפוך אותה לתאגיד און ליין, המקיים את עצמו, לתועלת הציבור, שכיום ממותג מחדש כ"אוניברסיטת פרדו גלובל" (Purdue University Global). לרכישה היו תגובות חיוביות ושליליות. בין אלו שלימדו זכות על העסקה לפני סגירתה היו ארני דאנקן, מזכיר החינוך בממשלו של ברק אובמה, וטד מיצ'ל, שהוביל את ההגבלה של אובמה על אוניברסיטאות שלא למטרת רווח. מבקרי הרכישה כללו את חברי הסגל האקדמי של פרדו. באותה עת כינה הסנאט של האוניברסיטה את העסקה "הפרה של נוהגי השכל הישר החינוכיים". במהלך תהליך הרכישה הקים הסנאט ועדה נבחרת כדי לספק זווית ראייה לישות החדשה. זמן קצר לאחר ההכרזה על הכוונה לרכוש את אוניברסיטת קפלן, חתמו 319 חברי סגל על עצומת התנגדות לעסקה בציינם מספר רב של חששות, כולל ש"אוניברסיטת פרדו לא יוצרת גישה לחינוך גבוה יותר, אלא רק נעשית הבעלים של תאגיד שהתקיים קודם לכן, עם סכנה כלשהי למוניטין הנוכחי של פרדו ולפעילותה" ו"המודל העסקי של אוניברסיטת קפלן מבוסס על לומדים מבוגרים והוא תלוי לחלוטין בהלוואות פדרליות שרובן נדרשות כדי לממן את לימודיהם".

במאי 2017 קיבל הסנאט של פרדו החלטה המגנה את העסקה. בספטמבר אותה שנה הזהירו הסנאטורים דיק דרבין (דמוקרט מאילינוי) ושרוד בראון (דמוקרט מאוהיו) שהרכישה של אוניברסיטת קפלן על ידי פרדו הציבה סיכונים רחבים לסטודנטים של פרדו ולמוניטין שלה. הם הוסיפו שלקפלן יש "עבר מבייש" כמוסד לימודים "דורסני".[118] בעוד שמנהיגי סנאט האוניברסיטה המשיכו להתנגד לאופן שבו בוצעה הרכישה, יושבת הראש של הסנאט צוטטה באומרה שהיא "נותנת לפרדו גלובל ליהנות מהספק" ורואה בה כהרחבה של שטח אוניברסיטת פרדו "מבלי להוציא 50 מיליון דולר על בניית מבנה חדש לשכן סטודנטים במשך עשר שנים מעכשיו". בינואר 2020 אמר יושב הראש המשותף של הוועדה על גלובל, "זהו יותר דבר שעדיף שנחכה ונראה אותו".

האגודה האמריקאית של הפרופסורים באוניברסיטאות מתחה ביקורת על תרומתה של פרדו גלובל לסטודנטים וכינתה את המדיניות "חומר של קולג'ים דורסניים למטרות רווח, לא מוסד מחקר ציבורי מוביל". בספטמבר 2018, קראו הסנאטורים דרבין ובראון לפרדו להיפטר ממדיניות זו, שמקורה הוא מספר הכללים של קפלן. רוברט שירמן, לשעבר סגן תת-המזכיר במחלקת החינוך של ארצות הברית, מתח גם הוא ביקורת על הרכישה באומרו שהקולג'ים רק טענו למעמד של מוסדות ללא רווח בעוד שהם המשיכו להעשיר את ראשי חברת קפלן (אנ').

אוניברסיטת פרדו גלובל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 רשמה אוניברסיטת פרדו גלובל הפסדים תפעוליים של 61 מיליון דולר. בפברואר 2020 דיווחה חברת "גרהאם אחזקות" (אנ') שאוניברסיטת פרדו גלובל חייבת לחברת קפלן 68.4 מיליון דולר על שירותים ועל תשלומים דחויים, ו-18.6 מיליון דולר על מקדמה על עסקת אוניברסיטת קפלן.[119]

בשנים הראשונות לפעולתה, השקיעה פרדו גלובל סכומים משמעותיים בשיווק, שהובילו להפסדים פיננסיים משמעותיים.[120] כוונת פרטי הסכם הרכישה היו שפרדו גלובל תופרד מההפסדים, ואף תרוויח בשעה שהפסדים יועברו לחברת קפלן.[121] המאזן הפיננסי של 2021 הראה שההכנסות התפעוליות של פרדו גלובל עלו על ההוצאות התפעוליות בפעם הראשונה באותה שנה, אך מהפרספקטיבה המצטברת, צברה פרדו גלובל 43 מיליון דולר בהפסדים בשל פעילותה בשנים הקודמות.[122] היקף ההרשמה לפרדו גלובל גדל מאז 2018, בעוד שמוסדות חינוך בעלי אופי דומה נותרו במצב יציב או הצטמצמו.[123]

סיום נשיאותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 2023 סיים דניאלס את כהונתו כנשיא אוניברסיטת פרדו ובמקומו החל לשמש בתפקיד ד"ר מונג צ'יאנג.[124]

עם עזיבתו את פרדו, הוא בדק בגלוי את האפשרות להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית, אך בסופו של דבר דחה את האפשרות, באומרו, "...זה פשוט לא התפקיד המתאים לי, לא העיר המתאימה לי, ולא החיים שאני רוצה לחיות בנקודת זמן זו... יש אנשים ששואפים למשרה ציבורית כדי להיות מישהו, אחרים כדי לעשות משהו. תקופת כהונתי האחת במשרה נבחרת כללה, כמו המשרות שלי בעולם העסקים קודם לכן ובאקדמיה לאחר מכן, עבודה פעילה, כשלפחות היה הסיכוי לעשות דברים מועילים מדי יום. מעולם לא דמיינתי שאהיה מתאים למשרת מחוקק, במיוחד במקום בו הוותק נותר הגורם המשמעותי ליעילות שלך, ולא ראיתי דבר בגישושים האחרונים שלי ששינה את דעתי על כך".[125][126]

חודש לאחר סים כהותנו בפרדו, החליטה מועצת הנאמנים לקרוא לבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה על שמו של דניאלס. קודם לכן הוכרז שהרחוב הראשי של הקמפוס, ששופץ על ידי דניאלס, ייקרא "שדרות מיץ' דניאלס".[127]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיץ' דניאלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Governor Fun Facts". State of Indiana. Archived from the original on January 16, 2009.
  2. ^ "Mitch Daniels' Syrian Roots". Arabindianapolis. October 13, 2020.
  3. ^ "Gov. Daniels says White House speculation reinforced Syrian roots". Archived from the original on January 9, 2013.
  4. ^ "Ancestry of Mitch Daniels". Wargs.com.
  5. ^ 1 2 3 4 Indianapolis Monthly. Vol. 25. April 2002. pp. 142–45.
  6. ^ "Presidential Scholars". Presidential Scholars Association. Archived from the original on March 4, 2011.
  7. ^ Conderacci, Greg (March 9, 1970). "Local police bust Harris in Stanhope". Daily Princetonian.
  8. ^ Dorsey, Jim (May 15, 1970). "Drug Bust Ensnares Three Students, Six Others". Daily Princetonian.
  9. ^ 1 2 "At Princeton, Daniels '71 marked by drug arrest, contradictions". Daily Princetonian. February 24, 2011.
  10. ^ 1 2 Daniels, Mitch (August 22, 1989). "Bennett Knows Best". Washington Post.
  11. ^ Daniels, Jr., Mitchell E. Woodrow Wilson School of Public and International Affairs (ed.). "The Politics of Metropolitanization: City-County Consolidation in Indianapolis, Indiana".
  12. ^ 1 2 Tolchin, Martin (July 3, 1985). "Working Profile: Mitch Daniels; Telling Local Officials the Administration Cares". The New York Times.
  13. ^ "About the Governor: Mitchell E. Daniels Jr., Governor of Indiana". in.gov. Archived from the original on May 11, 2011.
  14. ^ Tolchin, Martin (November 7, 1984). "REAGAN WINS BY A LANDSLIDE,SWEEPING AT LEAST 48 STATES; G.O.P. GAINS STRENGTH IN HOUSE". The New York Times.
  15. ^ "Twenty Largest Indiana Public Companies" (PDF). Indiana State Auditor. 1998.
  16. ^ "During Mitch Daniels' decade at Eli Lilly, the drug giant paid billions in fines and settled thousands of lawsuits". Center for Public Integrity. May 9, 2011.
  17. ^ Church of Scientology International, Plaintiff-appellant, v. Mitchell Daniels, Defendant-appellee, 992 F.2d 1329 (4th Cir. 1993), justia.com.
  18. ^ "The truth about IPALCO". mymanmitch.com. Archived from the original on December 3, 2004.
  19. ^ "Daniels speaks out about IPALCO investigation". wthr.com. January 30, 2004.
  20. ^ Jill Zuckman (December 22, 2000). "Bush Selects Leaders for Justice and EPA". Chicago Tribune.
  21. ^ "PN101 – Mitchell E. Daniels Jr. – Executive Office of the President". United States Senate. January 23, 2001.
  22. ^ 1 2 Dana Milbank, OMB Chief Resigns, The Washington Post, May 7, 2003.
  23. ^ Daniels, Mitchell E. Jr., "Remarks to The National Press Club" Archived September 23, 2020, at the Wayback Machine, whitehouse.gov, November 28, 2001.
  24. ^ Leonhardt, David (January 8, 2011). "Bush, the Bubble and the Deficit". Economix Blog.
  25. ^ "Mitch Daniels Memories". Paul Krugman Blog. February 25, 2011.
  26. ^ 1 2 "The Man Behind The Vaccine Mystery". 'CBS News. December 12, 2002.
  27. ^ "Homeland Bill Rider Aids Drugmakers". Washington Post. November 15, 2002.
  28. ^ "During Mitch Daniels' decade at Eli Lilly, the drug giant paid billions in fines and settled thousands of lawsuits". The Center for Public Integrity. May 9, 2011.
  29. ^ "Ross Douthat's Blog, 3 March 2010". The New York Times. March 3, 2010.
  30. ^ SCHAKOWSKY: BUSH ADMINISTRATIONS MISSTATEMENT OF THE DAY COST OF IRAQ WAR, Jan Schakowsky, APRIL 21, 2004.
  31. ^ "U.S. CBO estimates $2.4 trillion long-term war costs - Politics - Reuters". Reuters.com. October 24, 2007.
  32. ^ Bush to Seek $75 Billion to Fight War, Terrorism, March 25, 2003, Los Angeles Times. סך כל הבקשה הייתה על 75 מיליארד דולר, אך רק 53 מיליארד דולר מתוכם יועדו לפעולות בעיראק.
  33. ^ CBO Congressional Testimony, October 24, 2007, Table 2, p. 4, in the 2003 column
  34. ^ Ayala, Christine (March 13, 2018). "Iraq: Weighing the costs of war". TheHill.
  35. ^ "Congressional Budget Office (CBO)". May 4, 2012. Archived from the original on May 4, 2012.
  36. ^ Stoll, Ira (March 8, 2010). "Mitch Daniels on the State of the Nation". Hudson Institute.
  37. ^ 1 2 3 "State Releases Budget Numbers". Inside Indiana Business. July 15, 2005. Archived from the original on August 24, 2013.
  38. ^ Mack, Justin (March 8, 2019). "Looking back at Indiana's complicated relationship with time: Why Indiana observes daylight saving time". Indianapolis Star.
  39. ^ "Daniels Signs Daylight-Saving Time Into Law". Associated Press. May 13, 2005.
  40. ^ Gilroy, Leonard; Aloyts, David (May 31, 2013). "Policy Brief: Leasing the Indiana Toll Road". The Reason Foundation.
  41. ^ Mwape, James Muma (2009). Guide to Electronic Toll Payments. Xulon Press.
  42. ^ Gilroy, Leonard; Aloyts, David (May 2013). "Leasing the Indiana Toll Road: Reviewing the First Six Years Under Private Operation"
  43. ^ Trenker, Tina (October 2011). "The Indiana Toll Road: A Model for Privatization?". Governing.
  44. ^ DeGood, Kevin. "Toll Road lease was a gamble with Hoosiers' future". The Indianapolis Star.
  45. ^ "Senate Hearing 114-280". Committee on Finance, United States Senate. June 25, 2015.
  46. ^ "The Great Traffic Projection Swindle". Streetsblog USA. November 20, 2014.
  47. ^ "Indiana Toll Road Rest Stops to Be Demolished, Rebuilt". The Daily Journal. Franklin, IN. June 20–21, 2016. p. A6.
  48. ^ "Health Indiana Plan". HealthyIndianaPlan.org. Archived from the original on July 15, 2011.
  49. ^ "Governor Signs Property Tax Relief Bill" (PDF). IN.gov. March 19, 2010. Archived from the original (PDF) on August 10, 2011.
  50. ^ "Indiana Voters OK property tax cap". Indianapolis Business Journal. Associated Press. November 2, 2010.
  51. ^ Goodman, Josh (2008). "Public Officials of the Year". Governing magazine.
  52. ^ "2008 Urban Innovator Award Winner". Manhattan Institute. October 8, 2008. Archived from the original on September 11, 2010.
  53. ^ 1 2 Barns, Robert (April 29, 2008). "High Court Upholds Indiana Voter Registration Law". Washington Post.
  54. ^ "Indiana – Election Results 2008 – The New York Times". Elections.nytimes.com. December 9, 2008.
  55. ^ DeBoer, Larry (November 18, 2009). "Indiana's State Budget, 2009-2011 and Beyond". Purdue Ag Econ Report.
  56. ^ 1 2 Mark Guarino, Indiana Democrats' Wisconsin-style walkout ends after flurry of compromise, The Christian Science Monitor, March 28, 2011.
  57. ^ "State Budgets and Public Unions", transcript, The Diane Rehm Show, February 21, 2011.
  58. ^ 1 2 Allen, Kevin (April 22, 2011). "Indiana OKs Voucher program". South Bend Tribune. Archived from the original on September 27, 2011.
  59. ^ 1 2 3 Jaschik, Scott, "The Governor's Bad List", Inside Higher Ed, July 17, 2013.
  60. ^ Rothschild, Matthew, "How Mitch Daniels Had It In for Howard Zinn", progressive.org, July 17, 2013.
  61. ^ "Censoring Howard Zinn: Former Indiana Gov. Tried to Remove 'A People's History' from State Schools", DemocracyNow!, July 22, 2013
  62. ^ Mitch Daniels and academic freedom, POLITICO, 07/16/2013.
  63. ^ TOM LoBIANCO and Associated Press, Purdue profs blast Daniels on academic freedom, New York Daily New, Jul 23, 2013.
  64. ^ John K. Wilson, ACADEME BLOG, July 18, 2013.
  65. ^ Kehoe, Troy, "Daniels says report 'distorted' emails" Archived July 19, 2013, at the Wayback Machine, WISH-TV.com, July 17, 2013.
  66. ^ 1 2 Kludt, Tom (July 24, 2013). "Ex-Indiana Gov Mitch Daniels Draws Charges Of Academic Dishonesty". Talking Points Memo.
  67. ^ House Bill 1210, Indiana General Assembly 2011 Session.
  68. ^ Indiana Gov. Daniels to Sign Bill Defunding Planned Parenthood, April 29, 2011
  69. ^ Lithwick, Dahlia (June 3, 2011). "Mitch Daniels, Culture Warrior". Slate.com. Slate Magazine.
  70. ^ Guyett, Susan (June 25, 2011). "Indiana can't end Planned Parenthood funds: judge". Reuters.
  71. ^ Shella, Jim (April 25, 2011). "Daniels Chalks Up Legislative Wins". WISHTV News. Archived from the original on March 20, 2012.
  72. ^ Welsh, Gary (May 1, 2011). "Lubbers: Critics Of Coal Gasification Deal Are Sneaky And Evil". Advance Indiana.
  73. ^ "Mitch Daniels: The right stuff". The Economist. August 19, 2010.
  74. ^ Zickar, Lou (May 18, 2009). "The innovators of today's GOP". Politico.
  75. ^ Robinson, Peter (May 15, 2009). "The Future Of The GOP". Forbes.
  76. ^ Tully, Matthew (May 17, 2009). "How do Daniels' moves add up?". Archived from the original on April 10, 2015.
  77. ^ Silver, Nate (February 4, 2011) A Graphical Overview of the 2012 Republican Field, New York Times
  78. ^ Gillespie, Nick (January 5, 2011) NY Times Flips its Whig Over Gov. Mitch Daniels (R-Ind.), Reason
  79. ^ Brooks, David (February 25, 2011). "Run Mitch, Run". New York Times.
  80. ^ Mellinger, Mark (December 16, 2010). "Daniels to decide on WH run before May" Archived December 17, 2010, at the Wayback Machine, WANE.com.
  81. ^ Various (January 2, 2011). "Student Initiative to Draft Daniels". Archived from the original on January 6, 2011.
  82. ^ "Daniels Ends 2012 Speculation". RealClearPolitics.com. June 3, 2009.
  83. ^ Cook, Dave (February 23, 2010). "Mitch Daniels open to presidential run, despite '100 reasons' to pass". Christian Science Monitor.
  84. ^ Mapes, Jeff (March 6, 2011). "Indiana Gov. Mitch Daniels wins GOP presidential straw poll in Oregon". The Oregonian.
  85. ^ Haberman, Maggie (May 5, 2011). "Mitch Daniels". Politico. Retrieved May 6, 2011.
  86. ^ Duffy, Michael, "Seven Days in May: How One Week Clarified the GOP Field, Time magazine, May 15, 2011.
  87. ^ Haberman, Maggie (May 22, 2011). "Mitch Daniels won't run in 2012". Politico.
  88. ^ Eden, Max (January 17, 2021). "@maxeden99".
  89. ^ "Search Committee". Presidential Search. Purdue University. Archived from the original on January 4, 2012.
  90. ^ Thomas, David O. (October 16, 2012). The Governor as Purdue University President (Report).
  91. ^ Chelsea Kane, KANE: Daniels more than qualified to lead Purdue, IBJ, June 29, 2012.
  92. ^ Daniels, Mitch. "An Open Letter to the People of Purdue".
  93. ^ DeLetter, Emily (April 20, 2020). "Coronavirus: Daniels has 'strong interest' in reopening campus, Purdue in-person classes for fall semester". Journal and Courier
  94. ^ "Working out with Mitch". The Exponent. June 13, 2014.
  95. ^ This Is Engineering (with President Mitch Daniels), סרטון באתר יוטיוב
  96. ^ Frazier, Nikos (January 13, 2020). "Purdue's Mitch Daniels launches T-shirts with his likeness into Mackey Arena crowd". Journal and Courier.
  97. ^ Mitch Daniels rides “Couch Cart” to Purdue’s Spring 2021 commencement, May 15, 2021.
  98. ^ "Purdue Polytechnic High School to provide STEM pipeline". Purdue Newsroom. June 18, 2015.
  99. ^ "Purdue Polytechnic High School celebrates first graduating class". Purdue University News. June 16, 2021.
  100. ^ Holden, Meghan (November 30, 2016)"Purdue Members Demand Condemnation of White Supremacy Fliers." Journal & Courier.
  101. ^ Journal & Courier (January 20, 2017), Purdue students occupy Hovde Hall, list demands.
  102. ^ SEAN MURLEY, Purdue Exponent, Nov 21, 2019.
  103. ^ Starr, G. Gabrielle (December 4, 2019). "Black Scholars Are Not 'Rare Creatures'". The New York Times.
  104. ^ Bangert, Dave Bangert. "Purdue president apologizes for calling black scholar 'rarest creature in America'". USA Today. Lafayette Journal & Courier.
  105. ^ "Trustees discuss racial inequality, propose task force to search for improvements and actions". Purdue Today. June 15, 2020.
  106. ^ Morey, Alex (October 1, 2015). "Purdue President and Students Join Forces for Free Speech on Campus". Fire.org Newsdesk.
  107. ^ "What Can Other Universities Learn from Purdue's Tuition Freeze?". The James G. Martin Center for Academic Renewal. July 26, 2019.
  108. ^ Purdue trustees endorse 12th consecutive tuition freeze, Purdue University, February 3, 2023.
  109. ^ "Purdue announces 10th straight year of flat tuition". Purdue University News. December 14, 2020.
  110. ^ "The Value of a Purdue Education". Purdue.edu/PurdueMoves. Archived from the original on November 15, 2015.
  111. ^ "This is one stat where Purdue is delighted to be at the bottom". Purdue Today. August 6, 2018.
  112. ^ Purdue, Amazon to offer students savings on textbooks, provide first-ever on-campus pickup services". Purdue Newsroom. August 13, 2014.
  113. ^ Mitch Daniels, Purdue University, and the COVID-19 Calculus, une 1, 2020.
  114. ^ "President Daniels announces launch of Safe Campus Task Force". Purdue University News. March 31, 2020.
  115. ^ Weliever Summer, Alexandra. "Daniels minimizes prof's fall concerns in CNN interview". Purdue Exponent.
  116. ^ "American Society for Engineering Education (ASEE)". www.facebook.com. Archived from the original on February 26, 2022.
  117. ^ "Protect Purdue Summary Report"
  118. ^ Halperin, David (September 29, 2017). "Durbin, Brown Warn Purdue's Daniels on Deal with "Shameful" For-Profit Kaplan". Republic Report.
  119. ^ Hill, Phil (January 3, 2021). "Purdue University Global Loses $21 million in Second Full Year". PhilOnEdTech.
  120. ^ Hill, Phil (January 30, 2020). "Purdue Global Budget: More than $132m spent on marketing last year". PhilOnEdTech.
  121. ^ Hill, Phil (January 5, 2020). "Purdue University Global Loses $43 million in First Full Year Since Kaplan Transfer". Phil on Ed Tech.
  122. ^ "Financial Report 2021". Purdue University. p. 86.
  123. ^ Hill, Phil. "Purdue University Global Breaks Even for the First Time in FY2021". Phil on Ed Tech.
  124. ^ Service, Purdue News. "Purdue University names Chiang its next president". www.purdue.edu.
  125. ^ Wren, Adam. "Mitch Daniels weighing return to politics". POLITICO.
  126. ^ Daniels, Mitch (January 31, 2023). "Mitch Daniels Statement". IBJ.
  127. ^ "State Street to be renamed Mitch Daniels Boulevard in honor of President Mitch Daniels". Purdue News. December 2, 2022.


מושלי אינדיאנה אינדיאנהאינדיאנה
ג'ונתן ג'נינגס • ראטליף בון • ויליאם הנדריקס • ג'יימס ב. ריי • נח נובל • דייוויד וולאס • סמואל ביגר • ג'יימס וייטקומב • פריס דנינג • ג'וזף רייט • אשבל וילארד • אברם המונד • הנרי סמית' ליין • אוליבר מורטון • קונרד בייקר • תומאס הנדריקס • ג'יימס ויליאמס • אייזק גריי • אלברט פורטר • אייזק גריי • אלווין פטרסון הובי • אירה ג'וי צ'ייס • קלוד מתיוס • ג'יימס מאונט • וינפילד דרבין • פרנק הנלי • תומאס מרשל • סמואל רלסטון • ג'יימס גודריץ' • וורן מקריי • אמט פורסט ברנץ' • אדוארד ג'קסון • הארי לסלי • פול מקנאט • מ. קליפורד טאונסנד • הנרי שריקר • רלף גייטס • הנרי שריקר • ג'ורג' קרייג • הרולד הנדלי • מתיו ולש • רוג'ר ברניגין • אדגר וייטקומב • אוטיס בוון • רוברט אור • אוון ביי • פרנק אובאנון • ג'ו קירנן • מיץ' דניאלס • מייק פנס • אריק הולקומב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיץ%27_דניאלס&oldid=38708319"