ערירות

התפתחות תופעת הערירות בבריטניה לאורך המאה ה-20

ערירות הוא מצב בו לאדם או לזוג אין ילדים. הערירות יכולה להיות מרצון או שלא מרצון. לערירות עלולה להיות השפעות ניכרות הן מבחינה אישית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה פוליטית.

זוהי תופעה מורכבת אשר יכולה להיות מושפעת ממספר רב של גורמים כולל בחירה אישית, בעיות בריאותיות, נורמות חברתיות ותנאים כלכליים.

סוגים

• בחירה מרצון - מתרחש כאשר יחידים או זוגות בוחרים שלא להביא ילדים לעולם, לרוב בשל הרצון לחופש אישי, הרצון להתמקד בקריירה, משיקולים כלכליים, או מתוך חוסר עניין בהורות.
• ערירות בלתי רצונית - מתרחשת כאשר יחידים או זוגות רוצים להביא ילדים לעולם אך אינם מסוגלים לעשות זאת, לרוב בשל אי-פוריות או סיבוכים בריאותיים אחרים, משום שההחלטה להביא ילדים לעולם נדחתה לאורך זמן לגיל מאוחר בחיים בו מאוחר מדיי להביא ילדים לעולם, או בשל נסיבות כמו שאין בן זוג או או חוסר יציבות כלכלית.

כיצד ערירות נתפסת בחברה

במדינות מערביות רבות, ערירות מרצון מתקבלת יותר ויותר כבחירה לגיטימית. עם זאת, גם בחברות מערביות רבות ערירות בלתי רצונית עלולה להוות מקור למצוקה רגשית וחברתית ניכרת.

בחברות לא מערביות, ובמיוחד במדינות שונות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, כאשר אין לאנשים ילדים עלול להיות לכך סטיגמה ניכרת באותן החברות, ובמקרים רבים יחידים או זוגות חשוכי ילדים באותן המדינות עלולים להתמודד עם נידוי חברתי, לחץ משפחתי ניכר או אפליה.

שיקולים כלכליים

ליחידים או לזוגות ללא ילדים יש לרוב הוצאות מחיה נמוכות יותר ויותר כסף זמין, והדבר לרוב משפיע רבות על סגנון החיים שלהם - הם מסוגלים לטייל יותר, להשקיע יותר בהתפתחות האישית של עצמם.

ללא ילדים אנשים רבים בעולם, ובמיוחד במדינות העולם השלישי, עשויים להזדקק לחסוך בהרבה יותר כסף לעת זקנה משום שהם עלולים להתקשות יותר להסתגל לסיטואציה בזקנה בה הם יהיו לגמרי לבד ולא תהיה להם מקורות הכנסה או טיפול נאות לאחר שהם לא יוכלו לעבוד יותר.

השפעות

השפעות אישיות

עבור רוב האוכלוסייה, במשך רוב ההיסטוריה האנושית, כאשר אנשים לא הביאו לעולם ילדים הדבר נחשב ברוב המקרים לטרגדיה אישית גדולה, הכרוכה בצער רב, במיוחד כאשר הדבר נבע מאי יכולת להיכנס לריון או ממותו של ילד. בטרם הובן היטב תהליך ההתעברות, בדרך כלל נהגו באופן מיידי להאשים את האישה על כך שהזוג לא הצליח להביא ילדים לעולם, ולכך הייתה השפעה ניכרת במיוחד לנשים כאשר הן לא הביאו לעולם ילדים. לאורך ההיסטוריה היו אפילו משפחות עשירות ללא ילדים שבחרו לאמץ ילדים על מנת שיהיו להם יורשים, או במקרים בהם לא נולדו להם בנים.

השפעות פסיכולוגיות

אנשים אשר מתמודדים עם ערירות בלתי רצונית עלולים לעיתים לחוות תסמינים של מצוקה הדומים לאלו שחווים אנשים שכולים, כמו בעיות בריאות, חרדה ודיכאון.

השפעות פוליטיות

במקרים מסוימים בהם אנשים לא יכלו להביא לעולם ילדים, ובמיוחד במקרים בהם לא היה צאצא ביולוגי שיהיה יורש העצר לכתר המלוכה, אך גם במקרים בהם לאנשים בעמדות כוח או השפעה אין צאצא ביולוגי שיהיה היורש - היו השפעות עצומות על הפוליטיקה, התרבות והחברה. במקרים רבים, אפילו שלאנשים היו צאצאים ביולוגים ממין נקבה אך לא היה אפילו צאצא ביולוגי אחד ממין זכר, הדבר היה נחשב גם לסיטואציה של ערירות, שכן היה ניתן לרשת את הרכוש ואת תואר האצולה רק כאשר היו צאצאים ביולוגיים ממין זכר. דוגמאות בולטות להשפעות ההיסטוריות של סיטואציה בה אנשים לא יכלו להביא ילדים לעולם כוללות בין היתר את:

• מלכת אנגליה אליזבת הראשונה - הייתה ערירית משום שהיא מעולם לא התחתנה, בין היתר על מנת למנוע חוסר יציבות פוליטית בממלכה, שעברה במותה מבית טיודור לבית סטיוארט.
• מלך אנגליה הנרי השמיני - הנרי השמיני התגרש מאשתו הראשונה קתרין מאראגון, לה הוא היה נשוי במשך מעל ל-20 שנים, משום שהיא לא הביאה לעולם צאצא זכר שירש בבוא העת את כס המלכות. החלטה זו הביאה לניתוק בין הכנסיות האנגליות והרומיות אשר לו הייתה השפעה ניכרת ברחבי אירופה במשך מאות שנים.
• מלכת בריטניה אן - היא נכנסה להריון 17 פעמים, אך כול ההריונות כשלו, ובשל כך כס המלכות עבר מבית סטיוארט לבית הנובר.
• אשתו הראשונה של נפוליאון, ז'וזפין דה בוארנה, לא ילדה לו ילדים ולכן הוא בחר להתגרש ממנה ולהתחתן עם אישה אחרת, על מנת שיהיה לו צאצא ביולוגי שיהיה היורש שלו.
• משום שלא היה צאצא ביולוגי ממין זכר שיירש את הכס של קיסר יפן הדבר הביא בעבר את המדינה למשבר חוקתי.

השפעות חברתיות

מבחינה חברתית, לאורך ההיסטוריה פעמים רבות כאשר בני זוג לא הביאו לעולם ילדים הדבר גרם לבעיות כלכליות שונות ולעיתים רבות להתמוטטות של חברות אשר היו תלויות בכך שיהיו צאצאים שייקחו חלק בכלכלה ויסייעו לפרנס את יתר בני המשפחה או את יתר בני השבט.

במאות ה-20 וה-21, כאשר במדינות רבות בעולם החלה להיות לאנשים שליטה גדולה בהרבה על תהליך ההתעברות, ככל שהסיטואציה של ערירות הופכת גדולה יותר בחברה יש לכך השפעה הולכת וגוברת על החברה באותן המדינה ועל הכלכלה של אותן המדינות.

במדינות מסוימות, ואפילו במדינות עם שירותי בריאות ושירותים סוציאליים ממלכתיים, לצאצאים יש חשיבות רבה בחברה משום שלרוב הם יהיו אלו שיתמכו בבני משפחה קשישים כאשר הם יהפכו למטפלים שלהם במשרה מלאה או חלקית, או שהם יהיו אלו למשל שילוו אותם לפגישות רפואיות, יעזרו להם לנקות את הבית ולעשות קניות, יסייעו להם לטפל בסוגיות יותר אינטימיות, או יהיו אלו שיסייעו להם בעניינים פיננסיים. אם וכאשר שירותי הבריאות אותם מספקת המדינה יהיו פחות זמינים לאוכלוסייה הרחבה בעתיד, עקב צניחה במקורות המימון לדוגמה או מחסור באנשי צוות שיטפלו באוכלוסייה הקשישה, ואם מספר המקומיים בלי ילדים ילך ויגדל באופן מהותי, כמות האנשים שיוותרו ללא עזרה ותמיכה ככל שהם יזדקנו, יהיה צפוי לגדול באופן מהותי עם השנים.

ראו גם

• מס על חוסר ילדים
• אל-הורות
• Double Income no Kids
• אידיוקרטיה: הטמטום שולט
• הורות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערירות בוויקישיתוף