לא ראיתי שוב את הסרט
זה היה הסרט האהוב על לידרי שלי, אני זוכרת שכל פעם מחדש דיברנו על הנרטיב, על הצילום ועל ההוויה של הסרט שלידר תמיד תיארה בתשוקה.
התכנון היה שנלמד ביחד במגמת קולנוע וכשלא התקבלתי לצידה, לידר נורא כעסה, לא האמינה לי ולמעשה חשבה שאני עובדת עליה.
המשכנו לדבר על קולנוע, לצפות בסרטים ביחד ותמיד חפרתי לה על הסנדק, פייט קלאב, טרנטינו וסקורסזה.
היא תמיד האמינה בי ורצתה שאגשים את חלומותיי.
אני אוהבת אותך לידרי שלי חברת אמת שלי לנצח
לזכרה של סרן לידר פרץ ז״ל❤️
אני מרגישה שלא משנה מה אגיד זה רק יוריד מהחוויה. בערך הפעם החמישית שאני צופה בו ואיכשהו זה משתפר מפעם לפעם. מבריק
אני רחוקה מאוד עוד מלעכל חצי ממנעד הרגשות שהרגשתי בצפייה אז כך שמדובר בניסיון ראשוני לגמרי לבטא את כל המחשבות, הרגשות, המסקנות והתשובות ואני פשוט יושבת כאן בתדהמה, שעה וקצת אחרי שצפיתי בו ופשוט לא מוצאת את המילים
אתחיל מזה שפשוט התאפקתי לא לבכות במשך רובו עד שבשלב מסוים הרגשתי שאני כבר לא יכולה, ואני באמת לא זוכרת מתי בכיתי והתרגשתי ככה מסרט (כמי שבוכה 99% מהסרטים שאני רואה) אבל יותר מזה, הרגשתי שמצד אחד בצורה הכי אמיתית שיש, שפשוט…
מה אם אגיד שזה בין הסרטים הכי טובים שאי-פעם נוצרו?
צפיתי ב׳יופי מסוכן׳ עם כל הספוילרים האפשריים ועם כל זה, שום דבר לא הכין אותי למסע האינטימי, המגעיל, האנושי והקשה מנשוא של השנאה העצמית של אליזבת ספרקל, המגולמת באופן יוצא דופן וראוי לאוסקר, על-ידי דמי מור המושלמת
קשה מאוד לצפות בסרט מבלי לחשוב על דמי מור בעצמה, על נשים בתעשייה שחצו את גיל ה50, ועם האימה שהן צריכות להתמודד איתה, ובכללי על כל אישה ואישה בעולם בשל עצמה. המסע שאנחנו…
