מעלול
הכנסייה היונית אורתודוקסית שנותרה בשלמותה מהכפר, 2018 | |
טריטוריה | ארץ ישראל |
---|---|
מחוז | מחוז הגליל |
נפה | נפת נצרת |
שטח | 4,698[1] דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
תאריך נטישה | 15 ביולי 1948 |
יישובים יורשים | מגדל העמק, בסיס צבאי |
דת | נוצרים ומוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 690[1] (1945) |
קואורדינטות | 32°41′44.12″N 35°14′22.18″E / 32.6955889°N 35.2394944°E |
אזור זמן | UTC +2 |
מעלוּל (בערבית: معلول) היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הגליל התחתון, על שלוחה מערבית של הרי נצרת, כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נצרת. בכפר גרו ערבים נוצרים ומוסלמים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי סקר ארכאולוגי שבוצע באזור, התקיים יישוב באתר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
בקרבת היישוב הקדום נמצאה "כתובת שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של תל שמרון הסמוך[2].
בתחילת המאה ה-20 היו קרקעות הכפר בבעלות משפחת סורסוק, שישבה בביירות ותושבי הכפר חיו בכפר במעמד אריסים. בשנת 1921 רכשה חברת הכשרת היישוב את מרבית קרקעות הכפר (למעט כ-2,000 דונמים) מידי המשפחה.
במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931 נמנו בכפר 390 תושבים: 228 מוסלמים ו- 162 נוצרים. בכפר נמנו 90 בתי מגורים. בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 השתרע הכפר ושטחיו החקלאיים על פני 4,698 דונמים, מתוכם 2,719 דונמים בבעלות יהודית ו-30 דונמים היו שטחים ציבוריים. לפי הסקר נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-690 תושבים: 490 מתוכם מוסלמים.
לאחר 1948
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל נגד צבא ההצלה, נכבש הכפר ב-15 ביולי 1948 על ידי כוח מחטיבת גולני[3]. רוב בתי הכפר נהרסו ולאחר מכן עברו רבים מתושביו לנצרת וליפיע הסמוכות.
כיום חלקים מהכפר מצויים בשטחים סגורים שמחזיק צה"ל וחלק מהכפר משמש כיער קק"ל הקרוי יער כפר החורש. באתר הכפר נותרו שתי כנסיות, שאחת מהן שופצה בשנת 2010 ומופעלת על ידי צאצאי בני הכפר. כמו כן נותרו בשטח שרידי מסגד, בתי הקברות המוסלמי והנוצרי, בורות מים ובתי מגורים.
על חורבות בתי הקברות של הכפר הוקם בסיס של חיל האוויר. בעוד שהגישה לשתי הכנסיות והמסגד נותרה פתוחה, הכניסה לבתי הקברות נחסמה לאחר הקמת הבסיס. ביוני 2019 קיבלה סלוא סאלם קובטי, ילידת הכפר המתגוררת בכפר כנא, רשות לבקר שלוש פעמים בשנה בבית הקברות הנוצרי, בו קבורים אביה ובני משפחה נוספים, ולתחזק את הקברים בזמן הביקור.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכפר מעלול באתר Palestine Remembered
- עודה בשאראת, הליכה אל הכפר מעלול שבזיכרון ובדמיון, באתר הארץ, 4 באפריל 2010
- הנדריק (אנו) ברון, מעלול - דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 2004
- מיכאל יעקובסון, "אנחנו לא מתכננים את הזכות, אלא את השיבה", באתר Xnet, 15 בדצמבר 2011
- משה גלעד, שני מבנים סגורים ומבודדים בלב החורש. זה כל מה שנשאר מכפר מעלול, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ כתובת "שבת" בתמרת באתר המכון לארכאולוגיה גלילית
- ^ זאב ענר, סיפורי ערים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2001, עמ' 145
- ^ ג'קי חורי, צה"ל יאפשר לתושבת כפר כנא לעלות לקבר אביה שבבסיס צבאי, לאחר מאבק של עשורים, באתר הארץ, 22 ביוני 2019