קידאנה מהרת
קִידׇאנֵה מִהְרַת | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה עגולה |
כתובת | רחוב אתיופיה |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
בעלים | הכנסייה האורתודוקסית האתיופית |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1882–1893 (כ־11 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 1893 |
סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-ביזנטית |
קואורדינטות | 31°47′06″N 35°13′16″E / 31.784970833333°N 35.221092222222°E |
קִידָאנֵה מִהְרַת (בכתב געז: ኪዳነ ምሕረት; בעברית: ברית הרחמים) היא כנסייה עגולה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הנמצאת במתחם סגור ברחוב אתיופיה 10 בירושלים יחד עם מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת (מנזר גן העדן; בכתב געז: ደብረ ገነት).
בניית הכנסייה החלה בשנת 1882 לאחר גיוס כספים מקיסר אתיופיה יוהנס הרביעי. לאחר מותו, בשנת 1893 התקיים טקס חנוכת הבית.
הכנסייה בנויה על פי דוגמת כנסיות באתיופיה: צורתה עגולה, ובמרכזה החלק הקדוש (קִידְסִיט ቅድስት). במרכזו של החלק הקדוש נמצא קודש הקודשים (מֵקְדֶס መቅደስ). גג הכנסייה מכוסה בכיפה שחורה ועליה צלב אתיופי במרכזה. גובה הכיפה 30 מטר. הכניסה לגברים ממוקמת בצידה הצפון מערבי וכניסת הנשים בצד הדרום מערבי. וכן מותקנת בה דלת שלישית.
מגדל הפעמונים נמצא מחוץ למבנה הכנסייה, סמוך למגורי הנזירים.
משמעות השם "ברית הרחמים" מכוון למסורת אתיופית, על פיה ישו הבטיח לאמו למחול לחטאי המאמינים אשר מתפללים אליה או שנותנים צדקה בשמה[1].
מעל לכניסות מוצב תבליט של אריה - סמל האימפריה האתיופית, וכתובת בשפות שונות:
בסמוך לכנסייה ולמנזר נמצא מבנה המשמש לאפיית לחם הקודש ונקרא בשם העברי בית לחם.
הבניין הסמוך ברחוב אתיופיה 8 נבנה ביוזמת קיסר אתיופיה מנליק השני כבית דירות להשכרה, שהכנסותיו ישמשו למימון הכנסייה והפעילות האתיופית בירושלים.
הקהילה האתיופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאתיופים הנוצרים זיקה עמוקה לירושלים. הכנסייה הנוצרית משתייכת לזרם הנצרות האוריינטלית. על פי האמונה של אנשי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, אתיופיה היא ארץ ציון החדשה, ובית המלוכה האתיופי, על פי האתוס הלאומי, משתייך לזרע שלמה המלך.
נזירים אתיופים ישבו בירושלים כנראה עוד מן המאה החמישית. בתחילה הם ישבו בתוך כנסיית הקבר, אך גורשו משם וייסדו את המנזר דיר אל סולטאן הצמוד לכנסיית הקבר, ולאחר מכן את מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת ואת כנסיית קִידָאנֵה מִהְרַת.
בשנת 1930, משהוכתר ראס טפרי היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, התהדקו קשרי המלוכה האתיופית עם ירושלים. ב-1936 נכבשה אתיופיה על ידי צבאו של מוסוליני, והייתה בשליטה איטלקית עד לשנת 1941. סלאסי עצמו נמלט עם הכיבוש, והגיע לירושלים בה שהה כשלושה חודשים.
הקהילה האתיופית בירושלים הייתה קהילה מושפלת ומדוכאת במשך מאות שנים. יציאתה אל מחוץ לחומות, ודריסת הרגל שקנתה בעיר החדשה וברחוב אתיופיה, סימנה את התעצמות הרגשות הדתיים באתיופיה המתחדשת ובקרב נציגי הקהילה בארץ. מפעל הבנייה של הקהילה האתיופית חורג בהרבה מעבר לגודלה בפועל של הכנסייה האתיופית.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אחד משערי המתחם האתיופי עליו כתוב בכתב געז: "ניצח האריה משבט יהודה"
-
תבליט האריה - סמל האימפריה האתיופית, מעל אחת הכניסות
-
נזיר
-
נזירה
-
פנים הכנסייה
-
קודש הקודשים (מֵקְדֶס መቅደስ)
-
מאמין בכניסה לקודש הקודשים
-
כיפת הכנסייה מבפנים
-
מגדל הפעמונים ומגורי הנזירים
-
המתחם כולו תחת מעטה שלג
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, רחוב הנביאים, שכונת החבשים ושכונת מוסררה – סיפורו של מקום, דיוקנה של עיר, הוצאת יד בן צבי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתחם הכנסייה האתיופית, באתר הושבילים – מסלולים ואתרים בארץ ובעולם
- רפי כפיר, סיור ברחוב אתיופיה
- מסע ומסה בעקבות הקיום הישראלי - סיור ברחוב אתיופיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ February 23, Covenant of Mercy, Ethiopia and Eritrea
- ^ התארך הוא על פי לוח השנה האתיופי