מוחמד דף
 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1965 מחנה הפליטים ח'אן יונס, רצועת עזה המצרית |
|---|---|
| נהרג |
13 ביולי 2024 (בגיל 58) מחנה הפליטים ח'אן יונס, רצועת עזה |
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית |
| כינוי | מוחמד דף, אבו ח'אלד |
| מספר צאצאים | 6 |
| השתייכות | |
| תקופת הפעילות | 1991–2024 (כ־33 שנים) |
| פעולות ומבצעים | |
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
מוחמד דיאב אבראהים אל־מַסְרִי (בערבית: محمد دياب إبراهيم المصري, בתעתיק מדויק: מחמד דיאב אבראהים אלמצרי; 12 באוגוסט 1965 – 13 ביולי 2024), שהיה מוכר בכינוייו מוחמד דֵף (محمد الضيف; בתעתיק מדויק: מחמד אלצ'יף) ואבו ח'אלד, היה טרוריסט פלסטיני. הוא פיקד על גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, והוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית בתור הטרוריסט המבוקש ביותר בארגון לצד יחיא סינוואר. הכינוי "דֵף" (שפירושו "אורח"; בתעתיק מדויק מערבית: "צ'יף") ניתן לו ככל הנראה מכיוון שנהג להחליף באופן מתמיד את מיקומו[1].
לצד יחיא סינוואר, הוביל את חמאס במתקפת הפתע על ישראל במהלכה התבצעו פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה כדוגמת אונס, רצח המוני, ביזה וחטיפת אזרחים ביניהם נשים וילדים[2][3][4].
במהלך שנות פעילותו, ביצע צה"ל מספר ניסיונות לחסל את דף, מרובם חמק, ועובדה זו זיכתה אותו בכינוי "החתול בעל תשע הנשמות" (או "המחבל בעל תשע הנשמות")[5][6]. בסופו של דבר, חוסל דף במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בפאתי אל-מוואסי שליד ח'אן יונס ב-13 ביולי 2024.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחמד דף נולד בשנת 1965 במחנה הפליטים ח'אן יונס שברצועת עזה. מוצא משפחתו מהכפר כוכבא (שננטש במלחמת העצמאות), שלימים הוקם בסמוך לו המושב כוכב מיכאל. בהיותו נער הצטרף לתנועת האחים המוסלמים.
במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית בעזה היה פעיל בגוש האסלאמי והיה נציג רשימת הגוש במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה[7].
פעילותו בחמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]דף הצטרף לשורות המנגנון הצבאי של חמאס בראשית האינתיפאדה הראשונה. במאי 1989 נעצר בידי ישראל, בעקבות מעצרו של יחיא סינוואר באותה שנה[8], וישב בכלא ישראלי בח'אן יונס במשך כ־16 חודשים[8][7][9][10]. הוא השתחרר בנסיבות שלא פורסמו ביחד עם עימאד עקל[8].
פעילות מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 הצטרף לשורות גדודי עז א-דין אל-קסאם. החל את דרכו כתלמידו של הטרוריסט הפלסטיני יחיא עיאש ("המהנדס"), ראש הזרוע הצבאית של חמאס. ב־1992 פיקד על החוליה שחטפה ושיספה את גרונו של החייל אלון קרוואני.
בעקבות הריגתו של עימאד עקל בנובמבר 1993, מונה דף למפקד הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה[7]. בתפקידו זה ארגן פעולות טרור רבות, תוך שהוא מתאם פעולות יחד עם עיאש, מפקד הזרוע הצבאית בגדה המערבית. בשנת 1994 היה דף אחראי על הפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני. לאחר הריגתו של עיאש בשנת 1996 המשיך דף את התיאום עם חסן סלאמה, שהחליף את עיאש. דף בחר לנקום את מותו של עיאש בשורת פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו בתחומי הקו הירוק בחודשים פברואר–מרץ 1996. בין הפעולות שיזם: שיגור שני מחבלים מתאבדים לפיגועים בקו 18 בירושלים בשתי הזדמנויות שונות; וכן תכנון הפיגוע בצומת אשקלון.
לאחר גל פיגועי הנקמה של אביב 1996, שבמהלכו נרצחו 58 ישראלים בתוך שבוע, ירד מוחמד דף למחתרת, והסברה הייתה שברח למצרים[11]. ואולם כעבור שנתיים שב לפעילות נוכח מצבה הקשה של תשתית חמאס ביהודה והשומרון: מוחי א-דין א-שריף נהרג בתאונה ברמאללה במרץ 1998, ואת האחים עוודאללה הרגה ישראל ליד חברון באוגוסט של אותה שנה. אבדות אלה, יחד עם מעצרם של עשרות פעילים וחשיפת מעבדות לייצור חומרי חבלה ומטענים, פגעו קשות ביכולתו של הארגון לייצר פיגועים משטחי יהודה ושומרון. בעקבות זאת, אנשי "המחלקה המדינית" של חמאס, ששכנו בסוריה, הורו לדף ולאנשיו בעזה לשוב ולתכנן פיגועים. כך, עמד דף מאחורי פעולותיה של "חוליית טייבה", שמטרתה הייתה ביצוע פיגועי התאבדות בטרמפיאדות במרכז הארץ (אך כשלה בפעולותיה).
דף היה עצור בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ממאי 2000[12] עד ראשית שנת 2001[11].
הריגת האחים עוודאללה יצרה ריק מנהיגותי בקרב פעילי הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון. מחמוד אבו הנוד תפס בסופו של דבר את הפיקוד עליהם וכיוון את פעולתם באינתיפאדה השנייה, עד להריגתו בידי צה"ל בנובמבר 2001. בעקבות מותו של אבו הנוד גברה השפעתו של מוחמד דף וכללה גם את פעילי חמאס ביהודה ושומרון. עוד בפרוץ האינתיפאדה מונה סלאח שחאדה למפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ודף מונה לסגנו[11]. מתחילת שנת 2002 עסק דף בבניית מנגנון פיגועים עצמאי של עז א־דין אל־קסאם. הוא נחשב כאחראי על כמה מפיגועי הירי ומפיגועי ההתאבדות הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה. ידוע כי השתתף באורח פעיל בפרויקט ייצור רקטות קסאם, עם סגנו עדנאן אל-ע'ול (נהרג באוקטובר 2004), שנחשב ל"מדען הראשי" של חמאס. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו את דף מספר פעמים, אולם הוא שוחרר בתום תקופות קצרות ביותר.
המפקד הכללי של הזרוע הצבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ההתנקשות בסלאח שחאדה ביולי 2002 קיבל דף לידיו את הנהגת גדודי עז א־דין אל-קסאם. באופן רשמי, מוחמד דף היה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. בכלי התקשורת של חמאס הוא כונה "המפקד הכללי של גדודי עז א־דין אל־קסאם"[13].
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005 פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס עיתון בשם "שער הניצחון", בו נחשפו מפקדי הזרוע הצבאית. בעיתון הובא ראיון עם דף, שנשא את התואר "המפקד הכללי של גדודי עז א-דין אל-קסאם"[14][10]. כמו כן דף התראיין בווידאו לסרט תיעודי של אל-ג'זירה שעסק בזרוע הצבאית ויצא באותה שנה[15], ויצא בהצהרות מוקלטות נוספות.
בשנת 2012, בתחילת מבצע עמוד ענן, פורסמה הקלטה של דף[16], בה אמר בין היתר כי "ישראל עשתה טעות טיפשית בכך שהיא חיסלה את אחמד ג'עברי" וכן כי "התמרון הקרקעי שישראל מאיימת בו יהיה התקווה הגדולה לשחרור האסירים שלנו".
במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 פרסם דף שוב הקלטה בה אמר כי "לא תופסק האש בלי הסרת המצור" וכי "הבסנו את הצבא הציוני, הצלחנו לנצח אותו גם במהלך המתקפה הקרקעית"[17][18][9].
לציון 16 שנים לתוכנית ההתנתקות, בספטמבר 2021 פרסם דף הקלטה בה אמר כי "היום אתם יוצאים מעזה מפני שהיא גיהנום - ומחר נהפוך לכם את כל פלסטין לגיהנום"[19].
באפריל 2016 אמר עמוס גלעד, ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון: "לדרג המדיני (בעזה) יש בכורה ועדיפות על דרג הטרור, אבל למוחמד דף לא אכפת מהמדיניות המדינית, עושה מה שהוא רוצה"[20].
בזמן מתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023, היה דף מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, והוא נחשב כמי שתכנן את המתקפה ואת הטבח ביישובי עוטף עזה[21][22]. ביום הראשון של המלחמה, פרסם דף הודעה מוקלטת שבה קרא למחבלים: "בצעו את התקפותיכם על ההתנחלויות בכל האמצעים והכלים העומדים לרשותכם... היום כל מי שיש לו רובה צריך להוציא אותו. זה הזמן שלו, וכל אחד מכם צריך לצאת עם המשאית, הרכב או הגרזן שלו. היום, היסטוריה חדשה נפתחה, היסטוריה מבריקה ומכובדת יותר"[23]. הוא הוסיף כי המתקפה היא בתגובה לעליית יהודים להר הבית, מה שהוא כינה "חילול מסגד אל-אקצא", והוא כינה את המתקפה "מבול אל-אקצא". כמו כן קרא לערביי ישראל להצטרף למלחמה[23].
ב-20 במאי 2024 התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ביקש להוציא צו מעצר לדף, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ואסמאעיל הנייה, ובמקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט[24]. ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין את הצווים המבוקשים. הצו נגד דף הוא בגין רצח, השמדה, אונס ואלימות מינית, עינויים, לקיחת בני ערובה, פגיעה בכבוד האדם, ופשעים נוספים. אף על פי שצה"ל הודיע שדף נהרג בהפצצה של חיל האוויר ב-13 ביולי, לשכת בית הדין ציינה כי אין ביכולתה לקבוע אם דף נהרג או נותר בחיים[25].
ניסיונות לחסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל ניסתה מספר פעמים לחסל את דף, ללא הצלחה. ביולי 1998, בעת ניסיון לחציית ציר פילדלפי למצרים, חמק מכוח מגדוד 50 של הנח"ל, שסופח לצוות של השייטת, ששהה במארב עשרות מטרים ממנו[26].
ניסיון ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־22 באוגוסט 2001 ניסתה ישראל לראשונה לחסל את דף, לצד סגנו עדנאן אל-ע'ול, סלאח שחאדה ובכירים נוספים, אך אלו הצליחו לחמוק[11].
ניסיון שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־26 בספטמבר 2002 ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מסוג "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות שבהן הגיעו למערכת הביטחון ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע. כשלושים פלסטינים שהיו בסביבתו נפגעו מעוצמת הפיצוץ, בכלל זאת שניים משומריו של דף[11]. מחשש לניסיון נוסף, דף לא נלקח לבית החולים שיפא אלא למקום מסתור, שם טיפל בו בתחילה עבד אל-עזיז א-רנתיסי, מבכירי חמאס, שהיה רופא ילדים בהכשרתו. לאחר מכן עבר דף שיקום אורתופדי על ידי רופאים ערבים שהוברחו דרך מצרים לרצועה, אם כי פציעתו גרמה לו לקשיים בדיבור ובתנועות גפיים[27]. למרות הפציעה ותהליך השיקום שב דף לפעילות בראשית 2003.
ניסיון שלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע קטיף כלניות
ניסיון נוסף התבצע בספטמבר 2003, כאשר התקבל דיווח על כינוס הצמרת הצבאית של חמאס בדירה בעזה, ובהם עדנאן אל־ע'ול, אסמאעיל הנייה, מוחמד דף והמנהיג הרוחני של התנועה, אחמד יאסין. במבצע קטיף כלניות, מטוסי קרב ישראליים הפציצו את הדירה, ואולם בכירי חמאס, ששהו בקומה התחתונה של הבניין, כמעט ולא נפגעו[28].
דף התייחס לניסיונות לחסל אותו בו בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של חמאס: "אללה רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי. על כל פנים, אני מאמין שרק מה שאללה רוצה – זה מה שיקרה". עוד אמר כי "אני מבטיח שנמשיך עד לניצחון או עד למוות כשהידים, אנו נמשיך בדרך של יחיא עיאש ושל סלאח שחאדה וכפי שלמדנו מהשייח' יאסין".
למרות ניסיונות הישראלים לחסל אותו, בפברואר 2005 נקשר שמו של דף כמועמד ל"חנינה" מצד ישראל במסגרת מחוותיה של זו כלפי נשיאה החדש של הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. עם זאת, גורמים ישראלים הודיעו כי חנינת דף "אינה על הפרק" בנימוק שפשעיו חמורים מדי.
ניסיון רביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־12 ביולי 2006 נפצע קשה מהתקפת חיל האוויר על הבית שבו שהה. בעקבות אותה התקפה פורסם כי נכרתו ידיו ורגליו והוא רותק לכיסא גלגלים. בעקבות הפציעה הועבר דף לטיפול רפואי במצרים וחזר לרצועה לאחר שלושה חודשים. בהיעדרו נטל אחמד ג'עברי את הפיקוד על הזרוע הצבאית של חמאס, אם כי התואר הרשמי עדיין נשמר לדף[29]. ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, התבטא כי בזמן עזיבתו את תפקיד ראש השב"כ, מוחמד דף איננו מתפקד עוד והוא נכה ומשותק חלקית[30]. בנובמבר 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, ארגון חמאס פרסם קלטת שבה דיבר דף לאחר שנים של שתיקה ואמר כי "ישראל עשתה טעות טפשית בכך שהרגה את אחמד ג'עברי". ב־19 בדצמבר 2023, בעקבות חומר מודיעני שנמצא על מחשבים שנלקחו על ידי צה"ל מתוך עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, פורסם כי ההשערות שדף מרותק לכיסא גלגלים אינן נכונות, וכי נמצאו סרטונים בהם הוא מופיע כשהוא שלם בשתי ידיו, וכי הוא הולך (אמנם צולע) על שתי רגליו בכוחות עצמו ללא עזרים מיוחדים[31].
ניסיון חמישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבצע צוק איתן המשיך דף לשמש מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. בתקשורת הזרה פורסם כי ב־22 ביולי 2014 הפציץ צה"ל את ביתו בשכונת ח'אן יונס בעזה, ואשתו ובנו נהרגו[32]. ההפצצה הייתה במסגרת מדיניות ישראל באותו מבצע להרוס את בתי בכירי חמאס, אולם דף עצמו לא התגורר במקום. ביום ה־22 למבצע צוק איתן שחרר חמאס קלטת של מוחמד דף, שבה הוא טען, בין היתר, כי ישראל הובסה, וכי האש על ישראל תיפסק רק אם המצור על עזה יוסר[33].
ניסיון שישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־19 באוגוסט 2014 הטיל מטוס חיל האוויר על ביתו של פעיל חמאס אחמד יאסין דאלו בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה, שבו שהה דף, מספר פצצות במשקל טונה כל אחת[34]. בתקיפה נהרגו, בין השאר, אחת מנשותיו של דף, בת 27, עם בתם בת השלוש ובנם בן שבעת החודשים. חמאס הגיב בהגברת קצב ירי הרקטות על ישראל. לטענת חמאס דף לא נפגע בתקיפה, אך במודיעין הישראלי העריכו באופן לא רשמי שהוא חוסל[35]. שישה שבועות מאוחר יותר העריך הרמטכ"ל בני גנץ: "מדי פעם אתה רואה סימנים כאילו הבן אדם קיים, מדי פעם יש סימנים כאילו הבן אדם לא קיים. לדעתי, הוא איתנו"[36]. ב־2015 פורסם בישראל כי דף עודנו בחיים וכי הוא מעורב בקבלת ההחלטות בזרוע הצבאית של חמאס[37][38].
ניסיון שביעי ושמיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מבצע שומר החומות הביע דף תמיכה בפלסטינים שבשכונת שייח' ג'ראח בירושלים. במבצע עצמו ניסה צה"ל פעמיים לחסל את דף, ללא הצלחה[39].
במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסם שדף אינו נכה כפי שחשבו בהתחלה, וכי הוא מהלך על רגליו בכוחות עצמו[40][41]. ב-27 בדצמבר 2023 פורסמה תמונה עדכנית של דף משנת 2018 ביחד עם עוזרו, שנמצאה במהלך הפשיטות של כוחות צה"ל, ובה הוא נראה מרכיב משקפיים ובעל שיער שיבה[42][43]. כמה ימים לאחר מכן פורסם תיעוד נוסף שלו כאשר הוא משתמש בשתי ידיו בניגוד לטענות העבר כי הוטל באחת מהן מום[44].
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד דף
ב-13 ביולי 2024 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי מבנה של חמאס במרחב אל-מוואסי ברצועת עזה שבו לפי המודיעין שהה דף, ביחד עם מח"ט ח'אן יונס ראפע סלאמה. למחרת התקיפה אושר כי סלאמה חוסל, וב-1 באוגוסט אישר צה"ל כי גם דף חוסל[45].
בכיר בחמאס, מוחמד מרדוואי, טען מייד לאחר מכן כי דף נותר בחיים וחש בטוב[45]. גם אוסאמה חמדאן ואנשי חמאס נוספים טענו כך[46][47].
דעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחס לישראל וליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראיון שנתן במסגרת סרט תיעודי ששודר ברשת אל-ג'זירה בשנת 2006, אמר דף כי "כל האדמה שנכבשה בשנת 1948 היא אדמת פלסטין. לכל מוסלמי בעולם יש את הזכות והחובה להילחם כדי לשחרר את האדמה הזאת כי היא אדמה מוסלמית"[48][15].
בנוסף אמר באותו ראיון כי "אנו עם שנוצח, קופח וגורש מאדמותינו ואנו פועלים להשיג את מה שמגיע לנו – מה שהיה לנו לפני 1948. אז לא הייתה מדינה ששמה ישראל. מדינת הכיבוש הזאת קמה בשל החלטת האו"ם. ניתן לראות עוד שכל החוקים של האו"ם מוחלים על הצד החלש ולא על הישות הישראלית"[48][15].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דף היה נשוי לשתי נשים לפחות, ומהן היה אב לארבעה ילדים לפחות, אחת שנולדה ב-2009 ושלושה שנולדו ב-2010[49].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוס הראל, מוחמד דף עמד מאחורי רצח נחשון וקסמן ופיגועי האוטובוסים ב-96', באתר הארץ, 27 בספטמבר 2002
- ראיון עם מוחמד דף, לרגל ההתנתקות, באתר חמאס, 2005
- סרט תיעודי על הזרוע הצבאית של חמאס בהשתתפות מוחמד דף, 2006, אלג'זירה
- שי לוי, הטרוריסטים המסוכנים והמבוקשים ביותר בעולם, באתר מאקו, 26 ביוני 2014
- אמיר בוחבוט, האיש שמאחורי ירי הרקטות לישראל: מוחמד דף, באתר וואלה, 10 ביולי 2014
- אליאור לוי, המחבל עם 5 הנשמות: מי אתה מוחמד דף?, באתר ynet, 14 ביולי 2014
- אסף גבור, מוחמד דף: המוח שמאחורי פעילות חמאס, באתר nrg, 18 ביולי 2014
רונן ברגמן, איתי אילנאי, תיק דף, באתר "ידיעות אחרונות", 13 במאי 2021- רונן ברגמן, הבלתי מחוסל, באתר ynet, ב-15 במאי 2021
Mohammed Deif: Hamas' Deadliest Leader, סרטון בערוץ "The Fugitive", באתר יוטיוב (אורך: 29:27), 26 בנובמבר 2023- יצחק איתן, עם עין אחת ופרוטזה: כך מתדרך מוחמד דף את חמאס בעזה, באתר הידברות, 21 בדצמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ADEL ZAANOUN, Deif: Elusive Hamas terror chief and Israel's most wanted | The Times of Israel, The Times of Israel, 20 באוגוסט 2014
- ^ שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
- ^ המחבל בעל תשע הנשמות, באתר ישראל היום, 29 באפריל 2015
- ^ Raghavan, Sudarsan (2014-08-02). "Mohammed Deif, the shadowy figure who heads Hamas's military wing". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-08-01.
- ^ 1 2 3 גיא אביעד, לקסיקון חמאס, עמ' 80
- ^ 1 2 3 איתם אלמדון, הישראלים שלמדו להכיר את מוחמד דף מקרוב: "בכלא היה חנון, ואז גילינו רוצח מקצועי", באתר מאקו, 14 ביולי 2024
- ^ 1 2 אליאור לוי ורועי קייס, ראש הזרוע הצבאית בחמאס: האש תיפסק רק אם המצור יוסר, באתר ynet, 29 ביולי 2014
- ^ 1 2 ראיון עם מוחמד דף לרגל ההתנתקות, באתר גדודי עז א-דין אל קסאם, 2005
- ^ 1 2 3 4 5 גיא אביעד, לקסיקון חמאס, עמ' 81
- ^ מערכת וואלה! NEWS, נעצר המבוקש מספר 1 - מוחמד דף, באתר וואלה, 14 במאי 2000
- ^ ראו: תהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס ברצועת עזה (תמונת מצב נכונה למרץ 2008), עמוד 9, הערת שולים מס' 1
- ^ ברק רביד, הנהגת החמאס עולה מהמחתרת, באתר nrg, 3 בספטמבר 2005
- ^ 1 2 3 AlJazeera Arabic قناة الجزيرة (2021-05-22), كتائب القسام في ضيافة البندقية للمرة الأولى - الجزء الأول, נבדק ב-2024-09-16
- ^ AlJazeera Arabic قناة الجزيرة (2012-11-20), قائد كتائب القسام محمد الضيف في تسجيل صوتي, נבדק ב-2024-09-20
- ^ מוחמד דף במסר נדיר: "לא תופסק האש בלי הסרת המצור", באתר וואלה, 30 ביולי 2014
- ^ AlJazeera Arabic قناة الجزيرة (2014-07-30), بيان القائد العام لكتائب القسام, נבדק ב-2024-09-20
- ^ שחר קליימן, פורסמה הקלטה של מוחמד דף: "נהפוך לכם את כל פלשתין לגיהינום", באתר ישראל היום, 12.9.2021
- ^ יואב זיתון, במערכת הביטחון מזהירים: מוחמד דף עושה מה שהוא רוצה, באתר ynet, 13 באפריל 2016
- ^ עדי טננבאום, אדריכל הטבח והשותף של מוחמד דף: בכירי החמאס שמושכים בחוטים, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
- ^ שחר קליימן, דיווח: מוחמד דף תכנן את המתקפה נגד ישראל לאחר שומר חומות, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
גיא אלסטר, חמאס: פתחנו במבצע "מבול אל-אקצא"; חשש לחטיפת ישראלים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023 - ^ עומר שחר, חמאס: "מכינים תגובה משפטית לבקשת צווי המעצר של האג", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביוני 2024
- ^ ynet, הפשעים שמיוחסים למוחמד דף, וההסבר לצו המעצר: "לא ניתן לקבוע אם חי או מת", באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
- ^ האם הפעם זה הצליח? כל ניסיונות החיסול של מוחמד דף, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2014
- ^ שלומי אלדר, להכיר את החמאס, עמ' 196
- ^ שלומי אלדר, להכיר את החמאס, עמ' 38
- ^ שלומי אלדר, להכיר את החמאס, עמ' 201
- ^ השר דיכטר: ח'אלד משעל אינו חסין, באתר nrg, 21 במאי 2007
- ^ יואב זיתון, הממצאים הוכיחו: מוחמד דף במצב טוב, ומסוגל גם ללכת, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
- ^ עוזי ברוך, דיווח: הופצץ ביתו של מוחמד דף, באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2014
- ^ אליאור לוי ורועי קייס, ראש הזרוע הצבאית בחמאס: האש תיפסק רק אם המצור יוסר, באתר ynet, 29 ביולי 2014
- ^ רועי קייס, אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס: ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף, והרגה את אשתו ובתו, באתר ynet, 20 באוגוסט 2014
- ^ אהוד יערי, גורמי מודיעין ישראלים ל"פוקס ניוז": "ההערכה: דף נהרג בתקיפת צה"ל"; חמאס: הוא חי, באתר מאקו, 20 באוגוסט 2014
- ^ יואב לימור, עמוס רגב, "אני ממליץ שיחלקו אות למבצע, ויש גם מועמדים לעיטורים", באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2014
- ^ בן כספית, השמועות על מותו היו מוקדמות: רמטכ"ל חמאס, מוחמד דף, עדיין חי, באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2015
- ^ ג'קי חורי, מוחמד דף חזר לפעילות בראש הזרוע הצבאית של חמאס, באתר הארץ, 29 באפריל 2015
- ^ טל לב רם, ישראל ניסתה לחסל פעמיים את מוחמד דף – ונכשלה, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
- ^ בן כספית, חומרי מודיעין שנתפסו מוכיחים: מוחמד דף חי, מתפקד ובמצב טוב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
- ^ איתי בלומנטל, התיעודים שהביאו למסקנה - רמטכ"ל חמאס, מוחמד דף, מתפקד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בדצמבר 2023
- ^ אחרי החשיפה המטלטלת על מצבו: כך נראה כיום מוחמד דף, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2023
- ^ רונן ברגמן, פרטים חדשים על התמונה של מוחמד דף, באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
- ^ מאיר תורג'מן, יואב זיתון, משתמש בשתי הידיים: התיעוד החדש של מוחמד דף, באתר ynet, 6 בינואר 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ^ Israel Says Airstrike Killed Top Hamas Deputy but Shadowy Commander’s Fate Unclear, הניו יורק טיימס, 14 ביולי 2024 (באנגלית)
- ^ Hamas military chief Mohammed Deif is alive, says senior official, Middle East Eye, 15 באוגוסט 2024 (באנגלית)
- ^ 1 2 רועי נחמיאס, מוחמד דף מציג: "האקדמיה הצבאית של חמאס", באתר ynet, 3 ביולי 2006
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 בדצמבר 2023
